תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

אר"א וכו' ת"ח מרבים

שאר"א וכו' ת"ח מרבים

בס"ד, למא' כי תבואו כו' ושבתה דתקס"ב

א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום¹ בעולם² שנא' וכל בניך כו' ורב שלום בניך³ א"ת בנייך אלא בוניך⁴, שהם ת"ח⁵ שעוסקים בבנינו ש"ע כמארז"ל בענין הבנאים מצד א'⁶ מאי בנאי' אלו ת"ח שעוסקי' בבנינו ש"ע, ולכאורה א"מ הלא העולם כבר בנוי ומשוכלל כו', ויובן בהקדם מ"ש שובי שובי השולמית (שה"ש ז' )⁷ וארז"ל בשה"ש במקומו⁸, ובפ' תולדות פס"ו⁹ אומה שעושה¹⁰ שלום ביני ובין עולמי, וצ"ל מהו"ע השלום שעושין כו', שלכאו' אינו מובן איך יתכן ענין העדר השלום עמו ית', עד שיצטרכו לעשות שלום בינו ובין עולמו כו'. אך הענין דפי' שלום הוא לשון התחברות וא"כ פי' שעושין שלום ביני ובין עולמי היינו שמחברים וממשיכים אוא"ס בעולם ויתפרש זה גם מתחילת הבריאה, וכ"ש לפי מה שנעשה אח"כ חסרון הירח, וחטא עה"ד והדורות שסילקו השכינה למעלה מז' רקיעי'¹² כנ"ל¹¹, דהנה נת"ל¹³ בענין והלא במא' א' יכול להבראות, שהוא מא' כללי דבראשית¹⁴ נמי מא' הוא¹⁵, ואם הי' נברא ממאמר א' זה היו העולמות בתכלית הביטול ע"ד עלמא דאתכסיא¹⁶ ויותר כו', ולכן נפרטו בע"מ בבחי' הדבור בכדי שיהי' מציאות נבראים נפרדים, בכדי שאשיושלם הרצון מה שעלה ברצונו בחי' הרצון דאנא אמלוך¹⁷ שענין המלוכה לא יתכן כ"א על נבראים נפרדים¹⁸ שז"ע עם מל' עוממות¹⁹ כמ"ש במ"א, וע"י שנפרט בבחי' הדבור דע"מ פרטי' עי"ז נמשך שיהיו נבראים נפרדים ליש ודבר נפרד כמשנת"ל. ואמנם צ"ל הלא אמרו ג"כ שנתאוה הקב"ה להיות לו ית'²¹ דירה בתחתונים²⁰, וכמ"ש שוקיו עמודי שש²², וארז"ל במד"ר שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו²³, ולמה נשתוקק ונתאוה²⁴ זה אינו מובן, אך זה אנו יודעים שנשתוקק ונתאוה כו', ולמלאות תשוקה זו מוכרח להיות תחילה מציאות תחתונים, וזהו ע"י שנפרט בע"מ בבחי' הדבור כנ"ל שעי"ז נעשה בחי' מציאות תחתונים במעלה²⁵ כו', אך עדיין אינו מובן איך יהי' לו ית' דירה בבחי' התחתונים במעלה, שזהו מה שנתהווה העולם ליש ודבר נפרד, הלא אין אני והוא יכולים לדור²⁶ כו', ואיך יהי' שניהם יחד שיהי' בחי' תחתונים במעלה ועכ"ז יהי' דירה לו ית' במקום התחתונים כו'. אך הענין הוא שזהו מ"ש רז"ל בפ"ט דשבת תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב, ובא"ל יחזור את העולם לתהו²⁷, וכתי' עשרה עשרה הכף²⁸ וארז"ל במד"ר²⁹ ובזהר שעה"ד מכוונים כנגד עש"מ³⁰, והיינו שע"י עשרת הדברות מתקיימים ע"מ, וכמ"ש נמוגים ארץ וכל יושבי' אנכי תכנתי עמודי' סלה (תילי' סי'³² ע"ה³¹ ) וארז"ל במד"ר שה"ש ע"פ שובי שובי השולמי' דל"ג נמוגי' שבארץ וכל יושבי' אלולי שעמדו ישראל לפני ה"ס ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע³³ כבר הי' העולם מתגמגם והולך, ומי ביסם העולם אנכי שנא' אנכי תכנתי עמודי' סלה בזכות אנכי ה' אלקיך³⁴ תכנתי עמודי', וכ"ה בפ' תולדות פס"ו, וכמשי"ת שאחת דבר כו' שזהו כל הדברים³⁵ כו' הכלל שכולל הכל כו', ונת' לעיל³⁶ דכתי' ועמך כולם צדיקים³⁷ שהוא ע"י קיום התומ"צ שכללותן נק' בשם צדקה³⁸ כו', וז"ע וכדי ליתן שכ"ט לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בע"מ³⁹, והיינו כי הצדיקים ממשיכים בחי' מאמר א' הוא מאמר הכללי, וכמ"ש גוי אחד בארץ⁴⁰ שממשיכים בחי' אחד היינו מאמר אחד גם בארץ⁴¹ שהיא בחי' יבשה, שהנבראים שביבשה בחי' עלמא דאתגלי'⁴² הם נפרדים ועכ"ז יומשך בחי' אחד היינו שיהי' בבחי' ביטול היש לאין כו', וז"ע ת"ח מרבים שלום בעולם כי ע"י התורה נמשך קיום העולם כנ"ל והם מרבים שלום שעושים שלום ביני ובין עולמי, והיינו הגם שנעשה העולם ליש ודבר נפרד שהוא בחי' מציאת התחתונים, עכ"ז יהי' דירתו ית' בתחתונים ע"י בחי' ביטול היש שפועלים הצדיקים והת"ח שעוסקים בתורה שז"ע בנינו ש"ע פי' בנינו היינו קיומו וכנ"ל שתלוי בתומ"צ, ועי"ז ממשיך אחד בארץ היינו מא' א' שיהי' ביטול היש, ועי"ז יהי' שלום והתחברות אא"ס בעולם שז"ע בחי'

גדולים^א מע"צ ממעשה שו"א^ב, והיינו כי ע"י מע"צ נמשך להיות בחי' ביטול היש לאין, ולכן אשר הוצאתיך מאמ"צ ולא אשר בראתי שו"א^ג, לפי שיצ"מ בעבודה ז"ע לצאת מהמיצר שיתגלה כבוד ה'^ד וראו כל בשר^ה כו'.

שגדירה בתחתונים, שיושלם רצון דאנא אמלוך שזהו אינו שייך כ"א על נפרדים שזהו מציאות בחי' התחתונים במעלה, ועכ"ז יהי' לו ית' דירה בתחתונים, וז"ע מרבים שלום כו', בחי' שלום והתחברות ביני ובין עולמי כו'.

ב) ולהבין איך ע"י התורה נמשך בנינו ש"ע, ושע"י יומשך בחי' מאמר א' בחי' מאמר כללי הנ"ל, הנה כתי' ואהי' אצלו אמון⁴³, ופי' במד"ר אמון לשון אומן⁴⁴ שהתורה היא בחי' כלי אומנתו של הקב"ה, והנה אנו רואים שכאשר המלך בונה פלטרין מתחלה עושה האומן הציור איך יבנה הפלטרין של המלך, כמ"ש משל זה במד"ר ובזהר⁴⁵, והנה האומן כשמצייר הציור הנה תחלה מצייר כללות הבנין ארכו ורחבו לצד זה ולצד זה, ואח"כ מצייר פרטי החדרים, שיהי' כך וכך כו', וכך הנה יובן בבחי' התורה שהיא נק' אמון ל' אומן וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועים יום יום⁴⁶ וארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם⁴⁷ כי יומו של הקב"ה אלף שנה⁴⁸ והתורה היא בחי' האומן שבה נברא העולם וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמא⁴⁹, ומאחר שבעולם יש בחי' כלל ופרט כנ"ל בהכרח שיהי' בבחי' התורה שהיא בחי' האומן ג"כ בחי' כלל ופרט, והענין הוא דהנה כתיב וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר⁵⁰, ופי' כל הדברים האלה שדיבור אחד יצא מפי הקב"ה שהי' כולל כל עשה"ד⁵¹ וגם כל פרטי הדינים המבוארים בכל התורה כולה כו', וכמ"ש אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי⁵², פי' אחת דיבר אלקים שדבור א' יצא מפי הקב"ה שהוא בחי' כל הדברים שכולל כל העשה"ד, שתים זו שמעתי שהוא בחי' אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו⁵³, ולכן במ"ת כתי' וכל העם רואים את הקולות⁵⁴ כו' רואין את הנשמע ושומעין את הנראה⁵⁵ שהוא מה שאין הפה יכול לדבר והאזן אינו יכול לשמוע⁵⁶ כו' והיינו מפני שבמ"ת האיר בחי' הכלליות ולכן האיר בנפש ג"כ בחי' הכלליות, ולכן הי' ראי' ושמיעה הכל א' כי בבחי' הנפש עצמה דשבחי' הראי' ובחי' השמיעה ביחד כו', ולמעלה הוא ג"כ כן, כי הנה למטה בעולם הבריאה ראי' ושמיעה המה כל א' בחי' בפ"ע, ראובן הוא בחי' ראי'⁵⁷ כי ראה ה'⁵⁸, שמעון הוא בחי' כי שמע ה'⁵⁹, אך הנה השבטים הם בחי' מרכבתא תתאה שהוא בחי' מרכבתא דבריאה⁶⁰, פני ארי'⁶¹ אותיות ראי'⁶², אבל למעלה הוא בחי' הכלל ששם ראי' ושמיעה בהדי הדדי כו', ולכן ת"ח שלומדים תורה הם ממשיכים מבחי' כללות הנמצא בתורה והתורה היא בחי' אומן שבה נברא העולם, ולכן כאשר ממשיכים מבחי' כלל שבתורה נמשך ג"כ בחי' הכלל שבעולם שהוא בחי' מאמר א' מאמר הכללי כו', וזהו ות"ת כנגד כולם⁶³, כי ע"י בחי' ת"ת נמשך בחי' מאמר א' מאמר הכללי, וזהו שנק' הת"ח בשם בנאין שעוסקי' בבנינו של עולם, כי ע"י שלומדים בחי' התורה ממשיכים בחי' מאמר א' בעולם ולכן נק' עוסקי' בבנינו ש"ע כו'.

ג) ומעתה יובן משארז"ל והלואי שיתפלל אדם⁶⁴ כל היום כולו, שמשמע שבחי' התפלה גדול מבחי' התורה כו', ויובן זה בהקדם מעלת התורה שנית, כי הנה כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה⁶⁵, ופי' לעבדה ולשמרה להמשיך בחי' זיו ואור בג"ע כי ג"ע הוא בחי' עולם הבריאה⁶⁶, והנה כתי' יוצר אור ובורא חשך⁶⁷ שיצירה נק' בשם אור ובריאה נק' חשך, ולכאו' צ"ל איך שייך לומר שבריאה יהי' נק' בשם חשך ויצי' אור הלא עולם הבריאה גבוה מבחי' יצירה. אך הענין הוא דהנה ביצי' מאיר מבחי' מדות כמ"ש בכהאריז"ל ובתקונים⁶⁸ שית ספירן מקננא ביצי'⁶⁹, ולכן הוא בחי' אור שמאירים מדותיו ית' בחי' אהוי"ר כו', אבל בבריאה מאיר בחי' בינה וכמ"ש בתקוני' ובכהאריז"ל אימא מקננא בכורסייא⁷⁰, ומחמת עוצם הגילוי שמאיר בבריאה א"א שיהי' השגה גמורה בבחי' זו, ולכן נק' בשם חשך, כי פי' החשך הוא שאינו מאיר וכמו"כ בעולם הבריאה שאינו מאיר בהשגה גמורה שההאור שמאיר בה לכן נק' בשם חשך, וזהו שמשנה ביצי' ותלמוד בבריאה⁷¹, כי משנה היא בחי' פסק דין וטעם קצר הנה זה יכול להשיג אף מי שאינו בר דעת גדול שהרי גם הקטן יכול ג"כ להשיגה⁷², אבל בחי' התלמוד מחמת החריפות שבתלמוד לא יוכל הקטן להשיגה מחמת קוטן כלי המוח כו' ולכן נק' חשך כמ"ש במחשכים הושיבני וארז"ל זו תלמוד בבלי⁷³ שנק' חשך מפני שאינו בגילוי כ"כ כמו המשנה שגם קטן יכול להבין המשנה, וכמו"כ הוא ענין בריאה שנק' בשם חשך היינו מפני עוצם הגילוי שמאיר שם אינו יכול לבוא בבחי' השגה גמורה לכן נק' בשם חשך, וזהו ויניחהו בג"ע בחי' עולם הבריאה לעבדה ולשמרה דהיינו להמשיך בחי' אור וזיו להאיר את החשך וכמו בבית אפל כאשר מביאים הנר לתוכה מאיר הנר את החשך, כך הנה בחי' עולם הבריאה שנק' בורא חשך ע"י המשכת האור והזיו של התומ"צ שזהו לעבדה ולשמרה רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת⁷⁴ ממשיכים בחי' אור וזיו בבריאה כו', והאור והזיו זה הוא כמו האבות שנק' זיו כמ"ש מלכים א' ו'⁷⁵ בשנה הרביעית בחדש זיו וארז"ל בר"ה די"א ע"א בירח שבו נולדו זיותני עולם היינו האבות⁷⁶, והיינו מפני כי האבות הן המרכבה⁷⁷ וע"י הביטול שלהם המשיכו בחי' האור והזיו, וכמו"כ ע"י המצות ממשיכים אור וזיו בג"ע שהוא עולם הבריאה שנק' בורא חשך.

הערות

עמוד ש

1. א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום : מאמר זה הוא מאמר הב' מההמשך דמאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ תרכ"ז שנדפס לפנ"ז עם הוספות. וש"נ (והוא נדפס בסה"מ תרכ"ז ע' רפה-רפז — פרקים א-ה). וכאן באים המשך הפרקים ה-ז ממאמר דתרכ"ז. המאמר דתרכ"ז נרשם עוה"פ בבוך זה בכת"י מעתיק — כנ"ל בריש המאמר שנדפס לפנ"ז. ומאמר דידן נרשם בגוכתי"ק עד להלן רפ"ב (היינו בהוספת פתיחה, והמשך פ"ה נרשם כאן באריכות וכו'). ומשם ואילך הועתק עוד הפעם בכת"י מעתיק (היינו פרקים ו-ז דהמאמר דתרכ"ז — שהם פרקים ב-ג שבמאמר דידן). בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק — בא כותרת על המאמר: בס"ד פ' במדבר. אבל ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב — ועד"ז לקמן בחלק ההנחות] הנחה ד"ה בעשרה מאמרות ושם נרשם כותרת: ש"פ בחקתי. והוא מקביל למאמר ד"ה זה שנדפס להלן [אחר מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה], וכן בבוך תרמ"א הנ"ל נרשם מאמר זה להלן. ויש לציין שבהנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נרשמו רק שני מאמרים מההמשך והם: א) ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ. ב) ד"ה בעשרה מאמרות הנ"ל.
2. א"ר אלעזר . . מרבים שלום בעולם : סוף ברכות.
3. וכל בניך כו' ורב שלום בניך : ישעי' נד, יג.
4. א"ת בנייך אלא בוניך : ברכות שם.
5. בוניך שהם ת"ח : ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תכו. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קנז. וש"נ.
6. הבנאים מצד א' : שבת קיד, א.
7. שובי שובי השולמית (שה"ש ז ) : פסוק א.
8. בשה"ש במקומו : שהש"ר פ"ז, א.
9. ובפ' תולדות פס"ו : ב"ר פס"ו, ב.
10. שעושה : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קפה: שעשה. בב"ר: שעשת. בשהש"ר: שעשתה.
12. למעלה מז' רקיעי' : ראה ב"ר פי"ט, ז. וש"נ. שהש"ר רפ"ה.
11. חסרון הירח . . למעלה מז' רקיעי' כנ"ל : במאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ על יד הערה 104 ואילך (שנדפס לפנ"ז).
13. נת"ל : במאמר ד"ה כי תבואו וכו' ספ"ג ואילך.
14. והלא במא' א' . . דבראשית : אבות רפ"ה. בראשית א, א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 19.
15. דבראשית נמי מא' הוא : ר"ה לב, א.
16. עלמא דאתכסיא : ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. וארא כט, ב. ת"ז בהקדמה א, סע"א ואילך. תניא פכ"ו.

עמוד שא

17. דאנא אמלוך : לשון הת"י למלכים-א א, ה. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' ז: וכמ"ש בזהר בפי' וימלוך אנא אמלוך. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצד [ושם נדפס: נשא כא, ב. וצ"ל כא, ד].
18. המלוכה . . על נבראים נפרדים : ראה שער היחוד והאמונה רפ"ז. תו"ח ויקהל ח"ב תו, ד.
19. עם מל' עוממות : שער היחוד והאמונה פ"ז. ראה גם לקו"ת ואתחנן יא, ג [הועתק לעיל במאמר ד"ה מגילה נקראת ספ"ב]. אוה"ת שמות ע' פט ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' שי. תר"ס ע' ה. לעיל מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי פ"ז.
21. ית' : כ"ה בכ"מ ומהם: סה"מ תרכ"ט ע' רט. תרל"ח ע' מ. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקכא. ובהנסמן בהנ"ל. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ספ"א. מאמר ד"ה תקעו תרצ"א על יד הערה 20. לקו"ש דברים כרך יט ע' 27 ואילך.
20. שנתאוה הקב"ה . . דירה בתחתונים : ראה תניא רפל"ו (ובהנסמן בליקוט פירושים לשם). ביאוה"ז תזריע עב, ג. תו"ח בא ח"א קמז, סע"ב ואילך. וש"נ. פקודי ח"ב תנב, ג. סה"מ תרל"ח ע' לט ואילך בהערות. תר"ם ח"א ע' רנ. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ב.
22. שוקיו עמודי שש : שה"ש ה, טו.
23. שוקיו זה עולם . . לבראותו : ראה במד"ר רפ"י.
24. ולמה נשתוקק ונתאוה : ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' תנג ואילך. תרל"ג ח"ב ע' תקצד. תרל"ח ס"ע תנד. תרל"ט ח"ב ע' תקט. תר"ם ח"א ע' רנח. תש"ח ס"ע 111 ואילך ובהנסמן בהנ"ל.
25. תחתונים במעלה : ראה לקו"ת פקודי ג, א. תו"ח פקודי ח"ב תמב, ג. תנב, ג.
26. אין אני והוא יכולים לדור : סוטה ה, א. ערכין טו, ב.
27. בפ"ט דשבת תנאי התנה . . לתהו : ראה שם פח, א. ילקוט שמעוני בראשית א, לא (רמז טז). לעיל מאמר ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה רפ"ב. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] הנחה ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 53. סה"מ תר"ם ח"א ע' רנ. וש"נ.
28. עשרה עשרה הכף : נשא ז, פו.
29. במד"ר : ראה פסיקתא רבתי פיסקא עשה"ד פכ"א, יט. מדרש לקח טוב יתרו כ, ב.
30. ובזהר שעה"ד . . עש"מ : ראה זהר יתרו צג, ב. ויקרא יא, ב. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' הערה 52.
32. סי' : כשמציינים לתנ"ך לפעמים משתמשים בתיבת ”סימן". ולפעמים בתיבת ”קפיטל". ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 17.
31. נמוגים ארץ . . תילי' סי' ע"ה : פסוק ד.

עמוד שב

33. כל אשר דבר. . ונשמע : משפטים כד, ז.
34. אנכי ה' אלקיך : יתרו כ, ב.
35. וכמשי"ת שאחת דבר . . כל הדברים : לקמן פ"ב. וש"נ.
36. ונת' לעיל : במאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ בסופו.
37. ועמך כולם צדיקים : ישעי' ס, כא.
38. התומ"צ . . בשם צדקה : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 34.
39. וכדי ליתן . . שנברא בע"מ : ראה אבות רפ"ה.
40. גוי אחד בארץ : שמו"ב ז, כג. דברי הימים-א יז, כא.
41. שממשיכים בחי' אחד . . גם בארץ : ראה תו"א וישב כז, סע"ד. לקו"ת שלח נא, ד. לעיל מאמר ד"ה כי תשא ובהערה 21.
42. עלמא דאתגלי' : ראה לעיל הערה 16.
א. גדולים : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
ב. גדולים מע"צ ממעשה שו"א : ראה כתובות ה, א. לעיל מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 234.
ג. אשר הוצאתיך . . בראתי שו"א : יתרו כ, ב. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שצז ואילך. וש"נ. ע' תא ואילך. וש"נ. שה"א יא, ב הערה 13. סה"מ תרל"ח ע' קא. וש"נ. ע' שצה.
ד. שיצ"מ . . כבוד ה' : ראה לקו"ת אמור לה, ב ואילך. אוה"ת וארא ע' רמ. סה"מ תרל"א ח"א ע' מז. וש"נ.
ה. וראו כל בשר : ישעי' מ, ה. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשנא. וש"נ.

עמוד שג

43. ואהי' אצלו אמון : משלי ח, ל.
44. ופי' במד"ר אמון לשון אומן : ב"ר בתחילתו.
45. ובזהר : ראה בסמוך הערה 49.
46. ואהי' אצלו שעשועים יום יום : משלי ח, ל.
47. אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה מדרש תהלים צ, ד. שבת פח, ב וברש"י שם. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' כ. מאמר ד"ה זה תשי"א יום ב' דחה"ש.
48. יומו של הקב"ה אלף שנה : ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רז. וש"נ. ח"ג ע' תתה. וש"נ. וראה גם סה"מ תרל"ט ח"ב ס"ע שצו ואילך. וש"נ. ס"ע תקצב ואילך. תו"ח שמות ח"א מד, סע"ב.
49. אסתכל באורייתא וברא עלמא : ראה זהר תולדות קלד, א. תרומה קסא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רעט ואילך.
50. וידבר אלקים . . לאמר : יתרו כ, א.
51. שדיבור אחד . . כל עשה"ד : ראה מכילתא ורש"י יתרו שם. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן ע' רפה.
52. אחת . . שתים זו שמעתי : תהלים סב, יב.
53. אנכי . . מפי הגבורה שמענו : מכות כד, א. ראה לקו"ש מסעי כרך יג ע' 119 ואילך. סה"ש תנש"א ע' 302 ואילך. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרלט. וש"נ.
54. וכל העם רואים את הקולות : יתרו כ, טו.
55. רואין את הנשמע . . הנראה : ראה מכילתא ורש"י יתרו שם. לקו"ש יתרו כרך ו ע' 120 בהערה 5-6. ובהשמטה לשם בע' 416. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תכא. ע' תרכו. סה"מ תרכ"ט ע' ריח ואילך. וש"נ.
56. מה שאין הפה . . והאזן . . לשמוע : ראה מכילתא דרשב"י יתרו כ, א. יל"ש ירמי' ב, ו [רמז רסו]. תנחומא יתרו יא.

עמוד דש

57. ראובן . . ראי' : ראה תו"א ויחי מה, א. סע"ד. תו"ח וארא ח"א פד, סע"ד. וש"נ.
58. כי ראה ה' : ויצא כט, לב.
59. שמעון . . כי שמע ה' : ויצא כט, לג. תו"א שם מה, ב. סע"ד. תו"ח שם פה, א.
60. השבטים . . מרכבתא תתאה . . דבריאה : ראה תו"א ויקהל קטו, ג. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 179.
61. פני ארי' : יחזקאל א, י.
62. ארי' אותיות ראי' : ראה ת"ז ת"ע (קכב, א). תו"א ויחי מה, א. יתרו עא, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ל.
63. ות"ת כנגד כולם : פאה פ"א, מ"א. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ובהערה 117.
64. והלואי שיתפלל אדם : ראה ברכות כא, א. לעיל מאמר ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ על יד הערה 16 ואילך.
65. ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה : בראשית ב, טו. ראה גם לקמן בסיום הפרק.
66. ג"ע . . עולם הבריאה : ראה תניא פל"ט ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. לקו"ת נצבים מט, ג. מק"מ לזהר שלח קנט, ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' טז. וש"נ.
67. יוצר אור ובורא חושך : ישעי' מה, ז. ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פ"א. סה"מ תרכ"ז כאן ע' רפו. וש"נ. תר"ם ח"א ע' רלז. וש"נ.
68. בכהאריז"ל ובתקונים : בתניא שבהערה הבאה: בתיקונים וע"ח.
69. שית ספירן מקננא ביצי' : ראה ת"ז ת"ו כג, א. ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ב. תניא פל"ט ובמ"מ הגהות והע"ק שם. שם פנ"ב. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקנב.
70. אימא מקננא בכורסייא : ת"ז שם. ראה ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ג. שער דרושי כללות אבי"ע שמ"ב, פי"ג. תניא פל"ט.

עמוד שה

71. שמשנה ביצי' ותלמוד בבריאה : ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד שי"ז. תניא פ"מ. לקו"ת ויקרא ה, סע"א ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלט. וש"נ.
72. הקטן יכול ג"כ להשיגה : ראה אבות פ"ה בסופה: בן עשר למשנה . . בן חמש עשרה לגמרא.
73. במחשכים הושיבני . . זו תלמוד בבלי : איכה ג, ו. ראה סנהדרין כד, א. הנסמן במאמרי אדה"'א ויקרא ח"א ע' קו. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכז. וש"נ.
74. לעבדה . . רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : ראה זהר בראשית כז, א. תרומה קסה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצט־ בראשית ע' עג־ קונטרסים ע' שי.
75. מלכים א' ו' : פסוק א.
76. זיותני עולם היינו האבות : ראה גם ביאוה"ז להצ"צ אחרי כרך א ע' שנה. אוה"ת בהר כרך ג ע' תתעט ואילך. סה"מ תר"ס ע' קלב. פלח הרמון בהר ס"ע שפח ואילך.
77. האבות הן המרכבה : ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רטו. וש"נ. תו"ח נח מט, ד ובהערה 42. משפטים ח"ב ש, ג. סה"מ תרכ"ט ע' רלח. וש"נ.