להבין שרשי הדברים - ביאור וזכרתי

תקלארש"ד מה ששמעתי מאדמו"ר ואיני זוכר אם הוא ממש כמו שנשמע יום א' פ' הנ"ל

להבין שרשי הדברים הנ"ל¹, הנה מתחילה י"ל בחי' מדת יום ובחי' מדת לילה² מהו, ויובן ע"פ מארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא³ והדר נהורא להיות ידוע אשר ע"ס דאצי' הם בתכלית היחוד בעצמות המאציל והיינו מחמת שאא"ס מאיר בגילוי בתוך הכלים וזהו בחי' ז"א דאצי' אשר כלול מע"ס והוא מקור בלבד לעולמות הנבראים, אך כאשר צריך להיות נמשך האור מאצי' לבי"ע להיות התהוות הנבראים בפו"מ הוא ע"י התלבשות האור במדת המלוכה, וגם בחי' מדת המלוכה אינה מאירה בנבראים בגילוי רק ע"י פרסא המפסיק שהוא כדוגמת המשל המסתיר לגמרי אור השכל כו' כנ"ל⁴, ולכן כל הנבראים נק' בשם מדת לילה. אך זהו מדת יום בפ"ע ומדת לילה בפ"ע אבל בחי' ברית הוא מלשון התחברות והתקשרות, ומש"א אם לא בריתי⁵ יומם ולילה קאי על ברית דתורה וברית מילה שמחבר יום ולילה להיות מהות אחד כמאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד⁶. וביאור הדברים ע"פ המבואר בס"י כרת לו ברית⁷ בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון ובין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המעור ומבו' הקושי'⁸ בפרד"ס⁹ דא"כ הם עשרים בחי' ובאמת עשר ולא תשע ולא אחד עשר והתירוץ הוא שע"ס דאצי' הם כנגד אצבעות הידים משא"כ עשר אצבעות הרגלים הם ע"ס דבי"ע שהם בחי' צל והארה מע"ס דאצי'.

וביאור הדברים הנה שתי ידים הם באצי' [ולכן ביכולת להגביהם למעלה מן הראש] וכמארז"ל נטה הקב"ה ימינו¹⁰ וברא השמים שהוא ז"א שהוא מבחי' החסד משא"כ הארץ שהוא בחי' מל'¹¹ בניינה מה"ג¹² וזהו נטה הקב"ה שמאלו וברא את הארץ וכדוגמת הדיבור המתחלק ע"י ה' מוצאות הפה ונמצא שתי ידים הם מקור שמים וארץ שהוא בחי' זו"נ דאצי'. אך ארז"ל גדולים מעשה צדיקים¹³ ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים כתיב אף ידי¹⁴ כו' יד א' בלבד משא"כ במעשה תקלבצדיקים כתיב מקדש ה' כוננו ידיך¹⁵ ב' ידים, ומבוא' הקושי' דהלא גם מעשה שמים וארץ הוא ע"י ב' ידים יד ימין ויד שמאל כנ"ל, וכמבו' בכתוב אף ידי כו' שהוא יד שמאל וימיני טפחה כו'. אך התירוץ הוא דבמעשה שו"א כל יד מאירה בפ"ע ופועלת פעולתה משא"כ במעשה צדיקים מתייחדים שני הידים כא' שמוכרח להיות מכח הנעלה משניהם והיינו ע"י התורה שהוא בחי' ברית הלשון ששרשה בדעת הכולל חו"ג¹⁶ ועכ"ל¹⁷ ששרש הדעת הוא למעלה מהשפעת קוין והיינו כמבואר בס"י וברית יחיד¹⁸ מכוון באמצע ששרש המחבר הנק' ברית הוא בבחי' יחיד שלמעלה מאחד¹⁹ שהוא בחי' חד ולא בחושבן²⁰ י"ס דאצי' כלל, ולכן גדולים מעשה צדיקים שהו"ע התורה הנק' מקדש ה' שמאיר בו כח יותר עליון לכלול ב' הידים כא' כו' וד"ל. וזהו בריתי יומם ולילה שהוא בחי' דעת הכולל חו"ג שנק' יום ולילה²¹ כו'. ועוד יש לפרש בפי' בריתי שהוא בחי' ברית המעור והיינו כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו, כי הנה כתיב והארץ הדום רגלי²² שבחי' רגל הוא הארה והשפעה הנמשכת מאצי' לבי"ע ע"י בחי' המל' דייקא, מלכותך מלכות כל עולמים²³ [וכידוע בכתבי האריז"ל דמנה"י דז"א נמשך בחי' מוחין במל'²⁴ כו']. והנה המשכה זאת להמשיך מאצי' לבי"ע הוא ע"י המצות דייקא כידוע דרמ"ח פיקודין הוא רמ"ח אברים דמלכא²⁵ שהוא תוס' אורות בבחי' החיצוני' הכלים דאצי' שעל ידם נמשך האור בבי"ע וכמשל האבר המגלה חיות הנפש לחוץ דייקא כו', משא"כ ע"י התורה הגם שמתגלה תוס' אורות מ"מ הוא רק להוסיף אורות באצי' והיינו לחבר מדת יום ולילה שבאצי' עצמו שהוא בחי' מל' דאצי' מקור הנבראים בלבד כו'.

והנה כח זה גופא להמשיך בחי' המצות דאצי' שהם בחי' כלים דאצי' שיאירו למטה בנשמות במצות הגשמי' עד שעל ידם יאיר האור למטה בעשי' גשמי' הוא ע"י ישראל דייקא שיש להם מצות מילה שהוא בחי' יסוד וכח היסוד הוא לחבר אצי' ובי"ע והיינו שיומשך האור למטה כמו למעלה [ונק' ג"כ ברית יחיד מצד שהוא עולה עד פנימי' הכתר²⁶ כידוע] וכמשל ברית הממשיך כח רוחני מכל האברים להוליד בדומה לו בגשמי' כנ"ל בתו'. וזהו"ע שלש²⁷ רגלים תחוג כו' כי תקלגאצל מלאכים כתיב ורגליהם רגל²⁸ ישרה²⁹ שאין להם רק שתי רגלים [שהוא בחי' נו"ה כו' ולא יוכלו להמשיך רק הארה בעלמא] משא"כ בנשמות יש להם רגל שלישי שהוא בחי' היסוד ולכן יש להם כח להמשיך עצמות האור כמ"ש כו' [והנה בחי' זאת נק' בס"י כרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו, כי כמו למעלה באצי' שו"א הם זו"נ ובנין הז"א הוא מהחסדים הנק' יד ימין ובנין הנוק' הוא מהגבור' הנק' יד שמאל כן בבי"ע בחי' עולם הברי' נק' שמים ושם הוא געה"ע שמאיר בו רגל ימין ובחי' עולם העשי'³⁰ נק' ארץ ושם הוא געה"ת³¹ שמאיר בו רגל שמאל ובחי' יסוד הוא מייחד ומחבר גילוי האור ממש למטה עד עשי' גשמי' כו' וד"ל]. וזהו או יחזיק במעוזי³² יעשה שלום לי ע"י ברית דתו' שהוא בבחי' הדעת הנק' ברית הלשון, ושלום יעשה לי הוא ברית המעור המייחד אא"ס בבי"ע ע"י המצות כו' וד"ל.

וזהו אם לא בריתי יומם, כי הנה יומם הוא תוס' אורות יותר מבחי' יום, והוא בחי' עננא דאהרן שהוא בחי' חסד דאבא³³ [משא"כ בחי' יום הוא חסד דז"א כו'] וגילוי בחי' זאת הוא ע"י המצות דייקא כי מחמת שהמצות הם בירורי נוגה הם ממשיכים אורות דתוהו וגורמים שיתגלה בחי' גבוה יותר הנק' יומם כו' וד"ל. והנה כ"ז הוא כשיש בחי' ברית דתומ"צ שעי"ז גורם תוס' אורות גם בהשתלשלות הנק' חוקות שמים וארץ, משא"כ כשיש ביטול תורה ח"ו ופגם הברית ח"ו אז כתיב ונהר יחרב ויבש³⁴ שנפסק בחי' תוס' אורות ואינו נמשך רק בחי' האור בצמצום וכידוע בזהר דמעת חורבן הבית גננא לא עאל בגנתא³⁵ כי גננא הוא בחי' יסוד שמסתלק למעלה ואינו ממשיך תוס' אורות חדשים במל' רק מגרמי' אזדרע שנק' ספיחים כו'. והנה לזה אין מועיל ענין התומ"צ רק ע"י התשובה מעומקא דליבא והתעוררות רחמים רבים על נפשו מעורר מפנימי' ועצמות אא"ס שלמעלה משם הוי' להמשיך אורות חדשים וכמשל כשיבש הנהר חופרים בעומק יותר, והו"ע יחוד השני דהוי' הוא האלקי' כנ"ל בתו', ועי"ז מחזירים בחי' היסוד שיאיר במל' וכמאמר בשוב ה' את ציון³⁶ ולא נאמר בשוב ה' לציון שהכוונה להשיב בחי' ציון שהוא בגי' יוסף³⁷ בחי' יסוד³⁸ למקומו שיאיר במל' כו' וד"ל.

תקלדועתה י"ל ענין וזכרתי את בריתי יעקב³⁹ מלא בוי"ו⁴⁰ והוא הוי"ו שנטל במשכון מאלי'⁴¹ כי הנה ידוע בכהאריז"ל שבחי' הקו מאיר בו מבחי' עצמות אא"ס שלפני הצמצום⁴², והנה עצם בחי' הקו"ח הוא גנוז בא"ק⁴³ ורק הארתו מאיר באצי' והארה דהארה ממנו מאיר בבי"ע. והנה לע"ל בתחה"מ יאיר בחי' עצם הקו"ח הגנוז בא"ק ועי"ז יוכל להחיות גם הגוף גשמי והוא ענין הוי"ו דיעקב, והנה הוי"ו דיעקב מאיר בבחי' יוסף⁴⁴ צדיק עליון אך בחי' אלי' זכה ג"כ לבחי' עצם אור הקו"ח ועי"ז זיכך חומר גופו הגשמי עד שעלה בסערה השמי'⁴⁵ כי אפי' משרע"ה⁴⁶ שהי' גבוה ממנו הרבה בבחי' הביטול דשם מ"ה מ"מ לא זיכך לחומר גופו כמו אלי' [ומה שלחם לא אכל הי' רק ארבעים יום⁴⁷ ] מצד שבבחי' הביטול והבירור דשם ב"ן הי' אלי' גבוה מכל הנבראים ולכן עלה בסערה השמי'. אך מצד שהבירור שלו הי' מבחי' בירור דשם ב"ן [והוא בחי' צ"ת] לכן עלה השמים בדרך עלי', ועלי' זאת גורמת המשכה שבתחה"מ והוא הוי"ו דיעקב ולכן יהי' הוא המבשר כו' וד"ל.