שיחה ב

9שיחה ב

במדברג

א ?לאחרי סיפור הפרטים בדבר מנינם של בני ישראל וסדר הדגלים וכו', מבאר קרא ענינו של שבט'

1) ומה שהפסיק באמצע ב,ואלה תולד דות אהרן ומשה וגו'* (ג; אד) [אף שלכאורה : א) מאי קמ"ל ? ב) הפרטיות רבה: ג) אין זה שייך כלל לעניננו, ובפרט להפסיק בין מנין בנ"י ודגליהם למנין הלוים] -- וכו"כ מפרשי החומש שקו"ט בזה ודוקא בפרש"י -- אין כל רמז וביאור 1 והטעם :

עַה"פ (א, מט) ,אך את מטה לוי לא תפקוד" פרש"י : ,כדאי הוא לגיון של מלך להיות גמנה לבדו". וא"כ מובן במכ"ש שאהרן וצניו (שהם בדרגה עליונה יותר מ,לגיון של מלך", ובהפרש גדול יותר משבט לוי -- מאשר ההפרש דלגיון סתם ולגיוגו של מלך -- כיון שנכנסים לקה"ק) צריכים להיות נמנים לבדם, ולכן לפני מנין כל שבט לוי מספר הכתוב אודות ,תול" דות אהרן ומשה*, שהם מובדלים בפ"ע*.

*) ואף שפרש"י (ג, לט) ,אשר פקד משה ואהרן -- נקוד על ואהרן לומר שלא הי" במנין הלוים", שבפשטות * הכוונה בזה, שלא נכנס אהרן במנין שבט לוי (וראה מפרשי רש"י כאן) -- שמזה משמע לכאורה : א) שלולא הניקוד -- קס"ד שיהי" במנין הלוים. ב) שרק אהרן לא הי' במנין הלוים --

הכוונה בזה היא לשלול סברא הפכית -- שדוקא אהרן נמנה במנין הלוים, כיון שהוא הי' נשיא שבט לוי

(כמובן בפשטות. גם קודם שבא לפרשת קרח (יז, ידיח). ומ"ש (ג, לב) ,ונשיא

*) דווחק לומר שכונתו שלא פקד את שבט לוי -- זניקוד (לפרש*י עה"ת) ממעט בהענין ולא ששולל אותו לגמרי וישלח לג, ד).

(פרש*י

לוי*; ,הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו. ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה וגו' ". ומבאר פרטי עבודת שבט לוי וכו'.

והנה בפרשה זו אנו מוצאים כמה ענינים הנראים כסותרים זה את זה, וכמה ענינים בלתי מובנים :

א) עה"פ: ,ושרתו אותו" פרש"י: ומהו השירות, ושמרו את משמרתו, לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר וכו' והלוים הללו מסייעין אותם,

ומבאר הטעם (מעלתם לגבי הלוים) : .(א) הכהנים (ב) המשוחים" (ולהעיר -- דמשיחה מעלה הכהן לדרגת משוח מלחמה ולכה"ג). (ג) ,ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן . אביהם" ופרש"י : .בחייו"*, היעו שהיו כה"ג גם בחיי אהרן.

ועפיו מתורץ ג"כ שלא חשיב כאן כני משה גרשום כו' (מה שפרש"י ,ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה וכו'*, ה"ז רק מתרץ איך שייך לומר על נדב גו' שהם תולדות משה) -- כי כאן מובר רק בתולדות גו' (שהם) הכהנים גו" שלכן אין לכללם ב,הקרב מטה לוי גו"". (משא"פ בני משה. וכן פנחס בן אלעזר, שהרי ,לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי* (פרש-י פנחס כה, יג)).

*ן) פרשתנו ג וז

נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן נג"", הרי פרש"י ,על מה היא נשיאותו פקודת כו' * (וראה לקמן הערה 20))

ובפשטות נמנה נשיא כל שבם עם שבסו כדמוכח בהמנין דלמשכן (כי תשא גר ואלה פקודי גו").

1010 לקוטי בטרברג שיחות. זו היא השירות". לפי"ז הרי י"ל התיבות ;ואת משמרת בג"י" כוונתו בפשטות שפי' התיבות ,ושמרו את של רש'י לבאר מ"ש ,ושמרו וגו

משמרתו"* הוא כפשוטו, מלשון שמירה -- שלא יקרב זר -- ופי' הכתוב הוא ששמירה זו המוטלת בעיקר על הנהנים כוללת גם את הלוים בתור ,מסייעין".

וא'כ אי"מ: מדוע נדחק רש"י לפרש, בהדיבור שלאח"ז, על התיבות ,ושמרו את משמרתו" : ,כל מנוי שהאדם ממונה עליו ומוטל עליו לעשותו קרוי משמרת בכל המקרא, ובלשון המשנה כו' *, כלומר ש,משמרת" כאן פירושה *מינוי" -- ולא פירשה בפשוטה, מלשון שמירה ?

ב) לפי המובן מפרש"י בדיבור השני, ש,משמרת" הנאמרה גבי לוים היינו ,מינוי", למה לא פירש זה רש"י כשנזכרה תיבה זו (בפרשתנו) לראשונהי: ,ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות" ?

ג) מפרש"י עה"פ ,ושרתו אותו" נראה שעבודת הלוים, הנאמרה בפרשתנו, ענינה סיוע לכהנים בשמירת המקדש, כנ"ל, אבל בפסוק שלאח"ז, על התיבות * ,ואת משמרת בנ"י", פרש"י ,שכולן (כל בנ"י) היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם" -- היינו שעבודת הלוים היא במקום ובשליחות כל בנ"י בצרכי המקדש.

ד) בפשטות נראה, שבפירושו על

ואת משמרת בנ"י לעבוד את עבודת המשכן" --- דלכאורה, מהו ענינם של בנ"י לעבודת המשכן, שיתכן ע"ז הציווי להלוים ,ושמרו וגו' ואת משמרת בנ"י"? ולזה פירש רש"י שכוונת הכתוב לומר ,שכולן היו זקוקץ לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם", וזהו שאמר הכתוב ,ושמרו.. משמרת בני ישראלי.

אמנם לפי"ז אינו מובן כלל: הרי גם בהפסוק שלפנ"ז נאמר ,ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה וגו לעבוד את עבודת המשכן", ופשוט שגם שם מתעוררת אותה הקושיא: וכי על כל העדה לעבוד את עבודת המשכ ! -- ולמה נמנע רש"י מלד הסביר זה עד הגיעו לפסוק השני?

ה) עה"פ* ,מאת בג"י" פרש"י: כמו מתוך בנ"י, כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום וכו'", ואי"מ: מה הכריחו לפרש ש,מאת בנ"י" הוא ,כמו מתוך בנ"י", . ש,נבדלו" משאר העדה -- והרי לפי מ"ש רשיי לפנ"ז, ,שהלוים באים תחתיהם בשליחותם" של כל בנ", תתפרש תיבה זו כפשוטה : ,נתונים נתונים המה לו מאת בנ"י" -- מן בנ"י, שבנ'י ;נותנים" את הלוים בתור שלוחים שלהם, לעבודת המשכן (וכלשון בנ"א: ,מתנה מאת פלוני", שהוא הנותן את המתנה, ולא שהיא נבדלת מתוכו) -- ומה דחקו לפרש 11,מאת" זו באופן אחר*1

1) לאידך, על הפסוק' ,ואני הנה לקחתי את הלוים" שבו נאמר מפורש ,מתוך בנ"י", דמשמע בפשטות שנבדלו מתוכם, פרש"י להיפך: ,מתוך בנ"י -- שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי", היינו שתיבת ,מתוך" פירושה כמו ,מאת": הקב"ה ,לקחם" מאת בנ"י השוכרין (ונותנין) אותן ל,שירות" של הקב"ה. והרי כאן הוא חילוף הדברים -- הכתוב אומר ,מתוך" ורש"י פירשו מל' ,מאת" ?

ז) מהי כוונת רש"י במ"ש על התיבות ,נתונים המה לו" -- ,לעזרה* -- הרי זה ידוע כבר מפירושו לפנ"ז ,והלוים הללו מסייעין אותם" *?

ח) למה מעתיק רש"י גם התיבות <נתונים המה (לו)", והלא הוא מפרש רק משמעותה של תיבת לו" - ,לעזרה" +

ט) להלן בפ' בהעלותך עה"פ* ;כי

בסרברב

נתונים נתונים המה לי מתוך בנ"י" ביאר רש"י את הטעם לכפל הלשון: ,נתונים נתונים -- נתונים למשא נתו* נים לשיר", ולמה לא פירש זה בפסוק שבפרשתנו (שהיא הקודמת) שגם בו נאמר ,נתונים נתונים" 1

ב. ויובן כל זה בהקדים דבר תמוה בהמשך הכתובים הנ"ל, והוא שפסוק אחד חוזר ונשנה פעם שנית יי : לאחר שאמר הכתוב .ושמרו את משמרתו ' ואת משמרת כל העדה לפני אוהל מועד לעבוד את עבודת המשכן", מיד בא פסוק שני ובו לכאורה אותו התוכן ממש : ,ושמרו את כל כלי אוהל מועד ואת משמרת בנ"י לעבוד את עבודת המשכך" י: (שלכאורה אין ביניחם אלא שינוי בסגנון הלשון של הדבר הנשמר: במקום ,את משמרתו* שבכתוב הראשון, כתוב בשני ;את כל כלי אוהל מועד"* ).

1212 לקוטי

אשר ע"כ מסתבר לומר שתכתובים מיירי כאן בשני סוגי עבודת הלוים במשכן, ושניהם הם משמרת בנ"י:י: ועל ידי הנחה זו יתיישבו כל הקושיות והסתירות דלעיל (כדלהלן).

גב וביאור הענין :

עבודת הלוים במשכן מתחלקת לפרטים שונים : עבודת הפירוק, המשא וההקמה, עבודת השיךר, ועבודת השמירה *י -- שלא יכנס זר במשכן 5. ובכללותם הם שני **י סוגי עבודה: א)

3 ומ"ש ,משמרת כל העדה" ולפעמים ,משמרת בניי" -- הרי דרך המקרא לשנות לשונו (באם א"א לטעות עי"ז) ליופי המליצה (ראה לקו"ש ח"ז ע' 12713 בנוגע למ"ש (ויקרא ה, כד) ,לאשר הוא לו", אף שלפנ"ז (שם, כא) כתוב ,את עמיתו").

*15) להעיר דכביהמ"ק נחלקו בכללות

במסדברג

העבודה במשכן באופן חיובי, היינו צרכי המשכן המוטלים עליהם לעשותם, וב(עניני) המשכן עצמו; ב) העבודה המתבטאת באופן שלילי -- השמירה מכניסת זרים, ואינה בהמשכן עצמו, כ"א לתועלת בנ"י שלא יכשלו בו* וכמפורש :י ,ויאמרו בנ"י גו' כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות גו' ", שזוהי טענת בנ"י אשר ,אין אנו יכולים להיות זהירים בכך וכו" -- וב" מענה ע"ז בא הציווי: ,ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש וגו' וגם את אחיך מטה לוי גו' הקרב אתך וולוו עליך וישרתוך וגו'", כלומר שעל הכהנים, בסיוע הלוים לעמוד ולשמור שלא יקרבו בנ"י למשכן.

והפרש עיקרי בין ב' סוגי העבודה של הלוים: עבודתם החיובית לצרכי המשכן היא חובת הלוים ואינה בתור סיוע לכהנים -- (והכהנים נצטוו רק לשום אותם איש איש על עבודתו *) וכמו"כ בנוגע לעבודת השיריי ! משא"כ

לשוערים ומשוררים (דה"א ט. בדחו"ל עֶה*פ),

6 ובכלל זה, גם המינוי להיות ;גזד ברין ואמרכלין" שהרי נאמר ע*ז וישרתוך (פרש"י קרח יח, ב).

ד) יה כז ואילך.

13שמירת המשכן, שמפורש בקרא הנ"ל שאהרן ובניו הם הממונים והאחראים ע"ז, והלוים הם בבחי' ,וילוו עליך וישרתוך" :*.

ד והנה כיון שבפרשתנו בא הכתוב לבאר כללות עבודתם של הלוים, מובן שצ"ל מבוארים ב' סוגי עבודתם הנ"ל -- וזהו שפי' רש"י עה"פ :

,הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו. ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה וגו'* -- הרי מוכח מתוכו שכתוב זה מיירי בעבודה שהיא שירות וסיוע לבהן, לכן מפרש רש"י שזוהי ,שמירת המקדש שלא יקרב זר", כי רק חלק זה דעבודת הלוים (בעיקרו) שייך להכהנים, כנ"ל. ומהאי טעמא מביא רש"י כאן את הכתוב ,ואתה ובניך ובית אביך תשאו את עון המקדש", אשר בו מפורש ששמירת המקדש היא חובת הכהנים בסיוע הלוים.

ובמילא מובן שמ"ש ,ואת משמרת כל העדה" יש לפרש בפשטות: השמירה השייכת ונוגעת ל,כל העדה", שלא יכנס ממנה זר להמשכן.

וכיון שחוזר הכתוב ואומר עוה"פ

במדברב

ושמרו ,את כל כלי אוה"מ וגו'*, מוכחא מילתא שכוונתו עכשיו לסוג אחר (השני) בעבודת הלוים. וגם מלשון הכתוב ,כל כלי אוה"מ" -- משמע שזוהי עבודה המכוונת לכלי המשכן (ומבלי שום רמז שהוא בתור סיוע ושירות לכהנים). ובפשטות הכוונה בזה למשא הכלים ולשיר (כי לא מצינו ללוים שום עבודה בכלי אוה"מ חוץ ממשאם ושירם).

אבל עפ"ז מ"ש אח"כ ,ואת משמרת בנ"י" אין לו פירוש : מה ענינם של בנ"י לעבודת הלוים הלזו המוטלת רק על הלוים1

ומבאר רש"י שהפירוש הוא: ,שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם" -- כלומר ש" ,צרכי המקדש", הייגו העבודה החיו" בית שבה מיירי פסוק זה השני, ה"ה באמת עבודה המוטלת על כל ישראל -- וזהו הפירוש של ,משמרת בג"י* -- והלוים בשליחותם הם עושים.

ומכיון שזהו לכאורה חידוש, לכן מביא רש"י ראי' לזה ממ"ש לקמן ,כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם", היינו שהמעשר שבנ"י נותנים להלוים הוא ,שכר" עבודתם שהם עוב" דים תמורת (בשליחות) בג"י.

ה. עפ"ז הרי א"א לפרש ,משמרת" שבפסוק זה מלשון ,שמירה", שהרי אין כאן המדובר בשמירת המשכן, כ"א בעבודה חיובית ל,צרכי המקדש" -- ולכן מוכרח לומר שפירושה מלי ,מינוי"; ,ושמרו" הלוים (למלאות) ,את משמרת", את המינוי המוטל על .בני ישראל".

144 לקוטי

ומכיון שבפסוק שלפנ"ז כתוב כלשון זו ממש: ,ואת משמרת כל העדה", מסתבר שגם שם הוא מלשון ,מינוי* [כלומר מינוי על ,כל העדה" לשמירה מכניסה למקדש -- אף שמצד תוכן הפסוק עצמו אפשר לפרשה כפשוטה מלשון ,שמירה", כנ"ל (דהרי שם איירי אודות שמירת המשכן)], מאחר שב' הפסוקים באים בהמשך אחד. ולכן עה"פ ,ושמרו את משמרתו" פרש"י שהוא מלשון ,מינוי" -- בכדי לאפוקי מל' שמירה המתפרשת בפשטות -- ני אין סברא לפרשה אחרת ממה שמוכרחים לפרשה מיד בפסוק הסמוך.

ולכן עה"פ ,ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות" אין רש"י מפרש כלום, כי שם אין שום הכרח להוציאה מלשון ,שמירה" -- שבה משתעי קרא -- כמ"ש ,ולא יהי קצף על עדת בג"י" ופרש"י: ;ואם לאוי שיכנסו זרים בעבודתם זו יהי' קצף" -- וש,משמרת משכן העדות" הוא כפשוטה -- מלשון ,שמירה". משא"כ בפרשה זו שמצד סמיכות הכתובים יש לפרש כל ,משמרת" שבה מלשון ,מינוי", בנ"ל.

ו ולפי"ז, מ"ש לקמן ,ונתת את הלוים לאהרן ולבניו נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל", איירי בענין שמירת המקדש, שאין הלויים שלוחי בנ"י בעבודתה, וא"כ מ"ש בו

,מאת בנ"י" א"א לפרשו כפשוטו, שאותם נתנו בנ"י (בתור שלוחים) כנ"ל -- דהלא אין הדבר כן -

ומובן שפיר מה שפרש"י ע"ז: ,כמו מתוך בני ישראל, כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך".

בטרברג

אמנם מ"ש אח"כ .ואני הנה לקחתי את חלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור גו' *, היינו לקיחת הלוים באופן ישר מתוך בג'"י (ולא שנלקחו הכהנים ואח'כ צרפו אליהם הלויים) לכן פרש"י ,שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות עלי כו' ", היינו ש,מתוך* הוא במובן <מאת" --

ובפרט אשר פסוק זה הוא בהתחלת פרשה חדשה, לאחרי סיום הפ' שלפנרי ,ונתת את הלוים לאהרן ולבניו נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל", הרי מוכח שנפסק הענין דלעיל -- ומ"ש אח"כ ,ואני הנה לקחתי את הלוים גו'" אין זה המשך לענין נתינתם לאהרן ובניו כו" לשמירת המקדש -- שהוא עבודת אהרן ;והלוים הללו (רק) מסייעין אותם" .-- אלא שהמדובר בעבודת המשכן המיוחדת ללוים עצמם, שהם ממלאים בה את התפקיד מאת הקב'"ה. וזהו שפרש"י (ודייק זה גם ממשמעותא דקרא):

,ואני הנה לקחתי -- ואני מהיכן זכיתי בהן", שכוונת הכתוב לזכותו של הקב"ה בלוים -- זה מתאים

לעבודת עצמן במשכן, שכל כולה היא ,שירות שלי", של הקב"ה, ולא לעבודת שמירתן בהמשכן, שבה הם בבחי' ,ושרתו אותו", את הכהן.

ולכן פרש"י ,מתוך בנ"י -- שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי כו"'* -- דמכיון שמהלשון ,ואני הנה לקחתי את הלוים" משמע שקאי בעבודתם העיקרית בהמשכן, והכתוב מבאר ;מהיכן" זכה בהם הקב"ה, צ"ל שמ"ש ,מתוך בנ"י" אין הכוונה לאמר רק שנבדלו מתוך בנ"י, אלא שבזה מבואר 15גם זה גופא שאיירי אודות הפרט שבזה ,.ישראל שוכרין אותן לשירות שלי".

זה עפ"ז מובן ג"כ שבהפסוק ,ונתת את הלוים לאהרן ולבניו נתונים נתונים וגו'" אא"פ לפרש ,נתונים נתונים -- גתונים לשיר נתונים למשא". מאחר שמפורש בכתוב : שמיירי בעבודתם השייכת לאהרן ובניו, וזה אינו אלא בשמירת המקדש -- ועכצ"ל שהכפל .נתונים נתונים" הוא לחיזוק ולהדגשת הענין **.

ואעפ"כ מפרש רש"י ;נתונים המה לו -- לעזרה", דלכאורה הולל"פ זה בתחלת הכתוב: ונתת את הלוים, לעזרה" -- כי עיקר כוונת רש"י בזה הוא (לא לפרש תוכן הנתינה, אלא) לתרץ איך יתאים בענין שמירת המקדש .מאת (שליחות) בנ"י". וב' ד"ה באים בהמשך אחד (או שצ"ל ד"ה אחד): נתונים המה לו לעזרה+: מאת

2) משא"כ בפ' בהעלותך הרי שם כתוב ;נתונים גתונים המה לי גו' תתת פטרת כל רחם בכור וגו" -- הרי זה איירי גם בהחלק החיובי של העבודה, כב" פנים. [ולהעיר שגם שם איירי אודות ב' החלקים : א) פסוק הנ"ל אזירי בעיקר בעבודה החיובית. ב) מש"כ אח"כ (פסוק יט) ,ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו וגו" איירי בחלק שבזה מססיעים הם את הכהנים -- שמירת המקדש, וכסיום כתוב זה : ,ולא יהי" בבנ"י נגף בגשת בנ"י אל הקודש" ופרש"י : ,שלא יצטרכו לגשת אל הקודש שאם יגשו יהי' נבף"].

3) ראה פרש*י (לך יך, יו"ד) : בארות בארות חמר -- בארות הרבה. וראה ת"א ותיביע. כאן.

4 ולא כתב רשיי ,?סייעי אף שכתב

בסדרברנ

בנ"י, כמו מתוך כו'.

ח. ההוראה מהנ"ל :

כותב הרמב"ם *: ,ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו וכו' חרי זה נתקדש קדש קדשים * וכו" *

-- הרי אפשר יעלה בדעת מישהו שמכיון שעדיין לא הגיע לדרגא זו של ,נדבה רוחו אותו והבינו מדעו", אין הוא בכלל מי שיכול להתקדש ולהיות בבחי' לוי בעבודת ה',

ע'יז באה ההוראה בפרש"י הנאמר גם לבן חמש (למקרא), ובמילא גם למי שעומד בדרגת .בן חמש" בעבו" דת ה' -- ,שכולן היו זקוקין לצרכי המקדש אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם", והרי ,מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדינן ואינהו (השלוחים) מצי עבדי*י, ולכן בודאי שכאו"א (,כולן") שייך לעבודת הלוים ,להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו", ולמלאות שליחותו בעלמא דין ולעשות לו ית' דירה בתחתונים.

לפג"ז ,מסייעים" -- כי כנדו"ד לפרש"י הרי זה כאלו כתוב בהפסוק עצמו תיבה זו ,נתונים נתונים המה לו לעזרה מתוך בנ"יי לכן משתמש רש"י כאן בתיבה הרגילה בכתוב.

5 סוף הלכות שמיטה ויובל.

6 ולהעיר שפתת בדרגת ,שבט לן" ומסיים ב,קדש קדשים".