109
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
העולמות נמצא ונובע מהתורה, מובן, שגם בתורה ישנן ארבע דרגות אלו של שם הוי'.
בכך מובן מהו שבחה של התורה המתבטא ב"ניתנה בחמשה קולות"18: בנוסף לארבע הדרגות של שם הוי', של סדר ההשתלשלות, יש בתורה ענין חמישי, הנעלה משם הוי', ואפילו מה"יו"ד" של שם הוי' – כמפורש במתן תורה, שהיה מלמעלה למטה: אנכי (מי שאנכי, דלא אתפס בשם ולא אתרמיז בשום אות וקוצא כלל19) הוי' (וכל זה) אלקיך (כוח20 וחיות שלך21), וכל חמשת הענינים הללו שבתורה, כולל הדרגה הנעלית משם הוי', ניתנו כאן למטה – "ניתנה בחמשה קולות".
ג. דומם, צומח, חי ומדבר
כיון שאיננו יכולים להשיג ענינים רוחניים כפי שהם, אלא שבאמצעות הענינים הגשמיים המשתלשלים מהם, ביכולתנו להגיע להשערה ולהבנה מסויימת של מקורם22, שהם הענינים הרוחניים, לפיכך, כדי להבין מעט את המשמעות של ארבע האותיות של שם הוי' (ועל ידי כך – את מעלתה המופלאה של התורה, אשר "ניתנה בחמשה קולות", שמעל שם הוי', כדלעיל), אפשר להשיג זאת על־פי הבנת ארבעת הסוגים – דומם, צומח, חי ומדבר – כאן למטה, שהם "כנגד23 ארבע אותיות שם הוי' ברוך הוא שממנו מושפעים".
ההבדל בין "דומם" לבין "צומח" הוא: בדומם ניכרת רק חומריות הגוף, ללא שום תנועה חיונית, למרות שיש לו גם נפש הדוממת, נפש וחיות רוחנית24. לעומת זאת, בצומח ניכרת החיות שבו, חיות רוחנית שאין להשיגה בחמשת החושים.
הבדל זה גדול הרבה יותר, מבחינה מסויימת, מההבדל שבין "צומח" לבין "חי" ו"מדבר"25: כי לשלושת הסוגים האחרונים יש "צד שווה" בכך שאצל כולם באה לידי גילוי החיות הרוחנית, וההבדל ביניהם הוא רק באופן הגילוי, כדלהלן, ואילו בדומם אין כלל גילוי של רוחניות.
אך, בכל זאת, בהשוואה הכללית ביניהם, קרוב יותר הצומח לדומם מאשר לחי ולמדבר26, עד שכאשר
הערות
- 18. ראה עד"ז אוה"ת יתרו ע' תתקסא־ב.
- 19. לקו"ת פנחס פ, ב. וראה זח"ג רנז, ב.
- 20. טושו"ע או"ח ס"ה.
- 21. ראה תו"א ר"פ יתרו (סז, ב).
- 22. ראה סה"ש תש"ב ע' 76 ואילך. סה"ש תש"ג ע' 148 ואילך. ועוד. וראה גם לעיל הערה 6.
- 23. תניא שם.
- 24. שער היחוה"א פ"א. ועיין בכהנ"ל – ע"ח בסופו.
- 25. ועד"ז הוא גם בד' עולמות אבי"ע (שהם דוגמת דצח"מ, כנ"ל ס"ב), שבעשי' נאמר (ישעי' מג, ז) אף עשיתיו (הפסיק הענין) לפי שהמעשה הוא דבר נפרד בפ"ע (לקו"ת ר"פ בלק. ובכ"מ).
- 26. וגם ענין זה מצינו בד' עולמות אבי"ע – ראה לקמן הערה 62.
שולחן ערוך, אורח חיים ה׳ - הטקסט מספריא
יְכַוֵּן בַּבְּרָכוֹת פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת, כְּשֶׁיַּזְכִּיר הַשֵּׁם יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ קְרִיאָתוֹ בְּאַדְנוּת, שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל וִיכַוֵּן בִּכְתִיבָתוֹ בְּיוֹ"ד הֵ " א שֶׁהָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה. וּבְהַזְכִּירוֹ אֱלֹהִים יְכַוֵּן שֶׁהוּא תַּקִּיף בַּעַל הַיְכֹלֶת, וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

