גדולה מילה
תנבגדולה מילה
נאמר על ב"מ של כר"ל נכד של מהרש"ש נ'
נאמר על ב"מ של כר"ל נכד של מהרש"ש נ'
גדולה מילה1 שנכרתו עלי' י"ג בריתות2, הנה לכאורה צ"ל מפני מה על תורה נכרתו רק ג' בריתות3 ועל מילה י"ג הלא מילה הוא רק מצוה פרטיות ואיך יצא מן הכלל בתוס' יותר ותוס' מרובה על העיקר. הנה כתי' מי יעלה לנו השמימה4 שמילה הוא בר"ת ושם ה' הוא בס"ת5 שגם זה צ"ל מפני שם6 ה' בס"ת ומילה בר"ת. להבין זאת צ"ל תחלה תיבת השמימה הנה משה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ7 וישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ8, מה שבמשה נאמר האזינו לשמים ובישעי' נאמר האזינו לארץ מתורץ במדרש שמשה הי' שייך לשמים יותר ע"כ נאמר אצלו האזינו לשמים וישעי' הי' שייך יותר לארץ ע"כ אמר האזינו לארץ9, אך מה שנאמר השמים והארץ שמים וארץ היינו שמו"א דלא ידיען ושמו"א ידיען10.
והנה שמים הוא מקיף את הארץ מכל צד והארץ הוא רק כגרגיר חרדל11 והוא באמצע האויר, ונלאו חכמי הפילוסופים בהחקירה איך הוא קיים הארץ שעומד באמצע האויר12. אך באמת כתי' אני אענה את השמים13 והם יענו את הארץ, אני אענה את השמים והשמים משפיע14 בארץ שכל חלק בארץ הוא מקבל מהשמים השפעה ועי"ז יתקיים הארץ, והנה השמים מקיף את הארץ מכל צד והיינו כמו מדות ודיבור שמדות מקיף את הדיבור15 כאשר המדה בתוקף אז לא יוכל לדבר16 אלא תנגכאשר המדה נתצמצם בדיבור אז יוכל לדבר, וכאשר מדבר מן השפה ולחוץ אז חבירו לא יוכל לקבל מאיתו ואינו פועל אצלו כלום שזהו אינו גילוי אלא שהמדה צריך להתצמצם בדיבור ומקיף את הדיבור מכל צד אז יוכל לקבל חבירו מאיתו, והנה מדות ודיבור היינו ז"א ומל' והיינו שמו"א17 ידיען כמו שהמדות מקיף את הדיבור כך שמים מקיף את הארץ, שמו"א דלא ידיען היינו חו"ב18 שמחכמה נמשך בהשגה והבנה דבינה וכמו שהמדות נתצמצם בדיבור והראי' כאשר המדה הוא בתוקף אז לא יוכל לדבר כך החכמה נתצמצם בהשגה והבנה דבינה, אך כ"ז שמו"א, ויש עוד בחי' שלמעלה היינו בחי' שמי השמים שהוא מקיף הכללי שהוא מקור כל המקיפים.
והנה במילה נאמר השמימה הוא כולל אפי' שמי השמים וע"כ מי יעלה לנו השמימה שהוא כולל אפי' שמי השמים וע"כ מילה בר"ת ושם ה' בס"ת ששם ה' הוא לשון מהוה19 שהוא מקור על התהוות שזהו שייך לארץ, אבל מילה הוא בר"ת מפני שמגיע אפי' לבחי' שמי השמים וע"כ נאמר השמימה, וע"כ בתורה נכרתו רק ג' בריתות כי תורה נק' תורת הבריאה20 והג' בריתות הם כנגד ג' עולמות בי"ע, אבל מילה נכרתו עליה י"ג בריתות כי ע"י העברת ערלה עי"ז מסירים כל המסכים והמבדילים ועי"ז מגיע לבחי' השמימה שכולל אפי' שמי השמים כמו י"ג פרוכת הי' בבהמ"ק21 והבדילו הפרוכת בין קודש הקדשים22, וכמו שאהרן נכנס לקודש הקדשים שיש בחי' קודש הקדשים ואהרן נכנס לקדש הקדשים כך ע"י מילה מגיע לבחי' שמים ושמי השמים כמארז"ל במד"ר פתחי לי כחודה של מחט23 ואני אפתח לך כפתחו של אולם, ובעבודה היינו שמסירים העברת הערלה הגשמי והעברת ערלה ברוחני' עי"ז מגיע לבחי' ומלתם את ערלת לבבכם24 ועי"ז ומל ה' את לבבך25, וע"כ נאמר בזאת יבוא אהרן26 באיזה זכות נכנס אהרן27 אל קודה"ק זכות המילה היתה תנדנכנסת עמו כי זהו ד"מ כמו28 ע"י מילה מגיע לבחי' שמים ושמי השמים כך אהרן נכנס לקודש הקדשים שיש קדשים וקודש29 ואהרן נכנס לקה"ק ע"כ ע"י זכות המילה היתה נכנסת, וע"כ על המילה נכרת י"ג בריתות שהתוס' מרובה יותר שעי"ז אפשר לבוא לבחי' שמי השמים כו'.
הערות
עמוד תנב
- 1. גדולה מילה : הנחה ממאמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לעיל (בחלק הנחותיו). וראה הנסמן שם בריש המאמר. בהכותרת כאן נרשם: נאמר על בר"מ של כר"ל( ) נכד של מהרש"ש נ'. השווה הכותרת לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב כאן [ושם נרשם גם התאריך].
- 2. גדולה מילה שנכרתו עלי' י"ג בריתות : משנה נדרים לא, ב. וראה לקו"ש לך כרך כה ע' 54 ואילך ובהערה 5. הערה הבאה.
- 3. תורה. . ג' בריתות : ברכות מח, סע"ב ואילך. ראה גם סה"מ תרכ"ו ע' כג. תרל"א (נמצא בדפוס). תרל"ג ח"ב ע' שצט. וע' תא.
- 4. מי יעלה לנו השמימה : נצבים ל, יב.
- 5. שמילה הוא בר"ת ושם ה' הוא בס"ת : ראה בעה"ט שם. ת"ז בהקדמה ב, ב. תכ"ב סה, ב. סו, א. ת"ע קלא, רע"א.
- 6. מפני שם : אוצ"ל: מפני מה שם.
- 7. משה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ : האזינו לב, א. ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 6.
- 8. וישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ : ישעי' א, ב.
- 9. שמשה. . לשמים. . וישעי'. . לארץ : ראה ספרי ר"פ האזינו. לקו"ש האזינו כרך ט ע' 204 הערה 1 וראה גם שם בהערה 4.
- 10. שמו"א דלא ידיען ושמו"א ידיען : ראה זהר האזינו רפו, ב. סה"מ תרל"ח שבהערה הבאה.
- 11. והארץ הוא רק כגרגיר חרדל : ראה גם תו"א בראשית ב, א. תו"ח בראשית כא, ד ובהערה 34. סה"מ תרל"ח ע' שפד. וש"נ. עטר"ת ע' רעא.
- 12. ונלאו חכמי הפילוסופים. . הארץ שעומד באמצע האויר : השווה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה *10.
- 13. אני אענה את השמים : הושע ב, כג [בהוספת תיבת: אני — ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 10.
- 14. אני אענה. . משפיע : ראה גם סידור שער ל"ג בעומר שג, א. שה"א לד, ב ובהערה 31.
- 15. שמדות מקיף את הדיבור : ראה גם מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ג. סה"מ תרכ"ו ס"ע כו ואילך. תרל"ח ע' שפד.
- 16. המדה בתוקף אז לא יוכל לדבר : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן יד הערה *13. הנחה ד"ה משה קבל פיסקא וביאור ענין. סה"מ תרל"ח ע' י.
עמוד תנג
- 17. מדות ודיבור. . שמו"א : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 14.
- 18. שמו"א. . חו"ב : ראה גם לעיל שם ובהערה 16.
- 19. ששם ה'. . מהוה : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים שער ד', ספ"י. שער היחוה"א פ"ד. פ"ז. הערה בסה"מ ת"ש ע' 40.
- 20. תורה נק' תורת הבריאה : ראה גם (לעיל בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 25.
- 21. י"ג פרוכת הי' בבהמ"ק : ראה יומא נד, א. כתובות קו, א.
- 22. והבדילו הפרוכת בין קודש הקדשים : תרומה כו, לג [ושם: והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים].
- 23. פתחי לי כחודה של מחט : ראה ס' חרדים בהקדמה. לקו"ש ויקהל ח"א ע' 191 הערה 17. תו"א מג"א צד, ג. סה"מ תרל"ח ע' תסד. וש"נ.
- 24. ומלתם את ערלת לבבכם : עקב י, טז.
- 25. ומל ה' את לבבך : נצבים ל, ו [ושם ה"א]. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 21 ואילך ובהנסמן שם.
- 26. בזאת יבא אהרן : אחרי טז, ג.
- 27. באיזה זכות נכנס אהרן : ראה שמו"ר פל"ח, ח. וראה גם אוה"ת אחרי ח"א ס"ע רפו ואילך. סה"מ תר"ל ע' קכו.
עמוד תנד
קיצור בעל הטורים על דברים ל׳:י״ב - הטקסט מספריא
מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה. והס"ת הוי'. לו' שאינו יכול לעלות אצל השם אם לא שיהא נימול וכן התהלך לפני והיה תמים, שנאמר על המילה:
שמות רבה ל״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וְזֶה הַדָּבָר, בְּאֵיזֶה זְכוּת הָיָה אַהֲרֹן נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, זְכוּת הַמִּילָה הָיְתָה נִכְנֶסֶת עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ג): בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן, זוֹ הַמִּילָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (בראשית יז, י): זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, זְכוּת הַשְּׁבָטִים הָיְתָה נִכְנֶסֶת עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם, מִנְיַן זֶה, י"ב, וְאֵלּוּ הֵן י"ב אֲבָנִים שֶׁהָיוּ נְתוּנוֹת עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וַעֲלֵיהֶם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְכַסֵּדֶר הַזֶּה הָיוּ נְתוּנוֹת, רְאוּבֵן שָׁדַרְגָּנִין, שִׁמְעוֹן שִׁמְפּוֹזִין, לֵוִי דְּיָקְנִיתִין, יְהוּדָה בְּרָדִינִין, יִשָֹּׂשכָר סַנְפִּירִינוֹוּן, זְבוּלוּן אִסְמָרַגְדִּין, דָּן כּוֹחָלִין, נַפְתָּלִי אָבָאטִיס, גָּד הִימוֹסְיוֹן, אָשֵׁר קְרוֹמַטִּיסִין, יוֹסֵף פְּרָאלוֹקִין, בִּנְיָמִין מַרְגָלִיטוֹס. מַה טַּעַם, שֶׁיְהֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבְבִגְדֵי כֹהֵן בִּכְנִיסָתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְנִזְכָּר לִזְכוּת הַשְּׁבָטִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה פַּדְגוֹגוֹ נִכְנַס אֶצְלוֹ לְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל בְּנוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן הָעוֹמְדִים עָלָיו שֶׁמָּא יִפְגְּעוּ בּוֹ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ הִלְבִּישׁוֹ פּוֹרְפִּירָא שֶׁלּוֹ שֶׁיְהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וּמִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ. כָּךְ אַהֲרֹן הָיָה נִכְנַס בְּכָל שָׁעָה לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְאִלּוּלֵי זְכֻיּוֹת הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת עִמּוֹ וּמְסַיְּעוֹת אוֹתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס, לָמָּה, שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שָׁם, מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ מִדְּמוּת לְבוּשֵׁי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי כח, מ): וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתָּנֹת, כְּשֵׁם שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם.