וביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך

קפזוביום הביכורים כו' והנה כאשר נמשך

בס"ד יום א' דחגה"ש אחר התפלה

(לא-גל)

א' דחה"ש

(וביום הביכורים988 בהקריבכם מנחה חדשה כו' מקרא קדש989, מנחה חדשה זו היא מנחת ביכורי קציר חטים990 שהם שתי הלחם דכתי' בהם חמץ תאפינה991. <45>

וצ"ל מפני מה מנחה זו באה חמץ דוקא וכמארז"ל כל המנחות992 כו' חוץ מחמץ שבתודה993 ושתי הלחם שבאו חמץ, ויובן בהקדם ההפרש בין שבת קפחליו"ט994, שהשבת נק' קדש, כמ"ש ושמרתם את השבת995 כי קדש היא, ויו"ט נק' מקרא קדש, כמ"ש מקרא קדש יהי' לכם996, הנה קדש היא מלה בגרמה היא בחי' והחכ' מאין תמצא שנת"ל שגם אחר שנמצאת מאין היא ג"כ אין ).

(לא) והנה כאשר997 נמשך הארה מועטת ע"י חלון בחי' יסו"א, וע' מענין חלון בפרד"ס998 ערך חלון999 ובמאו"א אות ח' סעי' ס"ה כ' חלון נק' היסוד של כל ספירה1000 עכ"ל. א"כ מובן שהארה הנמשך מבחי' חכ' נק' בשם חלון שזהו ההשפעה הנשפע מבחי' יסו"א, והוא בחי' יו"ד, ואח"כ כאשר בא שפע זו להיות בגדר המשכה ומשפיע בבינה נעשה מן יו"ד וא"ו, היינו שהארה מועטת הנ"ל נמשך בבינה שיהי' מבין עצם ההשכלה כי החכ' היא בחי' אין כנ"ל וא"א להשיגה ולהבינה רק ההארה הנשפע בחי' יו"ד ההשפעה שדרך חלון שזהו בגדר המשכה הנה זה בא בבינה בבחי' הרחבה, ולכן נק' בינה קדוש בוא"ו, וכנודע שתמונת וא"ו הוא קו שבראשו יו"ד1001, והוא אשר מבחי' יו"ד נמשך איזה המשכה משם, ולא כפי עצמיות היו"ד היינו בחי' עצם ההשכלה כמו שהוא בבחי' היו"ד שע"ז מורה הקו של הוא"ו רק שבראשו יו"ד שבא מבחי' היו"ד כו'.

והנה קוטב דרוש זה הוא לפי משנ"ת במ"א דבחי' אבי"ע שבאצי' הנה החכ' היא בחי' אצי' שבאצי', והבינה היא בחי' בריאה1002 שבאצי', וז"א הוא בחי' יצי' שבאצי' ומל' היא בחי' עשייה שבאצי', ובחי' א"א הוא למעלה מאבי"ע שבאצי', אלא כענין שיש ד"י ארמ"ע1005 ויש בחי'1006 היולי1003 שכולל כולם1004, והוא מקור קפטלד"י הנ"ל, וכן משמע בלק"ת סד"ה ששים המה מלכות דל"ט ע"ג בשם ע"ח שער מ"ז פ"ג1007 וז"ל1008 דכל עיקר ענין המסך שבין אצי' לבריאה ז"ע שהבינה דאצי' מלבשת התלבשות גמור להחכ' והיא בחי' מסך מבדיל בין א"ס וחכמה אל בריאה כו' עכ"ל. לכן לפ"ז הרי כמו שהאצי' גבוה הרבה מהבריאה, כך הוא גבוה בחי' אבא מבחי' אימא1009 כו', ולכן עצמיות בחי' אבא אינו מאיר בבינה רק הארה לבד הוא שמאיר מאבא לאימא ע"י בחי' חלון שהוא יסוד דאבא כו'.

אמנם בביאור ע"פ ושננתם לבניך1010 משמע שהכתר הוא אצי' שבאצי' וחכ' היא בריאה שבאצי', וכ"מ בד"ה את שבתותי תשמרו שבלק"ת פ' בהר1011 בענין בורא קדושים ישתבח שמך, וכ"כ הרמ"ז פ' ויצא בדף ק"נ1012, וכ"כ עוד ס"פ קרח1013, אבל עכ"ז כאן הולך ע"ד הנ"ל דאבא הוא אצי' שבאצי' ובינה הוא בריאה שבאצי', וכמדומה שכן1014 האריך בס' אשל אברהם1015, ואל"ב1016.

וענין בחי' ההארה <46>

שנמשך מאבא לאימא היא רק שנמשך ממנה השכלה כמו שמסביר אחד איזה דבר קטן נקודה אחרונה שבשכלו לתלמיד ובודאי מובן מאליו אשר גם הנקודה קטנה שבשכלו אינו מבין התלמיד כמו שמבין הרב, רק המשכה והארה מנקודה הקטנה נמשך ומאיר בשכל התלמיד, ולבעבור זה נק' קדוש בוא"ו היינו שמקבלת בהרחבה המשכה מהארת נקודה קטנה של בחי' קדש, וע' מענין ב' בחי' נקודה בביאור מאה"ז1017 בלק דף קצ"ג ע"פ אודה שמך כי עשית פלא, שנקודה א' היא בחי'1018 יסו"א שמאיר בבינה, ונקודה עילאה סתימאה זהו כמו קצשהחכ' מקבל מהכתר, וגם בח"ס שייך לומר כן ע"ש פ"ד, וי"ל שלכן נק' החכ' אין כו', וכאשר בבינה מתקבל בבחי' הרחבה עז"נ להנחיל אוהבי יש, ש"י עולמות1019, וזהו שרש ההפרש בין שבת ליו"ט שהשבת נק' קדש כמ"ש ושמרתם את השבת כי קדש היא, ויו"ט נק' מקרא קדש, כי מה שהשבת נק' קדש שהוא לשון מובדל לפי שענין השבת הוא בחי' עליות העולמות למעלה מעלה כמו למשל כאשר אדם עוסק במלאכתו בכתיבה עד"מ וכדומה אז יורדים ומתפשטי' כחות נפשו ונתצמצם בעסק דבר מעשה ההוא, וכאשר שובת ממלאכתו אז חוזרים כחותיו למקורם ושרשם ונכללי' שם ושובת ממה שירדו כחותיו למטה תחלה, ולכן בשבת נא' וישבות ביום השביעי1020, והיינו כי כל ימי המעשה נמשך וירד מאתו ממקורו בחי' הבל1021 לעשרה מאמרות יהי אור1022 כו' וביום השביעי שבת ממלאכתו ונתעלו כל העולמות לשרשן, לכן שבת נק' קדש למעלה מגדר המשכה, ואז זווגא דכנס"י במלכא קדישא1023 היינו להוליד נשמות חדשות דכתי' אין כל חדש תחת השמש, בקהלת סי' י"א ט'1024, כי אחר ההשתלשלות אין כל חדש רק לחזק הישינות אחר שכבר בא בגדר ההשתלשלו' אורות בכלים א"כ אין כל חדש רק לחזק כו', אבל בשבת כשחוזר ונתעלה לשרשו למעלה, אז נמשך ומתגלה הארה אורות נשמות חדשות1025, וזהו שלמעלה מן השמש יש חדשות והיינו בחי' נשמות חדשות.

והרמ"ז ר"פ בהעלותך דקמ"ח ע"ב כ' בד"ה והוא שמשא כו'1026 וז"ל נודע שאור הגנוז הוא בחי'1027 פנימיות יסוד אבא דכתי' בי' ופני לא יראו1028, אבל הארת1029 יסודו שמאירות בתוך1030 זעיר ה"ס השמש, באופן שמה שתמצא בזהר ובדברי הקדמונים שהתפארת ה"ס השמש ירצה לומר אור זעיר שמצד אבא, והוא מאיר לכל דכתי' כולם בחכ' עשית1031 עכ"ל. וא"כ צ"ל משנ"ת שכשמקבל מבחי' חכ' יש כל חדש לחדש נשמות חדשות, צ"ל שיש בזה ג' מדרגות, הא' הוא הארת יסוד אבא כשמאיר בז"א הוא סוד השמש ובבחי' זו אין כל חדש, ויסוד אבא בעצמו הוא קצאלמעלה מהשמש וזהו בחי' ב', ולהיות כי זהו לעילא מן שמשא לכן נמשך מזה נשמות חדשות וזהו שנת' שכשנמשך מן החכ' נמשך נשמות חדשות כו', ובחי' הג' זהו פנימיות יסו"א <47>

שמבחי' זו א"א להמשיך עכשיו כי פנימיות אבא הוא חשוב כמו פנימיות עת"י1032 כמ"ש הרמ"ז פ' כי תצא דרע"ו ע"ב בד"ה כימי צאתך כו'1033.

קיצור. שכאשר נמשך מחכ' הארה מועטת ע"י חלון בחי' יו"ד כשנמשך בבינה נעשה וא"ו, וזהו קדוש בוא"ו, כי החכ' הוא אצי' שבאצי' ובינה בריאה שבאצי', כמו שמסביר א' נקודה אחרונה שבשכלו לתלמיד, להנחיל אוהבי יש, ושבת אקרי קדש ל' הבדלה עליות העולמות למעלה מגדר המשכה, ואז זיווגא דכנס"י במלכא קדישא כי אין כל חדש תחת השמש אבל בשבת כשחוזר ונתעלה לשרשו למעלה אז נמשך ומתגלה1034 נשמות חדשות, וצ"ל שיסו"א עצמו הוא למעלה מן השמש, וזה מאיר בשבת כו'.

(לב) והנה 1035 כתיב ה' בחכ' יסד ארץ1036 כונן שמים בתבונה, וצ"ל זה איך ארץ שהיא בחי' תחתונה יותר מן השמים יסודתה מחכ' ושמים מתבונה, אך הענין הוא דשמים עם היות שהם אהוי"ר1037 עכ"ז העיקר הוא בחי' אהבה ולכן בתיבת שמים יש תיבת מים בשלימות ומאש הוא רק השי"ן לבד1038, ולמעלה הם בחי' חו"ג דז"א1039, שהוא בחי' יש מי שאוהב1040 וזה נמשך מבינה שהוא מקור ושרש היש1041, בינה דינין מתערין מינה1042, כי אחר שנמשך בבחי' השגה והבנה שייך שיומשך ע"י הבנה זו לאהוב את הדבר או להיפך לשנוא אותה וזהו מה שבינה היא אם הבנים1043 כו', דחו"ג דז"א כנודע.

קצבובזח"א 1044 דמ"ז סע"א דהא באורייתא אתברא עלמא ואשתכליל1046 הה"ד ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג' י"ט), ובפ' ויגש דר"ז ע"א פי' וז"ל כד ברא קוב"ה עלמא חמי דלא יכיל לאתקיימא עד דברא אורייתא, פי' במק"מ וז"ל כד ברא קוב"ה א"ס עלמא עולם האצי' חמי דלא יכיל לאתקיימא1047 עד דברא אורייתא פי' אבא כי יסו"א נק' תורה, ובזח"ג פנחס דרמ"ח ע"א וז"ל בחכ' יסד ארץ, חכמה אבא ארץ ברתא, כונן שמים דאיהו ברא עם אימא דאיהו תבונה, ודף רנ"ו סע"ב בחכ' יסד ארץ, באבא יסד ברתא וכ"כ עוד שם דרנ"ח ע"א1045, והענין הוא כי בחי' מל' הוא ביטול היש כמו עבד המשתחוה לאדונו שמבטל מהו"ע ומשתחוה בפישוט ידים ורגלים לאדוניו שענין ההשתחוואה הוא שמשוה ראשו ורגליו ששניהם בטלים בשוה לאדוניו, ששרש ומקור בחי' ביטול זה נמשך מבחי' החכ', רק כי חכ' עצמה היא בחי' ביטול עצמי בלי שום מציאות יש כלל וכלל, ובחי' מל' הוא בחי' ביטול היש לבד, שעם היותו מציאות היש מ"מ הנה הוא בטל ומשתחוה לאדוניו כו', ובאמת בעבודה י"ל עוד יתרון בבחי' ביטול היש לגבי בחי' החכ', שהרי בחכ' לא יפלא כלל ענין בחי' הביטול שהרי לא יש שם כלל בחי' מציאות היש, משא"כ במל' שיש מציאות היש ועכ"ז הוא משתחוה לאדוניו מלא קומתו שמורה על ביטולו ה"ז עבודה כו'. אך מ"מ הביטול דחכ' כח מ"ה הוא <48>

בחי' ביטול יותר, רק שבחי' ביטול זה שיש בבחי' המל' שרשו מעצם בחי' הביטול שיש בחכ' וזהו בחכ' יסד ארץ כו'.

קיצור. בחכ' יסד ארץ, כונן שמים בתבונה, שמים חו"ג שרשם מהבינה אם הבנים, אבל ארץ בחי' מל' ביטול היש שרשו מבחי' ביטול אמיתי דמ"ה דחכ', לכן בחכ' דוקא יסד ארץ.

(ג"ל) ולהיות1048 כי החכ' והמל' שניהם הם בחי' ביטול לכן נק' שניהם בשם אחד, והיינו כי המל' נק' בשם דוד1049 עבדי1050, ומשה עבדי1051 הוא קצגבחי' חכ', שהוא בחי' ביטול עצמי ולכן אמר ונחנו מ"ה1052 היינו בחי' מ"ה דחכמה כו', ודוד עבדי בחי' ביטול היש, ולכן אמר ע"ע ואנכי תולעת1053 ולא איש חרפת אדם להיותו בבחי' הביטול רק שהוא בחי' ביטול היש, ועכ"ז שם אחד להם עבד ע"ש הביטול, וכן שניהם נק' בשם חכמה ובשם יו"ד וכענין יו"ד בראש יו"ד בסוף1054 חכ' בראש וחכ' בסוף1055, וכן שניהם נק' בשם יראה, יר"ע ויר"ת, רק שזה עילא וזה תתא, ומ"מ הכל שם אחד, והיינו מפני כי המל' בחי' יראה תתאה שרשה מהחכ' בחי' יראה עילאה כו'. ושרש ההפרש בין ששת ימי החול לשבת, שבכל ששת ימי המעשה הוא כמו עד"מ המלך שיוצא לעבדיו לחוץ במקום שהם ושם העבד משתחוה לאדוניו במקומו עצמו, אבל בשבת הוא עליות העולמות היינו כמו שהעבד נכנס לפני ולפנים לבוא לפני אדוניו להשתחוות אליו, ובודאי שאינו דומה ההשתחוואה ובחי' הביטול שבחוץ לבחי' ההשתחווא' והביטול שבפנים, רק מ"מ שניהם בחי' הביטול כו', ולהיות כי בשבת הוא עליות העולמות שבא למקור ושרש הביטול בחי' ביטול העצמי, לכן אז הוא הזווג להוליד נשמות חדשות כו', רק שם למעלה הוא רק התגלות אורות לבד, וע"י מטרוניתא ששם הוא ה"ג מנצפ"ך1056 המחלקן לנשמות אברהם לבד כו' כ"א בפ"ע, לכן עיקר ההולדה הוא ע"י מטרוניתא וזהו זיווגא דכנס"י במלכא קדישא כי ההשפעה שמקבלת המל' מן חכ' צ"ל ע"י זעיר לכן נק' מלכא קדישא1057 כי בשבת מקבל זעיר מוחין דאבא הנק' קדש ומשפיע למטרוניתא, אך הנה ידוע כי באתעדל"ת אתעדל"ע וא"כ ממילא מובן שבשבת צ"ל העלאת מ"ן דמל' בא"א1058 שלא כאשר בימי החול ולפ"ע ההעלאת מ"ן1059 כן נמשך המ"ד, וזהו שא' בזהר מהיכן יהי' הכח לבחי' מל' להעלות מ"ן גבוה זהו בזמנא דנטלא מבי אבא כו', כי בחול יש ג"כ זיווג בשמ"ע1060 לצורך ההשפעה לחזק הישינות כו', וכל ההשפעות והמשכות דחול הוא הכל למטה מן השמש מה שנמשך ע"י השתלשלו' מבינה שדינין מתערין מינה היינו שהיא אם הבנים דחו"ג אברהם ויצחק שאברהם יצא ממנו ישמעאל1061 כו' עד שבהשתלשלו'1062 נתהוה צפרנים קצדויש גמור, א"כ כל העבודה דחול אין יכול להיות רק לאכפיי', כי מאחר שההמשכה וההתגלות <49>

הוא מבינה אשר היא מקור להיות דינין מתערין כו' א"כ א"י להיות העבודה בבחי' אתהפכא לגמרי, כ"א העלאת מ"ן בבחי' אתכפיא לבד, וזהו מפני שבששת ימי המעשה נמשך הכל ע"י השתלשלו' אורות בכלים כו', אבל בשבת דנטלא מבי אבא שיש התגלות הארה למעלה מהשתלשלות מבחי' חכ' אשר והחכ' תחי', וכתי' ימותו ולא בחכ'1063 שלא הי' שם שבירה כלל, ומחמת בחי' זו יכול כאו"א למסו"נ על קדה"ש בלי שום טעם ודעת רק מפני שבבחי'1064 חכ' שבנפשו אין שום מקום לסט"א לאחוז כלל, לכן בשבת דנטלא מבי אבא הארת החכ' יכול להיות העלאת מ"ן בבחי' אתהפכא, ולפ"ע אתעדל"ת אתעדל"ע מן בחי' שלמעלה מהשתלשלו' ג"כ התגלות אורות לבד להוליד נשמות חדשות, אבל יו"ט שחל להיות בחול עיקר ההמשכה מאימא דרך השתלשלו' רק בהעלם1065 יש בה הארה מבחי' יסו"א, לכן נק' מקרא קדש כו', ומכ"ז מובן איך שע"י היראה דוקא יכולים לבא לבחי' קדש עילאה ולא ע"י אהבה, ונמצא כי בינה יתירה יש בבחי' אשה יראת ה' יותר מבאיש בחי' זכר חסדו1066 כו'.

קיצור. החכ' והמל' שניהם נק' חכ' ויו"ד ויראה ועבד, רק בחול הוא השתחואות העבד בחוץ ובשבת עולה לפנים, והכח ע"ז הוא דנטלא מבי אבא הארת החכ' במל', והעבודה היא בבחי' אתהפכא כו', ולכן מובן שבינה יתירה יש בבחי' היראה כו'.

(והנה כ"ז הוא בכל המועדים שנק' מקרא קדש כנ"ל, אבל נוסף עליהם חה"ש שבו ניתנה תורה1068 שזהו לבד היו"ט דחה"ש, שהרי מועד דחה"ש הוא שהוא יום החמשים1069, וכמ"ש בזהר בענין ז' שבועות שהם ז"נ1070 ויום החמשים הוא הטבילה1071, ומה שניתנה תורה זהו היחוד המשכת הטיפה, ולכן הכל מודים שמ"ת הי' בשבת1072, והיינו כשם ששבת הוא מוחין דאבא כך בחי' התורה היא ג"כ המשכת קצההחכ' רק ששבת היא בבחי' עלי' ומ"ת הוא המשכה למטה, ולכן בחה"ש זמן מ"ת הי' קרב גם חמץ1073 להיות כי ימותו ולא בחכ', והיש דחמץ מתעלה להיות ויגבה לבו בדרכי ה'1074, משא"כ בשבת להיותו בבחי' עלי' הרי א"א שיתעלה החמץ, אבל בחה"ש כשנמשך למטה מתברר גם החמץ, שיהי' אכילה לכהנים1075 שזהו ע"ד אכילת אדם כו' כמ"ש בד"ה מזמור לתודה1067 )1076.

הערות

עמוד קפז

  1. 988. וביום הביכורים : מכאן מתחיל מאמר היו"ד מהמשך מצה זו (הכולל פרקים לא-גל). הפתיחה וכן סיום המאמר באים בסוגרים — אולי ניתוספו לאחרי כתיבת המאמר. פל"א — לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקסג בהוספות ובשינויים. ראה גם ביאוה"ז כרך א ע' תכא ואילך. המשך וככה תרל"ז פכ"ט ואילך. פל"ב — לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקסה בהוספות ובשינויים. ראה גם ביאוה"ז כרך א ע' תכג ואילך. המשך וככה תרל"ז פל"ז. פרק ג"ל — לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקסה ואילך בהוספות ובשינויים. ראה גם ביאוה"ז כרך א ע' תכד ואילך. המשך וככה תרל"ז פל"ז. התחלת הפרק מובא בסה"מ תרנ"א ע' ד ואילך. ממאמר זה ישנם עוד שני הנחות והם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נדפסה לקמן (בחלק הנחותיו). ב) הנחה אחרת נדפסה לקמן (בחלק ההנחות). בהכותרת המופיע בריש המאמר הנה תיבת: ”בס"ד" נעתקה מהמשך הנדפס. והתיבות: ”יום א' ד" ”אחר התפלה" ניתוספו מהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
  2. 989. וביום הביכורים. . מקרא קדש : פינחס כח, כו. ראה מנחות פד, ב.
  3. 990. ביכורי קציר חטים : תשא לד, כב.
  4. 991. חמץ תאפינה : אמור כג, יז.
  5. 992. כל המנחות : ראה מנחות נב, ב (במשנה).
  6. 993. שבתודה : בהמשך הנדפס שבו תודה. וכנראה שזהו טעות המעתיק.
  7. . ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.

עמוד קפח

  1. 994. ההפרש בין שבת ליו"ט : ראה פע"ח שער מקראי קדש ש"כ, פ"א. לקו"ת צו יב, א. סידור שער המועדים ריז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשנח. המשך וככה תרל"ז רפכ"ו. לקו"ש שמיני כרך לב ע' 64 ובהערה 47. ובאגרותיו ח"ב ע' קכט ואילך. חכ"א ע' נו.
  2. 995. ושמרתם את השבת : תשא לא, יד.
  3. 996. מקרא קדש יהי' לכם : בא יב, טז. אמור כג, ז ואילך. בריש המאמר כאן.
  4. 997. והנה כאשר : מכאן לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקסג בהוספות ובשינויים. ראה גם ביאוה"ז כרך א ע' תכא ואילך. המשך וככה תרל"ז פכ"ט ואילך.
  5. 998. חלון בחי' יסו"א וע' מענין חלון בפרד"ס : ועד"ז בביאוה"ז כאן. ראה גם אוה"ת על ענינים ס"ע קפז ואילך. סה"מ תרנ"ח ע' ח. אבל בהמשך וככה כאן: חלון הוא בחי' יסו"א כמ"ש בפרד"ס.
  6. 999. בפרד"ס ערך חלון : ראה שם שער כ"ג שער ערכי הכנויים פ"ח.
  7. 1000. ספירה : במאו"א שם: הספירה וכ"ה בביאוה"ז כאן. אבל בהמצויין לעיל בהערה 998 כבפנים. וראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 15 שמציין לע"ח (הובא ביאיר נתיב למאו"א שם).
  8. 1001. וא"ו. . שבראשו יו"ד : ראה תו"א בראשית ג, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרעח. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קנ, ג. וש"נ.
  9. 1002. אבי"ע. . החכ'. . אצי' שבאצי' והבינה. ֿ. בריאה : ראה (בנוסף ללקו"ת המצויין בפנים) לקו"ת סוכות פ, ב. אוה"ת וארא ע' קנ. תשא ע' ב'פא. פ' ראה ע' תרסו. (יהל אור) תהלים ע' שצז. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתסב. המשך תרס"ו ע' תנז. ע' תפו. ע' תקד. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה על יד הערה 15.
  10. 1005. ד"י ארמ"ע : ראה שה"א סו, א ובהערה 17. סה"מ תרכ"ט ע' קעט. וש"נ. תרל"ח ע' תצא.
  11. 1006. בחי' היולי : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"י. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד הערה 48. מכתב ה' מ"ח תש"י נדפס באג"ק ח"ג ע' רו.
  12. 1003. א"א. . היולי : ראה אוה"ת בשלח ע' תרפה. אחרי ע' תקנו. ואתחנן ע' רכח. סה"מ תרס"ה ריש ע' רסד.
  13. 1004. ד"י. . היולי שכולל כולם : ראה אוה"ת שמות ע' מה. בשלח ע' שצג. ע' שצה.

עמוד קפט

  1. 1007. ע"ח. . פ"ג : בדפו"א פ"ב. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 20 בשם הפע"ח.
  2. 1008. וז"ל : של הלקו"ת. הובא גם באוה"ת (יהל אור) תהלים ע' שצז.
  3. 1009. כמו שהאצי'. . כך. . אבא מבחי' אימא : ראה לקו"ת סוכות פ, ב. המשך וככה תרל"ז פ"ה.
  4. 1010. בביאור ע"פ ושננתם לבניך : מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שיא. ראה גם אוה"ת ואתחנן ע' רפה. ע' רצו ואילך. המשך תרס"ו ע' מא. ע' תפו. בהבא לקמן ראה גם המשך וככה תרל"ז פל"ה.
  5. 1011. בד"ה את שבתותי תשמרו שבלק"ת פ' בהר : מא, ד.
  6. 1012. וכ"כ הרמ"ז בפ' ויצא בדף ק"נ : ע"א ד"ה חמא.
  7. 1013. וכ"כ עוד בס"פ קרח : באוה"ת ואתחנן ריש ע' רצז: הרמ"ז ר"פ קרח — קעו, ב.
  8. 1014. וכמדומה שכן : לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 25: וכ"ה. בהמשך וככה שם: וכן. לקמן (בחלק ההנחות) כאן על יד הערה 40: וכן משמע.
  9. 1015. בס' אשל אברהם : — לר' מרדכי אשכנזי פיורדא תס"א — ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א וירא ריש ע' סה: ובסידור מוהר"ר יעקב קאפיל ז"ל בהקדמה. . בשם אשל אברהם שהכתר הוא אצי' וחו"ב בריאה.
  10. 1016. ואל"ב : ואין להאריך בזה? בביאוה"ז כאן: ואין להאריך כאן. אבל בהמשך וככה שם כבפנים.
  11. 1017. ב' בחי' נקודה בביאור מאה"ז. . פ"ד : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רצו ואילך. ביאוה"ז בלק להצ"צ כרך א ע' תקיח ואילך. (ראה גם המשך וככה תרל"ז פל"ה).
  12. 1018. היא בחי' : בהמשך הנדפס: הוא בבחי'.
  13. א. מתלמידי הרמ"ז — אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתי.
  14. ב. ראה שם סוד ארבע דרגין קדישין ח, א ואילך.

עמוד קצ

  1. 1019. ש"י עולמות : עוקצי' בסופה. ראה גם אוה"ת בהעלותך ע' תטז.
  2. 1020. וישבות ביום השביעי : בראשית ב, ב.
  3. 1021. הבל : בביאוה"ז כאן ע' תתקסד: הכל. וכנצ"ל כבפנים.
  4. 1022. לעשרה מאמרות יהי אור : אבות רפ"ה. בראשית א, ג. ראה זהר ויקרא יא, סע"ב ואילך. שע"ת יב, ג הערה 42.
  5. 1023. זווגא דכנס"י במלכא קדישא : זהר אמור ק, ב.
  6. 1024. אין. . השמש בקהלת סי' י"א ט' : וכ"ה בהמשך הנדפס. וצ"ל כביאוה"ז כאן: א' ט' [ושם: ואין]. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רעו.
  7. 1025. בשבת. . נשמות חדשות : ראה גם ביאוה"ז תרומה כרך ב ע' תתיט ואילך ובהנסמן שם. וראה גם בענין נשמות חדשות לקמן ח"ב (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ביום השמיני עצרת ובהערה 44.
  8. 1026. כו' : ברמ"ז: וכו'. בביאוה"ז כאן: כ' — וכנשצ"ל כבפנים. בביאוה"ז אמור ע' תתקסז ובהמשך וככה תרל"ז כאן פל"ו: ליתא. וראה לקמן הערה 1033.
  9. 1027. בחי' : וכ"ה בביאוה"ז כאן. שם: ליתא.
  10. 1028. ופני לא יראו : תשא לג, כג.
  11. 1029. הארת : וכ"ה בביאוה"ז כאן. ברמ"ז שם: בחינות הארות. בביאוה"ז אמור שם: בחי' הארה.
  12. 1030. שמאירות בתוך : בהמשך הנדפס: שמאירת בתוך. בביאוה"ז אמור: שמאיר תוך. ברמ"ז ובביאוה"ז כאן כבפנים.
  13. 1031. כולם בחכ' עשית : תהלים קד, כד.

עמוד קצא

  1. 1032. פנימיות אבא. . פנימיות עת"י : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתסה. לקו"ת נצבים מט, ד. תו"ח שמות ח"א כג, א הערה 951.
  2. 1033. כו' : וכ"ה בהמשך וככה תרל"ז כאן פל"ו. ברמ"ז: וכו'. וראה לעיל הערה 1026.
  3. 1034. ומתגלה : בהמשך הנדפס: ומתגלי'. בביאוה"ז כאן: ונתגלה.
  4. 1035. והנה : לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקסה בהוספות ובשינויים. ראה גם ביאוה"ז כרך א ע' תכג ואילך. המשך וככה תרל"ז פל"ז.
  5. 1036. ה' בחכמה יסד ארץ : משלי ג, יט.
  6. 1037. דשמים. . אהוי"ר : ראה גם (בנוסף להערה 1035) לקו"ת ר"ה סא, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסה.
  7. 1038. שמים. . מים. . ומאש. . השי"ן לבד : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשנט. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה וביום הביכורים כאן על יד הערה 51 (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 62. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ויאמר לך לך על יד הערה 88 (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה שם על יד הערה 115. סה"מ תרל"ח ע' רס. וש"נ. מובא בסה"מ תרנ"א ע' ד.
  8. 1039. שמים. . חו"ג דז"א : ראה גם (בנוסף להערה 1035) לקו"ת פ' ראה כד, א. שה"ש יד, א. שעה"י קי, סע"ב ובהערה 24. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 52. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 61.
  9. 1040. יש מי שאוהב : מובא בכ"מ בדא"ח ומהם תו"א וארא נו, א. יתרו סז, ג. סה"מ תרל"ח ס"ע קלה. וש"נ.
  10. 1041. מבינה. . היש : בהמשך וככה תרל"ז פל"ז כאן: כמ"ש להנחיל אוהבי יש.
  11. 1042. בינה דינין מתערין מינה : ראה זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שעז. וש"נ.
  12. 1043. שבינה היא אם הבנים : ראה זהר ויחי ריט, א. יתרו פד, א. פה, ב. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"א מערכת אם הבנים. לקו"ת שמ"ע פח, ד. שעה"י קי, ב ובהערה 19.

עמוד קצב

  1. 1044. ובזח"א : בהמשך הנדפס אינו פיסקא חדשה.
  2. 1046. אתברא. . ואשתכליל : בזהר: אתבני. בביאוה"ז כאן ובהמשך הנדפס: אתברי. . בזהר ובביאוה"ז: ואשתכלל.
  3. 1047. חמי דלא יכיל לאתקיימא : במק"מ ובביאוה"ז כאן ליתא. והוא לשון הזהר דלעיל.
  4. 1045. ובזח"א דמ"ז. . ע"א : בביאוה"ז כאן (ע' תתקסה) כ"ז בא בחצע"ג.
  5. 1048. ולהיות : לשון ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תתקסה ואילך בהוספות ובשינויים. ראה גם ביאוה"ז כרך א ע' תכד ואילך. המשך וככה תרל"ז פל"ז. — התחלת הפרק מובא בסה"מ תרנ"א ע' ד ואילך.
  6. 1049. המל'. . דוד : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"ד מערכת דוד. הנסמן המאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקט.
  7. 1050. דוד עבדי : שמואל-ב ג, יח. ועוד. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שסט. בהערה הבאה.
  8. 1051. ומשה עבדי : יהושע א, ב. ז. מלאכי ג, כב. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אריב"ל הנהו ך"ו הודו על יד הערה 140 ואילך.

עמוד קצג

  1. 1052. ונחנו מ"ה : בשלח טז, ז. ח. ראה גם לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פכ"א ובהערה 593.
  2. 1053. ואנכי תולעת : תהלים כב, ז.
  3. 1054. יו"ד בראש יו"ד בסוף : ראה מגן דוד להרדב"ז אות היוד. מאמרי אדה"א בראשית ע' תכד. וש"נ. או"ת ר"פ לך הובא באוה"ת ואתחנן ס"ע רעו ואילך.
  4. 1055. חכ' בראש וחכ' בסוף : ראה זהר בראשית כו, ב. שעה"י קמג, א הערה 8.
  5. 1056. ה"ג מנצפ"ך : ראה שער היחוד והאמונה ספ"ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלז. וש"נ.
  6. 1057. זעיר. . מלכא קדישא : ראה זהר בשלח נה, א ובמק"מ שם.
  7. 1058. בא"א : בביאוה"ז כאן: באופן אחר.
  8. 1059. ולפ"ע ההעלאת מ"ן : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שעט [ושם: הכלל הידוע]. שה"א כו, ב ובהערה 29.
  9. 1060. בחול יש ג"כ זיווג בשמ"ע : ראה גם ביאוה"ז כרך א כאן ע' תכה. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה וביום הביכורים כאן על יד הערה 63. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 89. ראה פע"ח שער העמידה ש"ט, פ"כ בברכת שים שלום.
  10. 1061. שאברהם יצא ממנו ישמעאל : ראה פסחים נו, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קטו ואילך. וש"נ. שע"ת פה, ג ובהערה 14. תו"ח בא ח"א קכז, ד.
  11. 1062. עד שבהשתלשלו' : בביאוה"ז כרך א כאן ע' תכה ניתוסף: מתרין דרועין חו"ג.

עמוד קצד

  1. 1063. ימותו ולא בחכ' : איוב ד, כא. ראה סידור שחרית מה, ב. לעיל המשך זאת חנוכת המזבח פי"ג. וש"נ.
  2. 1064. למסו"נ על קדה"ש. . חכ' : ראה תניא פי"ח. ראה גם סה"מ מלוקט ב' ע' קסו הערה 97.
  3. 1065. בהעלם : בהמשך הנדפס: בהשתלשלו'. בביאוה"ז כבפנים.
  4. 1066. זכר חסדו : תהלים צח, ג. ראה תניא פמ"ג (סב, א). תו"ח שמות ח"א כו, א ובהערה 93.
  5. 1068. חה"ש שבו ניתנה תורה : ראה נוסח התפלה וקידוש ליו"ט. שו"ע אדה"ז חאו"ח סתצ"ד, ס"א. לקו"ש שבועות כרך ח ע' 21.
  6. 1069. מועד דחה"ש. . יום החמישים : אמור כג, טז. כא. פ' ראה טז, י. פינחס כח, כו. תשא לד, כב.
  7. 1070. ז' שבועות שהם ז"נ : ראה זהר אמור צז, סע"א ואילך. הנסמן בלקו"ש אמור כרך כב ע' 119. וראה ג"כ תוד"ה וספרה כתובות עב, א.
  8. 1071. ויום החמשים. . הטבילה : ראה זהר אמור צח, ב. ביאוה"ז אמור כרך ב' ע' תתקמה. אוה"ת אמור ריש ע' קעב. סה"מ תרל"ח ע' תכג. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' נ. תרנ"ב ע' לד ואילך.
  9. 1072. הכל מודים שמ"ת הי' בשבת : ראה אוה"ת ר"ה כרך ה ע' ב'תקט: ארז"ל הכל מודים שבשבת ניתנה תורה. המשך תער"ב ח"ב ע' א'צא: וכמא' הכל מודים כו'. שבת פו, ב. תורת לוי יצחק תענית ג, רע"א.

עמוד קצה

  1. 1073. בחה"ש. . חמץ : אמור כג, יז. וראה גם תשובות וביאורים קה"ת ס"ג.
  2. 1074. ויגבה לבו בדרכי ה' : דהי"ב יז, ו. ראה גם כש"ט קה"ת סשצ"ג (נז, א ואילך).
  3. 1075. בחה"ש. . החמץ. . לכהנים : מנחות עד, ב במשנה.
  4. 1067. (והנה. . לתודה) : ראה לעיל הערה 988.
  5. 1076. בד"ה מזמור לתודה : ראה סידור שחרית מה, ב-ג. פיה"מ פקמ"ז. אוה"ת תהלים כרך ב ע' תתקפד ואילך.

מצוטט ב־6 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 6
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ זכור את יום השבת ‹ ע סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קפז
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידעת היום ‹ קכו סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קפח
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וירא ישראל ‹ רלב סה"מ תר"ם ח"א ע' קצ
  4. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ זכור את יום השבת ‹ תכה סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קפז
  5. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תנד סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קפח
  6. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ והמים להם חומה ‹ תצו סה"מ תר"ם ח"א ע' קצ