לה"ע קי"ס

פב[תרכ"א]

להבין ענין קי"ס¹, הנה מתחילה יש להבין ענין ים וארץ מה הם הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא² וביאור עניינם למטה ולמעלה מעלה עד רום המעלות, הנה מל' דבריאה נק' ים³ להיותה מיו"ד כלים הפנימי' דמל' דאצי'⁴ ולכן מהווה ברואים מאין ליש והברואים המתהוים ממנה המה בבחי' ביטול במקורם כדוגמת אותיות המחשבה באדם שמובלעים ובטלים באור השכל המקיפם לכן אינם נגלי' לזולתן, ולכן נק' ים ע"ד הברואים שבים שהם הדגים שמובלעים במים שמהם נתהוו ואם היו פורשים מהם מיד מתים⁵ כן למעלה מלאכים ונשמות המתהווים מבחי' מל' דבריאה הם בתכלית הביטול באור אלקי המהווה אותם מאין ליש כו', משא"כ מל' דיצי' מקבל מבחי' יו"ד כלים האמצעים דמל' דאצי' וכן מל' דעשי' מקבלת מבחי' יו"ד כלים החיצונים דמל' דאצי' והוא ע"ד אותיות הדיבור ואותיות המעשה שירדו מבחי ' נפרד מן הנפש ולכן הם נגלים לזולתו ובחי' אלו נק' ארץ⁶ פגוע"ד הברואים שביבשה שנתהוו מן העפר ואעפ"כ הם נפרדי' ממקורם כן למעלה הנשמות ומלאכים דיצי' ועשי' אינם כ"כ בבחי' ביטול ונראים ליש קצת כו', וזהו בחי' עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין המבואר במאמ' פתח אליהו⁸ כו', אך למעלה יותר הנה המל' דאצי' הוא בחי' ממוצע בין אצי' לבריאה⁹ יצירה ועשי' לכן צ"ל כלול משני הבחי', זהו בחי' ים ויבשה¹⁰, כי בנין המל' בבחי' אצי' מקבלת מכל הי"ס דאצי' הן בבחי' הבנין שלה ידוע דבנין המל' מעשיראה דכולהו¹² ממל' שבחכ'¹¹ נמשך בחי' חכ' שבמל' וממל' דבינה שבמל'¹³ וכן עד"ז בכל הי"ס כו', והן בבחי' קבלת השפע אחר שנבנית בבחי' פרצוף שלם מקבלת מכל הי"ס כמאמר כל הנחלים הולכים אל הים¹⁴ אותיות אלקים¹⁵ שהוא בחי' המל' דאצי' וכל הנחלים שהוא בחי' י"ס דאצי' הולכים ומשפיעים שפע בבחי' המל' דאצי' כו', והנה בחי' זאת נק' ים להיותה מקבלת מבחי'⁷ הי"ס דאצי' ומיוחדת עמהם בתכלי' הביטול כמאמר לך ה' הממלכה¹⁶ כו' ונק' ים סוף¹⁷ להיותה סופא דכל דרגין¹⁸ דאצי', משא"כ בחי' מל' דאצי' היורדת בג' עולמות דבי"ע להשפיע בהם נק' יבשה ונק' דבר ה' כו' להיותה מהווה כל הנבראי' בבחי' פירוד כמאמר ומשם יפרד¹⁹ כו'. [... והגם שמבואר למעלה שאפי' בחי' מל' דבריאה נק' בחי' מח' והנבראי' דבריאה הם בתכלית הביטול הנה ידוע דדיבור שבעליון נעשה מח' לתחתון²⁰ כמו דיבור הרב נעשה ממנו אותיות המח' אצל התלמיד כו' כן המח' דבריאה נחשב בחי' דיבור לגבי בחי' אצי' כו' וד"ל. ..].

והנה למעלה בבחי' אצי' עצמו יש ג"כ שני בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא והיינו בחי' ו"ה דשם הוי' שהוא בחי' המדות דאצי' ומל' דאצילות הוא בחי' עלמא דאתגליא כי המדות דאצי' הם מקור לגילוי הנבראים מאין ליש ולכן נק' בשם יבשה משא"כ בחי' י"ה שהם בחי' חו"ב דאצילות הם למעלה מהיות מקור לנבראים לכן המה בבחי' ההעלם עדיין ולכן נק' בשם עלמא דאתכסיא ולכן נק' בחי' ים [... וכמבואר במ"א בענין הנסתרו' לה' אלקינו הוא בחי' י"ה בחי' חו"ב והנגלות כו' פדו"ה²¹ נגלות לנו כו', אך הנה ידוע שהגם שבחי' חו"ב הם למעלה מהיות מקור לנבראים מ"מ בהם נמדד איכות כל הנבראים באיזה אופן יתחדשו מאין ליש וידוע דמח' עליונה אינו דומה למחשבת בני אדם שממנה מתהווה²² מציאות דבר כו' וא"כ יש שורש נעלם לכל הנבראים בבחי' מח' עליונה דבינה עילאה וזהו בחי' עלמין סתימין היינו כל העולמו' דבי"ע הם סתומים ונעלמים במח' עליונה דבינה נק' ים והתגלותם בבחי' המדות ומל' דאצי' נק' יבשה לגבי העלם ה' כו' וד"ל. ..]. ולמעלה למעלה הנה הכתר הוא ממוצע²³ בין המאציל א"ק ובין י"ס דאצי' כי מל' דא"ק הוא בחי' גילוי כל האורות עליונים שבא"ק, אך אע"פ שהמל' הוא בחי' גילוי לגבי א"ק מ"מ היא נבדל בערך מבחי' י"ס דאצי' ולכן נק' בשם עתיק לגבי אצי'²⁴ כי נעתק ומובדל בערך מבחי' הי"ס ולכן צריך להיות ירידה גדולה להיות ממנה שרש ומקור לנאצלי' וזהו בחי' אריך שבא בבחי' שרש ומקור לי"ס דאצי' וזהו שני בחי' דים ויבשה בכתר עצמו, היינו בחי' עתיק הוא בחי' ים להיותו בבחי' ההעלם בתכלית ובחי' אריך נק' יבשה להיותו מקור להתגלות הי"ס דאצי' [... ומקור הגילוי בחי' גילוי יחשב לגבי עצמו' ההעלם שאינו מקור לגילוי עדיין כו'. ..]. ועוד למעלה יותר הנה ראשית הקו הנגלה בכתר דא"ק נק' בחי' עתיק לגבי כתר דא"ק כמבואר בע"ח דגם בכתר דא"ק יש כדמות עתיק לעילא מגולגלתא דילי'²⁵ כו', אך הגם שנק' עתיק לגבי הכתר דא"ק להיות שהכתר נמשך ממנו בדרך דילוג עד שנק' אדם דבריאה לגבי ראשית הקו מ"מ נק' בחי' יבשה להיותו בא בהם בדרך התלבשות וכידוע שכמו שהמל' דאצי' מתלבשת בג' עולמות דבי"ע כן יש בחי' בי"ע בכללות ההשתלשלו' א"ק הוא אדם דבריאה²⁶ ועתיק ואריך הוא בחי' אדם דיצי' וע"ס דאצי' הוא בחי' אדם דעשי' והקו הוא מתלבש בהם להחיותם ונק' חי העולמים²⁷ כו' ונק' ממכ"ע²⁸ כו' [... וע"ד חיות הנפש בגוף הגם שאין ערוך כלל מג ש ם הגוף לגבי חיות הרוחני מ"מ הקב"ה הוא מפליא לעשות ומקשר חיות הרוחני עם גשם הגוף עד שמתאחדים בתכלי' להיות הגוף חי חיים הרוחני' כן למע' אע"פ שאין ערוך אפי' מכתר דא"ק לגבי ראשית הקו כו' מ"מ מתלבש בחי' אא"ס שבבחי' ראשית הקו להחיותם ממש והוא ע"י כח המפליא לעשות שהוא העצמו' שקודם הצמצום כו' הפועל חיבור זה פהוהתלבשות זאת כו' וד"ל. ..]. משא"כ ההעלם דרשימו נק' ים כי הוא מאיר בבחי' מקיף וסובב על כל העולמות מריש כל דרגין דמחה"ק דא"ק עד תחתית עולם העשי' בהשוואה אמיתי' כי כולם אין ערוך אליו בהשוואה כו' וד"ל. ולכן נק' ההעלם דרשימו בשם ים כו' [... או אפ"ל דגם ההעלם דרשימו נק' יבשה להיותו בא בבחי' גילוי אחר הצמצום וההעלם כו' ונק' טהירו תתאה²⁹ כו' משא"כ אותיות דגליף גליפו²⁹ שהוא מה ששיער בעצמו בכח³⁰ לפני הצמצום מה שעתיד להיות בפועל בבחי' טה"ע שהוא בחי' מל' דא"ס³¹ זהו בחי' ים כו' וד"ל. ..].

אך כ"ז הוא כשנמשך כסדר ההשתלשלו' כו' [... כי כל ה'³¹ נעשה ע"י מאמר יקוו המים³² כו' ותראה היבשה כו' שיתפרש גם עד רום המעלו' דבחי' המים הוא בחי' שפע העליונה דבחי' מל' דא"ס שיוכלל האור במאור שהוא ענין הצמצום ועי"ז ותראה היבשה שהוא בחי' גילוי הרשימו שאחר הצמצום כו' וד"ל. ..], ולכן נמשך ממדריגה למדריגה מהעלם אל הגילוי [... כי הגילוי שבעליון נחשב העלם לגבי התחתון כנ"ל. ..] עד שנמשך גילוי הנבראים מאין ליש ממש עד שהיש הוא מסתיר על האין השופע בו ונמשך בחי' פירוד גמור כמאמר ומשם יפרד כו' אך בשעת קי"ס האיר מבחי' עתיקא עד רום המעלות [... והיינו ג"ר דע"י ועד רום המעלו' הוא בבחי' שעשועי המלך בעצמותו³³ שהוא גילוי העצמו' לעצמו למעלה מהיות מקור להשפעה אפי' בבחי' א"ס הנק' מל' דא"ס כו' ובחי' זאת מאיר בחו"ב שבעצמו' וכמאמר ואהי' שעשועי' יום יום³⁴ כו' וד"ל. ..] ולגבי גילוי זה כל המדריגות דהעלם וגילוי שוים כי לפניו נגלו כל תעלומות³⁵ כו' ובחי' זאת נק' רוח קדים מקדמונו של³⁶ עולם³⁷ ונק' אנכי מי שאנכי³⁸ כו' ואז האיר עצמו' ההעלם דים ונעשה בבחי' גילוי כמו הגילוי דיבשה ממש וזהו שלא כסדר ההשתלשלו' אשר רק הארה בעלמא מן ההעלם בא לידי גילוי כו', והנה ע"י גילוי הנ"ל דעתיקא דקמי' שוים העלם וגילוי פונגלה ממילא ההעלם דרשימו בבחי' האצילות כו' [.. וכן אותיות דגליף גליפו האירו בבחי' הרשימו כו'. ..] וממילא האיר בחי' ההעלם דבחי' העליונה שבמל' דאצי' הנק' ים בבחי' המל' דאצי' המתלבשת בבי"ע שנק' יבשה וממילא נגלה הביטול בבחי' נשמות דבי"ע כמו למע' שהוא בחי' הביטול דנשמו' הנכללי' בים העליון הנק' נוני ימא³⁹ כו', וזהו ובני ישראל הם נשמו' דבי"ע [... שהם בני ישראל דלעילא כי ברא כרעא דאבוה⁴¹ והיינו שנמשכו מנה"י דז"א הנמשך בבחי' מוחין למל' דאצי' ובחי' המוחין דמל' מתלבשים בזו"נ דבי"ע להוליד נשמו' מפנימי' הכלים שבהם כו' וד"ל. ..]. הלכו ביבשה⁴⁰ בתוך הים היינו שנכללו בבחי' ביטול דים העליון שהאיר עליהם בבחי' גילוי ומחמת זה עלו ונכללו באצי' או שהאיר אצי' בבי"ע כו' [... וזהו ההפרש בין ב' הפירושים של הזהר והאריז"ל⁴² כו' וד"ל. ..].

והנה בדרך כלל כל המדריגו' דים ויבשה הנ"ל שלמעלה מן החכ"ע דאצי' הוא ב' בחי' הוי'⁴³ שקודם הפסיק טעמא ולאחריו וב' בחי' הנ"ל האירו בבני ישראל בשעת קי"ס רק הוי' שקודם הפסיק טעמא האיר בהם בבחי' אמונה כמ"ש ויאמינו בהוי'⁴⁴ כו' רק שהאמונה האירה בהם בבחי' גילוי עד שפעל בחי' ביטול בנפשם כו' אבל הוי' שאחר הפסיק טעמא האיר בהם בבחי' ראי' ממש ועל זה כתוב ויראו העם את הוי'⁴⁵ כו' וד"ל [... ובמכי"ק⁴⁶ כתוב שזה הי' ע"י אכילת מצה שבליל א' של פסח שנמשך בהם עי"ז בחי' אמונה בהעלם עי"ז האיר ביום הז' בגילוי בחי' הסובב וזהו ששת ימים תאכל מצות⁴⁷ ועי"ז וביום השביעי עצרת להוי' אלקיך כו' וד"ל. ..], רק אע"פ שהאיר הסובב בגילוי לא האיר רק בבחי' אמונה רק שהאמונה היתה בגילוי ולא כמו ע"י אכילת מצה שנמשך האמונה רק בהעלם כו' אך בחי' הוי' שאחר הפסיק טעמא שהוא בחי' ממכ"ע האיר בהם בבחי' ראי' ממש כנ"ל כנלע"ד בדרך אפשר. ..].

והנה קי"ס הי' ע"י ג' פסוקי' דויסע ויבוא ויט⁴⁸ וידוע דג' פסוקי' הנ"ל הם כנגד ג' אבות⁴⁹ שהם בחי' חג"ת כו' אך עיקר קי"ס הי' ע"י פסוק השלישי דויט פזשבו עיקר קי"ס דכתיב בי' ויולך את הים כו' והוא כנגד בחי' יעקב שנק' בריח התיכון⁵⁰ שהוא בחי' ת"ת קו האמצעי הכולל שני הקוין דחו"ג⁵¹ ולכן נק' בשם אויר⁵² הכולל אש ומים וידוע דקו האמצעי שרשו בפנימי' הכתר⁵³ הנק' אויר קדמון⁵⁴ שהוא למעלה מן החכ' וזהו אויר אור יו"ד⁵⁵ שהוא בחי' אור שנמשך ממנו שפע בבחי' יו"ד דחכמה ולכן על ידו דייקא הי' בחי' קי"ס כי בחי' פנימי' הכתר הוא גילוי העצמות שלמעלה מבחי' העלם וגילוי והוא הנק' עתיקא [שנעתק ומובדל מכל מיני העלם וגילוי לכן בכחו להביא ההעלם לידי גילוי כו' ובחי' עתיקא האיר בז' של פסח ולכן אז הי' קי"ס כו' [ובמכי"ק⁵⁶ כתוב שזהו מארז"ל מה שביעי רשות⁵⁶ כו' כי רשות הוא עלמא דחירות בחי' שאין בו הגבלה וצמצום כלל כנ"ל שהאיר בחי' עתיקא שלמעלה מבחי' צמצום דחכ' ולכן מה תצעק אלי ר"ת אמת⁵⁷ כי עתיקא נק' אמת כי הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו⁵⁸ גם אחר שנברא העולם כמו קודם שנבה"ע בלי שום שינוי כלל והיינו אני ראשון⁵⁹ קודם שנבה"ע ואני אחרון לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי כלל כי מבלעדי אין אלקים שאין הצמצום מסתיר לפניו ית' ומה שכל העולמו' נראים למציאו' דבר מה הוא מצד הצמצום וההסתר וכיון שלפניו אין הצמצום מסתיר נמצא כל העולמו' הם אין ואפס המוחלט לפניו נמצא שהוא לבדו גם עכשיו כו' כבתחילה ולכן נק' אמת כי הוא לבדו אמיתית המציאות משא"כ כל העולמות נראים למציאות מצד הצמצום אבל באמת הם אפס המוחלט. וזהו שרמז מה תצעק אלי ואמרו בזהר בעתיקא תליא⁶⁰ כו' פי' כי שם אין מגיע אתדל"ת כו' ואין מועיל הצעקה כו' [... רק שנעשה קי"ס מעצמו בזכות אבות והעיקר הוא בחי' יעקב ת"ת ששרשו בפנימי' הכתר בחי' עתיקא כנ"ל. ..], ולכן תפילת ערבית שתיקן יעקב⁶¹ הוא ג"כ רשות⁶² פחעלמא דחירות בחי' עתיקא כנ"ל ולכן נאמר במדרש ופרצת ימה וקדמה⁶³ הנאמר ביעקב שע"י קדמה שהוא בחי' רוח קדים נקרע הים הנק' ימה⁶⁴ כו' ע"כ ממכי"ק* ].

והנה ארז"ל זיווג שני לפי מעשיו⁶⁵ הנה כ"ה בכללות נש"י הנה מתחילה בעת יצי"מ הי' היחוד דהקב"ה וכנ"י לא לפי מעשיהם כי הי' אתדל"ע מצד עצמו כי אז היו בנ"י בתכלית הקטנות ולא היו יכולים לעורר כלל מלמטה ולכן הי' אז בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי' בעת יצי"מ וקי"ס מצ"ע שלא ע"י אתדל"ת כלל [... והגם שמבואר למעלה שע"י אכילת מצה גרם שיהי' קי"ס, זהו אינו אתדל"ת כלל כי אתדל"ת נק' התעוררות פנימי' באהוי"ר או תשובה מעומקא דליבא אבל אכילת מצה הוא רק עובדא גשמי' שעי"ז נמשך בהם האמונה בהעלם וזה אינו נק' אתדל"ת כלל כו'. ..], אך בעשי"ת בר"ה ויו"כ נעשה יחוד קב"ה ושכינתי' ע"י תשובה מעומקא דליבא וזהו זיווג שני לפי מעשיו שנעשה אז מצד התשובה שחזרו בתשובה אחר חטא העגל ועי"ז נתקבלו ברצון וניתן להם לוחות האחרונות ביוה"כ⁶⁶ שזהו יחד קוב"ה ושכינתי' ע"י התורה כו', וכן עתה בכל שנה הימים האלה נזכרים ונעשי' ולכן בחג הפסח נמשך שפע פנימי' בכללות נש"י מצד עצמו שלא ע"י אתדל"ת כלל ובר"ה ויוה"כ נמשך בהם שפע פנימי' הנ"ל ע"י תשובה מעומקא דליבא ולפ"ע התשובה כן נמשך השפע כו' וד"ל.

והנה כתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו כו' הנה יומים הם ב' ימים דר"ה⁶⁷ ביום א' עליות פנימי' העולמות [... וע"כ לומר שאז עליות פנימי' המל' מקור הפנימי' כו'. ..] וביום ב' עליות חיצוני' העולמות⁶⁸ [... וע"כ לומר שאז עליות חיצוני' המל' מקור חיצוני' העולמו' כו'. ..], והנה הגם שי"מ ב' ימים הם בינה ומל'⁶⁹ או לאה ורחל⁷⁰ העיקר שהם ב' בחי' שבמל' גופא להיותה ממוצע בין אצילות לבי"ע לזאת היא כלולה מב' הבחי' ובחי' הפנימי' שבה היא בחי' אצי' עצמו והחיצוני' שבה הוא פטשרש ומקור לבי"ע ובחי' הפנימי' שבה נק' ים והחיצוני' שבה נק' ארץ ולכן שני הימים המה כיומא אריכתא⁷¹ כי הכל בחי' מל' דאצי' רק שהיא גופא כלולה מב' בחי' כו' [... ואפ"ל שזהו כיומא אריכתא כדוגמת אריך⁷² שהוא בחי' הכתר הוא מחבר ומייחד המאציל עם הנאצלי' כן בחי' המל' אשר שרשה בכתר כמ"ש מראש מקדם נסוכה⁷³ סומ"ע כו' היא מייחדת ומחברת אור האצי' בבי"ע כו' וד"ל. ..]. והנה בתפילות דר"ה אנו אומרים ג"פ ובכן⁷⁴ ומבואר בזהר פ' בשלח ד' נ"ב עמוד א' א"ר ייסא אשכחנא בתקיעותא דרב כו' תלת ובכן כו' לקבל ג"פ קדוש [... והיינו שאנו ממשיכים ג"פ קדוש שהם כנגד חג"ת כו' או כנגד חב"ד חג"ת נה"י כו' בבחי' המל' דאצי' ולכן אנו אומרים אח"כ ובכן צדיקים יראו וישמחו כו' שהוא בחי' צדיק וצדק יסוד ומל'⁷⁵ כו' וד"ל. ..] [וכן ממכי"ק⁷⁶ בעובדא אנו ממשיכי' ט"ס דז"א אל בחי' המל' ע"י ט' תקיעות⁷⁷ שעל ידם ממשיכים מט' מלכיות שבט"ס דז"א אל המל' כו' וכמאמ' כל הנחלי' הולכי' אל הים כו'], והנה המשכה זאת אנו ממשיכים ג"כ ביום ב' דר"ה בעובדא ובמילולא ע"י תלת ובכן שבתפילה וע"י ט' תקיעות רק שביום ב' נבנית בנין המל' בחיצוני' כו' כנ"ל בענין ב' ימים דר"ה שהם כנגד ב' בחי' דמל' ים וארץ והוא ענין יחיינו מיומים כו' [ויום א' דר"ה נק' חודש סתם והוא מקור לי"ב ראשי חדשי השנה מחמת שהוא בחי' ים וכמאמ' י"ב בקר והים עומד עליהם מלמעלה⁷⁸ כו' וד"ל].

והנה כמו שבזש"פ מאיר בחי' עתיקא שהוא למעלה מבחי' ים וארץ עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגליא וע"י גילוי הנ"ל מתגלה עצמו' ההעלם דעלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא כנ"ל באריכות [ובחי' גילוי הנ"ל נמשך ע"י ו' ימים תאכל מצות כנ"ל] כן ביוהכ"פ כאשר נבנית מתחילה בחי' מל' דאצי' בפרצוף שלם בב' ימים דר"ה בפנימי' וחיצוני' שזהו ענין יחיינו מיומים כנ"ל עי"ז אח"כ ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו שעולה המל' בבחי' עתיקא ונגלה בחי' עתיקא במל' [... כמבואר בר"מ סיהרא סליקת כו'. ..], רק שביוהכ"פ נעשה עלי' זאת ע"י התשובה מעומקא דליבא שבעשי"ת [כנ"ל בענין זיווג שני לפי מעשיו כו'] שקדמו ליוה"כ ולכן בזש"פ נאמר עד יעבור עמך הוי'⁷⁹ שעולים למעלה משם הוי' כו' וכן ביוה"כ נאמר צלפני הוי' תטהרו⁸⁰ שעולים בעתיקא למעלה משם הוי' כו', ולכן אנו אומרים ביוהכ"פ י"ג מדות הרחמים שנאמר בהם ויקרא הוי' הוי'⁸¹ כו' חיבור ב' הוויו' שלפני הפסיק טעמא ואחר הפסיק טעמא כו', והם שרש תרין עלמין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא כו', ולכן כאשר מתחברים ב' הויו' הנ"ל בשרשם נעשה ג"כ למטה היחוד דעלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא והיינו שעצמו' ההעלם בא לידי גילוי כנ"ל וד"ל.

והנה באמת יוה"כ הוא מעין שביעי של פסח דלע"ל [... והוא ע"ד המבואר בסידור⁸² שבזש"פ עצמו יש הפרש כי בפ' פנחס כתוב בו כל מלאכת עבודה לא תעשו⁸³ כו' אך בפ' ראה כתוב בו לא תעשו מלאכה⁸⁴ שגם מלאכת אוכל נפש לא הותר מטעם דזש"פ דלע"ל יהי' הגבה מאוד נעלה משביעי של פסח דעכשיו כו' וכמבואר בסידור⁸⁵ דזש"פ דלע"ל הוא גבוה גם משבת דעכשיו דבשבת דעכשיו הגם שמלאכת אוכל נפש אסור⁸⁶ מ"מ מצוה לאכול ולשתות ולהתענג⁸⁷ במזון גשמי ובו מלובש עונג הרוחני דע"י כו' אך בזש"פ דלע"ל לא יתענגו במזון גשמי רק בעונג הרוחני בלתי מלובש במזון גשמי כו', והנה יוה"כ הוא בדוגמא משביעי של פסח דלע"ל לכן אין בו אכילה ושתי'⁸⁸ כי העונג שבו הוא עונג נעלם להתענג מבחי' עצמו' ממש ועונג כזה לא יוכל להתלבש רק בבחי' עינוי הנה"ט מתענוגי' גשמיי' דה' דברים⁸⁹ ועינוי הנה"א בבחי' מרירות מן ההיפוך כו' אך בזש"פ דלע"ל יתענגו מבחי' העצמו' בבחי' עונג ממש מצד שיזדככו הגופי' עד שיוכלו לקבל עונג זה בבחי' גילוי ולא יצטרך להתלבש בבחי' ההפוך שהוא העינוי כו' לכן יוה"כ הוא מעין בלבד מבחי' זש"פ דלע"ל כו' וד"ל. ..] ולכן אין בו אכילה ושתי' כו' וד"ל.

והנה בזש"פ דלעתיד כתיב והניף ידו על הנהר⁹⁰ כו' וידוע דנהר הוא בחי' בינה⁹¹ ולע"ל יהי' ההעברה בנהר הנ"ל וממילא יתעלו למעלה מבחי' הנהר דבינה והיינו במל' דא"ס כמו שהיא נכללת בבחי' העצמו' שזהו ענין הי' הוא ושמו בלבד⁹² כו', כן ביוה"כ בתחילה מתעלי' המל' לבחי' הבינה דאצי' ואח"כ מתעלי' למעלה מן הבינה בבחי' שמו בלבד כנ"ל וזהו העלי' השני' שבנעילה כמבואר בסידור⁹³ כו'. והנה מבואר למעלה שעיקר קי"ס הוא ע"י פסוק השלישי דויט משה כו' לכן בו מבואר ענין קי"ס והיינו מטעם דפסוק השלישי הוא כנגד יעקב מדת הת"ת שעולה עד פנימי' הכתר הנק' עתיקא כו' וכח הבקיעה של הים להפכו ליבשה והיינו להביא עצמו' ההעלם לגילוי בעתיקא תליא כנ"ל כן הוא בעשי"ת הנה ב' ימים דר"ה הם כנגד אברהם ויצחק חו"ג כנגד ב' פסוקי' דויסע ויבא וכנגדם הם ב' ובכן כו' [... ובכן יתקדש הוא כנגד אברהם הממשיך ביטול מצד הקירוב כל שמתקרב יותר הוא יותר כלא חשיב, כמבואר באגה"ק במאמר קטנתי⁹⁴, ובחי' ביטול זה נק' קדושה כו', ובכן תן פחדך כו' הוא כנגד יצחק שממשיך פחד ויראה להיות וינועו ויעמדו מרחוק⁹⁵ כן נלע"ד בדרך אפשר. ..], ויוה"כ הוא כנגד פסוק השלישי דויט שהוא בחי' יעקב שהוא מדת הת"ת שעולה עד פנימי' הכתר כנ"ל, ולכן נגלה בו בחי' עתיקא כידוע דביוה"כ נגלה בחי' אנכי השני שהוא בחי' עתיק כמבואר בסידור⁹⁶ [ולכן נמשך בו סליחות עוונות כמאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך⁹⁷ כו'], ולכן ממילא נמשך עצמו' ההעלם לבוא לידי גילוי והוא ענין ויבקעו המים כמו בקי"ס וזהו ובכן השלישי דובכן תן כבוד כו' וד"ל.

צאאך הגם שעיקר גילוי עתיקא הוא ביוה"כ מ"מ מתעורר גילוי הנ"ל בימי ר"ה רק ההתעוררות הוא בהעלם בלבד וביוהכ"פ בא לידי גילוי ממש להיות סולח ומוחל ומכפר כו' וזהו כי עמך הסליחה⁹⁸ שהיא מופקדת אצלך עדיין מר"ה כו' [... ובזה יובן מה שאנו אומרים כל השלשה ובכן בר"ה וגם ביוה"כ כו' כי גם ובכן השלישי מתעורר בהעלם בר"ה כו' וכן ביוה"כ כאשר בא לידי גילוי ישנו לכח ההעלם בבחי' הגילוי וכל יום כלול מכל הג' ימים כו' וד"ל. ..]. [ובמכי"ק⁹⁹ כתוב שבר"ה מאיר שופר סתם ובחי' שופר הוא בחי' בינה⁹⁹ והוא בחי' ונהר יוצא מעדן¹⁰⁰ להשקות את הגן והנה גן אפ"ל שהוא ג"ן סדרים דאורייתא¹⁰¹ בחי' תו' ומצות שהם בחי' עה"ח שבתוך הגן¹⁰² והנה הפגמי' שנעשה בבחי' עה"ח ע"י העדר העשי' דמ"ע ומל"ת הנהר דבינה שנק' בשם יובל¹⁰³ הוא משקה וממלא אותם כו', אך לע"ל יאיר מבחי' שופר גדול שלמעלה משופר סתם [... וזהו בינה דע"י¹⁰⁴ ועד רום המעלות הוא בבחי' שעשועי המלך בעצמותו המאיר בבחי' בינה שבעצמו' ונק' עונג הנעלם הבא במורגש בכתבי אדמו"ר נבג"מ¹⁰⁵, ואז יתקן הפגמי' שלא יוכל להתקן ע"י הנהר צבדבינה וכידוע בענין מאמר הזהר ע"פ אם עוונות¹⁰⁶ תשמר י"ה מי יעמוד כו'. ..], ומעין ממנו מאיר עכשיו ביוהכ"פ, והנה כמו דלע"ל ע"י גילוי שופר גדול שלמעלה מן הנהר דבינה יהי' והכהו לשבעה נחלים¹⁰⁷ [... והיינו שיהי' עליות המדות דז"א בבחי' המדות דע"י ע"י שיעברו הנהר שהוא בחי' בינה ואפשר יעברו גם בינה דא"א ולכן יתעלו במדות דע"י עצמם, ואפ"ל שיעברו גם הנהר דבינה דע"י ויאיר בכל ז' המדות מכתר וחכ' דע"י שזהו ענין אראנו נפלאות כמ"ש בסידור¹⁰⁸ והנה בחי' זאת יאיר גם בנש"י ששרשם מז' מדות דז"א¹⁰⁹ כו' נמצא שע"י הכאת הנהר לשבעה נחלי' יתגלו הבחי' הנ"ל בנש"י כו' וד"ל. ..], כן עכשיו ביוהכ"פ שמאיר מעין שופר גדול דלע"ל נמשך והכהו לשבעה נחלים כו' והם ז' ימי הסוכות שמאיר בחי' ע"י בז' מדות דז"א או הם ז' מינים שבלולב¹¹⁰ כו' וד"ל¹¹¹ [... ובאמת שניהם אמת כידוע דע"י הסובב מאירי' חסדי' דע"י בבחי' מקיף כו' בכל ז' המדות וע"י הלולב מאירים חסדים הנ"ל בבחי' פנימי' וידוע דתחילת התעוררות חסדים הנ"ל הוא ביוהכ"פ בה' תפילות שהם כנגד ה"ח דע"י כמ"ש בסידור¹¹² כו' וד"ל. ..].

סליק¹¹³ סליק סליק