הפך ים ליבשה

פיו"ט ב' של פסח תרכ"ד שנת הסתלקותו

הפך ים ליבשה¹ בנהר יעברו ברגל², הפך לעבר בקי"ס, יעברו להבא. וצ"ל ענין קי"ס והעברת הנהר לעתיד ע"ד האפשר, הנה קי"ס הוא ענין שינוי מאמר יקוו המים³ כו' כי בתחלה היה הארץ מוקף במים והיה הכל בהעלם, וע"י מאמר יקוו כו' ותראה היבשה נתגלה הכל, ונכנסו המים בעמקי היבשה וכמ"ש ולמקוה המים קרא ימים⁴, וכל מה שיש ביבשה⁵ יש בים רק שמובלעים בו וכשפורשים מיד מתים⁶, משא"כ בהולכי היבשה⁷ יכולים לחיות גם כשהם תלוים באויר, נמצא היבשה הוא ענין התגלות והתחלקות כל הברואים שבה ובים מכוסים ונעלמים, ונראה בחוש ענין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא⁸, וכשהפך הים ליבשה נתגלה קרקע הים וניגבה ונשוה ליבשה, וכמ"ש קפאו תהומות בלב ים⁹ שקפאו וצפו למעלה בכדי שיהיה קל לעבור, ונמצא נתגלה כל ההעלם ולכן ראתה שפחה¹⁰ כו' נשמה דעשיה¹¹ הפשוטים שבישראל מאחר שנתגלה לעין כל. וכ"ה בעולמות הרוחנים עולם עשיה ויצי' נקרא עלמא דאתגליא לגבי עולם הבריאה שנקרא בריאה חדשה מאין ליש שמקבלת ע"י צמצום א', והמשל בזה הוא כמו ההפרש בין מח' לדיבור¹² שעולם הבריאה נק' עולם המח' והשרפים או' קדוש וביצי' ועשי' חיות ואופני הקודש¹³ אומרים ברוך¹⁴ ונקרא יבשה ובשעת קי"ס נתגלה עולם הבריאה, וכן בריאה לגבי אצי' נקרא יבשה, גם לגבי מל' דאצי' שהמל' נקרא ים¹⁵, ובמל' גופא ט' ספי' נקרא ים ומל' דמל' יבשה, ועד"ז מל' לגבי בינה דאצי' בינה ים¹⁶ ומל' יבשה¹⁷ כמו מח' לגבי דיבור¹⁸ ים לגבי פנימיות המל' מח' שבדבור והבינה נקרא ים דחכ'. ועד"ז מן המאציל לנאצלים הים פאהוא בחי' שיעור בעצמו בכח¹⁸ מה שעתיד להיות בפועל הכנת הצמצום בלשון המקובלים ובזהר בריש הורמנא דמלכא¹⁹ גליף גליפו בטה"ע ובשער היחוד קדמון²⁰, והרשימו שהוא מל' דא"ס שלאחר הצמצום²¹ יבשה והוא מה שהוא מוכן לבא לידי גילוי, אבל הכנת הצמצום נק' עתיד לבא לידי גילוי ונק' ים והעלם, וזהו לשון בריש הורמנא, הורמנא מל' דא"ס שלפני הצמצום, ונק' שמים וארץ שמים רצון הפשוט דלהיטיב, ומח' דאנא אמלוך²² ארץ (ושמים וארץ אלו הוא כמ"ד שמים וארץ כאחד נבראו²³ ), גליף גליפו הכנה לצמצום והצמצום הוא כמו מיצר הגרון המפסיק בין מח' לדבור בין מוח ללב בין ים ליבשה, וכ"ז הוא ענין קי"ס.

ועתה י"ל ע"ד האפשר העברת הנהר דלעתיד, הנה ענין נהר הוא מ"ש ונהר יוצא מעדן²⁴ להשקות את הגן ולעתיד יעברו בנהר זה שיתגלה למעלה מן הנהר, הענין הוא הנה כתיב ויטע הוי' אלקים²⁵ גן בעדן מקדם כו' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, הנה הנשמה קודם בואה לגוף היא בגן עדן. וצריך להבין איך שייך גן עדן קודם ביאת הנשמה לגוף, הנה ענין העדן שמקדם הוא תענוג הפשוט הנק' שעשועי המלך²⁶ בעצמותו²⁷, והוא ע"י כוונה נעלמה שנק' עונג הנעלם והוא ענין במי נמלך²⁸ כו' כידוע בשם הרה"מ ז"ל²⁹, ויטע הוי' אלקים הוא כמ"ש ואהיה אצלו כו' שעשועים יום יום חו"ב³⁰ שבעצמיות, גן בעדן מקדם תענוג פרטי שיהיה מל' דא"ס רצון פשוט הנ"ל, ובגן זה עדיין אינו שייך מוקדם ומאוחר (לנשמה) וכלשון ואהיה, ושמעתי מאדמו"ר אמצעי הקושיא בזה שהל"ל והייתי³¹, והתירוץ בזה שהוא"ו דואהי' מהפך מעתיד לעבר, ולכאורה מה צריך לכתוב ואהיה בוא"ו יותר טוב לכתוב הייתי, רק פי' שהוא כולל עבר ועתיד כאחד, וזהו ויטע כו' שדילוג הערך שבין תענוג הפשוט למל' דא"ס יותר מבין ים ליבשה שהוא הצמצום שבין מל' דא"ס שלפני הצמצום למל' דא"ס שלאחר הצמצום, פבוהוא כמו הנטיעה שהוא יותר בריחוק הערך מזריעה שמחטה א' נעשה הרבה כמוהו, אבל מגרעין נעשה אילן, ומשם יפרד לד' נהרות ד' בחי' חו"ב דיום יום הנ"ל ומדות דלהיטיב, ומל' דא"ס שנק' מח' דאנא אמלוך, ונהר הרביעי הוא פרת³² הוא דמעיקרא³³ עיקר הכוונה ולעתיד יתגלה עבר הנהר כוונה נעלמה ע"י ג"ע זה ויתגלה עונג הנעלם³⁴.

הערות

עמוד פ

1. הפך ים ליבשה : דרוש ר' הלל. למאמר זה ראה גם ד"ה לה"ע קי"ס תרכ"א שנדפס לאח"ז. ראה לעיל מאמר ד"ה הפך ים הא' הערה 1.
2. הפך. . בנהר יעברו ברגל : תהלים סו, ו.
3. יקוו המים : בראשית א, ט.
4. ולמקוה המים קרא ימים : בראשית שם, י.
5. וכל מה שיש ביבשה : חולין קכז, א. ראה גם תו"ח שמות ח"א יח, ג הערה 770.
6. וכשפורשים מיד מתים : ראה חולין שם. שה"א פד, א ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח בשלח ח"א קסב, סע"א ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' ריג. וש"נ.
7. משא"כ בהולכי היבשה : ראה הערה שלפנ"ז.
8. עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, רע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך.
9. קפאו תהומות בלב ים : בשלח טו, ח.
10. ראתה שפחה : מכילתא בשלח טו, ב.
11. שפחה. . נשמה דעשיה : ראה גם קהלת יעקב מערכת שפחה הב'.
12. ההפרש בין מח' לדיבור : ראה גם שע"ת קמו, ב ובהנסמן לשם.
13. הבריאה. . והשרפים. . וביצי' ועשי' חיות ואופני הקודש : ראה סידור שער האלול רל, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מד. וש"נ. שע"ת נח, א ובהערה 3. לקמן מאמר ד"ה ונקדשתי תקצ"ח על יד הערה 42. ד"ה רפאיני הא' על יד הערות 25-7.
14. והשרפים או' קדוש. . ברוך : ישעי' ו, ג. יחזקאל ג, יב. ראה חולין צב, רע"א ובתוד"ה ברוך.
15. שהמל' נק ים : ראה זהר בהעלותך קנ, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תסג.
16. בינה ים : ראה ת"ז תי"ט (לח, ב).
17. ומל' יבשה : ראה זהר בראשית יח, א ובמק"מ שם. ת"ז תכ"א (נד, א. סא, א). פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"י מערכת יבשה.
18. ים. . יבשה כמו מח' לגבי דיבור : ראה גם לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו ובהערה 40.

עמוד פא

18. שיעור בעצמו בכח : ראה מק"מ לזהר בראשית טו, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רא. וש"נ.
19. בריש הורמנא דמלכא : ראה זהר בראשית טו, א. לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הג' הערה 61.
20. ובשער היחוד קדמון : פ"י.
21. והרשימו שהוא מל' דא"ס שלאחר הצמצום : ראה לקו"ת ויקרא בהוספות נא, סע"ב. נג, ב ואילך. הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח ס"ע נח ואילך.
22. ומח' דאנא אמלוך : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' ז: וכמ"ש בזהר בפי' וימלוך אנא אמלוך. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצד. לעיל מאמר ד"ה והניף ידו תר"י הערה 16.
23. שמים וארץ כאחד נבראו : ראה חגיגה יב, א.
24. ונהר יוצא מעדן : בראשית ב, י.
25. ויטע הוי' אלקים : שם ב, ח.
26. העדן. . שעשועי המלך : ראה גם שה"א סא, ב.
27. שעשועי המלך בעצמותו : ראה עמה"מ שער זה. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תנג. קונטרסים ע' שמה ובהנסמן בהנ"ל.
28. במי נמלך : ראה ב"ר פ"ח, ז. רו"ר פ"ב, ג. לקו"ש פ' החודש כרך טז ע' 487 בהערה.
29. בשם הרה"מ ז"ל : ראה גם לעיל מאמר ד"ה הפך ים הא' ובהערה 12.
30. ואהי'. . שעשועים יום יום חו"ב : משלי ח, ל. ראה גם לעיל מאמר ד"ה והניף ידו תר"י ובהערה 12.
31. ושמעתי מאדמו"ר אמצעי. . והייתי : ראה גם פלח הרמון שה"ש ע' 252.

עמוד פב

32. ונהר הרביעי הוא פרת : בראשית ב, יד.
33. הוא דמעיקרא : בכורות נה, ב.
34. הנעלם : ראה לקמן ברשימת הכת"י.