תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

וביום הביכורים

רשימת העמודים (7) מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

שפוביום הביכורים

יום א' דחה"ש אחר התפלה תר"ם לפ"ק

יום א' דחה"ש אחר התפלה

וביום הביכורים¹ בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קדש יהי' לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו², הנה מנחה חדשה הוא שתי הלחם שהי' בשבועות, ועליהם נא' סלת תהיינה חמץ תאפינה³ וארז"ל כל המנחות באות מצה⁴ חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם, וצ"ל למה כל המנחות אסור להקריב חמץ וכמ"ש כי כל שאור⁵ וכל דבש כו' הגם שהי' נאכל לכהנים⁶ אך באמת אין זה לגריעותא שתי הלחם צריכים להיות דוקא חמץ. והנה צ"ל תחילה ההפרש בין שבת ליו"ט⁷, שבת הוא קדש וכמ"ש ושמרתם את השבת⁸ כי קדש היא ויו"ט נק' מקראי קדש וכמ"ש אלה מועדי ה'⁹ מקראי קדש, דהנה קדש הוא קדש מילי' בגרמי'¹⁰ וכמ"ש והחכ' מאין תמצא¹¹ שהחכ' ג"כ אין דזהו תמצא ל' מציאה¹², ועז"נ אלפים שנה קדמה תורה לעולם¹³ שקדמה למעלת ומדרי' העולם, דאלפים אין ר"ל בזמן אלא אלפך חכ' ואלפך בינה¹⁴ והוא בחי' קדש כו' ונק' אין, ומקרא קדש הוא הארת החכ' בבינה ואי' בע"ח שהארה זו הוא בדרך חלון¹⁵, דהנה בכל ספי' יש פרצוף והיינו הע"ס הכלולים בה, והיסוד של כל ספי' הוא נק' חלון ופעמים נק' יו"ד שהוא נקודה חדא, ומ"ש חלון הוא כוונה א', להורות על הצמצום, כמו עד"מ כשאין דופן לבית הרי השמש זורח בכל הבית והדופן מעלים ומסתיר וע"י החלון מאיר הארה מצומצמת וכמו"כ למעלה הארת יסו"א שמאיר בבינה הוא הארה מצומצמת, וגם זאת משתנה בבינה שה"ה קדוש בוא"ו ומה שנתוסף אינו מעלה שהרי אינו קדש¹⁶ וגם ציור הוא"ו הוא י' ברישא¹⁷ וכשנמשך ממנו קו ה"ז ו' הרי נתוסף בו וגם זה אינו מעלה שהרי נשתנה, וגם היו"ד כולל מספר היותר גדול מו', דיו"ד כולל עשרה ווא"ו כולל ששה, נמצא שהארת החכ' המאיר בבינה הוא רק הארה מצומצמת וג"ז נשתנה בבינה.

שפאוהנה כמשנ"ת כאן ההפרש בין חכ' לבינה הוא לפי הדעה דהנה יש אבי"ע ובאצי' גופא יש אבי"ע הרי חכ' הוא אצי' שבאצי' בינה בריאה¹⁸ שבאצי' ז"א יצי' שבאצי' ומל' עשי' שבאצי', וההפרש בין חו"ב הוא כמו בין אצי' לעשי'¹⁹ דחכ' הוא קדש כו' והו"ע והחכ' מאין תמצא ובינה הוא קדוש בוא"ו וה"ז כמו ההפרש בין אצי' לברי' דנברא לגבי אלקות אינו בערך, דאצי' הוא בחי' קדש ובינה הוא בחי' קדוש בוא"ו וכ"ה בלקו"ת בשם פע"ח דהמסך בין אצי' לבריאה כדי שיתהווה עולם הבריאה הוא מבינה²⁰ שמלבשת אוא"ס וחכ' הלבשה גמורה ומזה נעשה המסך כו', ומאחר שהוא מקור לבריאה מובן כמו שהוא באצי' הוא ג"כ בריאה שבאצי', ולפ"ז כתר דאצי' שהוא א"א הוא למעלה מהשתל' אפי' מאצי' שבאצי' וכמו ד' יסודות שהם ארמ"ע ויש כח היולי הכוללם ומקור עליהם ואינו אחד מכולם שאינו אש ולא רוח כו' ומ"מ הוא מקור עליהם וכמו"כ בחי' א"א הוא למעלה גם מאצי' שבאצי'.

אך יש דעה דא"א הוא אצי' שבאצי'²¹ וחכ' בריאה שבאצי', וכ"ה בלקו"ת (בד"ה את שבתותי תשמרו²² ) ע"פ בורא קדושים שאפי' קדושים שהוא חכ' וכמ"ש וקדושים בכ"י יהללוך סלה²³ (ע' שם בד"ה הנ"ל) הם רק בדרך בריאה יש מאין הארה בעלמא, וכן פי' הרמ"ז²⁴ ורוב מפרשי הזהר, אכן כפי מה שנת' כאן צ"ל דהחכ' הוא אצי' שבאצי' כו' וכ"ה בס' אשל אברהם²⁵ פי' על הזהר, ולפ"ז דהחכ' הוא אצי' שבאצי' ובינה בריאה שבאצי' ההמשכה מחכ' לבינה הוא עד"מ רב המשפיע איזה שכל לתלמיד בדיבור אין עצם החכ' מתלבש בדיבור רק הארה מהחכ' וכמשנת"ל ובמספר הוא חלק עשירי²⁶ דבמספר שוה חכ' עם דיבור וכמו אם נניח זהב כסף ונחושת הזהב א' כמו הנחשת, ונחשת לגבי זהב אין לו דמיון כלל וכמו"כ הדיבור אין לו דמיון וערך כלל לחכ', א"כ א"ז רק הארה מהחכ', והארה זו התלמיד אינו מקבלה כמו שהיא והראי' דאח"כ מבין שכך כוונתו הרי מתחלה לא הבין כוונתו וגם ה"ה משנה האותיות, הרי לבד מה דלא קאים איש אדעתי' דרבי'²⁷ עד מ' שנין זהו אדעתי', אפי' ההארה המלובשת בדיבור אינו מובן כמו שהיא, וכמו"כ יובן שפבלמעלה שהארת החכ' שמאיר בבינה הוא רק הארה מצומצמת וכמו נקודה לבד וג"ז נשתנה בבינה.

והנה אי' בזהר²⁸ ע"פ אודך ה' כי עשית פלא²⁹ שיש ב' נקודות בחכ' א' נקודת החכ' שמאיר בבינה והב' נקודת החכ' עצמה כמו שהיא מקבלת מכתר ונקודה זו נק' נקודא עילאה סתימאה, ונקודה הא' נק' נקודה סתם, וכמו שביו"ד יש ב' קוצים³⁰ קוץ העליון וקוץ התחתון, קוץ התחתון היינו שמשם מאיר בבינה (והיינו החלון שנת"ל), ונקודה הב' הוא כמו שעצם היו"ד מקבל מכתר, וכן י"ל בח"ס שיש ג"כ ב' נקודת³¹ א' שמשפיע בחכ' דאצי' ב' כמו שמקבל מכתר שבכתר. והנה עצם החכ' הוא אין והו"ע קדש מילי' בגרמי', ואפי' הארות החכ' שמאיר בבינה נק' ג"כ אין שהרי נשתנה בבינה מעצם החכ' (ר"ל עצם ההארה) הוא אין [דעצם הברק המבריק³¹ לעולם אינו בא לידי השגה והבנה] ועמ"ש בד"ה אימתי זיווגא דכנס"י במ"ק (של אאזמו"ר³² זצללה"ה) שמן ההארה שנמשך בבינה נמשך הארה לבד ובא לידי השגה והבנה וכמו המשל דלעיל שהתלמיד אינו מבין כל הנקודה בשלימות אך אפשר שיבין אותה בהמשך זמן אבל עצם כמו שמבין הרב לא יבין לעולם הרי אותה הארה שבה³³ לידי גילוי אינו בא לידי השגה רק הארה ממנה, וזהו"ע אור מים רקיע עי"ש)³⁴, וזהו וא"ו שנשתנה מיו"ד רק ברישא יו"ד שיש בו יו"ד, דבינה הוא יש וכמ"ש להנחיל אוהבי יש³⁵ והחכ' אין וה"ז כמו האין המהווה היש שעומד תמיד בהיש³⁶ להחיותו ולהוותו מאין ליש ואם יסתלק כרגע נעשה אין ואפס, ומ"מ כמו שעומד בהיש ה"ה אין וכמו"כ אפי' הארת החכ' שמאיר בבינה נק' אין ומה שבא לידי השגה והבנה הוא יש וזהו קדוש בוא"ו.

וז"ש בזהר (ח"ג ד"ק³⁷ ) אימתי זיווגא דכנס"י במלכא קדישא בזמנין דנטלא מבי"א³⁸ וכדין קדש קרינן לה דהא מבי אבא נטלא שמה דא³⁹, דהנה שבת נק' קדש וכמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, דהנה שבת הוא ל' שביתה כמו עד"מ אדם שפגשעוסק במלאכה כמו בכתיבה עד"מ הרי מוחי' וכל כחות נפשו מלובשים בהעשי' היינו בההשכלה או במלאכתו, ואחר שגומר מלאכתו אז החזרות המוחין למקורן ונפשט מההלבשה, וכמו"כ יובן למעלה דכתי' ששת ימים עשה⁴⁰ היינו הבל העליון שמלובש בע"מ ויש בו גם בחי' חכ' וכמארז"ל בעשרה דברים ברא הקב"ה⁴¹ את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת ובכח ובגערה כו' ושבת הוא שביתה הוא החזרות המוחין למקורן היינו לבחי' קדש מילי' בגרמי', ולכן אז זמן הולדת נשמות חדשות⁴², דהנה כתי' אין כל חדש תחת השמש⁴³ רק חידוש הישנות וכמ"ש המחדש בטובו⁴⁴ בכ"י ובכ"ע ובכל רגע מאין ליש, אך זהו חידוש הישנות לא התחדשות גמורה, אבל לעילא משימשה יש התחדשות.

וביאור מה שמחלקים תחת השמש ולעילא משימשא, דהנה אי' בהרמ"ז דאור הגנוז⁴⁵ הוא פנימיות יסו"א ועז"נ ופני לא יראו⁴⁶, והארת יסודו מאיר בת"ת דז"א (וכמו"כ בבינה וכמו עד"מ רב המשפיע שכל לב' בנ"א א' בעל שכל גדול והב' קטן ממנו, הבעל שכל גדול מקבל את השכל טוב יותר מהשני וכמו"כ יובן בבינה ות"ת שבשניהם מאיר הארת החכ' אך ה"ז כמו הב' מקבלים)⁴⁷ וזהו הנק' שמש ועז"נ כולם בחכ' עשית⁴⁸ שאפי' בעשי' יש ג"כ חכ', וכ' שבכ"מ שנז' בזהר ובמקובלים הקדמונים דשמש הוא ת"ת דז"א ר"ל הארות יסו"א שמאיר בת"ת דז"א, ולפ"ז יש ג' מדרי' הארות יסו"א שמאיר בבינה וזה נק' תחת השמש והוא רק חדוש הישנות, ב' עצם יסו"א שנק' אין דאפי' הארת החכ' שמאיר בבינה ששניהם מוחין מ"מ עצם החכ' (אפי' כמו שהיא בבינה) הוא אין (כנ"ל) מכ"ש כמו שהוא בחכ' ה"ז אין והוא לעילא משמשא, ג' פנימיות יסו"א שחשוב כפנימיות ע"י שאינו מתגלה עכשיו רק לע"ל.

והנה הגם שנת"ל דחכ' יש בכל המדרי' וכמ"ש כולם בחכ' כו' מ"מ הנה כתי' ה' בחכ' יסוד⁴⁹ כונן שמים בתבונה, הרי השמים שרשו מתבונה היינו החכ' כמו שנתלבשה בבינה אבל ארץ שרשה מחכ' בעצם, והנה צ"ל תחילה והלא שמים גבהה מעלתו על ארץ מפני מה שמים הוא מתבונה וארץ מחכ'. והענין דהנה שפדשמים הם אש ומים⁵⁰ מדות העליונות חו"ג⁵² אך התגברות החסדים ולכן תיבת מים בפי' בשמים ומתי' אש אינו רק ש'⁵¹, דרק ש מים בקמץ והקמץ מוציא אלף וה"ז כמו ז"א רובו חסדים⁵³, והנה אהבה הרי יש מי שאוהב⁵⁴ שה"ה מציאות היש ויש לו אהבה לאלקות אבל ביראה א"א לומר כן שה"ה בטל וא"כ אינו בחי' יש, אף ששניהם מדות מ"מ א"ד כלל, ולכן כונן שמים בתבונה דוקא דאהבה הוא מצד השגה וכמו עד"מ כשרואה בא' איזה הנהגה טובה ה"ה אוהב אותו וכרוך אליו ויראה הוא מצד העדר השגה מפני שאינו משיג אותו לכן הוא ירא מפניו, וזהו כונן שמים בתבונה דאינו שייך שיאהב האדם מה שאינו מובן⁵⁵ בשכלו רק כשמתבונן בו וטוב לו הדבר ה"ה אוהב אותו וא"ל ה"ה שונא אותו, אבל ארץ שרשו מעצם החכ', דהנה ארץ הוא בחי' מל'⁵⁶ ותמיד הוא בטל ולכן הכל דורסין עליו וכל הבנינים עומדים על הארץ וצמיחה ג"כ על הארץ דוקא וה"ז כמו ביטל העבד לאדונו שמשתחווה אליו שהראש והרגל שוים ור"ל כמו שהרגל אינו שייך שיאמר דעה בהנהגה כמו"כ הראש ג"כ אינו אומר שום דעה כלל, וה"ז כמו הביטל דחכ' לכן שרשה מחכ' דוקא.

וזהו שכ' בזהר באורייתא ברי עלמא⁵⁷, כד ברי קוב"ה עלמא⁵⁸ אחזייא דלא אתקיים וברי אורייתא, פי' קוב"ה א"ס המאציל, עלמא אצי', עד דברי אורייתא היינו חכ' דאצי' שהוא חכ' התורה וזהו ה' בחכ' דוקא יסד ארץ, הגם דביטל דחכ' הוא ביטל אמיתי משא"כ ביטל דמל' הוא ביטל היש לאין מ"מ בעבודה יש מעלה בביטל היש, דביטל אמיתי ה"ה אינו מהות כלל וא"כ לא יש עבודה אבל ביטל היש ה"ה מציאות היש דאל"כ ה"ז ביטל אמיתי רק שהיש בטל להאין וכמו העבד שהוא מציאות בפ"ע רק שמבטל דעתו ורצונו לגמרי הרי יש עבודה וכמו המעלה שיש באתכפיי' על אתהפכא, מ"מ ביטל אמיתי הוא ביטל העליון יותר, אך ביטל היש הוא בערך ביטל אמיתי ולכן הם שוים בשמותם וכמו משה עבדי⁵⁹ ודוד עבדי⁶⁰, משה עבדי הוא ביטל אמיתי ודוד עבדי הוא ביטל היש ומ"מ נק' שניהם עבד, וזהו שא' דוד ע"ע ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם⁶¹ שהי' בטל לגמרי, וכן חכ' עילאה וחכ' תתאה יראה עילאה ויר"ת יו"ד בראש ויו"ד בסוף⁶², והוא מפני ששניהם ביטל.

שפהועפ"ז יובן ההפרש בין שבת ליומין דחול, יומין דחול הוא כמו מלך שיצא לעבדיו והם משתחוים לפניו כמו שצריכים להיות בטל לפני המלך מ"מ א"ז כמו מי שנכנס בחדרי המלך לפני ולפנים שהוא בטל במציאות לגמרי, דכשהמלך עובר במדינה והעבדים משתחווים לפניו הרי העבד הוא על עמדו ועל מקומו רק שבטל, אבל כשנכנס להמלך ה"ה נתבטל במציאות לגמרי, וכמו"כ יובן הביטל דשבת דמל' נתעלה בחכ' הרי אז בחי' ביטל במציאות וזהו כדין קדש קרינן לה, דהביטל הוא ע"י שמאיר הארה מחכ' ונתעלה לקדש ובטל שם במציאות א"כ ה"ה ג"כ בחי' קדש וזהו כדין קדש כו' דמבי אבא כו', הגם דבחול בשמ"ע נמשך ג"כ בחי' חכ'⁶³ והו"ע הביטל דשמ"ע, מ"מ א"ז רק לחדש הישנות (ר"ל לגבי נשמות חדשות דבשבת נק' זה חדוש הישנות ע' בד"ה הנ"ל⁶⁴ ) אבל בשבת נמשך להוליד נשמות, אך צ"ל אתעדל"ת הגם דשבת נעשה ממילא מ"מ כתי' לעשות השבת⁶⁵, והיינו מה שנמשך הארה מבחי' חכ' (בשבת ע' בד"ה הנ"ל) וזהו שבת בחי' קדש מילי' בגרמי', ויו"ט הוא מקרא קדש והו"ע קדוש וא"ו, מ"מ הוא ג"כ קדוש ומובדל.

וזהו וביום הביכורים כו' דהנה שבועות היו"ט הוא שהוא יום החמשים⁶⁶, נוסף על שבו הי' מ"ת⁶⁷ והוא בחי' חכ' וכמ"ש אורייתא מחכ' נפקת⁶⁸ ור"ל שמתלבש בכמה לבושים מ"מ יש בו נקודות החכ' וכשנתנה תורה למטה ממילא האיר בחי' חכ' ג"כ, לכן אז חמץ תאפינה, דכל המנחות באות מצה, דחמץ הוא הגבה והתנשאות⁶⁹, וזהו בינה מינה דינין מתערין בסופא⁷⁰ וכמו אברהם יצא ממנו ישמעאל⁷¹ יצחק כו' עשו וכמו הידים שגדולים בהם צפרנים ויש צואה שתחת הצפורן, אבל בחכ' לא יש יניקת החיצונים לכן בשבועות דוקא חמץ כו' להורות על הגילוי דשבועות שמאיר בחי' חכ', הגם שהי' אכילת כהנים⁷², הנה באמת הוא מדרי' גבוה וכמארז"ל ע"פ ואם האכל יאכל⁷³ בשתי אכילות הכתוב מדבר א' אכילת כהנים וא' אכילת מזבח, אכילת שפומזבח הוא ארי' דאכיל קורבנין⁷⁴ והיינו ד' חיות המרכבה⁷⁵ אך הנה כתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה⁷⁶ הוא מראה דמות כבוד ה'⁷⁷, ואכילת כהנים מעורר אכילת אדם למעלה, וזהו חמץ תאפינה מפני שהאיר בחי' חכ'. אך צ"ל דהנה שבת הוא מוחין דאבא מפני מה חמץ אסור, וי"ל דבשבת הוא בדרך העלאה מלמטלמ"ע, והגם דמל' מתעלה מ"מ אינו יכול להעלות את החמץ ג"כ, אבל בשבועות נמשך בחי' חכ' למטה וממילא נתברר גם החמץ לכן אפשר להתעלות, וזהו סולת תהיינה היינו נקיי' מבוררת, וזהו הכל מודים דמ"ת הי' בשבת⁷⁸ והיינו שנמשך בחי' חכ' למטה. וזהו וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה שהוא דבר חדש, והשתי לחם הי' מחטה הם ך"ב אתוון דאורייתא⁷⁹ והיינו שהאיר בחי' חכ' ולכן אז דוקא סולת תהיינה חמץ תאפינה.

הערות

עמוד שפ

1. וביום הביכורים : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר ד"ה זה שנדפס לעיל בחלק המאמרים בהמשך מצה זו פל"א-פרק ג"ל. וש"נ. הנחה אחרת מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק ההנחות.
2. וביום הביכורים. . לא תעשו : פינחס כח, כו. ראה מנחות פד, ב.
3. סולת תהיינה חמץ תאפינה : אמור כג, יז.
4. כל המנחות באות מצה : מנחות נב, ב (במשנה).
5. כי כל שאור : ויקרא ב, יא.
6. הגם שהי' נאכל לכהנים : מנחות עד, ב במשנה.
7. ההפרש בין שבת ליו"ט : ראה פע"ח שער מקראי קדש ש"כ, פ"א. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן ובהערה 994.
8. ושמרתם את השבת : תשא לא, יד.
9. אלה מועדי ה' : אמור כג, ד.
10. קדש מילי' בגרמי' : זהר אמור צד, ב.
11. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה לעיל הנחה ד"ה וירא העם וינועו ובהערה 63.
12. תמצא לשון מציאה : ראה (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"ל ובהערה 981.
13. אלפים שנה קדמה תורה לעולם : ראה לעיל הנחה ד"ה וירא העם וינועו ובהערות 5-6.
14. אלפך חכ' ואלפך בינה : כנצ"ל: ואאלפך — איוב לג, ג. שבת קד, א.
15. ואי' בע"ח. . חלון : ראה שער הכללים פ"א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן רפל"א.
16. קדוש בוא"ו. . קדש : ראה ביאוה"ז אמור פ, ג. ראה גם לעיל הנחה ד"ה הנה אנכי כורת ברית הערה 30.
17. הוא"ו הוא י' ברישא : ראה תו"א בראשית ג, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרעח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קנ, ג. וש"נ.

עמוד שפא

18. אבי"ע. . חכ'. . אצי' שבאצי' בינה בריאה : ראה (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1002.
19. לעשי' : אוצ"ל: לבריאה.
20. בלקו"ת בשם פע"ח דהמסך. . מבינה : ראה שם שה"ש לט, ג [ושם : בע"ח — צויין לעיל בההמשך כאן בפנים על יד הערה 1007].
21. יש דעה דא"א הוא אצי' שבאצי' : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שיא.
22. בלקו"ת (בד"ה את שבתותי תשמרו) : בהר מא, ד.
23. וקדושים בכ"י יהללוך סלה : נוסח ברכת אתה קדוש.
24. וכן פי' הרמ"ז : בפ' ויצא בדף קנ ע"א (ד"ה חמא). ר"פ קרח — קעו, ב.
25. וכ"ה בס' אשל אברהם : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בההמשך כאן הערות 1015 1014.
26. וכמשנת"ל. . חלק עשירי : ראה לעיל הנחה ד"ה ויהי הענן והחשך על יד הערה 61. ד"ה וירא העם וינועו על יד הערה 21. (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ספ"ה ובהערה 198.
27. דלא קאים איש אדעתי' דרבי' : ראה ע"ז ה, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמד. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א ריז, ג הערה 418. המשך וככה תרל"ז ספל"ה.
א. וכן הוא לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.

עמוד שפב

28. בזהר : בלק קצג, ב.
29. אודך ה' כי עשית פלא : בזהר: ה'. . אודה שמך כי עשית וגו' — ישעי כה, א.
30. שביו"ד יש ב' קוצים : ראה שו"ע אדה"ז הל' תפילין סל"ו אות יו"ד. ראה גם תו"ח לך פב, ב ובהערה 11. שמות ח"א לד, א. וש"נ.
31. נקודת : אוצ"ל: נקודות.
31. הברק המבריק : ראה גם בענין ברק המבריק פלח הרמון אמור ע' של. לעיל הנחה ד"ה כי הנה יוצר הרים ובהערה 21.
32. בד"ה אימתי. . של אאזמו"ר : מהסיום דבסמוך אור מים רקיע, משמע שזהו לשון כ"ק אדמו"ר מהורש"ב — ראה ביאוה"ז להצ"צ אמור כרך א ע' תכא ואילך.
33. שבה : אוצ"ל: שבאה? שבא?
34. עי"ש) : בגוכתי"ק לא נסמן התחלת הסוגר.
35. להנחיל אוהבי יש : משלי ח, כא.
36. האין. . שעומד תמיד בהיש : ראה שער היחוד והאמונה פ"א. פ"ב.
37. בזהר. . ד"ק : ע"ב — השווה לעיל הנחה ד"ה וירא העם וינועו על יד הערה 67. (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פכ"ט.
38. קדישא בזמנין דנטלא מבי"א : שם: קדישא. . בזמנא. . מבי אבא נטלא האי (לקמן שם הובא זמנא דנטלא מבי אבא).
39. וכדין. . דא : שם: וכדין מזדווגא כחדא בגין דמלכא קדש אקרי.

עמוד שפג

40. ששת ימים עשה : יתרו כ, יא. תשא לא, יז.
41. בעשרה דברים ברא הקב"ה : וכ"ה לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) בהמשך יונתי על יד הערה 471 (ובשתי ההנחות שם). המשך מים רבים תרל"ו פצ"ו. (פקי"ח). סה"מ תרל"ח ע' נא. ע' תפ. המשך תער"ב ח"א ע' צז. ועד"ז בשער האמונה סט, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ריג. סה"מ תרכ"ז ע' רמט. ראה חגיגה יב, א.
42. ושבת. . נשמות חדשות : ראה גם ביאוה"ז תרומה כרך ב ע' תתיט ואילך ובהנסמן שם.
43. אין. . השמש : קהלת א, ט [ושם: ואין]. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רעו.
44. המחדש בטובו : ברכת יוצר. ראה גם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה מי כהוי' אלקינו ובהערה 41.
45. בהרמ"ז דאור הגנוז : ר"פ בהעלותך קמח, ב (ד"ה והוא שמשא וכו').
46. ופני לא יראו : תשא לג, כג.
47. (וכמו"כ. . מקבלים) : בגוכתי"ק נסמן עיגול קטן בהתחלת וסיום הסוגר.
48. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.
49. ה' בחכמה יסוד : משלי ג, יט [ושם: יסד ארץ].

עמוד שפד

50. שמים הם אש ומים : ראה חגיגה יב, סע"א. רש"י בראשית א, ח.
52. שמים. . מדות העליונות חו"ג : ראה (לעיל בחלק המאמרים) שם ובהערה 1039.
51. שמים הם אש ומים. . רק ש' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פל"ב ובהערה 1038.
53. ז"א רובו חסדים : ראה גם תו"ח וירא קד, ד ובהערה 33.
54. יש מי שאוהב : מובא בכ"מ בדא"ח ומהם תו"א וארא נו, א. יתרו סז, ג. סה"מ תרל"ח ס"ע קלה. וש"נ.
55. מובן : אולי כתוב: מבין.
56. ארץ הוא בחי' מל' : ראה זהר תוספתא בראשית לא, ב.
57. באורייתא ברי עלמא : ראה זהר בהקדמה ה, א. בראשית כד, ב. מז, א.
58. כד ברי קוב"ה עלמא : ראה זהר ויגש רז, א.
59. משה עבדי : יהושע א, ב. ז. מלאכי ג, כב.
60. ודוד עבדי : שמואל-ב ג, יח. ועוד. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שסט.
61. ואנכי תולעת. . עם : תהלים כב, ז.
62. יו"ד בראש ויו"ד בסוף : ראה מגן דוד להרדב"ז אות היוד. מאמרי אדה"א בראשית ע' תכד. וש"נ. או"ת ר"פ לך הובא באוה"ת ואתחנן ס"ע רעו ואילך.

עמוד שפה

63. דבחול בשמ"ע. . חכ' : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פרק ג"ל ובהערה 1060.
64. בד"ה הנ"ל : שבהערה 32 ע' תכה.
65. לעשות השבת : תשא לא, טז [בדילוג].
66. שבועות. . יום החמשים : אמור כג, טז. כא. פ' ראה טז, י. פינחס כח, כו. תשא לד, כב.
67. שבועות. . שבו הי' מ"ת : ראה נוסח התפלה וקידוש. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתצ"ד, ס"א. לקו"ש שבועות כרך ח ע' 21.
68. אורייתא מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
69. דחמץ הוא הגבה והתנשאות : ראה לקו"ת צו יג, ג. שה"ש יד, ד.
70. בינה מינה דינין מתערין בסופא : ראה זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעז. וש"נ.
71. אברהם יצא ממנו ישמעאל : ראה פסחים נו, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קטו ואילך. וש"נ. שע"ת פה, ג ובהערה 14. תו"ח בא ח"א קכז, ב.
72. בשבועות. . חמץ. . אכילת כהנים : מנחות עד, ב במשנה.
73. ואם האכל יאכל : צו ז, יח. זבחים יג, ב. ראה לקו"ת צו ז, ד ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קסג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שלז. תרכ"ט ע' רמט ואילך. וש"נ. ראה (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ז על יד הערה 112 ואילך. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים על יד הערה 72 ואילך.

עמוד שפו

74. ארי' דאכיל קורבנין : ראה זהר בהקדמה ו, ב. המשך זאת חנוכת המזבח שם פ"ה. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלא. וש"נ. שה"א עט, ב הערה 13.
75. ד' חיות המרכבה : יחזקאל א, ה ואילך.
76. ועל דמות הכסא. . מלמעלה : יחזקאל א, כו.
77. הוא מראה דמות כבוד ה' : יחזקאל שם, כח.
78. הכל מודים דמ"ת הי' בשבת : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה ד"ה וביום הביכורים כאן על יד הערה 106. המשך תער"ב ח"ב ע' א'צא: וכמא' הכל מודים כו'. שבת פו, ב. תורת לוי יצחק תענית ג, רע"א.
79. מחטה הם ך"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).

מצוטט בעמוד אחד

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1

תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ זכור את יום השבת ‹ תכ סה"מ תר"ם ח"א ע' שפג