343
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הוא הודעה מלמעלה, ולפיכך מובן שהפרות והשבלים הן כפשוטן30.
אך בדרך פשוטו של מקרא ובפירוש רש"י על התורה אין הבדל בין סוגים שונים של חלומות, ואופנים שונים לפתרון חלומות,
[ובמיוחד כאשר כבר למדנו קודם־לכן בתורה, שחלומות מראים ונפתרים לפי פשטותם, ולא ברמז, כדלהלן:
תחילה חלום יעקב31 – "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" – המשמעות היא כפשוטה, שהמלאכים שליווהו בארץ ישראל עד חוץ־לארץ עלו בסולם לשמים, ומלאכי חוץ־לארץ "ירדו..." כדי ללוותו בחוץ־לארץ.
בדומה לכך: "וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים"32.
יתר־על־כן, כבעניננו: את חלומות יוסף33, "והנה אנחנו מאלמים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי", הבינו האחים בפשטות, שהכוונה היא שהם ישתחוו (בקשר לענין אלומים ותבואה34) ובדומה לזה גם בחלום השני35].
מובן, שלפי דרך הפשט, מסתבר ופשוט יותר במבט ראשון, לפתור את החלום על שבע שני שובע ורעב כפשוטו, ביחס לכל מצרים, מאשר לומר שזהו רמז דק לענין צדדי מאד, ורק בקשר לפרעה.
ה. הפתרון על השנים קשה בגלל המשך החלום
ההסבר לכך הוא: הקושי העיקרי בחלום, אשר בגללו לא פתרוהו החרטומים כפשוטו (שהפרות הטובות מורות על שובע וכו') הוא המשך החלום "והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור": אם הפרות הרעות מצביעות על שבע שנים מאוחרות יותר, כיצד הן יכולות להיות ביחד עם הפרות הטובות המצביעות על שבע שני שובע שעברו?36 הן שנה חדשה באה רק לאחר שהקודמת עברה37.
הערות
- 30. באברבנאל שם דחילוק החרטומים ויוסף הוא גם בענין שלישי – אם החלומות מגיעים – לפרעה עצמו או לכללות ארצו. ו
- 31. ויצא כח, יב. ובפרש"י.
- 32. שם לא, יוד.
- 33. וישב לז, ה ואילך.
- 34. וראה לקו"ש ח"י ע' 116 הערה 10.
- 35. להעיר שבאברבנאל שם (ד"ה ואמנם הפתרונים) שחלומות יוסף הבינו אחיו ע"פ חכמת הפתרון (והרי זה ידעו גם חרטומי מצרים).
- 36. ואין לומר שאמרו שפרט זה בהחלום הוא מה"דברים בטלים" שבו (ע"ד המבואר לקמן הערה
- 37. ולא ניחא לי' לרש"י פי' הרמב"ן (מא, ג) ועוד, ד"ותעמודנה אצל הפרות בצדן וקרוב להן והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב כו'", דהרי זה מרומז כבר בעולות אחריהן מן היאור, ופי' "ותעמודנה" כפשוטו – שהיו ביחד. וראה כלי יקר ר"פ (ד"ה והנה עומד) "כי לשון ותעמודנה מורה כו'".
- 38. , כי פרט זה הוא בסתירה לכללות תוכן החלום שהרעה באה אחרי הטובה ובאופן ד"ותאכלנה" "ותבלענה", היינו שהטובה מתבטלת בבוא הרעה (משא"כ בפרט דיאור לפתרונם (דלקמן הערה הנ"ל) הקושי הוא רק בזה שאין לו פתרון).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

