וזכרתי את בריתי יעקב

תקכארש"ד שאמר אדמו"ר שליט"א יום ש"ק פ' במדבר שנת הר"ת לפ"ק

וזכרתי את בריתי יעקוב¹ ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור². להבין מה שהופך הסדר יעקב קודם ליצחק ויצחק קודם לאברהם. הנה כלל התירוץ הוא מחמת שא' אח"כ והארץ אזכור ולא הזכיר שמים א"כ מדבר בבחי' ארץ קדמה³ ובבחי' זאת הסדר מלמטה למעלה יעקב יצחק אברהם, משא"כ כשמזכיר שמים קודם לארץ כמו בפ' אם לא בריתי⁴ יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי שמדבר בבחי' שמים קדמו בבחי' זאת הסדר אברהם יצחק יעקב. ולהבין הטעם בזה גם להבין ענין יעקב מלא בוי"ו שבכל התו' אינו רק פ"א [ובתנ"ך חמשה פעמים מלא⁵ וכנגדם חמשה פעמים אלי' חסר⁶ ] וכנגדו בפ' הנה אנכי שולח לכם⁷ את אלי' הנביא לפני בוא כו' חסר וי"ו ואיתא בדברז"ל שיעקב לקח במשכון הוי"ו⁸ מאת אלי' בכדי שיבוא לבשר את בניו תקכבלתה"מ⁹. ואינו מובן למה אלי' דוקא הוא שייך לבשורת תחה"מ, וענין מה שלקח במשכון הוא פלא לגמרי.

ולהבין כל הנ"ל ילה"ק ענין פ' הנ"ל¹⁰ אם לא בריתי יומם ולילה שיש בזה ב' פי'¹¹ הא' דקאי על ברית דתו', וענין ברית הוא מחבר ומקשר, והיינו שברית דתו' מחבר שני הפכים דיום ולילה, ופי' הב' דקאי על ברית מילה שהוא ג"כ מחבר ומקשר יום ולילה, ושני הפי' אמת והיינו כמבו' בס"י כרת לו ברית¹² בין עשר אצבעות¹³ ידיו והוא ברית הלשון וכרת לו ברית המעור¹⁴ בין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המעור, ומתחילה י"ל מהו ענין יום ולילה, הנה ארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא¹⁵ והדר נהורא. וביאור הדברים כי הנה אא"ס אינו מהות ועצמות הא"ס רק הארתו וזיוו, והוא מה שבכחו ויכולתו להשפיע עולמות, והוא כמו אור השמש שאינו עצמות השמש רק מה שמאיר ממנו לארץ ולדרים, וזהו ג"כ ענין הי' הוא ושמו בלבד המוזכר בפר"א¹⁶, כי ענין השם אינו שייך ג"כ לעצמות האדם רק מה שנפנה לזולתו¹⁷ לקוראו¹⁸ ע"י השם. והנה הגם שהאור איננו מהותו ועצמותו ית' רק הארתו בלבד מ"מ הארה זאת גופא הוא בחי' א"ס וכל מה שמאיר ממנו הכל הוא בחי' א"ס וא"כ איך ימצא ממנו בחי' העולמות שהם בגבול ומדה והם ג"כ בבחי' יש נפרד, לזאת צמצם א"ע [... וענין הצמצום אינו בבחי' העצמות ח"ו כי לא יתכן בו ענין צמצום כלל רק הצמצום הוא בבחי' האור, וגם בבחי' האור אין הפי' הסתלקות ח"ו רק העדר הגילוי למקבלים כו' וד"ל]. והיינו שנתעלם כללות האור עד שאין נגלה למקבלים רק נקודה אחת מכללות האור והוא בחי' היו"ד דשם הוי'.

אך הנה כתי' בי"ה הוי' צור עולמים¹⁹ ודרז"ל ביו"ד נברא העוה"ב²⁰ והיינו שגם מן היו"ד אין יכולים לקבל רק עולמות עליונים שנק' העוה"ב [והוא בחי' אצי'] והגם שהם מקור לבחי' שפע פרטית בלבד כמו בחי' חכים הוא מקור להיות ממנו בחי' חכ' בלבד ולא השפעה אחרת וכ"ה עד"ז כל הי"ס כו' מ"מ הם בתכלית הביטול והיחוד אבל כשצריך להתהוות בחי' יש נפרד צריך להיות נמשך בחי' ה' מבחי' היו"ד והיו"ד מתלבש בו שזהו בחי' בינה, ובחי' בינה נמשך ע"י הוי"ו שהוא מדות דז"א ומתלבש בבחי' ה' אחרונה שהוא בחי' המל' שיש בה ג' קוין שזהו מקור ג' תקכגהעולמות דבי"ע ששני העולמות דבריאה יצירה הוא כנגד ב' קוי הה'²¹ ובחי' עשי' כנגד רגל הקצר הנפסק שהוא בחי' אף עשיתיו²², וזהו בה' נברא העוה"ז²³ שעוה"ז הוא ג' עולמות הנבראים שנראים בבחי' יש נפרד וזהו"ע בהבראם בה' בראם²⁴ [... והגם שכוונת רז"ל בה' נברא כו' הוא ה' ראשונה היינו שעיקר מקור ההתהוות הוא מבחי' בינה ה' ראשונה כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא²⁶ כו', אבל גילוי ההתהוות בפועל מאין ליש שיהי' נראה בבחי' יש נפרד הוא ע"י ה' אחרונה²⁵ בחי' המל' שזהו בחי'²⁷ בראם כו' וד"ל], אך גם בחי' ה' אחרונה הוא בבחי' הוי' ולא הי' נראים עדיין העולמות לבחי' יש רק ע"י התלבשות בשם אלקים וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים²⁸ שבחי' אלקים הוא כמו מגן ונרתיק להסתיר על אור שם הוי' שהוא בחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע²⁹ והוא כמ"ש והבדילה הפרוכת³⁰ כו' כמו פרוכת המעלים את האור לבל יעבור מחוץ לפרוכת כו' כך הוא ענין הפרסא להעלים עצמות האור דאצי' רק אור של תולדה³¹ שאינו מעין אור הראשון כלל לכן נתהווה ממנו בחי' יש נפרד.

וביאור ענין הפרסא יובן ע"י משל רוחני כמו משלי שלמה³² כו', שההפרש בין ב'³³ אותיות ההסבר שהם כלים לאור השכל ולכן נתגלה על ידם אור השכל משא"כ המשל הוא ענין זר לגמרי שאינו כלי לאור השכל כלל וזולתו השומע ידמה שאינו דברי שכל רק מעשה בטלה, אך באמת גנוז בו שכל עמוק ומי שהוא חכם ובר שכל יוכל להבין ממנו אפס קצהו של השכל שהבנתו הוא רק הארה בעלמא מעמקות השכל ואינו מערכו כלל [רק מי שהוא חכם עמוק אדרבה יוכל להבין ממנו עמקות השכל כמ"ש מה שלא יבינו ע"י הסבר כו']. ועד"ז יובן ענין הפרסא שמעלמת בתוכה ומתלבשת בה עצמות האורות דאצי' רק לנבראים אין נגלה ממנה רק הארה בעלמא אור של תולדה שאינו מעין אור הראשון כנ"ל, וזהו"ע כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו' והיינו שבריאת העולמות הוא ע"י צמצומים הנק' חושך, ובריאת עולמות עליונים שהוא בחי' ע"ס דאצי' הוא ע"י צמצום הראשון תקכדהנק' חושך כמ"ש ישת חושך סתרו³⁴ וע"י היו"ד שנשאר אחר הצמצום ובריאת עולמות הנבראים הוא ע"י הפרסא שהוא בחי' חושך גמור להסתיר האור עד שהעולם נראה בבחי' יש כו'. וזהו בחי' מדת יום ומדת לילה³⁵ כי מדת יום הוא בחי' ע"ס דאצי' שהם מקבלים אא"ס בבחי' גילוי אור [והיינו שהנקודה דיו"ד הנשאר מכללות האור דא"ס מאיר בהם בבחי' גילוי כו'] משא"כ עולמות הנבראים גם האור שלהם הוא מוסתר ונעלם ע"י הפרסא ואינו מאיר בהם בגילוי ולכן נק' מדת לילה כו'.

והנה בחי' יום ולילה כמ"ש בבחי' שנה כן הוא בבחי' נפש ועולם, ועניינם בבחי' נפש הוא בחי' הודאה וברכה³⁶, כי כשקמים בבוקר אומרים³⁷ כל זמן שהנשמה כו' מודים³⁸ כו' וכן הודו לה'³⁹, שכ"ז הוא בחי' הודאה מרחוק שמודה אעפ"י שאינו משיג הענין מקרוב, כ"ה למעלה אע"פ שמשיגים איכות התהוות היש מאין וממילא היש בטל מ"מ אינו משיג מהות עצם האין [שזהו בחי' ד"ע כו'] רק מודה עליו בהודאה בלבד מרחוק וזהו נק' מדת לילה בנפש משא"כ אח"כ בש"ע נמשך בחי' גילוי עצם האין בבחי' ראי' מקרוב [כמו סנהדרין שנק' עיני העדה⁴⁰ ע"ש שבחי' עצם האין הוא מאיר בבחי' גילוי בנפשם עד שרואים אמתתו כמ"ש כו'] לכן או' ברוך שהוא בחי' ברכה והמשכה בגילוי, וזהו נק' מדת יום בנפש, וכ"ה עד"ז ההפרש בין אמונה לדעת, אך מבחי' האמונה בא לבחי' הדעת כמ"ש וארשתיך לי באמונה⁴¹ ואח"כ וידעת את ה' כו'. וכ"ה עד"ז בבחי' עולם יש בחי' יום ולילה, ובחי' יום הוא העוה"ב שבו מאיר גילוי אלקות להיות נשמות נהנין מזיו השכינה⁴² אבל העוה"ז דומה ללילה מצד שבחי' אלקות מוסתר ונעלם בו ועוד בזה"ג שמוסתר יותר אור האלקי [... ע"ד שאותותינו לא ראינו⁴³ ] לכן נמשל ללילה כו' וד"ל.

והנה זהו בחי' יום ולילה כאשר המה מחולקים כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר⁴⁴, אך עיקר הכוונה שיהי' יום אחד והיינו שיתחברו מדת יום ומדת לילה וזהו מה שארז"ל כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום⁴⁵ כו' וזהו ע"י ברית דתורה תקכהומצות מילה כו'. והנה ענין להזכיר מדת יום בלילה היינו להביא האור הנק' יום ולהמשיכו בתוך החושך [והיינו ענין ולילה כיום יאיר⁴⁶ לא שיתבטל הלילה ממציאותו רק שיאיר כמו אור היום כו'] וזהו ע"י התו' שנק' ותורה אור⁴⁷. כי הנה ענין התורה הוא אור העצמות דא"ס שמאיר בחכמה עילאה אשר הוא וחכמתו אחד⁴⁸ ונמשך למטה בעוה"ז הגשמי' שלא ע"י צמצומים והשתלשלות המדריגות כלל, וענין ההמשכה בעוה"ז הוא מה שמתלבש בצירופי אותיות גשמיים כמו שנים אוחזין בטלית⁴⁹ ותרומות ומעשרות כו' וזהו כמ"ש רבות עשית⁵⁰ כו' נפלאותיך ומחשבותיך ממש נמשך אלינו שלא ע"י ממוצעים כלל משא"כ אגידה ואדברה כשהי' צריך להיות נמשך האור ע"י ההשתלשלות עצמו מספר כי אין שיעור לריבוי הצמצומים והעלמות שנמשכים מחכמה עילאה עד שנמשך האור בעוה"ז הגשמי לכן מתמעט במיעוט אחר מיעוט כו' [משא"כ אור התורה אינו מתמעט כלל רק נמשך כמ"ש בבחי' חכמה עילאה ממש, ולכן כשנמשך למטה מורה על תוקף האור יותר וכמ"ש במ"א בענין קול השופר שהולך וחזק מאד⁵¹ ולא כמו שארי קולות שהולכים ומתחלשים כו'], ונמצא שצירופי אותיות הגשמי' שהם מבחי' החשך דנבראים [... כי בגילוי הם שוים לשארי צירופי אותיות שאינם ד"ת] ומ"מ מאיר בהם אור העליון שהוא בחי' חכמתו של הקב"ה להדיא שלא ע"י השתל' כלל כנ"ל וזהו ענין מה שמזכירים מדת יום בלילה, וזהו ענין כל העוסק בתורה בלילה⁵² פי' שהוא ממשיך בחי' תורה אור בבחי' לילה וחשך הגשמיים, וזהו גולל אור מפני חושך⁵³ שהו"ע צמצום האור להיות הנבראים בבחי'⁵⁴ שנק' חושך, וחושך מפני אור היינו שנגלל החושך מצד שמביאים את האור בתוכו כו' שזהו ע"י התורה כנ"ל, וזהו משארז"ל ג"כ ברישא חשוכא שהו"ע ההשתלשלות והדר נהורא היינו כשממשיכין את האור בתוך החושך ע"י התורה, וזהו"ע ברית דתורה המחבר יום ולילה.

וענין ברית דמילה כי הנה ענין התורה היא בבחי' הדיבור שמדבר דברי תורה שהוא בבחי' הרוחני [וא"כ אינו נמשך ע"י התורה רק בחי' יום⁵⁵ למעלה בבחי' מדת לילה שבאצי' שהוא בחי' המל' כמשי"ת בביאור⁵⁶ או גם בבחי' עולמות הנבראים דברי' יצי' כמבואר בסידור במאמר הקל קול יעקב⁵⁷ אך לא בבחי' עולם העשי' כו'], אך בחי' המצות נעשים במעשה והנה רמ"ח פיקודין הוא רמ"ח אברים דמלכא⁵⁸ כמו האבר שעל ידו נתגלה חיות הנפש לחוץ כמו ע"י אבר היד נתגלה תקכובבחי' מעשה וע"י הרגל בבחי' הילוך כו' כך ע"י המצות מתגלה אא"ס שבאצי' למטה בבי"ע כו'⁵⁹, הם בבחי' כלים עליונים דאצי' אך שיומשך האור דא"ס ויתלבש בבחי' הכלים דאצי' הוא ע"י שמירה מן הל"ת ולכן שס"ה ל"ת הן כנגד שס"ה גידים⁶⁰ והוא עד"מ למטה גידי הדם המה מצמצמים חיות הנפש שיתלבש בתוך האברים ואח"כ מתגלה ע"י האברים לחוץ כך למעלה שמי עם י"ה שס"ה⁶¹ ועל ידם מתגלה האור בבי"ע, והנה בחי' זאת דגילוי האור בבי"ע נק' בשם רגל וכמ"ש והארץ הדום רגלי⁶² שהוא בחי' כלי לקבל השפע הנמשך מבחי' רגלי ועז"א כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והיינו כמו עד"מ הברית הוא ממשיך הטיפה שכלולה מכל האברים בבחי' הולדה לחוץ כך ע"י מצות מילה ושמירתה נמשך השפע מבחי' המצות כמ"ש למעלה באצי' שנק' אברים דמלכא ומתגלה בבחי' לידה למטה בבי"ע עד עשי' הגשמי' דייקא משא"כ ע"י התורה לא נמשך רק בבחי' הרוחני' כנ"ל.

והנה בחי' זאת הנמשך ע"י המצות הוא ג"כ ענין הזכרת מדת יום בלילה שהוא להביא האור בתוך החושך אך הוא נמשך למטה יותר בבחי' העשי', אך בחי' זאת יש בה יתרון שעל ידה הוא קיום האור דתורה מצד שזהו פנימי' המכוון כידוע דסוף מעשה עלה במחשבה תחילה⁶³, והוא כדוגמת הרגלי' שהם מעמידים הראש וכמאמר תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים⁶⁴ כו' וד"ל. וזהו"ע או יחזיק במעוזי⁶⁵ יעשה שלום לי שלום יעשה לי, ששלום הראשון הוא חיבור הנעשה ע"י התורה שהוא בחי' ברית הלשון בחי' הדעת המחבר יום ולילה ושלום השני הוא חיבור הנעשה ע"י המילה שהוא הגילוי אור שנמשך ע"י המצות למטה בבי"ע הנק' לילה, וזהו אם לא בריתי יומם ולילה שברית דתורה ומילה הם מחברים יום ולילה אך ע"י החיבור נעשה יומם בתוס' מ"ם שזהו"ע יתרון אור שבא מתוך החושך הנה כ"ז הוא ענין להזכיר מדת יום בלילה שהוא ענין⁶⁶ שילוב הוי' באדני⁶⁷. אך יש בחי' הזכרת מדת לילה ביום שהו"ע יוצר אור ובורא חושך⁶⁸ והיינו ע"י ההתבוננות כאשר מתבונן בשרש שם אלקים המסתיר שהוא מבחי' עצמות הוי' וכמאמר וידעת היום⁶⁹ והשבות אל לבביך כי הוי' הוא האלקים שפירושו שאלקים הוא הוי' וכמאמר ומבלעדי אין אלקים⁷⁰, שבחי' שם אלקים אינו נבדל ממנו ח"ו, וא"כ לפני עצמות הוי' אין מסתיר תקכזכלל בחי' שם אלקים וכלא חשיב ולכן אנו אומרים אתה הוי' לבדך⁷¹ שכמו שקודם שנבה"ע הי' לבדו כך עתה הוא לבדו ממש בלי שום שינוי כלל ועי"ז נתבטל החשך ממציאותו ונכלל באור העליון, וזהו"ע שילוב אדני בהוי'⁷² שהו"ע להזכיר מדת לילה ביום, וזהו"ע לך יום אף לך לילה⁷³ מה יום ברשותך כי שרש בחי' לילה שהוא אלקים המסתיר הוא ג"כ למעלה בבחי' אור שם הוי' וזהו אף לך לילה כו' [וכמ"ש לך ה' הממלכה⁷⁴ כו' וד"ל]. ויובן זה מענין המשל ששרשו בעומק השכל דייקא ולכן נשתבחו כל החכמים כמו שלמה ור"מ במשלים דייקא ולא בהשכלות העמוקות כי מי שיכול להמשיל משל לנמשל הוא מורה על עמקות חכמתו יותר וכל חכם היותר עמוק יכול להשפיל יותר ולכן אצל שלמה המלך ע"ה הי' יכול להשפיל חכמתו העמוקה בשלשת אלפים משל⁷⁵ שכ"א הוא משל למשל שקדמו ור"מ לא הי' משפיל רק בשלש מאות משלים⁷⁶ כו', וכ"ה למעלה שרש שם אלקים המסתיר הוא בעצמות האור דשם הוי', וכאשר מתבונן בזה נתבטל בחי' החשך המסתיר שהו"ע התכללות מדת לילה ביום כנ"ל וד"ל.

והנה זהו"ע אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שו"א לא שמתי כי הנה שמים וארץ הם געה"ע וגעה"ת⁷⁷ והגם שלא נז' בספרים רק ב' מיני ג"ע⁷⁸ זהו בד"כ אבל בד"פ יש ריבוא רבבות מדריגות בג"ע זה למעלה מזה ויש בזה כמה עליות כמו מגעה"ת לגעה"ע העלי' ע"י העמוד⁷⁹ הידוע ועד"ז בבחי' העלי' ממדריגה למדריגה⁸⁰ יש עמוד המחבר שע"י נעשה העלי' ונק' בחי' כל כתרגומו כי כל בשמים וארץ⁸¹ דאחיד בשמי' ובארעא וזהו"ע רב כל⁸² כו', ושרש כולם הוא בחי' הנהר היוצא מעדן⁸³, כי להיות הנהר הוא מקור כל התענוגים שבג"ע לזאת בכחו לחבר ממדריגה למדריגה העליונה ממנה, וזהו"ע הנני נוטה עלי'⁸⁴ כנהר שלום שהנהר הוא המחבר כו' ונק' בחי' הנהר הנ"ל בחי' חוקות שמים וארץ וקיומו הוא מבחי' התומ"צ הנק' בריתי כי להיות ע"י תומ"צ ממשיכים עצמות אא"ס שבחכמה עילאה שהוא בחי' המעיין שלמעלה מן הנהר עי"ז נמשך תמיד נביעות חדשות מן המעיין לנהר עד שנעשה נהר שאינו פוסק, וזהו"ע בשמחה ובטוב לבב מרוב כל⁸⁵ שבחי' שמחה וטוב תקכחלבב שבמצוה הוא יותר טוב מרוב כל כי שרש בחי' רב כל הוא בחי' הנהר דבינה כו' משא"כ בחי' שמחה וטוב לבב שבתומ"צ מגיע בבחי' המעיין דחכ' שממנו מקור מוצא הנהר כו', משא"כ כשח"ו נפסק הברית דתומ"צ היינו כשאינם עוסקים בתורה וגם שמקיימים המצות מ"מ עושים אותם מצות אנשים מלומדה בקרירות ולא בשמחה וטוב לבב אז כתי' ונהר יחרב וייבש⁸⁶ ח"ו יחרב בבית ראשון ויבש בבית שני שהוא בחי' ה' עילאה וה' תתאה מקור מוצא ב' מיני ג"ע געה"ע וגעה"ת והיינו שאינו נמשך בהם תוס' אור בתמידות להנביע חדשות רק בצמצום גדול כפי שנמדד ע"פ קו המדה בתחילת ההשתל' כו', וזהו"ע אם לא בריתי שכאשר אין הברית דתומ"צ אז חוקות שמים וארץ לא שמתי שאין שום נביעה חדשה בנהר כו'. ועיקר יובש הנהר הוא עד"מ הנהר גשמי שמתייבש מריבוי חמימות כ"ה בעבודה מרוב חום תאוות עניני עוה"ז והאש שבהם נפסק ונסתלק הענג אלקי שהוא בחי' נהר הנ"ל.

ועצה היעוצה לזה הוא עד"מ גשמי כאשר יבש הנהר ונפסק אז חופרין בעומק יותר מן המעיין ואז ממשיכין נביעה חדשה למלאות הנהר על כל גדותיו כ"ה למעלה ענין התשובה שהוא בחילא יתיר⁸⁷ והיינו לעורר העומק שבנפש שהוא בחי' נקודת הרצון שלמעלה מן החכמה ועי"ז מעוררים למעלה בחי' חשך העליון דישת חושך סתרו שהוא למעלה מבחי' מדת יום ומדת לילה [שהו"ע⁸⁸ ב' היחודים דשילוב הוי' באדני ואדני בהוי' כו'], וכאשר מגלה עמוקות מיני חושך⁸⁹ זה שהו"ע גילוי עצמות אא"ס שלפני הצמצום, אז ממילא ממלאים כל החסרונות והפגמים שנעשה מחמת העדר קיום התומ"צ, וזהו"ע ממעמקים קראתיך הוי'⁹⁰ שע"י עומק הלב שלמעלה מן החכמה מעוררים המשכת שם הוי' מחדש כו'. והנה זהו"ע ג' מיני אה', ואהבת בכל לבבך⁹¹ זהו ברית דמילה כי יש מילה ברוחני' ומלתם את ערלת לבבכם⁹² להסיר התאווה ומדות רעות וממילא יהי' האהבה בכל לבבך רק לה' לבדו, ובכל נפשך הוא ברית דתורה לקשר רוחא ברוחא ונשמתא כו', ובכל מאדך הוא בחי' התשובה שהוא למעלה מבחי' כלי הלב ונק' חילא יתיר כו' וד"ל.

והנה בחי' זאת הוא בחי' יעקב כי הנה יעקב א' אם יהי' אלקים עמדי⁹³ ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש והכוונה שבחי' אלקים שהוא בחי' החושך יהי' עמדי בבחי' טפל ובטל לגבי האור והיינו ע"י ב' היחודים הנ"ל דשילוב הוי' באדני ואדני בהוי' וזהו"ע לחם לאכול ובגד ללבוש שהו"ע התומ"צ⁹⁴ שנק' מזון ולבוש ועל תקכטידם נמשך האור ומתגלה בתוך החושך, אך זהו בחי' יעקב יו"ד עקב⁹⁵ שבחי' יו"ד דחכמה עילאה נמשך ומאיר בעקב אבל אח"כ א' והי' הוי' לי לאלקים שזהו"ע מדתו העליונה בחי' התעוררות רחמים רבים שעי"ז ממשיכין מבחי' אא"ס עצמו אשר לפני הצמצום שהוא למעלה מבחי' היו"ד דשם הוי' כנ"ל, ולגבי עצמות אא"ס גם הוי' כאלקים חשיב⁹⁶ כי נמשך ע"י צמצום האור כנ"ל, ובחי' זאת נמשך ע"י התשובה והתעוררות רחמים דייקא. ועם זה יובן ענין הנ"ל שכאשר שמים קדמה לארץ שזהו כסדר ההשתל' בתחי' מדת יום שהוא בחי' יחו"ע ואח"כ מדת לילה בחי' יחו"ת וזהו ג"כ ענין שמים קדמה לארץ וגם אברהם קודם ליצחק [כי אברהם הוא בחי' החסד⁹⁷ מקור בנין עולם האצי' ויצחק הוא בחי' גבו'⁹⁸ מקור בנין המל'⁹⁹ שהוא מקור הנבראים כו'], אבל כאן נאמר והארץ אזכור שמעוררים שרש הארץ שהו"ע סוף מעשה כמו שעלה במחשבה תחילה שהוא לפני הצמצום וזהו א"א כ"א ע"י זכרון ברית דיעקב שהו"ע התשובה והתעוררות ר"ר כו' וד"ל.

ומעתה י"ל מש"א יעקב מלא בוי"ו, כי הנה בחי' יעקב נק' בריח התיכון¹⁰⁰ שמבריח מן הקצה לקצה והיינו מן הקצה היותר עליון שהוא בחי' עצמות אא"ס עד למטה בעשי' גשמי', והטעם בזה כי כאשר אין הגילוי נמשך רק מבחי' ממכ"ע אז הגילוי הוא בדרך השתלשלות ולא יוכל לימשך בבחי' דומם גשמי משא"כ כאשר הגילוי הוא מבחי' סוכ"ע אז נמשך הגילוי גם בגוף הגשמי, וזהו"ע תחה"מ שיאיר אור הגילוי¹⁰¹ להחיות הגוף הגשמי הנעשה מעפר גשמי כי בבחי' סוכ"ע שוה ומשוה¹⁰² כו'. והנה בחי' הגילוי דסוכ"ע נעשה ע"י בחי' וזכרתי בריתי יעקב שהו"ע התשובה והתעוררות רחמים רבים אשר מעורר עצמות אא"ס אשר לפני הצמצום כו' וזהו"ע הוי"ו המבריח מן הקצה לקצה כו'. והנה בחי' זאת הוא ג"כ בחי' אלי' כי ההפרש בין אלי' לשאר הנביאים¹⁰³ שבכולם נמשך גילוי אלקות בפנימי' לזכך נפשם משא"כ אלי' עבודתו בקדש הי' להמשיך גילוי אלקות גם בחומר גופו הגשמי בחיצוני' עד שעלה בסערה השמימה¹⁰⁴ כו' והיינו מצד שהמשיך מבחי' תקלעצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב ולכן החזיר לבני דורו בתשובה [כי מתחילה היו עובדי הבעל כו'] עד שאמרו ב"פ הוי' הוא האלקים¹⁰⁵, וב' פעמים הכוונה שהרגישו בחי' עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב, ונמצא שבחי' אלי' הי' מעין הבחי' הנ"ל שיאיר בתחה"מ, ולכן יהי' הוא המבשר לתחה"מ, רק ההפרש הוא שהוא עלה השמים מלמטה למעלה ובתחה"מ יומשך למטה בעפר הגשמי, וראי' לזה כי עוה"ב יהי' לנשמות בגופים¹⁰⁶ ואעפ"כ אין בו לא אכילה ושתי'¹⁰⁷ והיינו מחמת שיתגלה בחי' סוכ"ע ויוכל הגוף הגשמי להחיות מבחי' אלקות כו'. וזהו מה שלקח במשכון הוי"ו דאלי' שהוא בחי' העלי' שלו מלמטה למעלה שהוא בחי' העלאת מ"ן לבחי' סוכ"ע שמבחי' זאת יתגלה אח"כ ההמשכה מלמעלה למטה בתחה"מ להחיות הגוף גשמי שזהו בחי' הוי"ו דיעקב כו' וד"ל.

וזהו וזכרתי את בריתי יעקב שהוא התעוררות העצמי' דסוכ"ע שלפני הצמצום, אך בחי' זאת יאיר ג"כ בשני היחודים דשילוב הוי' באדני ואדני בהוי' [כי אעפ"י שיאיר בחי' גבוה יותר מ"מ גם הם לא יתבטלו ממציאותם ובהם גופא יאיר בחי' הנ"ל] שזהו בריתי יצחק ובריתי אברהם, כי הנה מבואר במדרש¹⁰⁸ ויקרא אלקים לאור יום¹⁰⁹ זה אברהם ולחשך קרא לילה זה יצחק כמא' ותכהנה עיניו¹¹⁰ כו' כי יצחק הוא בחי' הגבורה מקור בנין המל' להיות נבראים בבחי' יש נפרד, אך עיקר הכוונה להמשיך בחי' גילוי אלקות בבחי' היש שמזה נעשה בחי' תענוג למעלה שנק' בחי' צחוק כמשל הצחוק שעושין לפני שרים¹¹¹ שהוא מדבר שיש בו שינוי דייקא כך כאשר נברא יש מאין שהוא בחי' חושך וצמצום ואח"כ ממשיכין בו בחי' אור אלקי ע"י תומ"צ מזה נעשה בחי' עונג גדול למעלה הנק' צחוק, וזהו"ע הזכרת מדת יום בלילה ושילוב הוי' באדני, אך בחי' אברהם הוא בעצם מדת יום ומדת לילה נכלל בו שזהו"ע העקידה שהוא לאכללא¹¹² שמאלא בימינא¹¹³ כמאמר והאלקים נסה את אברהם¹¹⁴, ונמצא שבחי' גילוי העליון הנ"ל דבריתי יעקב יהי' נמשך גם בבחי' יצחק ואברהם אך העיקר הוא והארץ אזכור והוא מה שיומשך גילוי אלקות בדומם הגשמי להחיות הגופים גשמי' כו' וד"ל.