45

אך צריך להבין: כיצד יתכן בכלל לפרש "עבודת משא" – "עבודה למשא", הרי (בלשון הרא"ם) "אין למשא עבודה אחרת"?

לכאורה היה אפשר לומר, כי היה ניתן לפרש שהכוונה בפסוק היא לעבודת טעינת העגלות²⁰, שאין זה המשא עצמו, אלא עבודה למשא (העבודה להעמיס את הקרשים וכו' על העגלות – כהכנה למשא העגלות)

[והפסוק מזכיר עבודה זו כאן, משום שבפסוק זה באה התורה להוסיף את העבודות שלא נזכרו בפסוקים הקודמים: עבודת עבודה (שיר) ועבודת משא (טעינת עגלות)].

ברם, (נוסף על הקושי לומר שרש"י בא לשלול את טעינת העגלות אודותם מדובר רק מאוחר יותר בפרשה²¹ – הרי) על פי זה לא מובן לאידך גיסא: מדוע אכן לומד רש"י שהפסוק שולל עבודה²² זו (ו"עבודת משא" פירושו "כמשמעו") – הרי טעינת עגלות היא חלק מעבודת בני גרשון ובני מררי?

ד. "נשא את ראש" אצל בני קהת, גרשון, ולא אצל מררי

ויובן זה בהקדם הביאור בפירוש רש"י בתחילת הפרשה: "נשא את ראש בני גרשון גם הם – כמו שצויתיך על בני קהת לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה" – שלכאורה, לא מובנת התוספת ואריכות לשון רש"י "לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה"? – הרי דבר זה מובן מעצמו מההשוואה לציווי²³ על מנין "על בני קהת" ("מבן שלשים גו' ועד בן חמשים שנה"²⁴) – וכפי שרש"י מפרש שם²³ – "מנה מהם את הראויין לעבודת משא והם מבן שלשים שנה ועד בן חמשים שנה וכו'".

מבאר על כך המהר"ל (בפירושו גור אריה): מטרת רש"י כאן היא להסביר, שהכוונה בנאמר "נשא את ראש בני גרשון גם הם" אינה שצריך לספור גם את בני גרשון כמו את בני קהת "מבן שלשים גו' ועד בן חמשים שנה" – כי המילים "גם הם" אינן נמשכות לפסוק הבא "מבן שלשים שנה גו'"²⁵ אלא לנאמר לפני כן – "נשא את ראש", שמשמעו (לא מנין סתם, אלא מנין הקשור עם) נשיאות ראש²⁶