שיחה יח
545שיחה יח
לשון הברכה שאמר כ''ק אדמו'ייר שליט''א אחרי קבלת הפ''נ הכללי, ערב ראש השנה, ה'תשמייב.
סיי בגשמיות סיי ברוחניות, סיי אין ענינים הכללים, סיי אין ענינים הפרטיים, אין בני חיי ומזוני רויחי, 546לשון הברכה שאמר כ''ק אדמו''ר שליט''א אחרי קבלת הפ'ינ הכללי, ערב ראש השנה, ה'תשמייג.
זאָל דער אויבערשטער ממלא זיין משאלות כל אחד ואחת בתוך כלל ישראל בכל הפרטים ופרטי פרטים בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים.
וואַס דאָס אָלץ ווערט נכלל אין ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, להיכתב ולהחתם לאלתר' לחיים בספרן של צדיקים גמורין?,
און מתוך שמחה וטוב לבב ובקרוב ממש -- מקבל זיין פני משיח צדקנו במהרה בימינו ממש. אמן, כן יהי רצון.
547לשון הברכה שאמר כ'יק אדמו''ר שליטי'א אחרי קבלת הפ''נ הכללי, ערב ראש השנה, ה'תשדיימ'י
6-9
דער אויבערשטער זאֶל ממלא זיין משאלות לבב כל אחד ואחת בתוך כלל ישראל בכל הענינים, סיי די גשמיות'דיקע סיי די רוחניות'דיקע, 548ובמהרה בימינו ממש, ,ושמחת עולם על ראשם"".
549נוסח המברק ששלח כ''ק אדמוייר שליט''א לאנייש שי' בכל מרחבי תבל לקראת ר''ה ה'תשמי'ב
לשנה טובה תכתבו ותחתמו. /מקום החתימה/
נוסח המברק ששלח כייק אדמוי'ר שליט''א לאני'ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת ר''ה ה'תשד'יימ
לשנה טובה תכתבו ותחתמו שבתא טבא ויומא טבא /מקום החתימה/
הערות
עמוד 545
- 1. לקוטי הוספות / הברכות דר"ה שיחות 5
- 1. לך לך יב, ג. סוטה לח, ב. ירושלמי -- הובא בתוד"ה ואברכה -- חולין מט, א.
- 2. ב"ר פס'א, ד. ועוד. וראה בארוכה שיחת ש"פ וישלח ה'תשכ"ט -- נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 422 ואילך.
- 3. שה"ז קרוב ממש לזמן הגאולה הקשורה בהפצת המעינות חוצה (אגה"ק דהבעש"ט המפורסמת).
- 5. 4, שקבעה לשונות אלו בכמה תפלות ובקשות.
עמוד 546
- 6. לקוטי הוספות / הברכות דר"ה שיחות
- 1. ראה לקוטי לוייצ אגרות ע' שי.
- 2. ר"ה טז, ב. -- ,ועמך כולם צדיקים* (ישעי' ס, כא).
- 3. ,תשמיג" ר"ת ,חהי' שנת גאולת משיח". היינו, נוסף על ,(חהי' שנת) ביאת משיח* (תשמ"ב), תהי' גם התגלות וגאולת משיח.
- 4. ל' הכתוב -- עקב יא, יב. ו,רשית השנה" קאי על ראש השנה -- ראה אגה"ק סי*ד, וראה בעה"ט עה"פ שם. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו.
עמוד 547
- 1. לקוטי הוספות / הברכות דר"ה שיחות 17
- 1. ר"ת ,תהי' שנת דברי משיח -- בהמשך ל(שנות) ,(תהי' שנת) ביאת משיח" ו,(חהיי שנת) גאולת משיח* -- לימוד התורה מפיו של משיח (ראה לקו"ת צו יז, א. שער האמונה פנ"ו ואילך. ועוד).
- 2. ספר יצירה פ'א מיזי
- 3. ראה סוכה ה, א. סד'ה וירד תרמ"ג. דיה וידבר אלקים תרס"ט, תרצ"ט (האי). -- להעיר שזהו גובה רה"ר (שבת ז, ריש ע"ב. ובכ*מ).
- 4. ברכה שלישית דברכת המזון. -- ובמ"א -- שזהו מתאים לד' אותיות שם הוי", מקור כל הברכות.
- 5. ערכין לא, א (במשנה), שמ"ש (בהר כוה, ל) ,שגה תמימה* הוא ,להביא את חודש העיבור". דהיינו, שגם בלי חודש הנוסף נקרא שנה (ראה ר"ן נדרים סג, א. שוית נריב מהדו"ק אה'ע ס'כ), אלא שע"י חודש העיבור מיתוסף בה ענין ה,תמימות'. וראה אוה"ת לתהלים (יהל אור) עה"פ (יט, ח) תורת ה' תמימה (ס"ד, ח).
- 66. שופטים יח, ג.
- 8. ד נצבים מה, ג.
- 8. אהלות פ"א מיח.
- 10. זחיא קע, ב.
- 0. בבכורות מה, א.
- 11. להעיר שבשנה זו מספר הכי גדול דימים -- שפ"ה.
עמוד 548
- 1. 4:08 לקוטי הוספות / הברבות דר"ה שיחות
- 2. דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
- 3. כמ"ש ביציימ (ו,כימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו)) -- בא י, ט.
- 4. עקב יא, יב. ולהעיר ש,רשית השנה" קאי על ראש השנה -- ראה אגה"ק סי"ד. וראה בעל הטורים היפ שם. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו.
- 5. מכילתא ופרש"י עה"פ יתרו כ, ט. טושו"ע (ושו"ע אדה'ז) אויח סש"ו ס"ח (סכ"א). ועוד.
- 6. לקו"ת שבת שובה סו, ג. סה"מ תרס"ה ע' י. תש"ג ע' 38.
- 7. מג'א או"ח סר*ג סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וראה (נוסח תפלת מוסף לשבת) פע'ח שער יח רפ"ג. שעה'כ ענין טבילת ערב שבת.
- 8. כי יום הששי זה הוא בכלל היומא אריכתא (רמב"ם הלי יריט ספ"א. שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר ס"ג-ד).
- 9. שלכן אומרים היום יום א' וכו' בשבת (לפני שיר של יום. וראה מכילתא, מכילתא דרשב"י ורמבין יתרו כ, ח) והז פרט ב,מיניי מתברכין".
- 20. וחיב סג, ב. פח, א
- 21. כמו שה" בגלות מצרים -- בא שם, כג.
- 2. שגלו לאדום שכינה עמהן . . ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן (מגילה כט, א (כגיי הע"י).
- 3. תהלים מח, ג.
- 4. בשלח טו, יז ובפרשיי עה'פ. זח'ג רכא, א. ועוד.
- 5. ישע" לה, י. שם נא, יא.
עמוד 549
- 1. לקוטי הוספות / הברכות דר"ה שיחות 9
נדרים ס״ג א - הטקסט מספריא
מֵיתִיבִי: אֵיזוֹהִי זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה? הַבְּכִירָה — בִּשְׁלֹשָׁה, בֵּינוֹנִית — בְּשִׁבְעָה, אֲפִילָה — בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה, וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּבְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו. וְכֵן הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו.
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: בִּשְׁלָמָא רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה — לִישָּׁאֵל. שְׁלִישִׁית — לְהִתְעַנּוֹת. אֶלָּא שְׁנִיָּה לְמַאי? וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: לְנוֹדֵר.
וְאָמְרִינַן עֲלַהּ: כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ שִׁבְעָה יָמִים זֶה אַחַר זֶה — אַתָּה מוֹנֶה בָּהֶן רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. כְּמַאן? כְּרַבִּי יוֹסֵי!
הַהוּא דְּאָמַר ״עַד הַגְּשָׁמִים״.
מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לְשָׁנָה״, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה — אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ. ״עַד רֹאשׁ אֲדָר״ — עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן. ״עַד סוֹף אֲדָר״ — עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.
גְּמָ׳ אַלְמָא סְתָמָא דַּ״אֲדָר״ דְּקָאָמַר — רִאשׁוֹן הוּא.
לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב ״אֲדָר הָרִאשׁוֹן״, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״אֲדָר״ סְתָם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲדָר הָרִאשׁוֹן — כּוֹתֵב סְתָם, אֲדָר שֵׁנִי — כּוֹתֵב ״תִּינְיָין״.
אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, הָא דְּיָדַע דִּמְעַבְּרָא שַׁתָּא, הָא דְּלָא יָדַע.
The Gemara raises an objection against the statement by Rabbi Zeira from the following baraita: When is the time of the rainfall? The early rainfall occurs on the third of the month of Marḥeshvan; the intermediate rainfall is on the seventh of the month, while the late rainfall is on the twenty-third of the month. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The respective dates are on the seventh, on the seventeenth, and on the twenty-third of Marḥeshvan.
Rabbi Yosei says: The first two time periods are on the seventeenth and on the twenty-third of Marḥeshvan, and the last period is at the beginning of the month of Kislev. And so too, Rabbi Yosei would say: The learned individuals, who would start to fast due to a drought at an earlier time than the rest of the community, do not start to fast until the New Moon of Kislev arrives and no rain has fallen.
And we say about this: Granted, they disagreed over the time of the first rainfall, as this time is relevant with regard to asking for rain through prayer. The time when the third rainfall is expected is relevant with regard to fasting due to lack of rain. But as for the expected time for the second rainfall, for what purpose did they disagree about its date? And Rabbi Zeira said: It is significant for one who vows until the rain.
And furthermore, we say about this: In accordance with whose opinion is that which is taught in the baraita: Rabban Shimon ben Gamliel says: In the case of rains that fell for seven days, one after another, you count them as the first rainfall and the second. In accordance with whose opinion is this statement? In accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who is the only tanna who holds that the first and second periods of rainfall span seven days. It is evident from this discussion that Rabban Shimon ben Gamliel argues that one who vows until the rain must wait until after the second actual rainfall. This contradicts the statement of Rabbi Zeira that until the rain is referring to the date when rain is supposed to fall.
The Gemara answers: That baraita is referring to one who said: Until the rains, rather than: Until the rain. Consequently, the expiration of his vow is determined by the actual time of rainfall.
MISHNA: In the case of one who said: Wine is konam for me, and for that reason I will not taste it for the entire year, if the year was extended, i.e., it was declared to be a leap year, he is prohibited from drinking wine during the year and its intercalated month. If he vowed until the beginning of the month of Adar, the vow remains in effect until the beginning of the first Adar. Similarly, if he says that his vow applies until the end of Adar, the vow remains in effect until the end of the first Adar.
GEMARA: The Gemara comments on the statement in the mishna that if one takes a vow until the beginning of Adar, it remains in effect until the beginning of the first Adar. Apparently, when one says Adar without specification, his statement is understood as a reference to the first Adar.
The Gemara asks: Shall we say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? As it is taught in a baraita: In the first month of Adar, when dating a document, one writes that the document was composed in the first Adar. During the second Adar, one writes the name of the month of Adar without specification; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says the reverse: During the first Adar one writes the name of the month without specification, and in the second Adar he writes that the document was composed in the second Adar.
Abaye said: You can even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as there is a difference between the cases: In this baraita, the case is one where the individual who took the vow knew that the year was extended, i.e., declared as a leap year, and the disagreement concerns which Adar is considered the principal one. Conversely, that mishna is referring to a case where he did not know that it is a leap year and that there are two months of Adar. Consequently, when he referred to Adar, all agree that he meant the first Adar.
רש"י על שמות כ׳:ט׳ - הטקסט מספריא
ועשית כל מלאכתך. כְּשֶׁתָּבֹא שַׁבָּת יְהֵא בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁלֹּא תְהַרְהֵר אַחַר מְלָאכָה (שם):
ועשית כל מלאכתך [SIX DAYS SHALT THOU LABOUR] AND DO ALL THY WORK — When the Sabbath comes it should be in thy eyes as though all thy work were done (completed), so that thou shouldst not think at all about work (Mekhilta).