46
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וחשיבות27, כלומר: שגם הנמנים מבני גרשון יתעלו על־ידי כך ש"הגיעו לכלל עבודה"; ולכן נאמר גם בבני גרשון "נשא את ראש" – ולא "פקוד גו'".
אמנם על פי זה צריך להבין28 מדוע אומר הפסוק "גם הם" (שמשווים את בני גרשון לבני קהת), מה שמצביע על כך שבענין ה"נשא" (נשיאות ראש) בני גרשון טפלים ("גם הם") לבני קהת – כי לכאורה המטרה ב"נשא" – "לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה" – הינה בשווה אצל בני קהת ובני גרשון?
הקושיא מתחזקת לאור העובדה שאצל בני מררי לא נאמר "נשא את ראש" (אלא "תפקוד אותם"29) – למרות שגם הם נמנו רק "מבן שלשים גו' ועד בן חמשים גו' כל הבא לצבא לעבוד גו'"30 – ולכאורה: אם "נשא את ראש" פירושו נשיאות ראש של אלה ש"הגיעו לכלל עבודה", היה צריך להכתב "נשא את ראש" גם אצל בני מררי?
ה. ההבדל אינו נובע מהשוני בקדושת המשא
לכאורה היה אפשר להסביר31 את ההבדל בין בני גרשון ובני מררי (בענין של נשיאות ראש) – שהוא נובע מההבדל ביניהם בסוגי המשא אותם היה עליהם לשאת:
בני קהת עליהם הוטל לשאת את "קודש הקדשים"32 (הארון, השולחן מנורה ומזבחות וכו' – חפצי המשכן המקודשים ביותר) אצלם היה עיקר נשיאות הראש ובאופן הנעלה ביותר; בני גרשון, שגם להם ניתנה "עבודת הקודש כו' הנראות בבית קודש הקדשים"33, הייתה גם אצלם נשיאות ראש, אך משום שהקדושה של משאם אינה מגיעה לקדושת המשא של בני קהת, לכן נשיאות הראש שלהם היא בבחינת טפל ("גם הם") לבני קהת34; מה שאין כן בני מררי, להם לא היה משא הנראה "בבית קודש
הערות
- 27. ראה גם אברבנאל ס"פ במדבר. ביאורי מהרא"י (לבעל תה"ד) ריש פרשתנו, הובא בצידה לדרך (ושם, דכוונת רש"י (במדבר ד, ב) "מנה מהם כו'" היא לפרש ד"נשא" אינו לשון מנין אלא מינוי שררה). וראה משכיל לדוד במדבר שם (וראה רא"ם שם*).
- 28. כמו שהקשה בגו"א שם. ומה שתרץ שמכיון שנאמר כאן "כל הבא גו'" הו"א שבבני גרשון מונים רק מי שעובד בפועל – לכאורה, ע"פ פשטות (גם לולי הכתוב "גם הם") אין לחלק בהמנין דבני קהת ובני גרשון. ומש"כ אח"כ דמש"נ בבני גרשון "כל הבא גו'" הוא למעט חרש ושוטה – לא נרמז כלל ברש"י.
- 29. פרשתנו ד, כט.
- 30. שם, ל.
- 31. וראה במדב"ר ריש פרשתנו. אברבנאל, כלי יקר, אלשיך ועוד שם. וראה לקו"ת פרשתנו סד"ה (וידבר גו') נשא הא' (וביאורו) והב'.
- 32. במדבר ד, ד ואילך.
- 33. לשון רש"י – הובא לקמן בפנים.
- 34. שעפ"ז מתורץ מה שהקדים בני קהת לבני גרשון – אף שגרשון הוא הבכור – ראה במקומות שנסמנו בהערה 31.
- . וברא"ם ר"פ תשא ד"שאו את ראש .. פירש (רש"י) אותו לשון הרמה כו'". אבל ראה משכיל לדוד שם ד"בספרים שלנו (דרש"י) לא נמצא מזה כלל".
רש"י על במדבר ד׳:ב׳ - הטקסט מספריא
נשא את ראש וגו'. מְנֵה מֵהֶם אֶת הָרְאוּיִין לַעֲבוֹדַת מַשָּׂא, וְהֵם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהַפָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים לֹא נִתְמַלֵּא כֹחוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ (אבות פ"ה) "בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ", וְהַיּוֹתֵר עַל בֶּן חֲמִשִּׁים כֹּחוֹ מַכְחִישׁ מֵעַתָּה:
נשא את ראש וגו׳ TAKE THE SUM OF [THE SONS OF KOHATH] — Count those that are fit among them for the service of carrying, and these are the men from thirty to fifty years, for a person less than thirty has not yet attained his full strength, — hence they (the Rabbis) said (Avot 5:21) “a man of thirty has reached the age when he enters into full strength”, — as for one who is older than fifty, his strength gradually diminishes from then.
מזרחי, במדבר ד׳:ב׳ - הטקסט מספריא
נשא את ראש מנה מהם הראויין לעבוד' משא והם מבן ל' עד בן נ' שהפחות מבן שלשי' לא נתמל' כחו מכאן אמרו' בן ל' לכח והיתר מבן חמשי' מכחיש כחו מעתה. מה שפי' כאן נשא את ראש מנה מהם לא מנה הסך כמנהגו בכ"מ שבאו המלות הללו היא מפני שאין כונתו לפרש פה פי' מלות נשא את ראש אלא לפ' טע' המנין הזה שנשתנה מכל המניינים ששאר המניינים הם אם מבן חדש ומעלה כדי לדעת מספר אותן שיצאו מכלל ספק נפלים ואם מבן כ' ומעלה כדי לדעת מספר כל היוצאים בצבא ואם מבן י"ג ומעלה כדי לדע' מספר כל אותן שהגיעו לכלל איש אבל המנין הזה אינו דומה לשום אחד מהם לפיכך הוכרח לומ' מנה מהם כל הראויין לעבודת משא שהם מבן ל' עד בן נ' מפני שהפחות מבן ל' עדיין לא נתמלא כחו והיתר מבן נ' מכחיש כחו מעתה מפני שהוא סמוך לבן ששי' שאמרו עליו בן ששים לזקנה:
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לג ‹ במדבר ‹ שיחה א ‹ 5 לקו"ש חי"ח ע' 46
תורת מנחם 1
- מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ח ע' 46
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.