44
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שנלמד קודם לכן אודות שיר שהתקיים בפועל – בו היה "אז ישיר משה גו' לאמר" – שיר בפה9.
לא ניתן לומר, שרש"י מביא רק את שני כלי השיר10 הללו, משום שהם סוגים כלליים של כל כלי השיר – משום11 שהפסוק (בדברי הימים12) מחלקם לשלושה סוגים: נבלים וכנורות ומצלתים13; וממה נפשך: או שהיה על רש"י להביא את שלושתם (כולל "נבלים"), או רק אחד מהם כדוגמא14, ולאחר מכן להוסיף (על דרך שמוצאים בדברי הימים15) – "(מצלתים) וכלי שיר"?
ב. מדוע הוזכרה כאן רק עבודת השיר
גם צריך להבין: הן אמת שלשון הפסוק ("עבודת עבודה") פירושו שיר (שזוהי "עבודה לעבודה אחרת") – אך עדיין אין מובן בפסוק עצמו: העבודה של שירת הלויים לא נזכרה בפסוק עד כאן; דובר16 רק אודות עבודות הלויים בנשיאת המשכן, פירוקו והקמתו ושמירת המשכן (והמקדש). הציווי על עבודת השיר (על פי פשוטו של מקרא17) נאמר רק מאוחר יותר בפרשת בהעלותך18: נתונים נתונים, נתונים למשא נתונים לשיר –
ויש להבין: מהו הטעם שכאן, לאחר המנין של בני לוי ("כל הבא לצבא לעבודה גו'"), מזכיר הפסוק רק את עבודת השיר (ולא את שאר עבודות הלויים – חוץ ממשא), ובפרט שעדיין לא נכתב הציווי על שיר?
ג. "עבודת משא כמשמעו"
– מה בא לשלול?
לאחר מכן מתעכב רש"י על "ועבודת משא" ומפרש "כמשמעו"4. בפשטות מבהיר כאן רש"י19: מכיוון שקודם פירש "עבודת עבודה" "עבודה לעבודה אחרת", אפשר היה לטעות ולחשוב כי גם "עבודת משא" פירושה "עבודה למשא" – עבודה בשביל משא (אבל לא "משא" גופא), לפיכך מבהיר רש"י, שהפירוש של "עבודת משא" הוא "כמשמעו" – "עבודה של משא".
הערות
- 9. וראה פרש"י בראשית (ד, כ) כנור ועוגב לזמר כו'.
- 10. ולהעיר מלשון הבחיי כאן: והשיר הזה הי' בכנורות ומצלתים – אבל ממשיך ע"ד השיר בפה, ובסוף הענין מביא ח' כלים (כנ"ל הערה 7).
- 11. נוסף על זה שלא מתורץ למה לא הזכיר השיר בפה.
- 12. א טו, טז. שם טז, ה. כה, א. ו. דה"ב ה, יב. כט, כה. נחמי' יב, כז.
- 13. וי"ל: "נבל" כולל כל כלי שיר שמלאכתם בפה (ראה לקמן הערה 59); "כנור" – אלה שיש להם נימין; "מצלתים" – אלה שמלאכתם ע"י הכאה והקשה כו' (ראה לקמן ההערה 57).
- 14. או – לכתוב בקיצור "זו שירה", כבגמרא כנ"ל בפנים.
- 15. ב ה, יג. ולהעיר מעזרא ג, יוד ופרש"י שם.
- 16. במדבר א, נ־נג. שם ג, ז ואילך.
- 17. משא"כ (דעת ר"י) בערכין שם (סע"א), ש"עיקר שירה מן התורה" נלמד מכתוב דילן.
- 18. ח, טז וברש"י. – ומה שלא פירש"י כן לפנ"ז (במדבר ג, ט) נת' בלקו"ש חי"ג ע' 15, עיי"ש.
- 4.
- 19. שפ"ח.
רש"י על בראשית ד׳:כ׳ - הטקסט מספריא
אבי ישב אהל ומקנה. הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן לְרוֹעֵי בְהֵמוֹת בַּמִּדְבָּרוֹת, יוֹשֵׁב אֹהָלִים חֹדֶשׁ כָּאן וְחֹדֶשׁ כָּאן בִּשְׁבִיל מִרְעֵה צֹאנוֹ, וּכְשֶׁכָּלֶה הַמִּרְעֶה בְּמָקוֹם זֶה הוֹלֵךְ וְתוֹקֵעַ אָהֳלוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בּוֹנֶה בָתִּים לַעֲ"זָ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה (יחזקאל ח'), וְכֵן אָחִיו תּוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב לְזַמֵּר לַעֲ"זָ:
אבי יושב אהל ומקנה THE FATHER OF SUCH AS ABIDE IN TENTS AND OF SUCH THAT HAVE CATTLE — He was the first of those who pastured cattle, and he dwelt in tents, a month here and a month there, on account of the pasture necessary for his sheep; for when the grass was finished in one place he went away and pitched his tent in another place. There is a Midrashic statement (Genesis Rabbah 23:3) that he built temples for idol worship, (for ומקנה may be read ומקנה –– provoking jealousy), just as you say, (Ezekiel 8:3) "the image of jealousy which provoketh God to jealousy" (המקנה); similarly his brother handled the harp and guitar to make music for idol worship.
רש"י על עזרא ג׳:י׳ - הטקסט מספריא
וְיִסְּדוּ. מִשְׁקָל חָזָק מִן יְסוֹד כְּמוֹ ״וְיִשְּׁבוּ טִירוֹתֵיהֶם״ (יחזקאל כה:ד), כֵּן וְיִשְּׁבוּ מִן יָשַׁב, וְיִסְּדוּ מִן יָסַד, וּמַשְׁמָעוּתָן וְיִסְּדוּ וַיִּשְׁבוּ, בְּמִשְׁקָל חָזָק בִּשְׁתֵּי יוֹדִי״ן אַחַת פְּעֻלָּה וְאַחַת שֶׁל יְסוֹד וּפִתְרוֹנָן הָיוּ מְיַסְּדִים מְיַשְּׁבִים:
וְיִסְּדוּ הַבּוֹנִים. וְהַבּוֹנִים מְיַסְּדִים אֶת יְסוֹד הֵיכַל ה׳, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁירָתָם וְהֶעֱמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בִּגְדֵי כָבוֹד וַחֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶם לִתְקֹעַ בָּהֶם:
וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף. הָיוּ מְשׁוֹרְרִים:
בַּמְצִלְתַּיִם. כְּמוֹ (תהלים קנ:ה) ״צִלְצְלֵי שָׁמַע״. כְּלֵי שִׁיר הֵם:
עַל יְדֵי דָוִד. שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים וּמְשׁוֹרְרִים שִׁירוֹת וְהוֹדָיוֹת שֶׁל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.