148

שיחה א

א. במתן תורה נאמר: "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר". המפרשים שואלים: מה פירוש "לאמר"? בכל מקום בו נאמר "וידבר גו' לאמר" – פירושו של דבר שיש למסור את הדברים לבני־ישראל, שלא שמעו את האמירה, ברם, במתן תורה, כשכל בני־ישראל נוכחו בו וכולם שמעו – מה משמעות של "לאמר"?

אי אפשר לומר שהכוונה לדורות הבאים, שהרי במתן תורה היו גם נשמות הדורות הבאים¹.

המגיד ממעזריטש, נשמתו עדן, מתרץ: ענינו של מתן תורה הוא "להמשיך" את עשרת הדברות שבתורה לתוך עשרה מאמרות שבהם נברא העולם. כידוע הפירוש² לפסוק "עשרה עשרה הכף בשקל הקדש" – שעשרה המאמרות שקולים ומכוונים לעומת עשרת הדברות. לפיכך נאמר: "וידבר גו' לאמר" – "להמשיך" את "וידבר", עשרת הדברות, ב"לאמר", עשרת המאמרות.

ב. תוכן האמור בעבודת השם – הוא:

אור התורה, עשרת הדברות, צריך להאיר בעניני העולם – עשרה מאמרות.

שלא כדעת הסוברים שהתורה לחוד והעולם לחוד ושבהיותו בסביבה תורנית על האדם להיות יהודי של תורה ואילו בצאתו לעולם עליו להתנהג בהתאם להנחות הרווחות בעולם ולפי הכיוון הנהוג בעולם. האדם נדרש שכל עניניו, ובכללם הקשורים בעולם הזה, יהיו לפי ההנחות של התורה.

אין המדובר בדברים האסורים – הרי פשוט הדבר ש"האסור – אסור", אך הכוונה היא שאפילו לגבי דברים המותרים אינן צריכות לשרור הנחות העולם, הנחות "בעלי־בתים"³, כי אם הנחות התורה.

ג. זו גם משמעות הנאמר: "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום איה אלוקיך".

– "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה": המרירות גדולה כל־כך עד שהדמעות משמשות תחליף ללחם, בהתאם לידוע שהמרירות משפיעה עד כדי אי־הרגשה של רעב. מנין נובעת המרירות? – נאמר בהמשך הפסוק: "באמור אלי", מלמעלה באה הטענה, "כל היום איה אלוקיך".

הפירוש של "אלוקיך" הוא: "כוחך וחיותך"⁴. מי "אלוקיך"? – הוי'