341

ב. דברי רש"י על "ואין פותר אותם לפרעה"

כדי להבין זאת יש להבין תחילה את דברי רש"י על "ואין פותר אותם לפרעה"⁶ – "פותרים היו אותם אבל לא לפרעה... שהיו אומרים שבע בנות – אתה מוליד שבע בנות אתה קובר", ולכאורה אין מובן:

א) לשם מה צריך רש"י לומר מה היה פתרון החרטומים, ואינו מסתפק¹⁷ במה שקשור לפשט הפסוק "פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה קולן נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם"?

ב) המקור לפירוש "שהיו אומרים שבע בנות..." הוא במדרש¹⁸ (בפסוק אין רמז לפתרון זה¹⁹). אך במדרש נאמר שפתרון זה היה רק לחלום על שבע הפרות הטובות ושבע הפרות הרעות, ואחר כך ממשיך המדרש ואומר: "שבע אפרכיות²⁰ מורדות בך"

מדוע משנה רש"י ואומר שהחרטומים הציעו רק פתרון אחד²¹ [במיוחד כאשר נראה בפשטות ששני חלומות פרעה מורים על שני ענינים – ואשר לפיכך היה יוסף צריך להסביר בפתרונו "ועל השנות החלום..." – ולפיכך סביר להניח שהחרטומים פתרו זאת כשני ענינים²²].

ההסבר לכך הוא, ש"היא הנותנת": רש"י בוחר רק פתרון זה של החרטומים, ומפני שרק הוא מתאים לפשוטו של מקרא, ולכן, לפי דרך הפשט, הציעו החרטומים לפרעה רק את הפתרון האחד הזה. ולפי זה מובנת גם טעות החרטומים שגרמה להם שלא לפתור את החלום באופן פשוט (שבע שנים וכו', כדלעיל בסעיף ב'), וכך מובן החידוש הגדול שבפתרון יוסף, כדלהלן.