שיחה ב

122שיחה ב

12 לקוטי

מפעיב

א על הפסוק : ;צו את בני ישראל ואמרת אליהם גו' ואת הארץ אשר תפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותי' ", מפרש רש"י -- לאחר שמעתיק את התיבות ,זאת הארץ אשר תפול לכם וגו'* -- ,לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין: נוהגות בחוצה לארץ הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב, לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות".

וצריך להבין:

א) מנ"ל לרשיי (אשר פירושו הוא לפי פשוטו של מקרא כידוע) דהטעם ש,הוצרך לכתוב" גבולי הארץ קודם כיבושה הוא בכדי שידעו בני ישראל לאחר הכיבוש איזהו מקומן של הד <מצות הנוהגות בארץ" -- הלא בפשטות ;הוצרך לכתוב" גבולי הארץ בנוגע ענין הכיבוש עצמו: לידע י עד היכן הם הגבולים של נחלתם בארץ כנען שעליהם לכובשה +1

ב) מהי האריכות וכפל הלשון בפירושו: ,(לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ) ואין .נוהגות בחוצה לארץ . . לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות"1 -- הו"ל לומר בלי

קצרה: ,לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב".

ג) מכיון שרש"י בא לפרש הטעם שהוצרך לכתוב גבולות הארץ, הרי מובן שפי' זה שייך ונוגע (גם ובעיקר) לתיבת ,לגבולותי' * שבסיום הפסוק -- ורש"י מעתיק התיבות .זאת הארץ אשר תפול לכם", שלכאורה אין להם שייכות עיקרית לפירושו, ותיבת ;לגבולותי' * דעלה קאי מרומזת ב;וגו'* +

ב. אח"כ מעתיק רש"י את התיבות ,תפול לכם" ומפרש: ,על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה לשון נפילה. ומ"א אומר * ע'י שהפיל הקב"ה שריהם של שבעה* אומות מן השמים וכפתן לפני משה אמר לו ראה אין בהם עוד כח".

בפשטות כוונתו של רש"י ליישב 123הלשון ,תפול לכם": איך מתאים לומר <נפילה" בשייכות לארץ1 ומתרץ ,על שם שנתחלקה בגורל נקראת . . ל' נפילה".

וצריך להבין:

א) לפרש"י ,הארץ אשר תפול לכם* היינו שנתחלקה ע"י (הפלת) גורל -- דבר שלא הוזכר בכתוב זה, הלא יש לפרשו כפשוטו: ,מאת הארץ אשר תפול לכם" שהארץ -- ארץ כנען תפול בידכם + (ברשותכם). ובסגנון זה הרי מתאימה ל' ,נפילה" גם בשייכות לארץ *.

ב) למה מביא רש"י פירוש שנל.

ממ"א (שאין זה אלא במקום שלפי'

הראשון יש קושיא ואי-הבנה -- וב- '

פרט שפירושו השני ממ"א הוא רחוק לכאו' מדרך הפשט) : איזה פרט מובן יותר לפי המ"א שאינו מובן לפי פי' הראשון ,ע"ש שנתחלקה בגורל וכו" 1

ג. והביאור בכ"ז:

באם הכוונה ב;וידבר ה' גו' צו את בנ"י גו' זאת הארץ . . לגבולותי *

1) כמו: ונפלתי ביד הערלים (שופטים טו, יח) ועוד.

68) ראה פרש"י לך (יב, ו) ,שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ". ובפרט דגם לפרש"י -- שנאמר ל' נפילה ע"ש נתחלקה בגורל, אין הכוונה שרק על הגורל נאמר כאן ,תפול" -- שאז הי' צ"ל ,יפול* -- כ"א של' נפילה קאי (גם) על (חלוקת) הארץ שנופלת לרשותכם (ע"פ הגורל) כלשון הכתוב ,זאת הארץ אשר תפול לכם גו'" (ראה באר מים חיים בפרש"י). וראה גם רבנו בחיי כאן: .נקראת חלוקת הארץ נפילה ע"ש שנתחלקה בגורל . . וזה שהזכיר נפילה ל' הפלת גורל".

וסעיב

היתה רק בכדי שבנ"י ידעו מה שייך לא"י וצריך לכובשו* ומהו מחוצה לה, הול"ל ,זאת נחלתכם בארץ כנען לגבולותי' " ותו לא:; ומאחר שאומר גם ,ואת הארץ) אשר תפול לכם"י שמוסיף ענין נתינתה ובאופן של ,תפול לכם" -- מבלי פעולה מצדכם, כ"א נתינה והפלה ע"י הקב"ה (דבר שאינו נוגע לקביעת הגבולות דכיבוש הארץ), הרי מוכח מזה שכוונתו לעוד איזה ענין בידיעת גבולות א"י השייך לנתינת הארץ ע"י הקב"ה, היינו שה" חיוב לדעת גבולות הארץ נוגע (גם) לדבר שענינו כלפי שמים.

נוסף עַל זה קשה קצת: אם נאמר שהמכוון בהודעת גבולי הארץ הוא רק למען ידעו בג"י חלק הארץ שהם מחוייבים לכבוש וכו" -- הי' צ"ל דיבור זה ליהושע, שכבר נאמר שאין משה מכניס את ישראל לא"ייי, כ"א יהושע יי הוא שהכניס את בנ"י לארץ. והוא שכבשה ולו הי' ראוי לצוות על פרטי גבולות הארץ הנוגעים לכיבושה :13 היינו שאע"פ שהדיבור -- בככל הדברות -- הי' צריך להיות למשה יי -- הו"ל לומר <צו את יהוד שע" (בכדי שידע הגבולות דהכבוש

9 ואם ישנו איזה ענין בהודעת גבולות א"י בשלעצמה (ולא בשביל לידע .מה לכבוש כו') למה לא הודיע פרטי הגבול לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (לך טו, יח ואילך). או כאשר אמר לו (שם יג, יז) .קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתנגה".

0) חקת כ, יב.

1) פינחס כז, יח ואילך.

2) ראה יהושע א,

ד. אבל לא הוזכרו פרטי גבולות הארץ כמו שנפרטו כאן.

3) ראה פרש-י ר"פ ויקראי 12414 לקוטי וכו') -- ולמה נצטווה משה:: ,צו את בנ"י ואמרת אליהם וגו'", מאחר שאי"ז דבר המסור ליד כאו"א מישראל 35

ולכן מפרש רש'י, דמה ש,הוצרך

לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב".

(היינו פרטי גבולות הארץ) הוא ;לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ", ולכן על כל אחד מבנ"י לדעת גבולותי' עד היכן מקום חיובן.

ועפ"ז יומתק שהציווי הי' ע"י משה דוקא: כשם שכל המצות לפרטיהן::, גם המצות התלויות בארץ, נאמרו ונמסרו לבנ"י ע"י משה, כמו"כ גם גבולות א"י -- פרט ותנאי עקרי בקיום המצות התלויות בארץ -- היתה צ"ל ג"כ ע*י משה דוקא.

ומעתה יובן למה לא העתיק רש"י גם תיבת ;לגבולותי' * כנ"ל -- בהיות

שעיקר פירושו הוא לדייק ש;הוצרך.

לכתוב מצרני גבולי רוחותי' * (לא רק בשביל הכיבוש עצמו, אלא בעיקר) בשביל המצות ה;גוהגות בארץ", כנ"ל, וההכרח לפירושו זה בא דווקא מן התיבות <זאת הארץ אשר תפול לכם", כנ"ל.

4 וכמו בכיבוש ארץ סיחון ועוג (שבעבר הירדן) -- נחלת בני גד ובני ראובן -- שלא מצינו בתורה (בסיפ חקת) שהודיעם פרטי הגבול לידע מה לכבוש.

וא"א לומר שהטעם לזה הוא מפני שכבשו כל השטח שבעבר הירדן, כי הרי מפורש (מטות לב, יז) ,וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ".

5) ולכל היותר, שייך לשרי הצבא או לאנשי המלחמה היוצאים בצבא אבל לא לכל בניי.

6 ראה פרש"י ר"פ בהר.

ממסעיב

ד אמנם עדיין צריך להבין: הרי גם ארץ עבר הירדן כבשוה בנ"י ונעשית ארץ בג"י, וכמפורש כבר זו דעבר הירדן היא ,נחלתנגו אלינו* (של בני גד וראובן) כמו שאר ,בנ"י איש גחלתו מעבר לירדן והלאה*, וא"כ הרי גם גבולותי' צריכים להיות ברורים יי בכדי לקיים שם מצות הנוהגות בארץ של שבטי ישראל:י1

ולכן מוסיף רש"י ומדגיש (לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ) ואין גו" הגות בחוצה לארץ . . לומר לך מן הגבולות הללו ולפנים המצות נוהגות"י ר"ל, שעפיי פשש"מ אין המצות נו"

הגות אלא בפנים מן הגבולות הללן

של ארץ ישראל, אבל לא מחוצה להם, היינו גם לא בעבר הירדן**.

. הגבול כמו שנפרט כאן ,מצרני גבולי רוד

חותי' סביב* של א"

[וגם מקום שכבשו בנ"י אחר כיבוש כל א*י שבספרי איי (עה"פ (עקב 'א, כד) ,כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיי גו*) ש,המצות נוהגות שם" א) לא הובא זה בפרש"י בפ' עקב. ב) גם בפרש"י ביהושע (א, ג) שהביא הדרשה עה"ם ,כל מקום גו" מספרי הנ"ל מסיים רק ,יהל 125לקומי

ה עפ"י כהנ"ל יובן מה שממשיך רשי בפירושו על +תפול לכם" ומפרש -- ,על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה לשון נפילה":

לפי המבואר בפרש"י דלעיל, שהטעם שהוצרך לכתוב גבולי הארץ הוא בכדי ,לומר לך מן הגבולות הללו ולפנים המצות נוהגות":; ושההכרח לפרש כן הוא לשון הכתוב .הארץ אשר תפול לכם",. שמשמעה שהיא נתונה לכם מהקב"ה, ולכן מחוייבים בה בכמה מצות שאינן נוהגות מחוצה לארץ כנ"ל -- א"כ אינו מובן למה תפסה התורה בל' <תפול*. (שתוכנה

קדש. ויהי' שלכם" ולא ש,המצות גוהגות שם"]

וראה ע"ד ההלכה בפרש*י סנהדרין .אא ב וז"ה על שתים. פרש"י מנחות פג, ב ד"ה כל הארצות (דמביאין עומר מעבר הירדן). וראה גם פרש"י פסחים גב, ב. פרשייי כתו" בות קי, א ד"יה שלש ארצות. ועוד (דעבר הירדן נק' א"י).

ושקו"ט בכ"ז בארוכה בתשב"ץ ת"ג סי" קצת, כפתור ופרח פ"י (פמ"ח). ברכי יוסף או"ח סי תפט סק"ד. ועיי ברכי יוסף (שםי ועדיו כתב בסדרי טהרות (להרה"ג כ" מד ראדזין) בכלים פ"א מ"ו) בסופו, דמסיק (ע'ים הכפו"פ) רמ"ש רשי ,עבר הירדן* במקומות הנייל אין הכוונה לארץ סיחון ועוגי כ"א היא חלק ,מערבה מגוף א"י ממש". ולדעת רש"י עבר הירדן ממש (היעו ארץ סיחון וּעוג) נקרא חו"ל בערך א"י ואין מביאין ממנה עומר ובכורים ושתי הלחם. עייייש, וראה אוצר הספרי (להגר"מ זעמבא) בריש ספרי זוטא (ע' כט ואילך). וראה צפע"ג כלאים פ"א צד 5 ע"א (הובא בד מפענח צפונות ע' קגב) דעבר הירדן ,יצא מכלל חוץ לארץ ולכלל א"י לא בא". ובמכתבי תורה מכתב יד (הובא במפענה צפונות שם) ד,הוה רק גדר דין ולא קדושת א"י עצמה"

מסעיב

נפילה וגריעותא -- בפשוטה כמשמעה) ולא אמר בלי ,אשר תקום לכם* וע"ד מש"נ ויקם שדה עפרון :.

(דבשלמא אם היינו מפרשים שה" טעם שהוצרך לכתוב גבולות הארץ הוא רק למען דעת עד היכן לכבוש (וכיו"ב), הי' אפשר לפרש .זאת הארץ אשר תפול לכם" -- תפול לרשותכם, אבל מכיון שא"א לפרש ככה. כנ"ל, אלא שהטעם הוא ,לומר לך* מקומו של קיום המצות התלויות בארץ, הרי עפיז הפי' ד,זאת הארץ אשר תפול לכם" הוא שתפול (ותנתן) לכם מאת הקב"ה, שלכן היא מקום מיוחד למצות שאין נוהגות מחוצה לה -- הרי א"מ כנ"ל : למה נקט קרא ל' נפילה שהיא היפך קימה ועלי) 1

וליישב קושיא זו מפרש רש"י שהד לשון ,תפול לכם" הוא ,ע"ש שנתחלקה בגורל נקראת חלוקה ל' נפילה", היינו ש,תפול" אינו מדבר בכללות הארץ, כ"א בחלוקתה (לשבטים) שרק זה (ולא הכיבוש) הי' ע"י גורל, וע"ש שהחלוקה היתה ע"י הפלת הגורל ,נקראת חלוקה לשון נפילה"*י.

אך עפי"ז קשה יי, דהרי אין המדובר 12616 לקוטי בתחלת פרשה זו בחלוקתה של הארץ לכל שבט:, כ"א על כבוש ארץ כנען כולה, שהיא נחלת כל ישראל (והגבולות הם שבין כללות א"י וחו"ל), וא"כ איך אפשר לומר שהמכוון ב,תפול (הארץ) לכם" (לכל ישראל) הוא לחלוקת הארץ לכל שבט בפ"ע עפ"י הגורל *3? ועוד ועיקר : הול"ל ,אשר תעלה לכם" שהוא ג"כ ל' בגורל ואדרבא: א) דוקא ל' זה כבר למדנו (בגורל דיוהכ"פ). ב) כאן מדובר בקביעת החלוקה ע"י הגורל (וכמש"ב על פי הגורל תחלק גו)) וזהו בעליתו ולא בעת שמפילים הגורל. וכבר פרש"י בנדו"ד *: והגורל כו' שבט פלוני עולה תחום פלוני עולה עמו. -- בכדי להורות ג"כ על הקימה והעילוי הנעשה בהארץ **:1

ולכן מביא רש"י פי' ממדרש אגדה ש,ע'י שהפיל הקב"ה שריהם של

נוסעיב

שבעה אומות וכפתן לפגי משה וכו' *, שעפיז מיושבת הל' ,תפול" גם בנוגע לכללות הארץ *:.

ולאידך גיסא, אין פי' זה השני מספיק, להיותו רחוק מפשט הכתובים ורק ,אגדה", כי אין רמז לכל ענין זה בפשטות הפסוק. נוסף לזה שדוחק גדול לפרש כן ,תפול": א) עפ"י מדרש האגדה קאי תפול על השר ולא על הארץ -- וע"פ פשש"מ קאי שתפול לכם" על ,ואת הארץ" ב) בהפסוק נאמר ,תפול" ל' עתיד, וב" מדרש אגדה מפרש ,שהפיל" בעבר *5.

ולכן מביא רש"י פי' הא - ואדרבא לראשונה, כי הוא העיקר.

ה מיינה של תורה" שבפרש'"י

,ארץ" קאי על כנסת ישראל *י, ו,זאת הארץ אשר תפול לכם" קאי על ירידת הנשמה למטה, שירידה זו - מכיון שאינה בסדר והדרגה כ"א מאיגרא רמה לבירא עמיקתא -- היא כמו נפילה.

ומרמז רש"י ,לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ כו' מן הגבולים הללן ולפנים המצות נוהגות" -- הכוונה בירידה ונפילה זו היא בכדי לקיים מצות מעשיות שהם ,תלויות בארץ" 127ואפשרות דוקא בתוך ,הגבולים" של הארץ הלזו הגשמית *י.

וע"י שהנשמה יורדת למטה ומקיימת את המצות מעשיות, הרי נוסף ע"ז שהיא משלימה את כוונת ירידתה לתקן את הגוף ונה"ב יי, הנה מצד המעלה שבמצות מעשיות (מצד עצמם) *י, היא מתעלית בעילוי עצום -- יותר מכמו שהיתה קודם ירידתה'י.

אך עפ"ז צריך להבין: מכיון שט"י קיום המצות למטה נעשה עלי' בהנשמה, א"כ למה נא' <תפול לכם"* לשון גפילה 1

ומפרש רש"י ,על שם שנתחלקה הארץ בגורל נק' חלוקה לשון נפילה", שבזה נרמז: ע"י ירידת הנשמה למטה בגוף ונה"ב, שאהבה ויראה שבנשמה הם בבחי' נפילה לגבי גילוי אהבה ויראה שהי' לה להנשמה טרם ירידתה למטה**י, הנה דוקא ע"י נפילה זו מגיעה יי לעבודה שלמע' מטו"ד הבאה

מסעיב

מבחי' ,גורל" שבנשמה -- היינו עצם הנשמה*יי

וממשיך רש"י ;ומ"א אומר ע"י שהפיל הקב"ה שריהם . . וכפתן לפני משה כן'", והיינו+ א) שע"י קיום המצות בארץ ב) ושעבודתו היא למע' מטו"ד (שמאירה אצלו בחי' ,גורל" שבנשמה), הנה הקב"ה מפיל וכופת [לפני בחי' משה שבכאו"א זי] את בל המונעים ומעכביםי

ואז בנקל יוכל לכבוש הארץ ולעשות לו ית' דירה בתחתונים, שאז כל העולם כולו יהי' בדוגמת א"י ש,עיני היא בה מהשית השנה ועד אחרית שנה"*י, וכמחז"ל עתידה א"י שתתפשט בכל העולם כולו*י.