בשברי לכם מטה לחם

תקיבתו' אדמו"ר נבג"מ שא' יום ש"ק פ' בחוקתי לסעודה ג' תקצטי"ת בליבאוויץ

בשברי לכם מטה לחם¹ ואפו עשר נשים לחמיכם בתנור אחד והשיבו לחמיכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו². הנה כתי' שמע בני מוסר אביך וא' בזוהר מוסר אביך דא קוב"ה³ פי' שהמוסר והתוכחות שבתורה אע"פ שבגילוי המה תוכחות תקיגויסורים מ"מ בפנימיותם הם תוקף הרחמים, וזהו מוסר אביך שמוסר שבתורה נמשך מבחי' אב הרחמים [ועד"מ אב המייסר את בנו שמושל על אהבתו אליו בטבעו שחפץ להיטיב אליו ולקרבו, אך מצד הרחמים על הבן שרוצה להדריכו בדרך ישרה שנלקחה מעצמי' האהבה כמ"ש בעצמי' נפשו שיש לו אל הבן למעלה מבחי' טבע שהוא בחי' חיות הנפש המלובש בגוף ולכן מושל ברוחו⁴ ומלביש אהבתו אליו בדרך ההפכי ומנגד לאהבה שהוא ענין ההכאות ויסורין, וע"ד הקבלה עצמי' האהבה לנש"י המלובש בכללות התורה אם בחוקתי תלכו⁵ כו' הוא מבחי' חסד דע"י המלובש בגולגלתא⁶ שרש הברכה⁷ ה' חסדים המתפשטים למטה לצורך זו"נ, ושרש האהבה המלובשת בתוכחות שבתורה הוא מבחי' גבורות דע"י המלובש בח"ס⁸ שרש ה"ג המתפשטים למטה כו', ושרש הגבורות הללו יש בהם יתרון שנלקחים מפנימי' החסד והטוב כמו שהוא בשרשו בבחי' אוא"ס למעלה מבחי' הלבשה בגולגלתא כו' כי פי' גבורות במקום גבוה כזה הוא תגבורת⁹ החסד והטוב ולא בבחי' צמצומים כמאמר הזוה"ק לית שמאלא בהאי עתיקא¹⁰ כו', ובחי' גבורות המה מקור י"ג מדה"ר וכשנמשכים בבחי' חכמה עילאה פרצוף אבא נק' אז בשם אב הרחמים ולמטה נמשך מזה התוכחה שבתורה ואם לא תשמעו¹¹ כו'], ולכן כל התוכחות יש בהם בחי' חיצוני' ופנימי' שמצד חיצוניותם הם בחי' דין [שהמה ה"ג הנמשכים מבחי' ז"א למל' להיות מלך במשפט יעמיד ארץ¹² כו'] אבל מצד פנימיותם המה תוקף הרחמים [מצד שרשם בה' גבורות דע"י, טובה תוכחת מגולה¹³ כו'], ולכן א' שמע בני מוסר אביך פי' שתשמע שהפנימי' המלובש במוסר אביך שהוא תכלית החסד והרחמים כו' וד"ל [והנה כללות הטוב והחסד והרחמים המלובשים בתוכחות שבתורה הוא מלובש בפ' זה דבשברי לכם¹⁴ כו' ולכן יש לפרשו, וממנו יובן כל פרטי הגילויים המבוארים בשארי פסוקים שבתוכחה כו'].

והנה מתחלה יש להבין מה שהתורה נק'¹⁵ בשם לחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי¹⁶ וכן את קרבני לחמי¹⁷ מה ענינה ולמה בשם לחם ולמי הוא נעשה בחי' לחם ופרנסה, הנה כתיב בטח בה' כו' ורעה אמונה¹⁸ היינו לזון ולפרנס את האמונה תקידלהיות כי האמונה שבכללות נש"י נק' בשם עטרה¹⁹ להיותה בבחי' מקיף וא"א לה להתגלות בבחי' פנימי' בנר"נ שבנפש ומכ"ש בנה"ט ולכן גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי'²⁰ כי אע"פ שיש לו אמונה זאת בתקפה מ"מ עושה היפוך רצונו מחמת שהוא בבחי' מרחוק אצלו, והטעם להיותה בחי' אלקות למעלה מן הדעת ולזאת א"א לה לבוא לתוך דעת והכרה [כי הוא בחי' ניצוץ אלקי שבנפש שנלקחה בשרשה מבחי' מל' דאצי' מקור נש"י²¹ שמרומם בערך מבחי' נר"נ דבי"ע כו'] לזאת צריך לזון ולפרנס אמונה זאת להוסיף בה כח ועוז שתוכל להתגלות בנר"נ בבחי' פנימי' עד שתעשה בבחי' מזון וחיות לנר"נ כמאמר וצדיק באמונתו יחי'²² [ולכן ורעה אמונה יוכל לפרש בו ב' פי' הא' שתזון ותפרנס את האמונה והב' שתזון ותפרנס את נפשך עם האמונה, והא בהא תלי' כי ע"י הפרנסה שמפרנסין לבחי' האמונה ניצוץ האלקי עי"ז תוכל להיות נמשך בבחי' מזון וחיות בנפש כו' וד"ל], שזהו מה שממשיכים בחי' הדעת בנפש מלמעלה מן הדעת כי הנה ענין הדעת הוא בחי' מחבר חכ' לבינה²³ ובחי' חכ' הוא בחי' ראי' מקרוב שנתפס אלקות בבחי' קירוב בנפש אבל בחי' בינה הוא בחי' שמיעה²⁴ מרחוק שמרחוק ה' נראה לו²⁵ שאין נתפס אלקות אצלו בכחות נפשו בבחי' קירוב [רק בניצוץ האלקי בבחי' האמונה כו' וד"ל], אבל ע"י הדעת נמשך ונתגלה בחי' חכ' שבנפש בכל כחות הנפש, עד שיהי' נתפס אלקות בבחי' קירוב בכל כחות הנפש מבינה ולמטה, והמשכת הדעת הוא תלוי בבחי' מזון [כמאמר אין התינוק יודע לקרות אבא²⁶ עד שיטעום טעם דגן כו'] הנמשך בעצמי' הנפש הנק' אמונה ע"י התורה שהוא ענין שתי הלחם תושב"כ ותושבע"פ²⁷ והוא ג"כ ענין חט"ה כ"ב אתוון דאורייתא²⁸. אך אע"פ שהתורה נעשה בחי' מזון לנפש מ"מ מצד מזון התומ"צ בלבד לא הי' ביכולת האמונה עדיין להיות נמשך בבחי' פנימי' דדעת והכרה אם לא ע"י מזון העולה מלמטה למעלה שהוא בחי' העבודה דקרבנות שנק' לחמי וכן תפלה במקום קרבן²⁹ ולזאת עיקר גילוי הדעת הוא בתפלה דייקא, ולכן בשחר כשקם אומר מודה אני³⁰ כו' כי האמונה לא נתגלה עדיין רק בבחי' תקטוהודאה ולכן בתחלת סדר התפלה או' הודו להוי'³¹ אבל בשמ"ע או' ברוך אתה ה' שנעשה מבחי' הודאה בחי' ברכה והמשכה בגילוי שהוא כשבא האמונה בבחי' דעת בקירוב וזהו הכל³² ענין ג' דברים דתורה ועבודה וגמ"ח שכללותם הוא בחי' מזון לפרנס את האמונה כו' וד"ל.

וביאור הדברים ילה"ק ענין כי תשא³³ כו' ונתנו איש כופר נפשו לה' כו', זה יתנו³⁴ מחצית השקל תרומה להוי', כי הנה בזמן שבהמ"ק הי' קיים³⁵ היו נותנים מחצית השקל שהוא עשרה גרה כסף נקי לתרומת הלשכה³⁶ וממנו היו לוקחים הקרבנות³⁷ והקרבנות היו מקריבים ע"ג המזבח ונשרפים באש שלמעלה שהוא ארי' דאכיל קורבנין³⁸ ומזה הי' נעשה לחם למעלה כמ"ש את קרבני לחמי לאשי כו', והנה כ"ז הוא עכשיו בתפלה במקום קרבן כי הנה ענין כסף הוא בחי' האהבה³⁹ שבכאו"א אשר יש לו תשוקה ליכלל באלקים חיים ומלך עולם⁴⁰ כמ"ש נכספה וגם כלתה נפשי⁴¹ לחצרות הוי' ולזאת האה' נק' כסף מלשון נכסוף נכספתי⁴², והנה באהבה זאת יש שני בחי' הא' בחי' האהבה שבנשמה שהו"ע ההתקשרות מלמטה למעלה שזהו בחי' בנימין צדיק תחתון⁴³ ימין מקרבת⁴⁴, והב' בחי' אהבה עליונה מבחי' הקב"ה לנש"י והוא ממשיך בחי' אהבתו ג"כ בנש"י ע"י יוסף צדיק עליון⁴⁵ וכמ"ש צדיק הוי' בכל דרכיו⁴⁶ כו', ואהבה זאת נמשך באהבה שבנשמה לפעול בחי' התעוררות התשוקה בתמידות שתהי' בלתי הפסק כלל ונק' רוחא קדמאה דשביק בה⁴⁷ כו' והוא ג"כ ענין גביע הכסף אשר שם יוסף צדיק עליון [יסוד ז"א⁴⁹ דאצי'] באמתחת בנימין⁴⁸ צדיק תחתון. והנה בחי' אהבה זאת הנק' כסף מצד תקטזהתלבשותה בנר"נ ובנה"ט היא מעורבת בסיגים וצריך לברר כל חלקי'⁵⁰ שנתפזרו בנה"ט ולהעלותם עד שיוכללו בבחי' ביטול לאלקות ועי"ז יוסיפו תת כח בעצם הנשמה, וזמן הבירור הוא בתפילה דייקא כו'. והענין הוא כמ"ש מצרף לכסף⁵¹ וכור לזהב ואיש לפי מהללו כמו עד"מ כשרוצים לצרף הכסף שיהי' נקי מפסולת אז נותנים אותה בשלהבת אש וטבע האש לפרר⁵² ולהבדיל הפסולת שבו לחוץ ועי"ז נשאר הכסף נקי וכל מה שירבה בשלהבת יותר מתברר ויוברר הפסולת היותר דקה ויצא הכסף נקי ביותר, כך הוא בתפילה יש בחי' ארי' דאכיל קרבנין כו', ארי' אותיות ראי'⁵³ שזהו בחי' חכ' שבנה"א שיש בכאו"א מישראל שהוא בחי' ראי' לאסתכלא ביקרא דמלכא⁵⁴ שהוא כח מ"ה שבנה"א שהוא למעלה מהתלבשות בעשר כחות דנה"ט כי אין דוגמתו באת זה לעומת זה⁵⁵, ומבחי' זאת הראי' נולדה בחי' אהבה כרשפי אש שזהו בחי' ארי' כו'⁵⁶ וכח זה הוא המברר ומבדיל כל פסולת שבנה"ט ומוציא הטוב הגנוז בו להיות נכלל בנה"א וכמ"ש הגו סיגים מכסף⁵⁷ ויצא לצורף כלי, אך כמו שבגשמי' צריך להשים האש⁵⁸ המנקה את הכסף בתוך כלי הנק' מצרף כך הוא בעבודה שבתפלה צ"ל כלי לאהבה זאת דרשפי אש הבאה מצד הראי' דלאסתכלא כו' והוא בחי' ההתבוננות שבסדר התפלה שמתבונן איך שאין ערוך לך ואני הוי' לא שניתי⁵⁹ עי"ז מעורר אהבה ותשוקה ברשפי אש שבנשמה המלובשת בנה"ט שתצא לידי גילוי מהעלמה, ואהבה זאת הוא כלי לאהבה כרשפי⁶⁰ אש הנולד מבחי' כח מ"ה הנ"ל להיותה למעלה מבחי' התלבשות כו' והוא כדוגמת הקרבנות שארז"ל שאע"פ שאש יורד ע"ג המזבח מ"מ מצוה להביא מן ההדיוט⁶¹ כך בעבודה שבלב זו תפלה⁶² האהבה כרשפי אש שמצד הנשמה נק' אש שלמעלה וזהו ענין כולם בחכמה עשית בבינה⁶³ שהוא בחי' כלי לחכמה ואעפ"כ מצוה לעורר האהבה שמצד ההתבוננות ונק' אש של הדיוט כו', והנה זהו מה שסיים ואיש לפי מהללו שהוא ענין ההלוי' שבפסוד"ז שמעורר האהבה שמצד ההתבוננות דרוממות אל כו'.

והנה כ"ז הבירור נעשה בתפילה דייקא שהוא ענין הבדלת הרע ולכן אומרים בתפלה אחר מסי"נ שבק"ש סלח לנו⁶⁴ אבינו כי חטאנו, כי כל שנתפעל תקיזביותר במסי"נ באחד⁶⁵ לבוא מזה לואהבת כו' יותר ירגיש הריחוק בנפשו עד שגם חטא קל לפשע ומרד יחשב בעיניו שהוא כמשל הבדלת הפסולת היותר דקה כי הרגשת הריחוק הוא ענין פירוד והבדלת הרע, משא"כ כשלא יתפעל במסי"נ ובאהבה כרשפי אש כו' אז כל דרך איש ישר בעיניו ולא ירגיש הרע בנפשו, וכ"ז מצד התערובות הרע בנפשו לא ירגיש כלל במציאותו שהוא מציאת הרע כו'. והנה העבודה הנ"ל לעורר האהבה רשפי אש ולברר כל חלקי הטוב שבנה"ט להיות ניכלל בעצם הנשמה [שזה נעשה מזון לעצם הנשמה הנק' אמונה כו' והוא בחי' מזון העולה מלמטה למעלה כדוגמת הקרבנות הנק' לחם כו' ] הוא בחי' מחצית השקל בלבד שהוא עשרה גרה שהוא ענין עשר כחות שבנה"א העולים מלמטה למעלה להיות נכללים בבחי' ביטול כו' ולכן א' זה יתנו כו' מחצית השקל שנתינתם מלמטה למעלה הוא רק מחצית בלבד וזהו ענין תרומה לה' ארמותא⁶⁶ לה' שהוא בחי' העלאה מלמטה למעלה, אכן כח ההעלאה זאת באה מצד המזון שמלמעלה למטה שהוא בחי' מחצית הב' שהוא בחי' המשכה ע"י תומ"צ מלמעלה למטה והמה נעשים בחי' לחם לעצם הנשמה [הנק' אמונה כנ"ל], ולהוסיף בה כח שתוכל לברר ע"י האהבה כרשפי אש כל בחי' חלקי הכסף שיצאו נקיים כנ"ל, וכפ"ע המשכה⁶⁷ מלמעלה למטה ע"י התומ"צ כ"ה ערך ההעלאה ובירור בתפלה כו' וזהו שקל הקודש שהוא מל' משקל כמשל⁶⁸ השוקל במאזניים שכפ"ע המשקל שמשים בכף הימיני שהוא מכביד ויורד למטה כן לפי"ע זה עולה הסחורה הנשקלת בכף השמאלי וכ"ה לפי"ע ההמשכה מלמעלה למטה בעצם הנשמה ע"י תומ"צ כ"ה לפי"ע זה ההעלאה מלמטה למעלה כנ"ל, וזהו ענין על ג' דברים העולם עומד⁶⁹ כו' תו' ועבודה וגמ"ח כי גמ"ח הוא המשכה⁷⁰ מלמעלה למטה ועבודה שבתפלה הוא ההעלאה⁷¹ מלמטה למעלה והתורה כלולה מהמשכה⁷² והעלאה⁷³ כי קריאה בתושב"כ באותיות שבה בלבד הוא בחי' המשכה ובתושבע"פ שעיקר⁷⁵ בה בחי' עיון⁷⁴ זהו בחי' העלאה ולכן התו' מייחדת ומחברת⁷⁶ ההעלאה דתפלה עם המשכות שמצד המצות מחמת שהיא כלולה⁷⁷ משניהם יחד כו' וד"ל.

תקיחוהנה כל הנ"ל נק' מטה לחם שהוא ענין לחם דתורה הנמשך מבחי' מטה שהוא בחי' עה"ח⁷⁸ דאילנא דחיי וכמ"ש עץ חיים היא⁷⁹ למחזיקים בה כו' [והוא בחי' יסוד אבא מקור התו'⁸⁰ ] ונמשך בג' קווין דתורה ועבודה וגמ"ח עד שנמשך להיות בחי' מזון וחיות למקור נש"י הנק' אמונה כנ"ל [שזהו בחי' מזון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כנ"ל] ועי"ז פועל גילוי האמונה בבחי' דעת שהוא ענין ח"י ברכאן דצלותא שזהו עיקר הכוונה כנ"ל, ומבחי' מזון זה דעה"ח הי' נמשך⁸¹ באדה"ר קודם החטא שזהו ענין לעבדה ולשמרה⁸² רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו', וכן בחי' זאת הי' בשעת לוחות הראשונות שקודם החטא העגל שאז קבלו ישראל התורה מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר אבל חטא העגל שירדו ישראל ממדריגתם ונתלבשו בעה"ד טו"ר⁸³ [אבל בתחלה בעת מ"ת דעה"ד פסקו זוהמתם⁸⁴ וכמאמר חרות על הלוחות חירות ממה"מ⁸⁵ כו'] ואז נעשה שבירת הלוחות שזהו ענין בשברי לכם מטה לחם⁸⁶ שהוא ענין ירידת התורה ג"כ להתלבש בעה"ד טו"ר עד שיכול להיות לימוד התורה שלא לשמה וכמאמר למשמאילים בה⁸⁷ כו', ועוד ירמוז ענין בשברי שלא יוכל התו' להתקבל להיות מזון לנשמה כ"א ע"י השבירה שהוא ענין הפירור לחלקים קטנים שהוא ענין העלם והתלבשות התורה בריבוי ההלכות בדברים גשמיי' וכמשל הרב המשפיע שכל לתלמידו אם הוא בר שכל גדול יוכל להביא את השכל במאמר א' קצר אבל כשכלי שכל התלמיד הוא בבחי' קטנות מוכרח לחלקו לריבוי חלקים ולהשפיע לו מעט מעט כו', וזהו ענין הטחינה בלחמה דתורה שהוא ענין פירור לחלקים קטנים כו'.

ועוד צ"ל ואפו עשר נשים כו' שהוא בחי' האפי' באש שעי"ז יצא טעם הנעלם לידי גילוי להיות מזון וחיות לנפש וכ"ה בלחמה דתורה ע"י התפעלות רשפי אש האהבה דתפלה במס"נ באחד [שזהו ואפו כו' בתנור אחד] עי"ז יוכל התורה להתקבל בבחי' מזון וחיות לנפש⁸⁸ משא"כ בלא דו"ר דתפלה לא יהי' מזון וחיות לנה"א [משא"כ קודם החטא אדה"ר והעגל הי' צמיחת הלחם בלא טחינה ואפי' כלל וכן לחמה של תורה הי' נמשך מבחי' עה"ח וכמו לעתיד תוציא הארץ גלוסקאות⁸⁹ כו'], וזהו ואפו תקיטעשר נשים בחי' נוק' שנהפך סדר העבודה שבתחלה צ"ל רשפי אש האהבה בתפלה מלמטה למעלה ולפי"ע זה יהי' נמשך המשכת לחמה של תורה מלמעלה למטה כנ"ל, משא"כ כשהיו מקבלים מבחי' עה"ח הי' נמשך⁹⁰ בתחלה ההמשכה מלמעלה למטה ולפי"ע זה הי' ההעלאה כו' [וזהו ירידה גדולה לנש"י כי כשההמשכה הוא מצד המשפיע בתחלה אז נתקבל בחי' עצמי' המשפיע במקבל משא"כ כשההשפעה היא מצד ההעלאה שבתחלה אינה רק לפ"ע ההעלאה שבתחלה ולכן זהו בחי' מוסר אביך שהוא בחי' התלבשות התורה בגבורות וצמצומים גדולים כו'. אך מוסר זה מלובש בו מפנימי' אה"ר⁹¹ לטובת ישראל להעלותם לבחי' יותר גדולה כו' כמשי"ת], וכמשל המשקל שיש בזה ב' אופנים או להכביד במשא על כף הימיני ועי"ז יעלה כף השמאלי או להגביה כף השמאלי ועי"ז יורד כף הימיני מלמעלה למטה כו', אך יש בזה יתרון בלחם זה של תורה שנתלבש בעה"ד טו"ר ומתברר⁹² ע"י התפלה יותר יותר⁹³ מלחמה של תורה הנמשך מעה"ח כו' והוא מש"א אח"כ והשיבו לחמיכם במשקל כו'.

וביאור הדברים הנה ארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה⁹⁴ שכל בחי' תורה שירדה בד' עולמות דאבי"ע הוא מחכמה עילאה דאצי' שאינה רק נובלות והארה בעלמא מבחי' חכ' העצמי' הנק' חכמה שלמעלה שהוא בבחי' א"ס ולכן באה התורה במדה ושיעור ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת משא"כ עצמות חכמתו הוא בחי' א"ס [כי הוא וחכמתו אחד⁹⁵ כו'⁹⁶ ] רק שהוא מקור המודד לבחי' חכמה שבתורה שירדה בהשתלשלות [וכמשל אמת הבנין המודד כל מיני מידה ובעצמו הוא אינו מן המדה כו'] ולכן בחי' סתים דאורייתא שהוא בחי' חכמתו העצמי' נאמר עלי' ארוכה מארץ מדה⁹⁷ כו'. וזהו ענין שרש לחמה דתורה הנמשך מעה"ח דחכמה עילאה שהוא בבחי' נובלות הנ"ל הנמשך מחכ' העצמי' שבבחי' א"ס כנ"ל, אבל התורה שנתלבשה בעה"ח טו"ר ומתבררת ע"י הביטול דנה"א בתפלה שהוא בחי' מסי"נ בק"ש וקבלת עומ"ש דתמליכהו⁹⁸ כו' זאת התורה היא העולה בשרשו ומקורו בחכמה העצמי' שבא"ס ממש. וזהו ענין דוד הי' מחבר תורה שלמעלה [שהוא בחי' נובלות הנ"ל] בהקב"ה⁹⁹ שהוא בחי' חכמה העצמי' המיוחדת בא"ס כו' והיינו מצד שהוא מקור נש"י והי' בו בחי' מסי"נ בק"ש וקבעומ"ש כמאמר הקים עול¹⁰⁰ כו'. וזהו ענין תקכממושבותיכם תביאו לחם תנופה¹⁰² מבחי' ק"ש דמיושב נעשה ההעלאה לחמה של תורה במקורה חכ' העצמי' כו'¹⁰¹.

וזהו ענין והשיבו לחמיכם במשקל שהוא מקור המשקולת [הנק' מתקלא בס"י¹⁰³ כו'] שהוא בחי' חכמה העצמי' וזהו ערבים עלי ד"ס¹⁰⁴ יותר מיינה של תורה כו' כי יינה של תורה הוא בחי' תושב"כ הנק' בחי'¹⁰⁶ ספר¹⁰⁷ שהוא בחי' ח"ע כשבאה בבחי' התלבשות באותיות דבינה הנק' ספר והוא ע"י הדעת הנק' סיפור, וזהו ענין בשלשה ספרים המוזכר בס"י¹⁰⁸, אבל חכמים דתושבע"פ נק' סופרים מצד שהגיעו ע"י בחי' הביטול שלהם לחכ' העצמית הנק' סופר¹⁰⁵ [שהוא הכותב את הספר] והוא מקור המשקולת כמאמר אי' סופר ואי' שוקל¹⁰⁹ כו' ולכן ערבים עלי יותר מיינה של תורה כו'. והטעם לזה כי בחכמה מלובש תענוג ונמצא שהתענוג המלובש בחכמה העצמי' שהוא בחי' א"ס גם התענוג הוא בבחי' א"ס אבל התענוג המתלבש¹¹⁰ בחכ"ע הוא ג"כ במדה ושיעור כמו החכמה וזהו ערבים עלי שהוא בחי' עריבות ומתיקות בלי גבול כמאמר רווחא לבסומי שכיח¹¹¹ כו' וכמשי"ת].

והנה זהו ג"כ ענין ואכלתם ולא תשבעו כי הנה ארז"ל והאיך לא אשא פנים לישראל¹¹² והם החמירו ע"ע עד כזית ועד כו' כי מן התורה הוא ואכלת ושבעת¹¹³ הוא הבירור וההעלאה ואח"כ וברכת הוא בחי' המשכה ונמצא שנמדד ע"פ חכמה דתורה דהעלאת מ"ן כזה שבבחי' שביעה דווקא יכול לעורר המשכה אבל בחי' חכ'¹¹⁴ דתושבע"פ מצד שעלו לבחי' מוסר¹¹⁵ מקור המדה¹¹⁶ לכן הי' ביכולתם להמשיך מדה אחרת של כזית שעי"ז העלאת מ"נ יוכל ג"כ להיות ההמשכה ממקום גבוה כזה, וזהו ואכלתם ולא תשבעו שתוכלו להמשיך גילוי אוא"ס ע"י אכילה פחות מכדי שביעה כו'. ועוד יתפרש ואכלתם ולא תשבעו בבחי' התענוג שיהי' המשכה מבחי' תענוג בלתי מוגבל שאין בו שביעה כלל כידוע בענין עיני אדם לא תשבענה¹¹⁷ מבחי' תקכאההסתכלות ביקרא דמלכא שהוא בחי' א"ס וכמאמר מי איכא זקנה קמי' קוב"ה¹¹⁸ [כי נער הייתי גם זקנתי¹¹⁹ שרו של עולם אמרו שהוא בחי' תענוג המורכב בחכמה הנמשך להיות מקור להשתלשלות שיפול בו התיישבות¹²⁰ שאז כלה התענוג וכמאמר לכל תכלה ראיתי קץ כו'¹²¹ ], משא"כ קמי' קוב"ה שהוא תענוג¹²² בבחי' א"ס לא יפול בו התיישבות¹²³ כי בכל עת ורגע נמשך תענוג חדש בעילוי אחר עילוי כו' וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים¹²⁴ כו' והיינו ג"כ מטעם הנ"ל דשרש התורה המתברר מעה"ד טו"ר מלמטה למעלה הוא העולה בבחי' מקור המשקולת הנק' מתקלא שהוא בחי' חכמה העצמי' דא"ס לכן גם התענוג הוא בבחי' א"ס כו' וד"ל.

הערות

עמוד תקיב

1. בשברי לכם מטה לחם : הנחת ר' הלל מדרוש כ"ק אדמו"ר הצ"צ. לכמה ענינים במאמר זה ראה גם המאמר שנדפס לפנ"ז ובהנסמן שם. ביאור על דרוש זה שנאמר בליל ה' פ' במדבר יודפס בעזה"י בפלח הרמון במדבר.
2. בשברי לכם. . ואפו. . והשיבו. . ולא תשבעו : בחוקותי כו, כו.
3. שמע בני. . אביך דא קוב"ה : משלי א, ח. זהר יתרו פה, א.

עמוד תקיג

4. ברוחו : א: בגופו.
5. אם בחוקותי תלכו : בחוקותי כו, ג.
6. חסד דע"י המלובש בגולגלתא : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ו ופ"ז.
7. הברכה : א: ליתא.
8. גבורות דע"י המלובש בח"ס : ראה ע"ח שם.
9. גבורות. . תגבורת : ראה תו"א נח ט, ג. סה"מ תרכ"ז ס"ע רמט. וש"נ. לקו"ש תולדות כרך ל ע' 108. וש"נ.
10. לית שמאלא בהאי עתיקא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער הארת המוחין של"ב, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעא.
11. ואם לא תשמעו : בחוקותי כו, יד.
12. מלך במשפט יעמיד ארץ : משלי כט, ד.
13. טובה תוכחת מגולה : משלי כז, ה.
14. בפ' זה דבשברי לכם : ראה גם המאמר שלפני זה ובהערה 13.
15. מה שהתורה נק' : א: כללות התו' שנק'.
16. לכו לחמו בלחמי : משלי ט, ה. וראה גם המאמר שלפנ"ז הערה 57.
17. את קרבני לחמי : פינחס כח, ב.
18. בטח בה' כו' ורעה אמונה : תהלים לז, ג. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תריט ואילך. וש"נ.

עמוד תקיד

19. האמונה. . עטרה : ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תסט. וש"נ. שה"א ו, א ובהערה 10. תו"ח משפטים ח"ב רפ, ב.
20. גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי' : ראה ברכות סג, א ע"פ גי' הע"י. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' ט.
21. מל'. . מקור נש"י : ראה גם לעיל ע' קמג ובהערה 18.
22. וצדיק באמונתו יחי' : חבקוק ב, ד.
23. הדעת. . מחבר חכ' לבינה : ראה גם לקו"ת להאריז"ל שמות ג, ד. לקו"ת מטות פו, ב. ד. פז, ג. נשא כב, ב. כח, א. תו"א משפטים עה, א. ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תערב. מאמר ד"ה הוא הי' אומר תרל"א [קונט' בר מצוה תרנ"ג ע' לו ובהערה 31].
24. חכ'. . ראי'. . בינה. . שמיעה : ראה תו"א וירא טו, ד. מקץ מ, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רפז. תקס"ט ע' פט. שער האמונה מג, ב. תו"ח שמות ח"א כז, ג הערות 15-16.
25. שמרחוק ה' נראה לו : ע"פ ירמי' לא, ב.
26. אין התינוק יודע לקרות אבא : ראה ברכות מ, סע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. וש"נ. תו"ח בא ח"א צה, ב. וש"נ. לעיל ע' קה ובהערה 54.
27. שתי הלחם תושב"כ ותושבע"פ : ראה זח"א השמטות רס, א.
28. חט"ה כ"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).
29. תפלה במקום קרבן : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
30. בשחר כשקם אומר מודה אני : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח מהדו"ק ס"א, ס"ה. מהדו"ת ס"א, ס"ו. סידור אדה"ז במקומו. נדפס גם בהוספות לשו"ע קה"ת שם ע' קנג.

עמוד תקטו

31. הודו להוי' : דהי"א טז, ח. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וזכרתי הר"ת ובהערה 36.
32. הכל : א: בכל. וראה לקמן בפנים על יד הערה 69.
33. כי תשא : תשא ל, יב.
34. זה יתנו : תשא שם, יג [בדילוג].
35. מחצית השקל. . בזמן שבהמ"ק הי' קיים : ראה רמב"ם הל' שקלים פ"א, ה"ח.
36. לתרומת הלשכה : ראה רמב"ם שם פ"ב, ה"ד.
37. וממנו היו לוקחים הקרבנות : ראה רמב"ם שם פ"ד, ה"א. רש"י תשא ל, טו.
38. ארי' דאכיל קורבנין : ראה זהר בהקדמה ו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלא. וש"נ. שער האמונה עט, ב הערה 13.
39. כסף. . האהבה : ראה גם תניא פ"נ. תו"א וישב כו, ד. תשא פו, ד. תו"ח וארא ח"א נג, ג. וש"נ.
40. באלקים חיים ומלך עולם : ע"פ ברכת יוצר.
41. נכספה וגם כלתה נפשי : תהלים פד, ג.
42. נכסוף נכספתי : פיוט ”ידיד נפש". ויצא לא, ל: נכספתה — ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תתסב בהערה. תו"א תשא קיא, ד. סה"מ תרל"ב ח"א ע' ע. תער"ב ח"ב ע' תתב. ע' תתלח.
43. בנימין צדיק תחתון : ראה זהר ויצא קנג, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תתצה ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצא. וש"נ.
44. ימין מקרבת : סוטה מז, א.
45. יוסף צדיק עליון : נסמן בהערה 43.
46. צדיק הוי' בכל דרכיו : תהלים קמה, יז.
47. רוחא קדמאה דשביק בה : ראה זהר (סבא) משפטים צט, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צט. וש"נ. ש"א כז, ב הערה 30.
49. יוסף. . יסוד ז"א : ראה ע"ח שער הצלם שכ"ו, פ"ג. ביאוה"ז ויחי כט, ב. ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקיז ובהנסמן במ"מ לשם.
48. גביע הכסף. . באמתחת בנימין : מקץ מד, ב. ראה גם אוה"ת מקץ ח"ב ע' שמג. תער"ב ח"ב ע' תתב.

עמוד תקטז

50. חלקי' : א: חלקי האהבה.
51. מצרף לכסף : משלי כז, כא.
52. וטבע האש לפרר : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרכד. וש"נ.
53. ארי' אותיות ראי' : ראה ת"ז ת"ע (קכב, א). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ל.
54. לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זהר מקץ קצט, א. בראשית לח, א-ב. פקודי רמז, ב. תרומה קלד, א.
55. באת זה לעומת זה : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד ואילך.
56. כו' : א: הנ"ל.
57. הגו סיגים מכסף : משלי כה, ד.
58. האש : א: את האש.
59. ואני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו.
60. כרשפי : א: ברשפי. וכן לקמן.
61. שאע"פ שאש. . להביא מן ההדיוט : ראה תו"כ ויקרא א, ז. ערובין סג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תפה. וש"נ.
62. זו תפלה : ניתוסף ע"פ א.
63. כולם בחכמה עשית בבינה : תהלים קד, כד. זהר תזריע מג, א.
64. אומרים בתפלה. . סלח לנו : ראה גם לעיל ע' קסז. ע' שנו. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שג. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רנ ואילך. ע' תלג. תרכ"ט ע' רסב. תרל"ב ח"א ע' צג.

עמוד תקיז

65. במסי"נ באחד : ראה זהר רע"מ משפטים קיט, א. צו לג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תו. וש"נ. שמות ח"א ע' רעח ואילך. הנחות תקע"ז ע' שא.
66. תרומה לה' ארמותא : ראה זהר תרומה קמז, א. תרכ"ט ע' רב־ תרל"ב ח"א ע' צה ובהנסמן שם.
67. המשכה : א: כח ההמשכה.
68. כמשל : א: כמשקל.
69. על ג' דברים העולם עומד : ראה אבות פ"א, מ"ב.
70. גמ"ח הוא המשכה : ראה תו"ח בראשית כו, ג.
71. ועבודה שבתפלה הוא ההעלאה : ראה גם מאמרי אדה"ז על ענינים ע' תטז. ד"ח נד, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' שי. קונטרסים ע' תקעד.
72. והתורה. . מהמשכה : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שכז. שה"א כו, א. בהערה הבאה.
73. והתורה. . מהמשכה והעלאה : ראה גם ד"ח נד, ב. ש"א צא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ס"ע א'תסו ואילך.
75. שעיקר : א: שמצווה.
74. קריאה בתושב"כ. . ובתושבע"פ. . עיון : ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תקכז. וש"נ. וראה גם שע"ת קכא, ב ואילך.
76. ומחברת : ניתוסף ע"פ א.
77. כלולה : א: בלולה.

עמוד תקיח

78. מטה לחם. . עה"ח : ראה גם במאמר שלפנ"ז ובהערה 3.
79. עץ חיים היא : משלי ג, יח.
80. יסוד אבא מקור התו' : ראה גם ע"ח שער הארת המוחין של"ב, רפ"ח. תו"ח וארא ח"א עב, א ובהנסמן שם.
81. נמשך : ניתוסף ע"פ א.
82. לעבדה ולשמרה : בראשית ב, טו. ראה זהר בראשית כז, א. תרומה קסה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצט־ בראשית ע' עג־ קונטרסים ע' שי.
83. אבל חטא. . טו"ר : א: ליתא. וכנראה נשמט מפני תיבות הדומות: טו"ר. . טו"ר.
84. בעת מ"ת. . פסקו זוהמתם : שבת קמו, רע"א. ראה סה"מ תרס"ח ע' קלא.
85. חרות. . חירות ממה"מ : תשא לב, טז. ראה שמו"ר רפל"ב. פמ"א, ז. זהר בראשית לז, ב.
86. לחם : ניתוסף ע"פ א.
87. למשמאילים בה : ראה שבת פח, ב. רש"י שם סג, א ד"ה למשמאילין. תו"ח שמות ח"א ג, ד. וש"נ.
88. וכ"ה בלחמה. . לנפש : ניתוסף ע"פ א. וכנראה שנשמט מפני תיבות הדומות: מזון וחיות לנפש. . מזון וחיות לנפש.
89. לעתיד תוציא הארץ גלוסקאות : ראה שבת ל, ב. ראה גם תו"ח שמות ח"א כג, ב. וש"נ.

עמוד תקיט

90. נמשך : א: נעשה.
91. אה"ר : א: מדה"ר.
92. ומתברר : א: ומחברו.
93. יותר יותר : כ"ה גם בא.
94. נובלות חכמה שלמעלה תורה : ב"ר פי"ז, ה. פמ"ד, יז.
95. הוא וחכמתו אחד : תניא פ"ב.
96. כו' : א: ליתא.
97. ארוכה מארץ מדה : איוב יא, ט. ראה גם לעיל ע' סח ובהערה 18.
98. דתמליכהו : ראה זהר רע"מ פינחס רכג, ב. עקב ערב, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' לד.
99. דוד הי' מחבר. . בהקב"ה : בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' רסד: ”בס' מעין החכמה מדרש רז"ל. . וכ"ה ברע"מ פ' פנחס דף רכ"ב ע"ב". שם ע' שכז: ”בס' הבהיר או בס' מעין החכ'". תרכ"ז ע' כד וע' לא ”במעיין החכ' או בס' הבהיר". ראה ס' הבהיר סקצ"ו ובאור בהיר לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשפג. וש"נ. ח"ד ע' א'רכא. וש"נ. דרושי חתונה ח"ב ע' תרכח בשם מדרש.
100. הקים עול : שמו"ב כג, א. ראה גם לעיל ע' סט ובהערה 36.

עמוד תקכ

102. ממושבותיכם תביאו לחם תנופה : אמור כג, יז. ראה לקו"ת נשא כ, א.
101. וזהו ענין. . כו' : א: ליתא. וכנראה נשמט מפני תיבות הדומות: כו'. . כו'.
103. מתקלא בס"י [א: בס"ד]: בספרא דצניעותא. זהר תרומה קעו, ב. ראה גם לקו"ת בחוקותי מח, ג.
104. ערבים עלי' ד"ס : ראה ע"ז לה, א וברש"י שם.
106. בחי' : א: ליתא.
107. דבינה הנק' ספר. . הדעת הנק' סיפור. . לחכ'. . סופר : ראה גם סידור שחרית לשבת קעט, א. סה"מ תרל"ח ע' סה בשם הפרדס.
108. בשלשה ספרים המוזכר בס"י : בתחילתו.
105. תושב"כ. . ספר. . דתושבע"פ. . הנק' סופר : ראה גם לקו"ת תצא לח, ג. שה"ש ז, א.
109. אי' סופר ואי' שוקל : ישעי' לג, יח. ראה תו"א שמות נג, ב.
110. המתלבש : ניתוסף ע"פ א.
111. רווחא לבסומי שכיח : ראה ערובין פב, ב.
112. והאיך לא אשא פנים לישראל : ראה ברכות כב, ב. במדב"ר פי"א, ז. לקו"ת נשא כו, א.
113. ואכלת ושבעת : עקב ח, י.
114. חכ' : א: חכמים.
115. מוסר : שם: סופר.
116. המדה : שם: המדידה.
117. עיני אדם לא תשבענה : משלי כז, כ [ושם ועיני האדם]. ראה פלח הרמון שה"ש ע' 124 ואילך. לקו"ת שה"ש לד, ג. סהמ"צ להצ"צ ע' קפח.

עמוד תקכא

118. מי איכא זקנה קמי' קוב"ה : ראה יבמות טז, ב. במאמר שנדפס לפנ"ז ובהערה 74.
119. נער הייתי גם זקנתי : תהלים לז, כה.
120. התיישבות : א: התיישנות.
121. לכל תכלה ראיתי קץ : תהלים קיט, צו.
122. שהוא תענוג. . תענוג : א: ליתא.
123. התיישבות : א: ליתא כנ"ל. ראה הערה 120.
124. בכל יום יהיו בעיניך כחדשים : ראה לקח טוב ואתחנן ו, ו. לעיל ע' קמב ובהערה 14.