ויהי בימי אחשורוש

תמגויהי בימי אחשורוש

נאמר עוד הפעם פורים

ויהי בימי1 אחשורוש2 כו' ואח"כ כתי' ויאמר המן למלך אחשורוש3 ואיתא במדרש4 שהמן הוא מדת הדין אחשורוש שראשית ואחרית שלו5. אך לכאורה צ"ל הלא כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לצרה6 ר"ל ואיך אנו אומרים שראשית ואחרית שלו הלא זה קאי על הקב"ה כו'. והענין הוא הנה איתא בזוהר שתיבת ו"י7 יו"ד קאי על תמדהשפעה שנמשך בעולמות וכאשר הוא"ו ממשיך היו"ד אז נק' וי. והנה בתוכחה מצינו שלפעמים נאמר הוי ולפעמים אוי8, ולהבין ההפרש בין הוי לאוי, הנה כתי' אנכי הסתיר אסתיר פני'9 כו' קודב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא10, לעילא היינו בחי' הסתיר כי רחל מבכה על בני' כי איננו11 ואיתא בזוהר כי אינה מיבעי לי'12 שהוא"ו מיותר אלא שהוא"ו היינו בחי' ז"א13 כי איננו היינו שז"א אינו מאיר במל' וסליק לעילא היינו בבינה, והיינו בחי' הסתיר שה' היינו ה' עילאה בחי' בינה15, ולעילא היינו אסתיר14 שאלף קאי על בחי' כתר16 וסליק בבחי' כתר ומצד זה אפשר להיות שיומשך גם למקום שאינו ראוי אם צדקת מה תתן לו17 ורבו פשעיך מה תעשה לו18 מה מידך יקח19 שאינו תופס מקום כלל ע"כ משם אפשר להיות גם ויהי כו' וזהו הוי ואוי שהוי קאי על בחי' הסתיר ואוי קאי על אסתיר שמצד בחי' אוי אינו תופס מקום כלל ע"כ א"ל ויהי כו'.

והסימן לזה המלך מהדו ועד כוש20 שארז"ל (מגילה י"א21 ) מהודו מסוף העולם ועד כוש עד סופו וח"א כחדא נינהו כשם שמולך מהודו ועד כוש כך הוא מולך מסוף העולם ועד סופו, הנה הודו היינו בחי' ד"ע סוכ"ע ששם אינו מושג ע"פ השכל אלא ע"י בחי' הודאה וביטול שהגם שאינו משיג ע"פ השכל מ"מ מודה שכך הוא, וכוש קאי על בחי' אלביש שמים קדרות22 ושק אשים כסותם שתכלית ההסתר וההעלם שמשם אם צדקת אפשר להיות יניקת החיצוני' וזהו לפי מד"א שפי' מהודו ועד כוש מסוף העולם ועד סופו שרחוקים זמ"ז כך בחי' הודו ועד כו"ש רחוקים זמ"ז, ולפי מד"א כחדא נינהו פי' כוש היינו בחי' ישת חשך סתרו23 שמצד ריבוי אור א"א להתגלות כמו כבני כושיים אתם לי24, מפני שהיו מלובנים ביותר ע"כ נק' כושיים שמי שמלובן ביותר נק' כושי25 א"כ לפי פי' זה תמהכחדא נינהו, א"כ לפי זה מצד בחי' אחשורוש אינו תופס מקום כלל שמשם אפשר שיומשך למקום שאינו ראוי ג"כ וע"כ נא' ויהי, וע"כ אנו רואים שאחשורוש מתחלה נתן טבעת להמן ואח"כ נתן הטבעת למרדכי26 שמצדו שניהם שוים שאינו תופס מקום כלל אך ע"י שעמדו במס"נ והגיעו מה ראו על ככה27 ומה הגיע אליהם עי"ז בעבור זה עשה ה' לי ולא לו28, וע"כ לא נזכר שום שם במגילת אסתר29 לבד יבוא30 המלך והמן31 נזכר יה"ו משם ה' שזהו מפני שהיינו בחי' אסתר שאלקות בתכלית ההסתר ואסתר הגביע את המן32 למעלה מאד כדי שיפול למטה מאד אם תגביה כנשר משם אורידך33 כו' אך באמת יש במגילת אסתר הכל ששם מרדכי מורה על בחי' מירא דכיא34, וז' הנערות היינו ז' היכלות35 דבריאה שזהו בחי' גבוה מאד ויש הכל במג"א רק שזהו בתכלית ההסתר אך ע"י מס"נ שלהם הגיעו לבחי' מה ראו על ככה, לי ולא לו, ע"כ קיימו וקבלו היהודים36 שארז"ל שקיימו מה שקיבלו כבר שהתחלת הקבלה הי' במ"ת וגמר הקבלה הי' בימי אחשורוש37 ע"י מס"נ שלהם הגיעו לבחי' מה ראו על ככה כו', וזהו מצד אחשורוש אינו תופס מקום כלל שא"ל ויהי אם צדקת, אך ע"י מס"נ שעמדו אז הגיעו לבחי' מה ראו על ככה, לי ולא לו, וזהו ויהי בימי אחשורוש כו'.

הערות

עמוד תמג

  1. 1. ויהי בימי אחשורוש : הנחה ממאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לעיל (בחלק הנחותיו). וראה הנסמן שם בריש המאמר. בהכותרת כאן נרשם: נאמר עוד הפעם פורים. השווה הכותרת לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן.
  2. 2. ויהי בימי אחשורוש : אסתר א, א.
  3. 3. ויאמר המן למלך אחשורוש : אסתר ג, ח.
  4. 4. ואיתא במדרש : ראה (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 3.
  5. 5. אחשורוש שראשית ואחרית שלו : ראה לעיל שם ובהערה 5.
  6. 6. כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לצרה : ראה פתיחתא דאסת"ר יא־ ילקוט שמעוני לך יד, א רמז עב (מהדורת ירושלים תשל"ג ע' 275. וש"נ). לעיל שם ובהערה 7.
  7. 7. איתא בזוהר שתיבת ו"י : ראה גם לעיל שם בפנים ובהערות.

עמוד תמד

  1. 8. הוי ולפעמים אוי : (הוי) מלכים-א יג, כ. (אוי) ישעי' ג, ט. יא. ועוד. ראה גם לעיל שם בהערות 12-13.
  2. 9. אנכי הסתיר אסתיר פני' : וילך לא, יח [ושם: ואנכי הסתר אסתיר פני]. ראה לעיל הנחה ד"ה איתא וכו' הנביאים והכתובים ובהערה 34.
  3. 10. קוב"ה. . לעילא ולעילא : ראה זהר ויגש רי, א. ויקרא כ, ב. (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 16.
  4. 11. רחל מבכה על בני' כי איננו : ירמי' לא, יד [בדילוג].
  5. 12. ואיתא בזוהר כי אינה מיבעי לי' : ראה זהר ויגש רי, א. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע הערה 44.
  6. 13. שהוא"ו. . ז"א : ראה ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"א.
  7. 15. ה'. . בינה : ראה פרדס שער האותיות שער כז, פ"ח. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' רלג.
  8. 14. הסתיר.. אסתיר : הכוונה לתיבות הסתר. . אסתיר (שבהערה 9).
  9. 16. שאלף. . כתר : ראה ת"ז תמ"ט. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסא. וש"נ.
  10. 17. אם צדקת מה תתן לו : איוב לה, ז.
  11. 18. ורבו פשעיך מה תעשה לו : איוב לה, ו.
  12. 19. מה מידך יקח : סיום הכתוב אם צדקת.
  13. 20. המלך מהודו ועד כוש : אסתר א, א.
  14. 21. מגילה י"א : ראה שם ע"א. לקו"ת שה"ש ו, ב.
  15. 22. אלביש שמים קדרות : ישעי' נ, ג.
  16. 23. ישת חשך סתרו : תהלים יח, יב.
  17. 24. כבני כושיים אתם לי : עמוס ט, ז.
  18. 25. שמי שמלובן ביותר נק' כושי : בלקו"ת שה"ש כאן מציין לרש"י בהעלותך [יב, א] ולזהר תרומה דק"ל ריש ע"א [ומעתיק לשונו].

עמוד תמה

  1. 26. שאחשורוש מתחלה נתן טבעת להמן. . למרדכי : אסתר ג, י. ח, ב.
  2. 27. מה ראו על ככה : אסתר ט, כו [ושם: ומה].
  3. 28. בעבור זה עשה הוי' לי ולא לו : בא יג, ח. הגדה של פסח.
  4. 29. לא נזכר שום שם במגילת אסתר : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 29.
  5. 30. לבד יבוא : כנראה שחסר כאן וצ"ל כמ"ש לעיל שם: לבד ”בר"ת כמו י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום הוי' בר"ת" יבוא.
  6. 31. יבוא המלך והמן : אסתר ה, ח. ראה גם לעיל שם ובהערה 31.
  7. 32. ואסתר הגביע [הגביהה ] את המן : ראה תו"א מג"א צג, ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע שפב ואילך. תקס"ה ח"א ע' תג ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שעא. ע' תקה ואילך. ע' תקיא ואילך.
  8. 33. אם תגביה כנשר משם אורידך : עובדי' א, ד [בדילוג].
  9. 34. מרדכי. . מירא דכיא : ראה חולין קלט, ב.
  10. 35. וז' הנערות היינו ז' היכלות : ראה זהר פקודי רס, ב.
  11. 36. קיימו וקיבלו היהודים : אסתר ט, כז. ראה שבת פח, א. (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 35.
  12. 37. וגמר הקבלה הי' בימי אחשורוש : ראה סה"מ מלוקט ג' ע' סז בשולי הגליון.