תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו מקץ

שיחה א

רשימת העמודים (9) מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

339שיחה א

מקץ

א. הסיפור על חלום פרעה ופתרונו מעורר שאלות

על הסיפור שבפרשתנו אודות חלום פרעה, ואודות אי־הצלחת החרטומים בפתרון החלום, ועל הסיפור בהרחבה אודות פתרונו של יוסף, מתעוררות מספר תמיהות המוזכרות על־ידי מפרשי התורה, והן:

א) פתרונו של יוסף, ש"שבע פרות הטובות", ו"שבע השבלים הטובות" מצביעות על שבע שני שובע, ו"שבע הפרות הרקות והרעות" ו"שבע השבלים הרקות שדופות הקדים" מצביעות על שבע שני רעב, הוא, לכאורה, פתרון ברור, שניתן להבינו בקלות מן החלום עצמו, כפי שיוסבר להלן¹:

"פרות יפות מראה ובריאות בשר" הן תוצאה של ירק ותבואה מצויינים, ולפיכך זוהי הוכחה פשוטה לתקופת שובע. וכך בודאי מראות שבלים בריאות וטובות על צמיחה מוצלחת של תבואה – תקופת שובע. ולהיפך, פרות רעות מורות על חוסר במזון, וודאי ששבלים דקות ושדופות קדים הן הוכחה ברורה לתקופת רעב, וכך לגבי שאר פרטי החלום:

פרעה ראה בחלומו כיצד עולות הפרות מן היאור, הנילוס, שהוא משקה את ארץ מצרים², ובו תלויה הצלחת התבואה והמזון של ארץ מצרים³, וכיוון שתחילה הופיעו הפרות והשבלים הטובות, מובן, שבתחילה תבוא תקופה של שובע במצרים ואחר־כך הפרות והשבלים הרעות – תקופת רעב.

ומכך שמספר הפרות והשבלים היה שבע, מובן, שמדובר בתקופה של שבעה יבולי שבלים (תבואה), אשר כל צמיחת תבואה היא אחת לשנה, וגידול זה הוא על־ידי⁴ החרישה וכו' עד לדישה באמצעות הפרות הטובות – שבע פעמים בשבע שנים⁵.

ולפי כל זה אין מובן: (א) כיצד ייתכן שחרטומי מצרים לא הבינו דבר פשוט כל כך, והם פתרו את החלום בפתרון "שלא היה קולן נכנס באזניו (של פרעה)"⁶? (ב) מהי החכמה הגדולה שבפתרון יוסף, אשר עוררה התפעלות גדולה כל כך אצל 340פרעה, עד שהוא מינהו למשנה למלך⁷?

ב)מידלאחרשסייםיוסףלספרלפרעה את פתרון החלום הוא המשיך, תוך הדגשה שזה המשך, על־ידי וא"ו חיבור, ונתן לפרעה ייעוץ בהרחבה "ועתה ירא פרעה... יעשה פרעה ויפקד..."⁸. לכאורה קשה: כיצד מתערב יוסף בעניני המלכות⁹?

[יש מפרשים¹⁰ האומרים שיוסף הוסיף את העצה "ועתה ירא פרעה..." מפני שבכך הוא הסביר לפרעה את התכלית שלשמה הראה ה' לפרעה בחלום "אשר האלקים עושה"¹¹ – שאין זה סתם כדי לצערו וכדומה, אלא כדי ש"ירא... יעשה פרעה ויפקד פקידים...".

אך תשובה זו אינה מספקת, כי אם כך היה יוסף צריך לומר בפירוש, שהקדוש־ברוך־הוא הראה לפרעה את החלום למען "ועתה ירא... יעשה פרעה..."]¹².

ג) אם "ותפעם רוחו" של פרעה הוא כתוצאה מהעדר פתרון לחלומו, ולשם כך הביאו את יוסף מן הבור, הרי היה צריך להיכתב בפסוקים מיד לאחר הפתרון "ויטב הפתרון בעיני פרעה..."¹³, ומדוע אין ענין זה נזכר כלל בפסוקים, וכתוב באופן כללי, או רק על עצת יוסף, "ויטב הדבר בעיני פרעה"¹⁴?

ד) תמוה ביותר: שלוש השאלות שלעיל קשות גם לפי פשוטו של מקרא. מדוע איפוא אין מוצאים להן תשובה בפירוש רש"י על התורה, שהוא ראש הפשטנים, ומפרש, כידוע, כל קושי בפשוטו של מקרא¹⁵?

לפיכך הכרחי לומר שההסבר לכל הנ"ל מובן מעצמו לפי פשוטו של מקרא¹⁶, או שהוא רמוז בפירוש רש"י.

341ב. דברי רש"י על "ואין פותר אותם לפרעה"

כדי להבין זאת יש להבין תחילה את דברי רש"י על "ואין פותר אותם לפרעה"⁶ – "פותרים היו אותם אבל לא לפרעה... שהיו אומרים שבע בנות – אתה מוליד שבע בנות אתה קובר", ולכאורה אין מובן:

א) לשם מה צריך רש"י לומר מה היה פתרון החרטומים, ואינו מסתפק¹⁷ במה שקשור לפשט הפסוק "פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה קולן נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם"?

ב) המקור לפירוש "שהיו אומרים שבע בנות..." הוא במדרש¹⁸ (בפסוק אין רמז לפתרון זה¹⁹). אך במדרש נאמר שפתרון זה היה רק לחלום על שבע הפרות הטובות ושבע הפרות הרעות, ואחר כך ממשיך המדרש ואומר: "שבע אפרכיות²⁰ מורדות בך"

מדוע משנה רש"י ואומר שהחרטומים הציעו רק פתרון אחד²¹ [במיוחד כאשר נראה בפשטות ששני חלומות פרעה מורים על שני ענינים – ואשר לפיכך היה יוסף צריך להסביר בפתרונו "ועל השנות החלום..." – ולפיכך סביר להניח שהחרטומים פתרו זאת כשני ענינים²²].

ההסבר לכך הוא, ש"היא הנותנת": רש"י בוחר רק פתרון זה של החרטומים, ומפני שרק הוא מתאים לפשוטו של מקרא, ולכן, לפי דרך הפשט, הציעו החרטומים לפרעה רק את הפתרון האחד הזה. ולפי זה מובנת גם טעות החרטומים שגרמה להם שלא לפתור את החלום באופן פשוט (שבע שנים וכו', כדלעיל בסעיף ב'), וכך מובן החידוש הגדול שבפתרון יוסף, כדלהלן.

342ג. לפי רש"י הבינו החרטומים שיש כאן רק ענין אחד

לפי דיוק זה בפירוש רש"י מובן גם־כן שאי אפשר לומר שלפי רש"י, החידוש בפתרון יוסף הוא (כנאמר במדרש), דבריו בתחילת הפתרון, ש"חלום פרעה אחד הוא"²³, ולא כפי שסברו החרטומים, לפי המדרש, ששני החלומות שונים זה מזה ולהם פתרונות שונים, ואשר לכן הם לא יכלו לפרש את החלומות כפשוטם²⁴.

רש"י אומר בפירוש "שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר", ואינו מוסיף פתרון מיוחד לחלום השני²⁵. זוהי הוכחה לכך, שלדעת רש"י, לפי פשוטו של מקרא ולא מדרשו, הבינו החרטומים²⁶, שיש כאן ענין אחד בלבד²⁷.

ד. יוסף הבין שחלום זה אינו כחלומות אחרים

אברבנאל²⁸ מוסיף על האמור לעיל, שההבדל בין החרטומים ליוסף היה בהסתכלותם הכללית על ענין החלומות ופתרונם: החרטומים הכירו את חכמת פתרון החלום, וידעו שהדמיון גורם לכך שתוכן החלום הוא חיקוי ומשל לענינים אחרים וכו', ולכן הם פתרו את החלום באופן שהפרות והשבלים אינן כפשוטן אלא משל ורמז על שבע בנות ושבע מלכיות. לעומת זאת, יוסף הבין ברוח הקודש (ולא רק לפי מדע פותרי החלומות בדרך הטבע), את האמת, שחלום זה איננו כחלומות אחרים (המושפעים גם מן הדמיון ולכן הם משל ורמז)²⁹, אלא 343הוא הודעה מלמעלה, ולפיכך מובן שהפרות והשבלים הן כפשוטן³⁰.

אך בדרך פשוטו של מקרא ובפירוש רש"י על התורה אין הבדל בין סוגים שונים של חלומות, ואופנים שונים לפתרון חלומות,

[ובמיוחד כאשר כבר למדנו קודם־לכן בתורה, שחלומות מראים ונפתרים לפי פשטותם, ולא ברמז, כדלהלן:

תחילה חלום יעקב³¹ – "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" – המשמעות היא כפשוטה, שהמלאכים שליווהו בארץ ישראל עד חוץ־לארץ עלו בסולם לשמים, ומלאכי חוץ־לארץ "ירדו..." כדי ללוותו בחוץ־לארץ.

בדומה לכך: "וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים"³².

יתר־על־כן, כבעניננו: את חלומות יוסף³³, "והנה אנחנו מאלמים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי", הבינו האחים בפשטות, שהכוונה היא שהם ישתחוו (בקשר לענין אלומים ותבואה³⁴) ובדומה לזה גם בחלום השני³⁵].

מובן, שלפי דרך הפשט, מסתבר ופשוט יותר במבט ראשון, לפתור את החלום על שבע שני שובע ורעב כפשוטו, ביחס לכל מצרים, מאשר לומר שזהו רמז דק לענין צדדי מאד, ורק בקשר לפרעה.

ה. הפתרון על השנים קשה בגלל המשך החלום

ההסבר לכך הוא: הקושי העיקרי בחלום, אשר בגללו לא פתרוהו החרטומים כפשוטו (שהפרות הטובות מורות על שובע וכו') הוא המשך החלום "והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור": אם הפרות הרעות מצביעות על שבע שנים מאוחרות יותר, כיצד הן יכולות להיות ביחד עם הפרות הטובות המצביעות על שבע שני שובע שעברו?³⁶ הן שנה חדשה באה רק לאחר שהקודמת עברה³⁷.

344לפיכך המציאו החרטומים, על־פי ידיעותיהם, את הפתרון "שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר"³⁸, כיוון שבפתרון זה ייתכנו שני ענינים ביחד: בו בזמן ש"שבע בנות אתה מוליד" גם "שבע בנות³⁹ אתה קובר",

שהרי בתקופות ההן, ובמיוחד כאשר מדובר במלך, וכמובן ועוד יותר כאשר מדובר בפרעה⁴⁰ מלך מצרים – מלך בארץ כמצרים שאנשיה "שטופי זימה"^*, היו לו מספר נשים ומספר פילגשים,

ולכן ייתכן, שבו בזמן ש"שבע בנות אתה מוליד" גם "שבע בנות אתה קובר" – שבע בנות אחרות.

וכך מובן גם הפתרון של

ותאכלנה" ו"ותבלענה", כי הצער ועגמת הנפש על "שבע בנות אתה קובר" בולעים ולוקחים את השמחה על

שבע בנות אתה מוליד".

אך לא כך "שבע מלכיות אתה מכבש ושבע אפרכיות מורדות בך", שאין מצוי כלל שזה יארע באותו זמן. מובן, שמלך אחד אינו נלחם בבת אחת נגד שבע מלכיות⁴¹, רק 345לאחר שכובשים מדינה אחת, עוברים לאחרת, וכך הלאה.

זוהי גם הסיבה לכך שרש"י מביא את הפתרון של החרטומים "שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר" ואיננו מסתפק בעצם הפירוש "לא היה קולן נכנס...", כי בכך הוא רומז לסיבה שבגללה הם לא פתרו את החלום כפשוטו, שהוא מדבר על שבע שני שובע ושבע שני רעב, כפתרון יוסף.

ו. חידושו של יוסף

לפי זה מובן גם־כן⁴², שזהו חידושו של יוסף, ולכן הוא היה צריך להסביר כיצד ראה פרעה את הפרות הרעות באופן ש"ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור", מיד לאחר פותרו את החלום כפשוטו (ששבע הפרות הטובות ושבע השבלים הטובות הן "שבע שני השובע" וש"הרעות" הן "שבע שני הרעב"⁴³), מפני שבגלל קושי זה חיפשו החרטומים פתרון אחר, כדלעיל⁴⁴.

ולפיכך הוא הוסיף מיד, כהמשך וכחלק מן הפתרון, ולא כענין בפני עצמו, את דבריו "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם... ויפקד פקידים על הארץ וחימש את ארץ מצרים בשבע שני השבע ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות ויצברו בר... והיה האוכל לפיקדון לארץ לשבע שני הרעב". וכך מובן כיצד יכולות להיות שתי הקבוצות של שבע השנים ביחד, כדלהלן.

מיד עם התחלת שבע שני השובע דואגים לזמן של שבע שני הרעב, כבר אז נאגרים אוצרות תבואה לשבע שני הרעב, והרי זה כאילו ביחד עם שבע שנות השובע כבר קיימים בהכרה, ברגש ובמעשה, שבע שני הרעב.

וכך מצד שני: ביחד עם שבע שנות הרעב קיימות, כביכול, "שבע שני השובע", שהרי ניזונים אז מן התבואה של שבע שני השובע.

לפי זה מובנת לשון הפסוק "ויטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו", המוסבת על העצה ולא על עצם הפתרון, ומובן אף שבחו של פרעה ליוסף "אין נבון וחכם כמוך" ללא הזכרת מעלתו העיקרית בעניננו – כפותר חלומות, כיוון שגדולת חכמתו של יוסף לא התבטאה בעצם פתרון החלום, ששבע הפרות הטובות מצביעות על שבע שנים וכו', שהרי לשם כך, כאמור, אין צורך בחכמה מיוחדת, אלא בכך שהוא השכיל לאחד 346בפתרונו את שבע שנות השובע עם שבע שנות הרעב.

במילים אחרות: "אין נבון וחכם כמוך", כי באמצעות זאת הוא הוכיח כיצד הראו לו בחלום עצמו⁴⁵ את מה שפרעה צריך לעשות "ועתה ירא פרעה...", ולא רק את מה שהקב"ה עושה⁴⁶.

ז. פתרון יוסף רומז לאיחוד שני הפכים אצל יהודי בגלות

ההסבר בפנימיותם של הדברים הוא: חלומות פרעה ופתרון יוסף היו הגורם וההתחלה של גלות וגאולת " מצרים⁴⁷, כפי המובן גם באופן פשוט, כיוון שהם הובילו למינויו של יוסף לשליט על הארץ, וזה גרם לירידת יעקב ובניו למצרים, מכך מובן, שבתוכן ופתרון החלום בא לידי ביטוי ענין הגלות והגאולה.

ההסבר לענין זה הוא: מוסבר בספרי חסידות⁴⁸ על הפסוק⁴⁹ "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", שהגלות היא כחלום: בדיוק כשם שבחלום ייתכן איחוד של שני הפכים, כך ייתכנו אצל יהודי בגלות שני הפכים בהתנהגותו: אהבה לאלקות בתפילה, וטרדות של מו"מ בעניני העולם במשך היום.

לפיכך היו בגלוי, בחלום פרעה המורה על הגלות⁵⁰, שני הפכים:

ותעמודנה אצל הפרות" – שבע שנות השובע ביחד עם שבע שנות הרעב, כדלעיל. בנוסף לכך שכל מהותו של הזמן היא שתקופה אחת באה לאחר תקופה אחרת, וכשמו: עבר הווה עתיד, הרי קיימים שני סוגי זמנים שהם הפוכים במהותם: שני שובע ושני רעב, ובכך רמוז האיחוד של שני הפכים – אהבה לאלקות (שנות השובע⁵¹) יחד עם טרדות⁵² הפרנסה

347ח. הגלות – מדרגה שמעל להתחלקות, ולכן מתבטאת דוקא בחלום

לפי כל האמור לעיל מובן מדוע היה פתרון יוסף דוקא על איחוד שני הפכים:

בדרושים⁵³ מוסברת הסיבה לכך שדוקא יוסף היה פותר חלומות: למרות שהסיבה הגלויה לכך שבשעת שינה ובחלום ייתכן חיבור של שני הפכים היא מפני שהשכל אינו פועל אז, ונשאר רק כח הדמיון, וכך בזמן הגלות – אז אין מאירים בגלוי ה"מוחין העליונים" בכלל, ושל הנשמה בפרט, הרי הסיבה העמוקה יותר לכך היא⁵⁴, כיוון שדוקא שורש הגלות הוא מדרגה נעלית יותר מתקופה אחרת: דרגת "עיגולים" שמעבר להתחלקות לקוים של מעלה ומטה, כשם שבעיגול פשוט אין תחילה וסוף⁵⁵.

ולפיכך מתבטאת דרגה זו בחלום, כאשר החכמה והשכל, שממנו נובעת ההתחלקות, אינם מאירים ומשפיעים בגלוי⁵⁶.

ולכן היה דוקא יוסף פותר חלומות, כי מקורו הוא בעולם ה"עיגולים", ולפיכך היה בכוחו להסיר את הלבוש העוטף את דרגת ה"עיגולים", ולהורידה למטה בגלוי, כמו בשורשה למעלה.

לפי זה מובן מדוע עיקר פתרון יוסף היה איחוד שני ההפכים, שנות השובע ושנות הרעב, כי דוקא בכך השתקף שורשו של החלום – דרגת ה"עיגולים",

פתרונו של יוסף העניק כוח לענין הגאולה. כלומר, הסרת ההעלם והלבוש של החלום, הגלות, וגילוי המקיפים והעיגולים כפי שהם בעצמיותם.

השלימות בענין זה תהיה לעתיד לבוא, כאשר יקויים הייעוד "ולא יכנף עוד מוריך"⁵⁷ – ללא לבוש, ו"ביום ההוא יהיה ה' אחד – כשם שאני נכתב כך אני נקרא"⁵⁸.

הערות

עמוד 339

1. בחיי פרשתנו מא, ח. עקידה שער כט שאלה ב. אברבנאל פרשתנו "השאלה הד'". ועוד.
2. פרש"י ריש פרשתנו.
3. להעיר מב"ר פפ"ט, ד: רמז רמז לו כו'.
4. שעפ"ז מובן מה שראה תחילה החלום בפרות ואח"כ בשבלים. וראה בראשית רבתי לר' משה הדרשן פרשתנו מא, ד.
5. ראה רמב"ן פרשתנו מא, ב. מדרש הגדול שם. דעת זקנים בעה"ת שם. אברבנאל הנ"ל. ועוד.
6. פרש"י מא, ח (מב"ר פפ"ט, ו).

עמוד 340

7. בנוגע לתירוצי המפרשים – ראה לקמן בפנים ובהערה 16.
8. פרשתנו מא, לג ואילך.
9. רמב"ן פרשתנו מא, ד. אברבנאל הנ"ל "השאלה הח'". אלשיך פרשתנו מא, לג (שאלה הא'). כלי יקר שם, כז בסופו. אוה"ח שם, לג. ועוד. תירוצו של הרמב"ן (ועד"ז ברלב"ג ואוה"ח בתי' הב' שם) שהוא פתרון "ותאכלנה הפרות" אין " לאמרו לפרש"י (כמפורש גם בסוף דבריו), כי רש"י פי' (מא, ל) ד"ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה" (וראה רא"ם וגו"א פסוק ד'. ועוד). תירוצו הראשון של האברבנאל שהנביא לא יוכל לכבוש נבואתו ויתאמץ לומר מה שראה והמתחייב ממנו כו' אינו ע"ד הפשט (שהוא דרך פרש"י). ולהעיר מלשון יוסף (מא, טז) "אלקים יענה". וראה שם מא, לח־לט.
10. ראה פי' הב' והג' באברנבאל כאן ד"ה ועתה ירא. גו"א, כלי יקר ואוה"ח – הנ"ל. ועוד.
11. מא, כה. כח.
12. ועוד: מהי החכמה נפלאה בעצת יוסף וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע .. ויצברו בר גו'", שמובן בפשטות שכן צריך לעשות באם יודעים מראש שיבוא שבע שני רעב לאחרי שבע שני שובע כקושית המפרשים.
13. להעיר מוישב מ, טז.
14. מא, לז. ובספורנו.
15. כדמוכח גם מזה שבמקום שאין ביאור ע"ד הפשט כותב רש"י "איני יודע" – כבפ' תולדות כח, ה, ובכ"מ (נסמנו בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 1 שוה"ג להערה 2).
16. בחידושי ופירושי מהרי"ק (פרשתנו מא, ב) פי' שזוהי כוונת רש"י בזה שפי' בהחלום – פתרונו בפסוק ב' וד' סימן הוא לימי השובע כו' ותאכלנה סימן שתהא כל שמחת כו', להורות לנו שכל מה שאמר יוסף בפתרון החלום הי' בחכמתו חכמת הטבע והחלום הי' מורה הכל למבין, רק שה' סכל עצת החרטומים למען הביא יוסף אל המעלה שבא כו' (וכפ' הרד"ק ריש פרשתנו. בחיי הנ"ל. ועד"ז בת"י מא, ח. וכ"ה בפי' רש"י לב"ר פפ"ט, ו). אבל ע"ד הפשט – תמוה ביותר שנס גדול כזה – שמכל חרטומי מצרים נעלם מהם פתרון פשוט כזה (שבע שנים גו') – לא נרמז בכתוב ואפילו לא בפרש"י! ועוד להעיר א) עפ"ז הי' צ"ל פתרון יוסף מרומז (עכ"פ) גם בשאר פרטי החלום. ב) זה שפי' בפסוק ב' וד' "סימן כו'" – "יפות מראה" (פסוק ב') לא הובא בדברי פרעה כאשר סיפר החלום ליוסף. ג) "ותאכלנה" לא מפורש בפתרונו של יוסף (רק הבליעה – ראה פרש"י מא, ל). וראה גם עקידה הנ"ל דאין להשיב כתירוץ זה דמהרי"ק.

עמוד 341

6.
17. לתרץ יתור הלשון "לפרעה".
18. שבהערה 6.
19. דמש"כ ברע"ב כאן "מלשון פרות שהיא מלשון פרי' ורבי' כו'" (וראה גם גו"א), ועד"ז בכלי יקר ד"ה ויספר להם, לא נרמז כלל בהכתוב ובפרש"י.
20. כ"ה בב"ר לפנינו (בפעם הא' "מלכיות"). ובב"ר הוצאת אלבעק בשניהם "אפרכיות".
21. כמודגש בזה שלא הוסיף "וכו'" בסוף העתקתו פירוש המדרש.
22. ראה לקמן הערה 25 תירוץ הרא"ם. וראה כלי יקר הנ"ל.

עמוד 342

23. מא, כה.
24. חזקוני מא, ח. צרור המור וספורנו שם. " אברבנאל ובכ"מ.
25. – שלכן לא הוסיף "וכו'" (כנ"ל הערה 21). ולהעיר דמ"ש ברא"ם דגם לפרש"י אמרו ז' אפרכיות ורש"י השמיטו מפני שרז"ל לא אמרו זה אלא לפי הפותרים ההם שהיו חושבים שהם שני חלומות אבל עכשיו שנודע כבר ששניהם חלום אחד לא הזכיר רק הפתרון שהיו פותרים לו בפרות* – צע"ג איך אפשר לומר שרש"י מביא דברי החרטומים באופן שיתאימו לדעתו ופתרונו דיוסף!
26. ועפ"ז מובן מ"ש רש"י לקמן (פסוק כו) כולן אינן אלא שבע ואשר נשנה החלום פעמים כו'" – כי גם להחרטומים "חלום פרעה אחד הוא", ומה שאמר יוסף ש"כולן אינן אלא שבע" הוא רק הקדמה לבאר ולתרץ זה "אשר נשנה החלום פעמים כו'".
27. ודוחק לומר שכל החידוש והחכמה בפתרון יוסף הוא רק "ועל השנות החלום גו' פעמים כי נכון גו' וממהר גו' לעשותו" (מא, לב). ולהעיר שגם חלומותיו של יוסף (וישב לז, ו ואילך) היו באופן ד"השנות החלום", ולא נתקיימו עד לאחרי כב שנה (וראה רשב"ם חזקוני וריב"א פרשתנו שם החילוק. אבל לא נזכר כלל בפרש"י). וראה לקמן שוה"ג להערה 46.
28. וראה גם עקידה ד"ה ולזה אני אומר.
29. עיי"ש באברבנאל (לפנ"ז) בארוכה (ד"ה ואומר שהחלומות) כמה סוגים בחלומות כו'.
. ופשיטא שאינו מספיק מה שמסיים "כי גם לא הי' צריך להזכירו אלא כדי לפרש יתורא דלפרעה", דבשביל זה לא הוצרך להביא דוגמא, וכנ"ל בפנים.

עמוד 343

30. באברבנאל שם דחילוק החרטומים ויוסף הוא גם בענין שלישי – אם החלומות מגיעים – לפרעה עצמו או לכללות ארצו. ו
31. ויצא כח, יב. ובפרש"י.
32. שם לא, יוד.
33. וישב לז, ה ואילך.
34. וראה לקו"ש ח"י ע' 116 הערה 10.
35. להעיר שבאברבנאל שם (ד"ה ואמנם הפתרונים) שחלומות יוסף הבינו אחיו ע"פ חכמת הפתרון (והרי זה ידעו גם חרטומי מצרים).
36. ואין לומר שאמרו שפרט זה בהחלום הוא מה"דברים בטלים" שבו (ע"ד המבואר לקמן הערה
37. ולא ניחא לי' לרש"י פי' הרמב"ן (מא, ג) ועוד, ד"ותעמודנה אצל הפרות בצדן וקרוב להן והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב כו'", דהרי זה מרומז כבר בעולות אחריהן מן היאור, ופי' "ותעמודנה" כפשוטו – שהיו ביחד. וראה כלי יקר ר"פ (ד"ה והנה עומד) "כי לשון ותעמודנה מורה כו'".
38. , כי פרט זה הוא בסתירה לכללות תוכן החלום שהרעה באה אחרי הטובה ובאופן ד"ותאכלנה" "ותבלענה", היינו שהטובה מתבטלת בבוא הרעה (משא"כ בפרט דיאור לפתרונם (דלקמן הערה הנ"ל) הקושי הוא רק בזה שאין לו פתרון).

עמוד 344

38. ואף שלפנ"ז הפרט שבהחלום "והנה עומד על היאור. והנה מן היאור עולות גו' שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור גו'" אין לו פתרון כלל* – י"ל: החרטומים תפסו שחלק זה מן החלום אינו נכון (ראה פרש"י וישב לז, י), כי מכיון שהשקת ארץ מצרים היא לא מן הגשמים כ"א מן היאור, איך יתכן שמן היאור יעלו הן מזון טוב, " פרות טובות והן מזון רע – פרות רעות** (להעיר מתולדות יצחק (להר"י קארו) פרשתנו. וגם ע"פ פשוטו, ב' הפעמים (שמפורש בתורה) שהי' רעב בארץ לא הי' רעב בארמ"צ (לך יב, יוד. תולדות " כו, ב. ובפרש"י). אבל ראה רמב"ן פסוק ב' (ובכמה מפרשים) כי היאור לא יעלה רק מעט כו'***). ולכן הבינו ופתרו שההדגשה בהחלום היא לא בשייכות להיאור אלא לפרעה העומד על היאור
39. ולא "אותן אתה קובר".
40. להעיר מלך יב, טו.
*. פרש"י לך שם, יט.
41. להעיר מפרש"י (לך יד, ט) שאפילו ארבעה נגד חמשה מוכיח "שגבורים היו".
. בידי משה לב"ר (פפ"ט, ד) מפרש כן דברי המדרש שלכן לא נכנסו דבריהם באזניו כיון שלפתרונם אין שייכות להיאור. משא"כ לפתרון יוסף – ש"רמז רמז לו כו'".
. ועפ"ז יומתק דכאשר סיפר פרעה החלום ליוסף השמיט (מא, יט) דגם שבע פרות הרעות עולות מן היאור. וראה גם אלשיך כאן (מא, יז), כלי"ק הנ"ל ועוד, שבכוונה השמיט זה. ושם, דבכמה דברים שינה והשמיט כו'. וראה ב"ר לר"ם הדרשן פרשתנו מא, ב. אבל ראה לקמן הערה 42. ע "שבע בנות אתה מוליד כו'". ובזה חידש יוסף "שבע פרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה ושבע הפרות הרקות והרעות גו' שבע שנים הנה גו'" (שחוזר ומדגיש הענין ד"שנה"), שזה שמאותו היאור באו תחילה טובות ואח"כ רעות – כי "שבע שנים הנה": תכונת השנה היא אחרת מהז' שלפני', "ד "בשנה ההיא" (תולדות כו, יב ובפרש"י), ומזה בא גם השינוי בהיאור (ולהעיר מפרש"י פסוק כו).
. ואולי י"ל גם לפי"ז: מכיון שמזון הלא טוב (פרות הרעות) בא [לא מצד היאור (שהמים שבו אינם כדבעי וכיו"ב), כ"א] מצד שלילת היאור, שהמים אינם במדה ככל הצורך, א"כ איך מתאים זה ש"פרות אחרות (רעות) עולות מן היאור", היינו שמייחס ענין הרע להיאור. ודוחק. וראה ב"ר שם: ודכוותי' אין הרעב אלא מן היאור.

עמוד 345

42. ואף שכאשר פרעה סיפר החלום ליוסף לא חזר על הפרט ד"ותעמודנה אצל הפרות גו'", י"ל שהסיפור של פרעה הי' שוה להחלום אלא שהכתוב לא יחוש כמ"ש הרמב"ן (מא, ג), אבל ראה בהנסמן לעיל שוה"ג הב' להערה 38.
43. שזה הי' (כפרש"י מא, כו) רק הקדמה להסביר "אשר נשנה החלום פעמיים כו'" (כנ"ל הערה 26), והוצרך לזה כי לפתרון החרטומים לא הי' לזה פתרון. ולכן לא נכנס לאזני פרעה [נוסף על זה שלא הי' כפשוטו – ראה פרש"י מא, יב ד"ה איש כחלומו "לפי החלום וקרוב לענינו"].
44. ראה גם חזקוני וספורנו מא, ג.

עמוד 346

45. ועפ"ז מתורצת בפשטות קושיא הנ"ל (הערה 12) – כי אין החכמה בעצם העצה.
46. ועד"ז במ"ש "השנות החלום אל פרעה פעמיים כי נכון הדבר גו' וממהר האלקים לעשותו"* אין החכמה בעצם הפתרון "כי נכון הדבר גו'" אלא שזהו הקדמה להעצה "ועתה ירא פרעה גו'" שכל הטעם שהראה אותו אלקים הוא "כי נכון הדבר", וצ"ל "ועתה ירא פרעה" תיכף כו'.
47. ראה אלשיך פרשתנו מא, לג "כי בחלום פרעה הלז ובהיות יוסף הוא השליט על הארץ כו' תלוי' גאולת ישראל מגלות מצרים שהי' אז מתחיל". ונתבאר באוה"ת פרשתנו שמ, א ואילך.
48. תו"א וישב כח, ג ואילך. תו"ח פרשתנו עד, ב ואילך. אוה"ת שם (כרך ו') תתש, ב ואילך. ועוד.
49. תהלים קכו, א. וראה יהל אור שם.
50. ראה תו"ח שם: אך הנה בזמה"ג הוא שאמר ופרעה חולם כו'.
51. ראה תו"ח שם, ג.
52. שמוכיחות – שחסר לו בבטחון וכו' והתקשרות לאלקות הזן ומפרנס כו' בטובו בחן ובחסד (המראים על אהבת ה' וכו'). ראה ד"ה מים רבים תשל"ח פ"ב (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 276. סה"מ – מלוקט (קה"ת, תשמ"ז) ע' רעג).
. משא"כ בחלומותיו של יוסף שנתקיימו לאחרי כמה שנים, ולא נאמר בזה ש"נכון הדבר מעם האלקים גו'" כיון שלא היו ב' חלומות בתוכן אחד ממש, שהרי בחלום הב' נתחדש שגם "השמש והירח (אביו וכו') גו' משתחווים לי". (שנות הרעב51).

עמוד 347

53. תו"א שם כט, רע"א. תו"ח ויחי ד"ה בן פורת יוסף פ"ג ואילך. אוה"ת פרשתנו שם תתשב, א ואילך.
54. ראה ד"ה ענין החלומות לאדה"ז (סה"מ תקס"ב ע' צד־ה) ד"ענין החלום הוא היפך הטבע".
55. ראה גם סה"מ תרע"ח ע' קלב.
56. להעיר מאברבנאל שם ד"ה ואומר (משיחת ש"פ מקץ תשל"ב, תשל"ד)
57. ישעי' ל, כ.
58. פסחים נ, א.
56. להעיר מאברבנאל שם ד"ה ואומר שהחלומות, דנמצאו החלומות הצודקים .. מהשגחה האלקים בנערים ובפתאים יותר מהחכמים לפי כו'.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב לקו"ש חט"ו ע' 339