שיחה יז

541שיחה יז

... ועל של עתה באתי לעורר על ההכרח הכי גדול, להכין תכנית מפורטת בהנוגע לחדש תשרי הבע"ל, שהוא חדש המושבע בכל, וכלשון רז"ל בזה (ויקרא רבה פ' כט, ח. עיי"ש בארוכה). וכוונתי בזה לצעירי אגו"ח, לנשי חב"ד וכו' וכל עניני חב"יד אשר באה"ק ת"ו, וגם בכל העולם כולו. כמו שחדש אלול בכלל -- אין ענינו רק חשבון על העבר, אלא גם הכנה טובה בהנוגע להעתיד. ובטח ימסור דברי אלה בכל מקום שידו מגעת, כיון שאין הזמן גרמא לכתוב לכאו"א בארוכה. ויה"ר שיבשר טוב בכל האמור.

. . וכיוז שנמצאים אנו בימי סיום וחותם דחדש תשרי הוא חדש השביעי, אשר כולו (ולא רק הימים טובים שבו) נקרא שביעי, וכפירוש רז"יל, מושבע בכל טוב, וידועים דברי רבותינו נשיאינו, אשר חדש כללי הוא לכל השנה, וממשיכים עניניו בכל ימות השנה,

הנה יהי' כן בעניניי להמשיך מהברכה והטובה דחדש זה על הימים הבע"ל מתוך שמחה וטוב לבב, ולהוסיף בפעולות טובות, וגם על הזולת להשפיע בזה.

לפלא שמאז מכ' מי"ט אלול, אין ממנו ידיעות, והרי החדש דאזלינן מני' (וכידוע הפירוש בדא"ח -- שנעשים לבחי' מהלך) הוא חדש הכללי דכל השנה, ומושבע בכל טוב וכמפורש במדרש, אלא שעל האדם לקיים מה שנאמר הרחב פיך לעשות כלים רחבים, ומבואר בדא"ח שזהו לא רק הרחבה בכמות אלא גם הרחבה באיכות, היינו 542= חדש ירידת הגשמים לברכה לחיים ולשובע 7 77

כלים מסוג אחר לגמרי, ויה"ר שלא יהי' בזה אלא חסרון בכתיבה אבל לא החסרון בהפועל בימי רצון והתעוררות דתשרי, ויומשכו על כל השנה כולה מתוך הרחבת הדעת אמיתית.

(ממכתב ה' מ"ח, תשט"ז)

ב"ה, ל' תשרי, אדר"ח מ"ח, ה'תשכ"ה ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו מיום כ"ה תשרי. ובעמדנו ביום איחוד חדש השביעי, חדש המשובע בכל טוב, וחדש מרחשון,

אשר הגשמים וירידתם הם תחלה ראש ומקור לכל הברכות וירידתם והמשכתם למטה,

יהי רצון אשר הכתיבה וחתימה טובה של כל אחד ואחת מבני ישראל, בתוככי כללות ישראל, שהייתה בחדש השביעי תומשך למטה בטוב הנראה ונגלה לנו, בהמצטרך לכל אחד ואחת בגשמיות וברוחניות.

וכחותם המועדים של חדש השביעי, זמן שמחתנו -

מתוך שמחה כפולה, שמחת הנותן, הוא השי"ת מקור הברכות, ושמחת המקבל -- עמו בני ישראל.

בברכה לבשו"ט מהבפועל בכל הענינים שכותבם 543במענה על מכתבו -- בלי הוראת זמן הכתיבה -- אשר רצונו הטוב לבוא לכאן על ימים נוראים הבע"ל, וגם זוגתו תחי' מסכמת על זה, וכמו שהיי אשתקד,

המתאים, כיון שהוא יסע לכאן, על משך זמן הנ"ל, והיא תשאר שם... (ממכתב כ"ז מנ"א, תשי"ב)

במענה על מכתבו מי"ט מנ"א. נעם לי לקרות בו שיהי' ש"צ בבית הכנסת בו הציעו לו שיאמר לפניהם דברי התעוררות בר"ה או ביום הכפורים. ובודאי שאך למותר לעורר בזה שצריך להיות בר"ה וגם ביוהכ"פ וגם בימים שבינתים, ובפרט בשבת שובה -- שהרי יהי" שם גם אז לפי הקביעות דשנה הבע"ל. אף שמובן -- באופן שלא ייגע את השומעים. ולכן לפעמים צריכים לומר שזהו שקו"ט שיחה ולא דרוש מוסרי. ובטח ימצא אופנים המתאימים ואותיות המתאימות. והשי"ת יצליחו. (ממכתב כדד מנ"א, תשט"ז)

הדו"ח פ"נ וכו' נת' ות'ח. ודבר בעתו בסמיכות לראש חודש דמזלו ארי, בו יבוא ארי' זה הקב"ה דכתיב בי' ארי' שאג מי לא יירא, ויבנה אריאל בונה ירושלים הוי" נדחי ישראל יכנס (ילקוט ירמי' בראשו ובתחלתו רמז נטר), דשנת הקהל את העם.

ולכתבם ע"ד שהותם כאן בחודש תשר -

מהנכון מטעמים מובנים שיתחלקו לשנים (ע"פ הגורל): האחת -- תבוא לח"י אלול ועד לאחרי יוהכ"פ; והשני' -- לחה"ס ועד לאחרי ש"ק בראשית,

באופן שלא יהי' הפסק ח"ו במילוי שליחות הקבוצה במקום שנשלחו, 544נוסף על שע"פ תורת הבעש"ט המפורסמת -- במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא.

בברכת הצלחה רבה בעבוה"ק ולזכות בתכב"י שי' לקיום מיד דהיעוד יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים ולבשו"ט

(ממכתב ג' מנ"א, תשמ"א)