תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א הנחות

הנה אנכי כורת עמך ברית

תמוהנה אנכי כורת עמך ברית

בס"ד פ' כי תשא תר"מ

הנה אנכי כורת עמך ברית¹ נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ², וצ"ל דמשמע מזה הפסוק שעיקר נפלאות הי' אחר כריתת ברית דמשה והלא כל הנפלאות הי' קודם מ"ת³ כמו יצי"מ וקרי"ס והמן ואח"כ הי' מתן תורה, וגם צ"ל פי' אשר לא נבראו כו' האיך שייך בריאה בנפלאות⁴ הלא הוא דבר הנפלא, ועוד דמשמע שע"י כריתות ברית יהי' הנפלאות הגדולות אשר לא נבראו בארץ אבל הנפלאות הראשונים הי' בארץ האיך שייך דבר הפלא לארץ⁵ הלא הוא למעלה מעלה מבחי' ארץ. אך בכדי להבין זה צ"ל תחלה מהו ענין הכפל דכריתות ברית עם משה והלא כבר כרת ברית עם אברהם וכמ"ש ביום ההוא כרת ה'⁶ את אברם ברית כו' לזרעך נתתי את הארץ, דהנה כל עיקר ענין כריתות ברית שהגם שהשכל לא יתחייב התקשרות דבר ההוא מ"מ לא יבטל ההתקשרות⁷ וא"כ למה נצרך עוד לכריתות ברית פעם ב' עם משה דממ"נ או די כריתות ברית או לא נצרך לשני⁸. אך בכדי להבין כל זה צריך להקדים להבין כללות ענין ירידת הנשמה בגוף שידוע שהוא לצורך עלי'⁹ ולכאורה אינו מושג העלי' והירידה מושגת דהנה בנשמות כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו¹⁰, ופי' עמדתי כמ"ש במלאכים ויעמידם לעד¹¹ כו' שעומדים תמיד באהבה ויראה וביטול גדול לאלקות וכמ"כ היתה הנשמה עומדת למעלה באהוי"ר, ואחר כל היגיעות שיבוא לאהוי"ר אין ערוך לגבי האהוי"ר שהי' לה קודם וא"כ מהו עוד העלי' יותר, אך הנה כתיב ואנשי קודש תהיון לי¹² שנש"י ע"י עבודה דתומ"צ מתעלים לקדש העליון.

ולהבין צריך¹³ להבין תחלה ענין עבודת המלאכים שאומרים קדוש¹⁴, דלכאורה אינו מובן למה הם צריכים לעבודה, הלא פי' עבודה הוא מלשון תיקון תמזכמו עורות עבודים¹⁵ שבתחלה אינם ראוים לכלום וע"י עבודה הם מתתקנים שהם ראוים למלאכה וא"כ למה צריכים לעבודה הלא ארז"ל כשבקשו המלאכים את התורה השיבו להם כלום יצה"ר יש בכם¹⁶, ועוד שהם נבראו מששת ימי בראשית¹⁷ שיעמדו בביטול גדול לאלקות וגם אין להם דבר המונע ומעכב וא"כ למה צריכים לעבודה, ובאמת מצינו שיש להם עבודה שהרי הם אומרים ג"פ קדוש בי"ב שעות היום¹⁸, שאומרים פעם אחת קדוש ועומדים ד' שעות בביטול, אך הענין דהנה כתיב בדבר הוי' שמים נעשו¹⁹ וברוח פיו כל צבאם ששרש התהוות המלאכים הוא מבחי' דבר ה'²⁰ שהדיבור נראה כמו שנפרד דהגם שאפי' במשל אצל האדם אינו נפרד לגמרי²¹ שהרי יכול לקשר ולחבר את הזולת ע"י הדבור והאיך יהי' הדיבור בעצמו כמו נפרד מ"מ הרי הוא נראה כמו שנפרד ואינו כמו המחשבה שהגם שדיבור ומח' הם שניהם אותיות והם לבושי הנפש²² מ"מ המחשבה הוא לבוש המתאחד²³ עם עצם הנפש שמיוחד עצמיות כחות נפשו עם האדם, אבל הדיבור הוא נראה כמו שנפרד, וע"י אמירת קדוש שלהם דהיינו שמשיגים איך שא"ס הוא קדוש ומובדל מגדר עולמות עי"ז מגיעים לביטול היותר גדול, כי מה שהם נבראו שיעמדו בביטול הוא רק ביטול היש אבל ע"י השגתם הם מגיעים לביטול אמיתי שהוא הביטול דבחי' מ"ה כמ"ש ונחנו מ"ה²⁴ ועי"ז ממשיכים מא"ס שהוא קדוש ומובדל לשרש ומקור התהוותם.

וע"ד מה שמצינו בנש"י שע"י עבודתם הם עושים שיהי' יחוד קוב"ה ושכינתי'²⁵, שכינה הוא בחי' ממכ"ע שהוא רק ההארה שהוא מקור המחי' עולמות עולם הדיבור וע"י עבודתם ממשיכים מא"ס הסוכ"ע לבחי' ממכ"ע, כמ"כ הוא בעבודת המלאכים אלא שהמלאכים א"א להם להמשיך מעצם קדש כי קדש מילה בגרמי'²⁶ ולכן הם אומרים קדוש שהוא קדש וא"ו דהיינו רק המשכה²⁷ והארה קו בעלמא תמחלשרש ומקור התהוותם וה"ז עלי' גדולה להם שהרי הם נבראו מדיבורו ית' שהדיבור נראה כמו שנפרד שהגם שאינו נפרד ממש שהרי יכול לקשר ולחבר הזולת והאיך יהי' הדיבור בעצמו בבחי' נפרד וא"כ אפי' באדם אינו נפרד לגמרי ומכ"ש למעלה הנה אין שייך כלל לומר נפרד כי אין לך דבר שחוץ ממנו, מ"מ הרי אנו רואים באדם שלגבי עצמו אינו נצרך לו כלל הדבור כ"א שהוא אינו רק כח הגילוי לגבי הזולת דכאשר נצרך לגלות לאדם איזה השכלה או שארי דברים הוא מגלה לו ע"י הדבור כי מהמחשבה לא ידע הזולת גם אם יחשוב כל היום, משא"כ המחשבה הוא לבוש המתאחד עם הנפש שהוא גילוי ההעלם העצמי לגבי עצמו ולכן נראה הדיבור כמו שנפרד. ועד"ז יובן למעלה שדיברה תורה כלשון בני אדם²⁸ שנראה כמו שנפרד ג"כ ולכן מתהווה מדיבורו ית' נבראים נפרדים וכמ"ש ומשם יפרד כו' שהגם שבאמת גם הנבראים אינם נפרדים לגמרי אלא נראים נפרדים כמו שהדבור אינו רק נראה כמו שנפרד מ"מ ה"ה נראה כמו שנפרד וע"י עבודתם הם ממשיכים הארה מא"ס הקדוש ומובדל לשרש ההתהוותם וה"ז עלי' גדולה ולזה הוא ענין עבודתם.

ועפ"ז יובן ג"כ ענין עליית הנשמה דהגם דשרש הנשמות הם ממחשבה עליונה כמארז"ל ישראל עלו במחשבה²⁹ מ"מ הרי הוא רק לבוש אלא שהוא לבוש הפנימי והלבוש הרי פושטין ולובשין אותו ואין זה עצם אבל ע"י ירידתה בגוף עי"ז מתעלית לא"ס דקדש עליון ונכללות בעצמות דקודש שהוא לאשתאבא בגופא דמלכא³⁰ וה"ז עלי' גדולה מלבוש לעצם. אך ע"י מה מתעלית הנשמה הוא ע"י העבודה דתורה ומצות כי תומ"צ נתלבשו בדברים הגשמי' ציצית מצמר הגשמי תפילין מקלף הגשמי ד' מיני' שבלולב בצמחים גשמי' מצה וכמ"כ³¹ כל המצות, והנה שרש הגשמי' הוא מעולם התהו שקדם לתיקון³¹ אלא שנפל בשבה"כ וע"י שהאדם מקיים המצוה עי"ז מעלה הניצוצות לשרשם הקדומה, והוא כי המצוה נותנת כח לאדם שעי"ז יהי' אתכפי' בגוף ונה"ב כי הנה"ב הוא מלא רצונות ותאוות המעלימים ומסתירים והגוף הוא חומר גס ועב ובמ"א נת' שהוא ממשכא דחויא³², וע"י המצוה נעשה אתכפייא ואז יהי' קיום המצות כדבעי למהוי ועי"ז יהי' בירורי הניצוצות ויתעלו לשרשם, ועי"ז מתעלית הנה"א ג"כ לשרשו, ולכן ארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש³³ כדרך שאומרים לפני הקב"ה כי שם צדיק הוא ע"ש תמטקיום התומ"צ וע"י התומ"צ מתעלים נש"י לקדש עליון וממילא ימשיכו מהם המלאכים המשכה והארה שהוא קדוש קדש וא"ו, רק שממשיכים עכשיו מקדש עליון שהרי נש"י יוכללו ג"כ שמה.

וביאור הענין דהנה ארז"ל זרע הקב"ה תומ"צ³⁴ כדי להנחילם לישראל לעוה"ב, לא הניח דבר שאין בו מצוה, בנה אדם בית יש בו מצות מעקה לגגיך ומזוזה³⁵, בשדה לקט שכחה ופאה³⁶ וכן כולם, והענין דהנה מצינו שנק' המצות בשם זריעה³⁷ כמ"ש אשריכם זורעי על כל מים³⁸, זורע צדקות³⁹ כו', זרעו לכם לצדקה⁴⁰, וענין הזריעה הוא בשביל הצמיחה תוספת וריבוי וכמ"ש ויזרע יצחק כו' וימצא מאה שערים⁴¹, והנה משל הזריעה הוא דכמו למשל שזורעין גרעין ונצמח מזה אילן וענפים ועלין ופירות, וע"כ שישנו בהעלם בהגרעין האילן והענפים ואפי' הפירות⁴² דאל"כ מאין הי' נצמח האילן, והנה הגרעין בעצמו אין בו טעם וריח כלל, כמ"כ יובן במעשה המצות דהגם שנתלבשו בגשמיות ציצית בצמר הגשמי תפילין בקלף הגשמי מ"מ יש בהם בהעלם אורות עליונים וכמ"ש אור זרוע לצדיק⁴³ שבמצות נזרע בהם אורות עליונים כי תרי"ג מצות דאורייתא⁴⁴ וז' דרבנן⁴⁶ הם תר"ך⁴⁵ עמודי אור⁴⁷ וכמו בד' בתים דתפילין יש בהם אור מד' מוחין⁴⁸ עליונים, ול"ב ציצית יש בהם אור ל"ב נח"כ⁴⁹, ובמצה תנקטנות אבא⁵⁰, וע"י עבודת האדם ממשיך אותם מהעלם אל הגילוי ועי"ז מתעלה האדם לקדש העליון. והנה הזריעה צ"ל בארץ דאם לא יזרעו בארץ לא יצמח, והנה הארץ הוא כנס"י⁵¹ וכמ"ש דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, ואמרו במד"ר⁵² שהארץ הוא כנס"י וכמ"ש כי תהיו לי אתם ארץ חפץ⁵³, שנש"י הם הארץ אשר בהם יצמח החפץ ה', וכמ"ש ה' חפץ למען צדקו⁵⁴ יגדיל תורה ויאדיר, צדקו הם כללות כל המצות שנק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו⁵⁵ כו', וחפץ הוא התורה שהוא החפץ ה', ונש"י הם הארץ שע"י יגדל החפץ ורצון ה' כי שרש המצות הם רצה"ע אלא שנתלבשו בדברים גשמיים וע"י שנש"י מקיימים המצות הם ממשיכים האורות מהעלם לגילוי, וזהו דוקא נש"י⁵⁶ כי אם אחר יקיים המצות לא ימשיך כלום, ואדרבה נכרי ששבת⁵⁷ כו', וכמ"ש מגיד דבריו ליעקב⁵⁸ כו' לא עשה כן⁵⁹ כו'.

ובזה יובן ענין הכריתות ברית שעם אברהם שהוא על הארץ דוקא, דהיינו שבכדי שיהי' נש"י דוקא הם הארץ להצמיח אורות עליונים דמעשה המצות ולא אחר לזה נצרך לכריתות ברית שהוא למעלה מהטעם ודעת, אך כ"ז כאשר מקיימים המצות⁶¹ אז הרי הם נקראים בשם ארץ ועי"ז נעשה הצמיחה, אך אם פגם האדם במעשה המצות מ"מ אל יאמר נואש כי לזה הי' ענין הכריתות ברית שעם משה⁶⁰ שהוא ע"י התשובה וכמאמר רז"ל אין לך דבר שעומד בפני התשובה⁶², כי ע"י התשובה נמשך י"ג מדה"ר שהם נק' ג"כ בשם כריתות ברית וכמארז"ל ברית כרותה לי"ג מדה"ר⁶³ שאינן חוזרות ריקם, והכריתות ברית דמשה הוא למעלה תנאמעלה מכריתות ברית דאברהם וכמ"ש ונפלינו אני ועמך⁶⁴ שהוא פלא גדול דבשלמא אם ישראל מקיימים מצות הרי הם הארץ שע"י נעשה צמיחה וגם הצמיחה הוא דוקא מעין המין שזורעים אבל בלי זריעה בארץ לא יצמח כלל, וכמ"כ הוא בנמשל שע"י התשובה יהי' נושא עון ועובר על פשע⁶⁵ ויומשכו עוד אורות עליונים ה"ז פלא ששרשו מפלא עליון. ולכן מצינו דכתי' וזכרתי את בריתי יעקב והארץ אזכור⁶⁶ שהו"ע הכריתות ברית שעם אברהם שהוא על הארץ דוקא ואח"כ כתיב ואף גם זאת⁶⁷ בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים כו' וזכרתי להם ברית ראשונים⁶⁸ הוא משה וכאן לא כתיב ארץ כי הכריתות ברית דמשה לא הי' על הארץ.

וזהו מ"ש כי כארץ תוציא צמחה⁶⁹ וכגנה זרועיה תצמיח כן אד' ה' יצמיח צדקה ותהלה, בארץ⁷⁰ היינו מעשה המצות שלא בכוונה, וכגנה היינו מעשה המצות בכוונה כי בגן זורעים דברים חשובים, שע"י המצות בכוונה הוא כמו למשל הגן וע"י עשי' שלא בכוונה הוא ארץ סתם מ"מ הרי הוא נק' ארץ, אבל אם פגם בתומ"צ שאז אינו בבחי' ארץ להצמיח עז"נ כן אד' ה' יצמיח צדקה שע"י התשובה נעשה הצמיחה מלמעלה מעלה וכמ"ש וסלחת לעוונינו ולחטאתינו⁷¹. וזהו פי' הפסוק שענין הכריתות ברית דמשה הוא על התשובה ששרשו מי"ג מדה"ר הנק' בשם פלא שזהו מ"ש אעשה נפלאות ולכן כתי' אשר לא נבראו בכל הארץ שהוא אינו שייכות לארץ שהוא התומ"צ כ"א לתשובה, ולכן כתי' אשר לא נבראו ששרש ענין זה הכריתות ברית דמשה הוא למעלה מעלה ממעלת הבריאה. ונמצא מתורץ הכל שהגם שהי' כבר כריתות ברית עם אברהם זה הי' על קיום התומ"צ שנש"י יהי' הם דוקא בבחי' ארץ ולא אחר, והכריתות ברית דמשה הוא על התשובה ושרשו הוא מנפלאות ולכן בו דוקא כתיב אעשה נפלאות ולכן כתי' ג"כ אשר לא נבראו שהם למעלה משרש הבריאה ואינם שייכים להארץ.

הערות

עמוד תמו

1. הנה אנכי כורת עמך ברית : הנחה ממאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לעיל (בחלק הנחותיו). וראה בהנסמן שם בריש המאמר.
2. הנה אנכי. . בכל הארץ : תשא לד, י [בהוספת תיבת: עמך].
3. כל הנפלאות. . מ"ת : בסה"מ פר"ת כאן ע' שא: והקשה הרמב"ן. ראה גם רקאנטי כאן. אוה"ת תשא ע' ב'ז. כרך ח ע' ג'קטז. פלח הרמון תשא ע' רצו. סה"מ תר"ל ע' קב. תרנ"ד ע' קעג.
4. האיך שייך בריאה בנפלאות : ראה גם אוה"ת תשא־ פלה"ר־ סה"מ פר"ת שם.
5. האיך שייך דבר הפלא לארץ : ראה גם אוה"ת תשא־ סה"מ פר"ת (ובהנחה שם ע' שיד) שם.
6. ביום ההוא כרת ה' : לך טו, יח.
7. כריתות ברית. . לא יבטל ההתקשרות : ראה תו"א לך יג, ג ואילך. בהדרושים שבהערה 3. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפט.
8. דממ"נ. . נצרך לשני : ראה לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן. וראה גם אוה"ת תשא ע' א'תתמז.
9. ירידת הנשמה. . לצורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
10. חי הוי' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 60.
11. ויעמידם לעד : תהלים קמח, ו. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"א. וש"נ.
12. ואנשי קדש תהיון לי : משפטים כב, ל. ראה לקו"ת בהעלותך ל, סע"ג ואילך. יו"כ סט, ב.
13. ולהבין צריך : אוצ"ל: ולהבין זה צריך.
14. המלאכים שאומרים קדוש : נסמן בסמוך הערה 18.

עמוד תמז

15. עבודה. . עורות עבודים : ראה שבת מט, ב. תו"ח יתרו ח"ב רסח, ב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' שפ. וש"נ.
16. כלום יצה"ר יש בכם : שבת פט, א.
17. נבראו מששת ימי בראשית : ראה ב"ר פ"א, ג. סה"מ תש"ג ע' 73. וש"נ. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קעג בין החצ"ע.
18. ג"פ קדוש. . בי"ב שעות היום : ישעי' ו, ג. ראה לקו"ת שה"ש כט, ב ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קפה. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלו. וש"נ. קונטרסים ע' רמז.
19. בדבר הוי' שמים נעשו : תהלים לג, ו. ראה גם סה"מ פר"ת כאן ע' שב.
20. התהוות המלאכים. . מדבר ה' : ראה אגה"ת פ"ד. ש"א ח, ב ובהערה 39.
21. שהדיבור. . אינו נפרד לגמרי : ראה לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן שמציין בד"ה וככה — המשך וככה תרל"ז פע"ט. בפיסקא הבאה.
22. שהדיבור ומח'. . לבושי הנפש : ראה תניא פ"ד.
23. המחשבה הוא לבוש המתאחד : ונק' לבוש מחובר בלשון כ"ק אדמו"ר שליט"א [פלה"ר בחוקותי ע' תמ].
24. ונחנו מה : בשלח טז, ז. ח. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' כב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מג, א. וש"נ.
25. יחוד קוב"ה ושכינתי' : ראה גם תו"ח וארא ח"א נא, ג.
26. קדש מילה בגרמי' : זהר אמור צד, ב.
27. קדוש שהוא קדש וא"ו. . המשכה : ראה מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רסג. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נח, ב. וש"נ. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו רפכ"ט.

עמוד תמח

28. שדיברה תורה כלשון בני אדם : ברכות לא, ב. ראה תו"ח וירא צח, ב.
29. ישראל עלו במחשבה : ראה ב"ר פ"א, ד. לקו"ת בחוקותי מז, א. שה"ש טז, ד. יט, ב. יז, ד. יח, ב. שע"ת קטו, ב. תו"ח שמות ח"א לב, ב ובהערה 248.
30. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 51.
31. מצה וכמ"כ : כ"ה בהכת"י.
31. התהו שקדם לתיקון : ראה תו"א בשלח סה, ד. לקו"ת אמור לז, ד. וש"נ. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת הערה 51.
32. ממשכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק שם. ס' שיעורים בספר התניא כאן (פמ"ה) ע' 613 הערה 3. הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג־ מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
33. עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש : ראה ב"ב עה, ב.

עמוד תמט

34. זרע הקב"ה תומ"צ : בהמשך מצה זו (לעיל בחלק המאמרים) על יד הערה 1822 מציין: במד"ר ס"פ שלח. וש"נ. ראה גם (בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב — לעיל בחלק הנחותיו) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' על יד הערה 47 ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ס"ע קמג ואילך. אוה"ת שה"ש כרך א ע' כ.
35. מעקה לגגיך ומזוזה : תצא כב. ח. ואתחנן ו, ט.
36. בשדה לקט שכחה ופאה : קדושים יט, ט. תצא כד, יט. — כ"ז לא הובא במדרש שם.
37. המצות נק' בשם זריעה : ראה תו"א שמות נג, ג. פסוקים דבסמוך הובאו בתו"א כאן בשינוי הסדר. ראה גם להמובא בסמוך אוה"ת תשא ע' ב'ח.
38. אשריכם זורעי על כל מים : ישעי' לב, כ.
39. זורע צדקות : ברכת יוצר.
40. זרעו לכם לצדקה : הושע י, יב.
41. ויזרע יצחק. . שערים : תולדות כו, יב [בדילוג].
42. בהעלם בגרעין האילן והענפים ואפי' הפירות : ראה גם תו"ח בראשית כח, ג ובהערה 37. שער האמונה צב, א ובהערה 7.
43. אור זרוע לצדיק : תהלים צז, יא.
44. תרי"ג מצות דאורייתא : ראה מכות כג, סע"ב. כללי המצות לר"י גיקטיליא מערכת שש מאות [צפת תשנ"ב ע' 208]. לקו"ש יתרו כרך כו ס"ע 424 ואילך. אג"ק שלו ח"ג ע' רג.
46. וז' דרבנן : ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני באשישות הערות 62-63.
45. תרי"ג. . וז'. . תר"ך : ראה תורת העולה להרמ"א ח"ג פל"ח (לב, א). של"ה יתרו שיו, א. מאו"א מערכת תר"ך סנ"ו. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שלח.
47. תר"ך עמודי אור : ראה לקו"ת להאריז"ל חבקוק. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסא. וש"נ. תו"ח בראשית מה, ג הערה 32.
48. דתפילין. . מד' מוחין : ראה זהר ואתחנן רסב, א. סידור שער התפילין ז, א. אמרי בינה שער התפילין קיב, א ואילך. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשח ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רמא. וש"נ.
49. ול"ב ציצית. . ל"ב נח"כ : ראה זח"ג תוספת שא, א. בחיי שלח טו, לח ד"ה וע"ד הקבלה (ירושלים תשל"ב ס"ע קא). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקטז ובהנסמן במ"מ לשם. לקו"ת קרח נב, ב. ד.

עמוד תנ

50. ובמצה. . קטנות אבא : ראה סידור סדר הגדה חצר, סע"א ואילך. תו"ח בא ח"א צד, ד הערה 393.
51. הארץ הוא כנס"י : נסמן בהערה הבאה.
52. דור הולך. . במד"ר : קהלת א, ד. קה"ר שם (פיסקא והארץ).
53. כי תהיו לי אתם ארץ חפץ : מלאכי ג, יב [בהוספת תיבת: לי — וכ"ה בסה"מ פר"ת ע' שג. באוה"ת שבהערה 37: אתם לי].
54. ה' חפץ למען צדקו : ישעי' מב, כא. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולקחתם לכם על יד הערה 48.
55. כל המצות. . וצדקה תהי' לנו : ואתחנן ו, כה. ראה (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמכוני באשישות ובהערה 65.
56. המצות. . דוקא נש"י : ראה תו"א שמות נג, ד. (לעיל הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב — בחלק הנחותיו) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערות 54. 57.
57. נכרי ששבת : סנהדרין נח, סע"ב. ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 167.
58. מגיד דבריו ליעקב : תהלים קמז, יט.
59. לא עשה כן : תהלים שם, כ.
61. אברהם. . כאשר מקיימים המצות : להעיר משע"ת קלג, א.
60. הכריתות ברית שעם אברהם. . שעם משה : ראה גם אוה"ת תשא ע' א'תתמח. ע' ב'ט ואילך. כרך ח ע' ג'קיז ואילך. פלח הרמון תשא ע' רצט ואילך. ע' שא ואילך. סה"מ תר"ל ע' קה ואילך. תרנ"ד ע' קעז ואילך. סה"מ פר"ת כאן ע' שטז ואילך.
62. אין לך דבר שעומד בפני התשובה : ראה תניא פכ"ה. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ג, מי"א. סה"מ תש"ט ע' 42 (הא') בהערה. לקו"ש בא כרך ו ע' 66 הערה 54.
63. ברית כרותה לי"ג מדה"ר : וכ"ה באוה"ת תשא כאן ע' ב'ז. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת על יד הערה 71. ובהנחה שם על יד הערה 87. ראה ר"ה יז, ב.

עמוד תנא

64. ונפלינו אני ועמך : תשא לג, טז.
65. נושא עון ועובר על פשע : מיכה ז, יח.
66. וזכרתי את בריתי יעקב. . אזכור : בחוקותי כו, מב [בדילוג].
67. ואף גם זאת : בחוקותי שם, מד.
68. וזכרתי להם ברית ראשונים הוא משה : שם כו, מה. ראה אוה"ת תשא כאן ס"ע ב'ט ואילך. כרך ח ע' ג'קיז. ע' ג'קיט.
69. כי כארץ תוציא צמחה : ישעי' סא, יא. ראה גם אוה"ת תשא כאן ע' ב'י.
70. בארץ : אוצ"ל: כארץ.
71. וסלחת לעוונינו ולחטאתינו : תשא לד, ט.