שיחה ג

הערות

עמוד 311

1. 1. *) תרגום מאידית.
2. 1. .היום יום" -- ט' אייר. כש"ט הוספות סקכזזקכ"ט. וש"ן.
3. 2. לקו"ת ר"ה נח, סע*א. עטיר שער ר"ה ספ"ב. ומרומז גם במשנה (ריש מסכת ר"ה): באחד בניסן רה למלכים ולרגלים -- שרגל שבו הוא באמצע החודש (ראה גמרא שם ד, א) -- ראה לקו"ש חו עי 9 הע' 4
4. 3. בחוקותי כז, לב. וראה לקו"ש ח"ו ס"ע 290. וש"נ.
5. 66. היינו, שגם יום השבת הוא אחד משבעת ימי הבנין. ולהעיר מפרש*י בראשית ב, ב: ,באת שבת - + בלתה ונגמרה המלאכה".
6. 6. ויש לומר, שעפ"ז יומתק הטעם על ,הי' מהלך במדבר כו' מונה ששה ימים ומשמר יום אחד . כברייתו של עולם" (שבת סט, א. שו*ע או*ח סשד"מ) -- דלכאורה, מכיון שהוא רק ,לזכרון בעלמא . . לא תשתכח תורת שבת ממנו" (רש* שם. שו"ע אדהיז שם), איז נפק"מ באיזה אופן ימנה? והביאור בזה, מכיון שיום השבת הוא יום השביעי דימי בראשית, לכן, צריך למנות ,כברייתו של עולם" דוקא (ואם ימנה באופן אחר -- אין זה ,תורת שבת"). ולהעיר מהמשך תרס"ו ץ' קל.
7. 7. להעיר שזהו ג"כ מפירושי תיבת ,חודש".
8. 8. בראשית א, טז ובפרש"י.
9. 9. חולין ס, רע"ב.
10. 0. משא:כ בנוגע לימי השבוע (שבת) - הרי ,כל הימים (בחיצוניות, הם) שוים" (אוה*ת ברכה עי א'תתצט).

עמוד 312

1. 1. וו) נוסח קידוש לבנה, מסנהדרין מב, א. רמב"ם הל' ברכות פ"י הט"ז.
2. 2. ברכות מט, א. וראה תו"א יתרו סט, טע"ג ואילך. ובכ"מ: וקביעות הימים טובים תלוי" בימי החודש.
3. 3. ביצה יז, א. וראה תו"א שם. ובכ"מ.
4. 4. שמו"ר פטיו, ב. דב"ר פ"ב, יד.
5. 5. ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'תג.
6. 6. אמור כג, ב.
7. 7. ר"ה כה, א. רמב"ם הל' קידוה"ח ספ"ב.
8. 8. ויש לומר, שהכח לעבודה זו הוא - ענין הביטול, ע"ד ובדוגמת הענין ד,לכי ומעטי את עצמך", ,המאור הקטן", כהמשך דברי הגמרא (חולין שם) -- ,ליקרו צדיקי בשמך, יעקב הקטן, שמואל הקטן, דוד הקטן", בדוגמת חידוש הירח שמצד הביטול (תו"א שם סז, ג).
9. 9. אבודרהם סדר מעריב של שבת ופירושה. וראה בארוכה שער הכולל פי"ז סכ"ט.
10. 10. ש"פ ואוא, ו"ח שבט תשמ"ו
11. 0. בא יב, ב.
12. 2. שמו"ר שם, יא.
13. 2. נת ת, כב.
14. 3. הן לטוב -- כשיש הוספה בהמשכת הטוב, יש צורך להוסיף ב,כלים* (עניני תורה ומצוותי') כדי

עמוד 313

1. 1. שיוכלו ,לקבל" הוספה זו, ולא תהי' באופן ד,רוב טובה" שאין יכולין לעמוד בה (ראה תענית כג, א): והן למוטב -- כשרואים בעולם הוספה בענינים בלתי-רצויים ח"ו, יש להוסיף עוד יותר. בעניני קדושה, כדי להתגבר על הלעו"ז, ולא עוד, אלא להפכו לקדושה, אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, בבחינת ,,ולילה כיום יאיר", שהחושך מאיר עוד יותר מהיום (..כיום", בכ"ף הדמיון, מכיון שהוא למעלה ממנו), מכיוז שזהו אור שבא מהפיכת החושך.
2. 21. שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סימן סא ט"ב. ועוד.
3. 5. פרש" עה"ת: יתרו יט, א. עקב יא, יג. תבוא בו, טז,
4. 4. ש"פ וארא, ו"ח שבט תשמ"ו
5. 6. יומא לב, סע"ב. וש"נ. רמב"ם הלי עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ב. וראה צפע"נ עה"ת ר"פ קורח.
6. 7. ואף שגם .בשבת שיש שם תמידין ומוספין , . כל שזכה בעבודה מעבודת התמיד של שחר הוא זוכה בה בשני כבשי מוסף" (רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ד ה"ט) -- הרי זה רק* שכהן זה זוכה בו, ולא מפני שהתמידין דשבת קשורים עם המוספין שבו [שלכן, תמיד של בין הערביים נעשה ע"י משמר אחר -- רמב"ם שם], משא"כ ביוהכ"פ, מה שגם התמידין נעשים בכה"ג דוקא, הרי זה מפני שגם התמידיז שבו שייכים לקדושת יוהב"פ (מוספין שבו).
7. 8. ס"פ תצוה. אחרי טז, לד.
8. 9. להעיר מהענין דכלאים במקדש (רמב*ם הל' כלאים בסופן. הל' כלי המקדש פ"ח הי"אזיב) -- שאע"פ שכלאים אסור, שכן, להיותם שני הפכים אי" אפשר לחברם, ונלחמים זב"ז, אעפ"כ, במקדש יש כח לחברם, ולכן, לא רק שאין איסור, אלא אדרבה -- יש חיוב לחברם (ראה בארוכה לקו"ש חכ"ט ע' 122 ואילך. חל"ו ע' 153 ואילך). וש').
9. 0. ראה לקו"ת ברכה צח, ב.
10. 10. *) גם צ"ע אם גם זה מן התורה כביוהכ"פ.

עמוד 314

1. 1. ראה מכילתא יתרו יט, ט. ועוד.
2. 3. ולהעיר, שענין זה הוא בטבעו של כאו"א מישראל -- כמשינ (ריש פרשתנו ובפרש"י) ,וארא אל האכות", ומצד טבע הבריאה -- ,האב זוכה לבן כו'" (עדיות פ"ב מ"ט), כמבואר בתו"א ריש פרשתנו ש,בחי' האבות היא ירושה לבניהם אחריהם בכל דור ודור", ולכן, ,תמיד יש בתי' זו (,וארא") בכל זמן בכל אדם"
3. 4. ראה טור או"ח סו"ס תיז. קה"י אות יו"ד ערך ייב חדשים וי"ב שבטים. תו*א שמות מט, ד. אוה"ת בראשית כז, א-ב. שמות ע' כט. ועוד.
4. 5. סי" יעב"ץ ש' הגיא. ,דבר יום ביומו* (לפני חודש שבט) -- מאמר ,מה יפית* (דרוש האחד עשר). וראה לעיל ע' 90 ואילך.
5. 6. ויומתק יותר (השייכות לראש חודט) ע"פ פיי הצ"צ (לקמן ס"ו) שההוספה ד,יוסף* הו"ע עבוד התשובה, הפיכת ,אחר" ל,בן" -- כי ההפיכה מזדונות (,אחר") לזכיות (,בן") היא חידוש גמור שאינו ע"פ (ואדרבא -- היפך) סדר השתלי, ונעשה רק ע*י עבודת ישראל, בדוגמת החידוש דראש חודש, כנ"ל ס"א. ולהעיר, שגם ר"ח קשור עם ענין התשובה -- ,,הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח" (חולין שם. וראה אוה"ת בראשית ט, ב ואילך).
6. 7. וגם הענין ד,משנה תורה" שהתחלתו בר"ח שבט (כדלקמן ס"ו) שייך ל,מוספים" -- התחדשות, כדלקמן הערה 1,
7. 8. להעיר גם ע"ד הקשר לשיעור היומי ברמב*ם (להמנהג הפשוט דג' פרקים ליום) -- סיום הלכות שלוחין ושותפין -- בעבודת האדם: ,שלוחין" - קאי על נש"י, שלוחו של אדם העליון כמותו, שעי"ז בכחם לעשות את המצוות -- כבדו את המצוות שהן שלוחי (ראה לקו"ת ר"פ ויקרא). וענין זה הוא מצד טבע הבריאה -- ,תמידים כסדרם"; וע"י העבודה בפועל -- נעשים ,שותפין", מכיון שפועל חידוש בבריאה* -- ,מוספים כהלכתם".
8. 8. החדה
9. 9. *) ראה לקוש ח"ור ע' 23 הע" 73 דעני .עשותף
10. 10. להקביה במעדב" (שבת קיט. רע"ב) הוא שפועל חידוש גמור בבריאה -- בדוגמת חידוש הבריאה ע"י הקב"ה. בריאת יש מאין. שלכן. .נעשה שותף להקב"ה". שותפין שוים.

עמוד 315

1. 9. שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט (לעיל עי 9).
2. 0. דברים א, גזה.
3. 3. ו להעיר מזח"ג (רסא. א) שההפרש בין ד' ספרים הראשונים למשנה תורה הוא דוגמת ההפרש שבין תושב"כ לתושבע"פ והיינו, שהשורש של תישבע"פ בתושב"כב הוא משנה תורה (ראה מג"ע אופן רמו, אוה"ת דברים ע' ז)] -- והרי תושבע"פ הוא מה שנתחדש ע* העכידה דישראל (המשר תרס"ו ע' שפג ואילך).
4. 2. פרש"י עה"פ שם, ה.
5. 3. לשון הכתוב -- אסתר ט, כח.
6. 4. ראה רמ"ז בספר תיקון שובבים. הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט. וידועה הראי' ע"ז ממשנה ספ"ג דגיטין: בודקין את חיין . . ובהוצאת סמדר כוי.
7. 5. ויש לומר דגם בימי הש"ק (ואדרבה) - שבלאה"כ ,ויקהל משה", ,עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם . . כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת, ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה כו" (יל"ש ר"פ ויקהל. הובא בשו"ע אדה"ז הלי שבת סר"צ ס"ג).
8. 8. ש"פ וארא, ו"ח שבט תשמ"ו
9. 6. תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א). ועוד,
10. 7. תניא רפמ"ב,
11. 8. ברכות כח, א. ושינ.
12. 9. ויצא ל, כד.
13. 0. אוה"ת ויצא רכ, א ואילך. ויחי שפו, א ואילך, שצ, א ואילך. שצז, ב ואילך,
14. 51. משלי כז יי

עמוד 316

1. 2. להעיר מהענין ד,מגלגליז זכות ליום זכאי* (תענית כט, א. וש"נ).
2. 3. אגהזק סכ"זיכת.
3. 3. ש"פ ואוא, ו"ח שבט תשמ"ו
4. 4. שיחות
5. 1. עירובין יג, ב. גיטיז ו ב.
6. 5. ראה קה" שם. ובאות ש' ערך שבט. בני ישכר מאמרי חידש שבט מאמר א' בסופו.
7. 6. פרשיי נשא ז, יא.
8. 7. נשא שם, עב. וראה לקוטי לוייצ אגרות ע' שכגזה, תיט -- על הפסוק.
9. 8. להעיר מלקוטי לוי*צ שם ע' תיט: ,אשר בתי" תענוג הוא ע"ד כמו יצחק, מלשון צחוק ותענוג". ויש לומר, שזהו הקשר גם עם שמו השני של בעל ההילולא -- , יצחק".
10. 9. ויחי מט, כ.
11. 0. ברכה לג, כד.
12. 1. ויחי שם.
13. 2. לקו"ת שה"ש ב, ד ואילך. ובארוכה -- אמרי בינה שער הק"ש פנ"ד ואילך.

עמוד 317

1. 3. פרש" ברכה שם.
2. 2. ש"פ וארא, ו"ח שבט תשמ"ו
3. 1. ו ודת.
4. 5. ח, יח. וראה פרשזי ט, בט.
5. 6. להעיר מחקשר דיצי"מ לשבט אשר (ששייר גם הוא לחודש שבט) -- ע"פ המבואר בלקוטי לוי"צ שם, ש,ע"י בח" אשר הי' גאולת מצרים, כי הרי שרח בת אשר היא שבשרה ליעקב שיוסף חי הוא . . והיא היא שהראתה למשה היכן יוסף קבור, שאז לקח משה את עצמות יוסף עמו*, והי יצי"מ, ובלי זאת לא יכלו לצאת ממצרים (שהרי השבע השביע יוסף על זה), הרי שיציאת וגאולת מצרים הי' ע" בח" אשר דוקא".
6. 6. ויש לומר, שכן הוא בנוגע לגאולה העתידה (,כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות") - שע"י העבודה ד,יפוצו מעינותיך חוצה", הפצת בת" ה שמן" שבתורה, ענינו של ,אשר" -- קא אתי מר דא מלכא משיחא (ראה אגה"ק דהבעש'"ט נדפסה בכש "ש בתחלתו. ובכ"מ).
7. 7. *) וענינו בעבודה -- שע"י אשר (שמן) הפצת המעיינות דפנימיות התורה. נתגלה העצמיות דיוסף, המודגשת בשמו -- ..יוסף גו" בן אחר", בי ע"י גילוי פנימיות התורה מגלים את פנימיותו של כל יהודי (.בן"), ועי"ז נעשה הגאולה (ראה לעיל ע' 87 ואילך)

עמוד 318

1. 7. אבות פ"א מיזז.
2. 8. פרשיי חוקת בא, כא.
3. 9. עירובין מא, א. וראה סוטה מה, ב.
4. 0. סה"מ באתי לגני ס"ע שמ ואילך. לקו"ש חי"א ס"ע 216 ואילך. ספר המנהגים חב"ד ע' 95 ואילך.
5. 5. ן7) לשון אדה"ז באגה"ק סכ"ז,
6. 6. ש"פ וארא, ו"ח שבט תשמ"ו
7. 2. ראה שבת קנ, א. רמב"ם הל' שבת פכ"ד ה"ה. שוזע אדה"ז הל' שבת סש"ו סיזב.
8. 3. ישעי בו, יט.
9. 4. ראה זח"א קמ, א,
10. 5. ראה יב, כ. שופטים יט, ח.
11. 6. רות ד, יח.
12. 7. בראשית ב, ד.
13. 8. ראה שמו"ר פ"ל, ג.
14. 69. מיכה ב, יג. וראה ב"ר פפ*ה, יד ובפרש"י. אגדת בראשית ספס"ג.