איתא כו' הנביאים והכתובים
תמאיתא כו' הנביאים והכתובים
נאמר פורים ש' תר"ם
הנחה
איתא1 בירושלמי2 ובמד"ר3 הנביאים והכתובים עתידים להבטל ומגלת אסתר והלכות אין עתידין להבטל. הנה צ"ל מהו יתרון ומעלה דמגילת אסתר שאין עתידים להבטל לכאורה הלא נביאים וכתובים הוא גילוי יותר גבוה ממגילת אסתר, להבין זאת הנה ארז"ל במד"ר שמות פ"ב4 אסתר ירקרקות היתה5 אלא שחוט של חסד משוך עלי', והענין הוא הנה כתי' שקר החן והבל היופי6 אשה יראת היא תתהלל, וארז"ל במד"ר7 שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יהושע אשה יראת ה' היא תתהלל זה דורו של חזקי', איכא דאמרי שקר החן זה דורו של משה ויהושע הבל היופי זה דורו של חזקי' אשה יראת ה' זה דורו של ר' יהודה ב"ר אלעאי.
הנה כתיב אם לא תדעי לך היפה בנשים8, פי' היפה בנשים גימט' ארור המן ברוך9 מרדכי10. להבין זאת הנה מצינו שלפעמים נק' כנס"י בשם רחל11 ולפעמים תמאבשם אסתר12 וכתי' ורחל היתה יפת תואר ויפת13 מראה14, פי' יפת תואר בציור האברים לפי תכונתם במדתם ובמזיגתם שכל אבר הוא במדידה, ויפת מראה בזיו הוד קלסתר פנים, וע"כ אנו רואים שיש בנ"א שהם בתואר האברים בתכלית היופי ובמראה אינם ביופי, ויש בני אדם שהם במראה פנים בתכלית היופי ותואר האברים אינו במדידה יפה, ובעבודה תואר קאי על מ"ע כי רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא15 שיהי' קיום מ"ע כדבעי למהוי שלא יעשה בקרירות כמצות אנשים מלומדה16 ולא עוד שיעשה17 כדבעי. ומראה קאי על שמירת מל"ת כי מל"ת תלוים בי"ה17 וכתי' חכמת אדם תאיר פניו18 שהארת הפנים נמשך מחכמה וע"כ אנו רואים שבמצות ל"ת לא נמצא כלים שע"י כלים א"א להמשיך רק ע"י שלילה דלא19 כו', אך כ"ז היינו תואר ומראה, וענין יפת תואר ויפת מראה, יפת תואר קאי על מזיגת והתכללות המדות כי רמ"ח היינו מבחי' ז"א שז"א הוא בעל ט' ספירות וטפ"ט פ"א וראש תוך וסוף הוא רמ"ג וה"ח20 המגדילים הוא רמ"ח פקודין ומדות נמשכין מהשכל וצריך להמשיך מוחין במדות כדי שתהי' התכללות המדות כמו שאנו רואים שעיקר היופי כאשר יש התכללות מכמה גוונים דמדבר א' לא נמצא בזה יופי אלא כאשר הוא כלול מכמה גוונים אז יש בזה יופי, כך עיקר היופי היינו שיהי' התכללות המדות חסד שבגבורה וגבורה שבחסד21 והיינו כאשר ממשיכים מוחין במדות אז אפשר להיות התכללות המדות, ויפת מראה היינו כאשר נמשך מלמעלה מן השכל, מה שאנו אומרים כי מדות נמשכים מהשכל זהו רק הנהגת המדות שהנהגת המדות נמשכים מהשכל אבל בעצם שרש המדות הוא מלמעלה מהשכל22, ומראה היינו חכמת אדם תאיר פניו ויפת מראה היינו כאשר נמשך מלמעלה מהשכל כי שרש המדות הוא מלמעלה מהשכל.
וכ"ז הוא בזמן הבית כאשר קיימו מ"ע ומל"ת שאז נק' כנס"י רחל יפת תואר ויפת מראה דהיינו קיום מ"ע ומל"ת, וע"כ נאמר ויאהב יעקב לרחל23 מפני תמבשיעקב היה בריח התיכון24 שמבריח מן הקצה אל הקצה מקצה השמים דלעילא כו' וממשיך למטה מטה כו' וע"כ ויאהב את רחל הגם שלאה היא עלמא דאתכסי'25 שהוא בחי' גבוה יותר, מ"מ ויאהב את רחל מפני שעיקר המכוון שיומשך בעלמא דאתגליא26 דוקא וע"כ אלה תולדות יעקב יוסף27 שעיקר הגילוים של יעקב הוא ע"י יוסף דוקא מפני שנולד מרחל שהיא עדאת"ג. אבל בזמן הגלות נק' בשם אסתר כי בזמן הגלות הוא בתכלית ההסתר וההעלם, לא שלא נמצא כלל אלא שיש כל הגילוים בזמן הגלות ג"כ רק שהוא בתכלית ההסתר וההעלם, אך ההסתר הוא ג"כ אלקות כמ"ש אכן אתה אל מסתתר28, שאל מסתתר הוא מבחי' אתה. וזהו אם לא תדעי לך היפה בנשים, פי' היפה בנשים גימט' שני אבות29 תק"ב30, כי מעשה אבות סימן לבנים31, אם לא תדעי ע"ד עד דלא ידעי32 בין ארור המן לברוך מרדכי פי' ברוך מרדכי היינו מ"ע וארור המן מל"ת ואפי' בזמן הגלות דלא ידעי מ"מ ע"י יפת תואר ויפת מראה מ"ע ומל"ת אפשר להמשיך המשכת אלקות, וע"כ ארז"ל אסתר מן התורה מנין33 דכתי' אנכי הסתיר אסתיר34 פני ביום ההוא שאפי' בחי' ביום ההוא הוא ג"כ בהסתר. וזהו שקר החן והבל היופי פי' שקר החן היינו דורו של משה כי בדורו של משה הי' רק אתעדל"ע בלא אתעדל"ת כמו יצי"מ וקרי"ס שכ"ז הי' גילוי מלמעלה בלא אתעדל"ת רק מפני נשיאת חן, והבל היופי כי הנה הבל הבלים אמר קהלת35 כי הכל הבל ז' הבלים כנגד ז' ימי בראשית שהוא בחי' ז' מדות והם ג"כ הבל וזהו והבל היופי בחי' יפת תואר, אשה יראת ה' היא תתהלל היינו דורו של ר' יהודה ב"ר אלעאי שאז הי' גזירות ושמדים מ"מ למדו תורה במס"נ וזהו עיקר המכוון שדוקא מתוך ההסתר ע"כ היא תתהלל. וזהו תמגאסתר ירקרקות היתה רק שחוט של חסד משוך עלי' מפני כי שקר החן והבל היופי כו'.
עפ"ז יובן מרז"ל נביאים וכתובים עתידים להבטל36 מפני כי ענין נביאים היינו שממשיכים המשכה מעלמא דאתכסיא בעדאת"ג ובד"כ המשכה היינו רק הארה ולא עצם אבל לע"ל שיהי' גילוי עצם עדאתכ"ס שרגא בטיה' מאי אהני'37 ע"כ תתבטל שאינו צריך לזה, כמ"ש ואמר ביום ההוא38 הנה אלקינו זה פי' זה הוא בחי' גילוי והוא בחי' סתים ולע"ל שבחי' הוא סתים יהי' בבחי' זה גילוי שיאיר מבחי' עלמין סתימין בעדאת"ג ע"כ נביאים וכתובים עתידים להבטל, אבל אסתר לא תבטל כמ"ש אנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא שאפי' ביום ההוא לע"ל יהי' בבחי' הסתר והעלם ע"כ לא תבטל וכן חמשה חומשי תורה ג"כ לא תיבטל כמ"ש וזכרו לא יסוף מזרעם39 ובמ"ת כתי' קול גדול ולא יסף40 פי' התרגום לא פסיק וכמו שמ"ת לא פסיק כך מגילת אסתר לא תיבטל, נביאים וכתובים עתידים להבטל מפני שלע"ל יהי' גילוי עצם מעדאתכ"ס ע"כ תיבטל כמו שרגא בטיהרא מאי אהני, אבל מגילת אסתר לא תיבטל מפני שאפי' ביום ההוא יהי' ג"כ בבחי' הסתר והעלם אנכי הסתר ע"כ צריך להמשיך וע"כ לא תיבטל כו'.
הערות
עמוד תמ
- 1. איתא בירושלמי ובמד"ר הנביאים והכתובים : הנחה ממאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לעיל (בחלק הנחותיו). וראה בהנסמן שם בריש המאמר.
- 2. איתא בירושלמי. . ומגילת אסתר והלכות. ֿ. להבטל : ראה שם מגילה פ"א, ה"ה.
- 3. ובמד"ר : עד"ז הובא גם לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן.
- 4. במד"ר שמות פ"ב : כ"ה בהכת"י.
- 5. אסתר ירקרקות היתה : ראה מגילה יג, א.
- 6. שקר החן והבל היופי : משלי לא, ל.
- 7. וארז"ל במד"ר : ראה סנהדרין כ, א. ילקוט שמעוני שמואל-א כה, מד (רמז קלו).
- 8. אם לא תדעי לך היפה בנשים : שה"ש א, ח.
- 9. היפה בנשים גימט' ארור המן ברוך מרדכי : ראה בדרושים שבהערה הבאה: גימט' ארור המן וגם גימ' ברוך מרדכי.
- 10. היפה בנשים גימט' ארור המן ברוך מרדכי : מובא גם באוה"ת שה"ש ח"א ע' קלו . שם כרך ג ע' תתמו וע' תתנח. סה"מ תרכ"ז ס"ע קפז. ע' קפט. ע' קצא. תרכ"ח ס"ע קד. ראה גם לקוטי לוי יצחק הערות לזהר ח"ש ריש ע' פד.
- 11. נק' כנס"י בשם רחל : ראה זהר וארא כט, ב. ב"ר פע"א, ב. תניא פמ"ה. תו"א מג"א צד, ד.
- א. נדפס גם באוה"ת ואתחנן ע' תלג.
עמוד תמא
- 12. נק' כנס"י. . בשם אסתר : ראה תו"א שם צג, ד. צד, רע"ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תצג. וש"נ.
- 13. ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה : ויצא כט, יז.
- 14. יפת תואר ויפת מראה : ראה רש"י ויצא שם. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קסט וע' 11 ואילך. תו"ח ויצא קעד, ג ואילך. (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 10.
- 15. רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפכ"ג. סידור שער החנוכה רפ, א. שע"ת עב, ג הערה 17.
- 16. כמצות אנשים מלומדה : ישעי' כט, יג. ראה גם תניא פל"ט (נג, ב). (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 12.
- 17. שיעשה : אוצ"ל: אלא שיעשה.
- 17. מל"ת תלוים בי"ה : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם ובהערה 124.
- 18. חכמת אדם תאיר פניו : קהלת ח, א.
- 19. שבמצות ל"ת. . ע"י שלילה דלא : ראה לקו"ת פקודי ו, ד.
- 20. שז"א הוא בעל ט' ספירות. . וה"ח : ראה ע"ח שער פרקי הצלם שכ"ד, פ"ו. תו"א מקץ לז, סע"ד ואילך. שע"ת מב, ב ובהערה 13.
- 21. התכללות מכמה גוונים. . חסד שבגבורה וגבורה שבחסד : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 19.
- 22. שרש המדות הוא מלמעלה מהשכל : ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע שלא ואילך. סה"מ תרל"ח ע' שע. וש"נ.
- 23. ויאהב יעקב לרחל : ויצא כט, יח [ושם: את רחל]. ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 29.
עמוד תמב
- 24. שיעקב היה בריח התיכון : ע"ד תרומה כו, כח. ראה זהר בשלח נא, ב. תרומה קעה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. וש"נ. תרנ"ג ע' רנח ואילך.
- 25. שלאה היא עלמא דאתכסי' : ראה הערה הבאה.
- 26. רחל. . בעלמא דאתגליא : ראה זהר סתרי תורה ויצא קנב, א. וארא כט, ב. ע"ח שער מוחין דצלם שכ"ג, פ"ד.
- 27. אלה תולדות יעקב יוסף : וישב לז, ב. ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערה 40.
- 28. אכן אתה אל מסתתר : ישעי' מה, טו. ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 33.
- 29. היפה בנשים גימט' שני האבות תק"ב : מובא בכ"מ ומהם: אוה"ת שה"ש ח"א ע' קלו וע' קלט. שם כרך ג ע' תתמו. וש"נ. לעיל הערה 10. סה"מ תרכ"ו ע' רג. פלח הרמון אחרי ע' ריא.
- 30. שני האבות תק"ב : שאברהם חי קע"ה שנה ויצחק ק"פ ויעקב קמ"ז שהוא תק"ב (סה"מ תרכ"ז ע' קצא).
- 31. מעשה אבות סימן לבנים : ראה תו"א וישלח כו, רע"א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' צא. רמב"ן לך יב, ו. לקו"ש תולדות כרך כה ע' 123. וש"נ.
- 32. עד דלא ידעי : מגילה ז, ב.
- 33. אסתר מן התורה מנין : חולין קלט, ב.
- 34. אנכי הסתיר אסתיר : וכ"ה בסמוך בפנים — וילך לא, יח [ושם: ואנכי הסתר ].
- 35. הבל הבלים אמר קהלת : קהלת א, ב. קה"ר וילקוט שמעוני עה"פ. שוח"ט רפצ"ב.
- ב. ראה גם לקמן הנחה ד"ה ויהי בימי אחשורוש על יד הערה 9. (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) שם על יד הערה 15.
- ג. וכ"ה בסמוך בפנים.
עמוד תמג
- 36. נביאים וכתובים עתידים להבטל : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 35.
- 37. שרגא בטיה' מאי אהני' : חולין ס, ב.
- 38. ואמר ביום ההוא : ישעי' כה, ט.
- 39. וזכרו לא יסוף מזרעם : אסתר ט, כח [ושם: וזכרם]. ראה ירושלמי מגילה פ"א, ה"ה.
- 40. קול גדול ולא יסף : ואתחנן ה, יט.
בראשית רבה ע״א:ב׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר (תהלים קמה, יד): סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים, אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת, שֶׁהֵם נוֹפְלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. (תהלים קמה, יד): וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקָפָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה, כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה שֶׁעָשְׂתָה כְּמַעֲשֵׂה הַשְּׂנוּאִים, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְהִנָּשֵׂא לַשֹּׂוֹנֵא [נסח אחר: שהיתה אמורה לשונא], שֶׁכָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים שֶׁיְּהֵא גָדוֹל נוֹשֵׂא לַגְּדוֹלָה וְהַקָּטָן נוֹשֵׂא לַקְּטַנָּה, וְהָיְתָה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹא אֶפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רָשָׁע. אָמַר רַב הוּנָא קָשָׁה הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁבִּטְלָה אֶת הַגְּזֵרָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּדְמָה לַאֲחוֹתָהּ, וְהָיוּ הַכֹּל סוֹנְטִין בָּהּ, מְפָרְשֵׂי יַמִּים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, מְהַלְּכֵי דְרָכִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ, אַף הַגִּתִּיּוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַקּוּרִים הָיוּ סוֹנְטִין בָּהּ וְהָיוּ אוֹמְרִים לֵאָה זוֹ אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאָה צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת לֹא הָיְתָה מְרַמָּה בַּאֲחוֹתָהּ. רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמַר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מַעֲשִׂים שֶׁרִמָּה לֵאָה בַּאֲחוֹתָהּ, נָתַן דַּעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ, וְכֵיוָן שֶׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבָנִים, אָמַר לְאִמָּן שֶׁל אֵלּוּ אֲנִי מְגָרֵשׁ, וּבַסּוֹף הוּא מוֹדֶה עַל הַדָּבָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מז, לא): וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה, מִי הָיָה רֹאשׁ מִטָּתוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב לֹא לֵאָה. וְרָחֵל עֲקָרָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, רָחֵל הָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְרָחֵל עֲקָרָה, עִקָּרָה רָחֵל. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רֹב מְסֻבִּין עִקָּר שֶׁל לֵאָה הָיוּ, לְפִיכָךְ עוֹשִׂים רָחֵל עִקָּר, וְרָחֵל עֲקָרָה, רָחֵל הָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, לְפִי שֶׁכָּל הַדְּבָרִים תְּלוּיִין בְּרָחֵל, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמָהּ (ירמיה לא, טו): רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. וְלֹא סוֹף דָּבָר לִשְׁמָהּ, אֶלָּא לְשֵׁם בְּנָה (עמוס ה, טו): אוּלַי יֶחֱנַן ה' צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. וְלֹא סוֹף דָּבָר לְשֵׁם בְּנָהּ, אֶלָּא לְשֵׁם בֶּן בְּנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, יט): הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם.
תניא, ליקוטי אמרים מ״ה - הטקסט מספריא
עוֹד יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת לִשְׁמָן, עַל יְדֵי מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהִיא מִדַּת הָרַחֲמִים, לְעוֹרֵר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ תְּחִלָּה רַחֲמִים רַבִּים לִפְנֵי ה׳ עַל נִיצוֹץ אֱלֹהוּת הַמְחַיֶּה נַפְשׁוֹ, אֲשֶׁר יָרַד מִמְּקוֹרוֹ – חַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְכוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּ״מַשְׁכָּא דְחִוְיָא״, הָרָחוֹק מֵאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּתַכְלִית הַהֶרְחֵק – כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא תַּכְלִית הַקְּלִיפּוֹת הַגַּסּוֹת כוּ׳.
וּבִפְרָט, כְּשֶׁיִּזְכּוֹר עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְדִבּוּרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ, אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים הֵמָּה, וּ״מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים״ – ״בִּרְהִיטֵי מוֹחָא״, כִּי ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. וְכִמְשַׁל הַמּוֹשֵׁךְ בְּחֶבֶל וְכוּ׳, וְהוּא סוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וְיָשׁוֹב אֶל ה׳ וִירַחֲמֵהוּ״, לְעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים עַל שֵׁם ה׳ הַשּׁוֹכֵן אִתָּנוּ, כְּדִכְתִיב: ״הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאֹתָם״.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ״. כִּי רָחֵל הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, מְקוֹר כָּל הַנְּשָׁמוֹת. וְיַעֲקֹב בְּמִדָּתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא מִדַּת הָרַחֲמִים שֶׁבַּאֲצִילוּת, הוּא הַמְּעוֹרֵר רַחֲמִים רַבִּים עָלֶיהָ. וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ – לְמַעְלָה, לִמְקוֹר הָרַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים, הַנִּקְרָא ״אַב הָרַחֲמִים״ וּמְקוֹרָם. וַיֵּבְךְּ – לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם רַחֲמִים רַבִּים עַל כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְעַל מְקוֹר כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְהַעֲלוֹתָן מִגָּלוּתָן, וּלְיַיחֲדָן בַּיִּחוּד הָעֶלְיוֹן אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת נְשִׁיקִין, שֶׁהִיא – אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ״, דְּהַיְינוּ, הִתְקַשְּׁרוּת דִּבּוּר הָאָדָם בִּ״דְבַר ה׳ זוֹ הֲלָכָה״, וְכֵן מַחֲשָׁבָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַעֲשֶׂה בְּמַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, וּבִפְרָט מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וָחֶסֶד. דְּ״חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא״, וְהוּא בְּחִינַת חִיבּוּק מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״. וְעֵסֶק הַתּוֹרָה בְּדִבּוּר וּמַחֲשֶׁבֶת הָעִיּוּן – הֵן בְּחִינַת נְשִׁיקִין מַמָּשׁ.
וְהִנֵּה, עַל יְדֵי זֶה, יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינַת ״אַהֲבָה רַבָּה״ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, כְּדִכְתִיב: ״לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:
תניא, ליקוטי אמרים כ״ג - הטקסט מספריא
וְעִם כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, יוּבַן וִיבוֹאַר הֵיטֵב בְּתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר דְּ״אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד״, וּבַתִּיקוּנִים פֵּירְשׁוּ דְּ״רַמַ״ח פִּיקּוּדִין אִינּוּן רַמַ״ח אֵבָרִין דְּמַלְכָּא״.
לְפִי שֶׁהַמִּצְוֹת הֵן פְּנִימִיּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְחֶפְצוֹ הָאֲמִיתִּי, הַמְלוּבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְהַחֲיוֹתָם, כִּי כָּל חַיּוּתָם וְשִׁפְעָם תָּלוּי בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים, כַּנּוֹדָע.
וְנִמְצָא שֶׁמַּעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְקִיּוּמָן הוּא לְבוּשׁ הַפְּנִימִי לִפְנִימִית רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּמַּעֲשֶׂה זֶה נִמְשָׁךְ אוֹר וְחַיּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְהִתְלַבֵּשׁ בָּעוֹלָמוֹת.
וְלָכֵן נִקְרָאִים ״אֵבְרֵי דְמַלְכָּא״, דֶּרֶךְ מָשָׁל; כְּמוֹ שֶׁאֵבְרֵי גּוּף הָאָדָם הֵם לְבוּשׁ לְנַפְשׁוֹ וּבְטֵלִים לְגַמְרֵי אֵלֶיהָ מִכֹּל וָכֹל, כִּי מִיָּד שֶׁעוֹלֶה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לִפְשׁוֹט יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הֵן נִשְׁמָעוֹת לִרְצוֹנוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלִי שׁוּם צִוּוּי וַאֲמִירָה לָהֶן, וּבְלִי שׁוּם שְׁהִיָּיה כְּלָל, אֶלָּא כְּרֶגַע מַמָּשׁ כְּשֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ, כָּךְ דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַחַיּוּת שֶׁל מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְקִיּוּמָן, הוּא בָּטֵל לְגַמְרֵי לְגַבֵּי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַמְלוּבָּשׁ בּוֹ, וְנַעֲשֶׂה לוֹ מַמָּשׁ כְּגוּף לִנְשָׁמָה.
וְכֵן הַלְּבוּשׁ הַחִיצוֹן שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבָּאָדָם הַמְקַיֵּם וְעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה, שֶׁהוּא כֹּחַ וּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּהּ, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בַּחַיּוּת שֶׁל מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה, וְנַעֲשֶׂה גַּם כֵּן כְּגוּף לִנְשָׁמָה לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וּבָטֵל אֵלָיו לְגַמְרֵי.
וְעַל כֵּן, גַּם אֵבְרֵי גּוּף הָאָדָם הַמְקַיְּימִים הַמִּצְוָה, שֶׁכֹּחַ וּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית מְלוּבָּשׁ בָּהֶם בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה וְקִיּוּם הַמִּצְוָה, הֵם נַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה מַמָּשׁ לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כְּגוֹן: הַיָּד הַמְחַלֶּקֶת צְדָקָה לַעֲנִיִּים, אוֹ עוֹשָׂה מִצְוָה אַחֶרֶת, וְרַגְלַיִם הַמְהַלְּכוֹת לִדְבַר מִצְוָה, וְכֵן הַפֶּה וְלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים דִּבְרֵי תוֹרָה, וְהַמּוֹחַ שֶׁמְּהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וּבִגְדוּלַּת ה׳ בָּרוּךְ־הוּא.
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה״, שֶׁכָּל אֵבְרֵיהֶם כּוּלָּם הָיוּ קְדוֹשִׁים וּמוּבְדָּלִים מֵעִנְיְינֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא נַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה, רַק לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְבַדּוֹ כָּל יְמֵיהֶם:
אַךְ הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִרְהוּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁבַּמּוֹחַ, וְכֹחַ הַדִּבּוּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁבַּפֶּה, שֶׁהֵם לְבוּשִׁים הַפְּנִימִים שֶׁל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית, וְכָל שֶׁכֵּן נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית עַצְמָהּ הַמְלוּבֶּשֶׁת בָּהֶם, כּוּלָּם מְיוּחָדִים מַמָּשׁ בְּיִחוּד גָּמוּר בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְלֹא מֶרְכָּבָה לְבַד, כִּי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא הוּא הַדְּבַר הֲלָכָה עַצְמָהּ שֶׁמְּהַרְהֵר וּמְדַבֵּר בָּהּ, שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת הֵן פְּרָטֵי הַמְשָׁכוֹת פְּנִימִיּוּת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן עַצְמוֹ, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁדָּבָר זֶה מוּתָּר אוֹ כָּשֵׁר אוֹ פָּטוּר אוֹ זַכַּאי אוֹ לְהֵפֶךְ; וְכֵן כָּל צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת תּוֹרָה־נְבִיאִים־כְּתוּבִים הֵן הַמְשָׁכַת רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ הַמְיוּחָדוֹת בְּאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַמַּדָּע כוּ׳.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב דְּ״אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא – כּוּלָּא חַד״, וְלֹא ״אֵבָרִין דְּמַלְכָּא״ לְחוּד כְּפִיקּוּדִין.
וּמֵאַחַר שֶׁרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַמְיוּחָד בְּאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, הוּא בְּגִילּוּי לְגַמְרֵי, וְלֹא בְּהֶסְתֵּר פָּנִים כְּלָל וּכְלָל, בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית וּלְבוּשֶׁיהָ הַפְּנִימִים, שֶׁהֵם מַחֲשַׁבְתָּהּ וְדִבּוּרָהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי גַּם הַנֶּפֶשׁ וּלְבוּשֶׁיהָ אֵלּוּ – מְיוּחָדִים מַמָּשׁ בְּאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, כְּיִחוּד דִּבּוּרוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נִפְרָד, כִּי אִם בְּהֶסְתֵּר פָּנִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיִּחוּדָם הוּא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז מִיִּחוּד אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, מֵאַחַר שֶׁרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא בְּגִילּוּי מַמָּשׁ בַּנֶּפֶשׁ וּלְבוּשֶׁיהָ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא הוּא הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים מְקַבְּלִים חַיּוּתָם מֵאוֹר וְחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב: ״כּוּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ״, וְאִם כֵּן, הַחָכְמָה – שֶׁהִיא הַתּוֹרָה – לְמַעְלָה מִכּוּלָּם, וְהִיא הִיא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ הַנִּקְרָא ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹךְ עָלְמִין, רַק מְחַיֶּה וּמֵאִיר לְמַעְלָה בִּבְחִינַת מַקִּיף, וְהִיא הִיא הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בַּנֶּפֶשׁ וּלְבוּשֶׁיהָ בִּבְחִינַת גִּילּוּי מַמָּשׁ – כְּשֶׁעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה, ״וְאַף־עַל־גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי כוּ׳״ [וּמִשּׁוּם הָכֵי יָכוֹל לִסְבּוֹל, מִשּׁוּם דְּלָא חָזֵי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעֶלְיוֹנִים].
וּבָזֶה יוּבַן לָמָּה גָּדְלָה מְאֹד מַעֲלַת הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל הַמִּצְוֹת, וַאֲפִילוּ מִתְּפִלָּה – שֶׁהִיא יִחוּד עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים [וְהָא דְּמִי שֶׁאֵין תּוֹרָתוֹ אוּמָנוּתוֹ צָרִיךְ לְהַפְסִיק, הַיְינוּ מֵאַחַר דְּמַפְסִיק וּמְבַטֵּל בְּלָאו הָכֵי].
וּמִזֶּה יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו יִרְאָה גְדוֹלָה בְּעָסְקוֹ בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן אֵיךְ שֶׁנַּפְשׁוֹ וּלְבוּשֶׁיהָ שֶׁבְּמוֹחוֹ וּבְפִיו, הֵם מְיוּחָדִים מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ הַמִּתְגַּלֶּה בָּהֶם, מַה שֶּׁכָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים – כְּלָא חֲשִׁיבֵי קַמֵּיהּ וּכְאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ, עַד שֶׁאֵינוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכָם מַמָּשׁ, אֶלָּא, סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, בִּבְחִינַת מַקִּיף – לְהַחֲיוֹתָם עִיקַּר חַיּוּתָם, רַק אֵיזוֹ הֶאָרָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּתוֹכָם, מַה שֶּׁיְּכוֹלִים לִסְבּוֹל, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת לְגַמְרֵי.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וַיְצַוֵּנוּ ה׳ אֶת כָּל הַחוּקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה׳ וְגוֹ׳״ [וְעַל יִרְאָה גְדוֹלָה זוֹ אָמְרוּ: ״אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה״, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֶצְלָהּ ״תַּרְעָא לְדַרְתָּא״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר], אֶלָּא, דְּלָאו כָּל מוֹחָא סָבִיל דָּא – יִרְאָה כָּזוֹ. אַךְ גַּם מַאן דְּלָא סָבִיל מוֹחוֹ כְּלָל יִרְאָה זוֹ, לֹא מִינָּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ, מִפְּנֵי פְּחִיתוּת עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ – בְּמַדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, אֵין יִרְאָה זוֹ מְעַכֶּבֶת בּוֹ לְמַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן:
תלמוד ירושלמי מגילה א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
משנה: קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר שֵׁנִי אֶלָּא מִקְרָא מְגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:
הלכה: מַתְנִיתָא בְּשֶׁעִיבְּרוּ וְאַחַר כָּךְ קָרְאוּ אוֹתָהּ. אֲבָל אִם קָרְאוּ אוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ עִיבְּרוּ לֹא בְדָא. מַתְנִיתָא לֹא אָמְרָה כֵן אֶלָּא קָרְאוּ אֶת הַמְּגִילָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּתוּב לְקַיֵים אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הזֹּאת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הַשֵּׁינִית. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁאִם קָרְאוּ אוֹתָהּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁינִי.
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מֶה עָשׂוּ מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. כָּתְבוּ אִגֶרֶת וְשָׁלְחוּ לְרַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכֵּן אָמְרוּ לָהֶם. מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם שְׁנֵי יָמִים הַלֵּילּוּ בְּכָל שָׁנָה. אָמְרוּ לָהֶן. לֹא דַיֵינוּ הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עָלֵינוּ אֶלָּא שֶׁאַתֶּם רוֹצִין לְהוֹסִיף עָלֵינוּ עוֹד צָרָתוֹ שֶׁלְהָמָן. חָזְרוּ וְכָתְבוּ לָהֶן אִיגֶּרֶת שְׁנִיָיה. הָדָא הִיא דִכְתִיב לְקַיֵּים עֲלֵיהֶם אֵת אִיגֶּרֶת [הַפּוּרִים] הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. מֶה הָיָה כָתוּב בָּהּ. אָמְרוּ לָהֶן. אִם מִדָּבָר זֶה אַתֶּם מִתְיָירְאִים הֶרֵי הִיא כְתוּבָה וּמַעֲלָה בָּאַרְכַיִים. הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה זְקֵינִים וּמֵהֶם שְׁלֹשִׁים וְכַמָּה נְבִיאִים הָיוּ מִצְטָעֲרִין עַל הַדָּבָר הַזֶּה. אָמְרוּ. כָּתוּב אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה. אִילּוּ הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִפִּי מֹשֶׁה. כָּךְ אָמַר. לָנוּ מֹשֶׁה. אֵין נָבִיא אַחֵר עָתִיד לְחַדֵּשׁ לָכֶם דָּבָר מֵעַתָּה. וּמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר מְבַקְּשִׁים לְחַדֵּשׁ לָנוּ דָבָר. לֹא זָזוּ מִשָּׁם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין [בַּדָּבָר] עַד שֶׁהֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָצְאוּ אוֹתָהּ כְּתוּבָה בַתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה כְּתוֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר. זֹאת תּוֹרָה. כְּמַה דְתֵימַר וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זִכָּרוֹן אֵילוּ הַנְּבִיאִים. וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יי וגו׳. בַּסֵּפֶר אֵילּוּ הַכְּתוּבִים. וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַים אֶת דִּבְרֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר.
רַב וְרִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יוֹנָתָן וּבַר קַפָּרָא וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ. הַמְגִילָּה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה לָמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִּים עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. וַחֲמֵשֶׁת סִיפְרֵי תוֹרָה אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. מַה טַעֶמָא. קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף מְגִילַּת אֶסְתֵּר וַהֲלָכוֹת אֵינָן עֲתִידֵין לִיבָּטֵל. נְאֱמַר כָּאן קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. הֲלָכוֹת. הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.
רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. הִקִּישׁ שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת לְשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. מַה שָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן אַף שָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. כְּדֵי לִסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה.
רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת. מַה טַעַם. מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחוֹדֶשׁ לְחוֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חוֹדֶשׁ אֲדָר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. מַה בֵינֵיהוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. שְׁנֵי כִבְשֵׂי עֲצֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. נוֹלַד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר בְּשָׁנָה שֶׁאֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת וְנִכְנַס לְשָׁנָה שֶׁהִיא מְעוּבֶּרֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. שָׁנָה אֲרוּכָּה הִיא. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אֵין לוֹ אֶלָּא עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה כָל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים. עַד הַפּוּרִים. הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַיי. הָדָא אָמְרָה. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. אִין תֵּימַר. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. לָא קִיֵים עַל שַׁתָּא וּמְעַבֵּר לָהּ. מַר עוּקְבָּא אַשְׁכַּח תְּרֵין אִיגְרִן. בְּחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא תַּלְתִּין יוֹמִין. וּבְחָדָא כְתִיב. וּשְׁפַר בְּאַפַּיי וּבְאַפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָה עַל שַׁתָּא יֶרַח יוֹמִין. מָאן דְּאָמַר תַּלְתִּין יוֹמִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. וּמָאן דְּאָמַר. יֶרַח יוֹמִין. אֲדָר הַשֵּׁינִי תוֹסֶפֶת. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי יוּדָן גְּזוֹרִי רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְעוֹלָם שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְעוּבָּרִין. עִיבֵּר אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא עִיבֵּר אֶת הַשֵּׁינִי מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. לְעוֹלָם אֲדָר סָמוּךְ לְנִיסָן חָסֵר.
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִצוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הַשֵּׁינִי אֵינָן נוֹהֲגוֹת בָּאֲדַר הָרִאשׁוֹן חוּץ מִן הֶסְפֵּד וּמִן הַתַּעֲנִית שֶׁהֵן שָׁוִין בָזֶה וּבָזֶה. רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי חוּנָה רַבָּהּ דְּצִיפּוֹרִין אָמַר. הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָה דְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא אָמַר אֶלָּא הִנְהִיג. הָא לַהֲלָכָה לֹא. אֲבָל לְעִנְיָין שְׁטָרוֹת כּוֹתְבִין. אֲדָר הָרִאשׁוֹן וַאֲדָר הַשֵּׁינִי. אֶלָּא שֶׁכּוֹתְבִין אֲדָר הַשֵּׁינִי תִינְיָין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֲדָר הַשֵּׁינִי כוֹתֵב תי״ו וְדַיּיוֹ.
תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁינִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִילָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַף שִׁימּוּעַ שְׁקָלִים וְכִלְאַיִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַב חוּנָה רַב בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאֵין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְיֵאוּת. כְּלוּם אָמְרוּ. מַשְׁמִעִין עַל הַשְּׁקָלִים. לֹא כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן. אְִם אוֹמֵר אַתְּ. בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִית בַּשַּׁתָּא שִׁיתִין יוֹמִין. כְּלוּם אָמְרוּ יוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאָיִם לֹא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַצְּמָחִין נִיכָּרִין. אְִם אוֹמֵר אַתְּ בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן. עַד כְּדוֹן אִינּוּן דַּקִּיקִין.