ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח במדבר שיחה א

2

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

והקמתו¹⁶ ושמירת המשכן¹⁷ – ואילו שם מדובר על זר, כולל לוי, המבצע את עבודת הכהונה¹⁸.

ודחוק ביותר לומר שרש"י מתכוון רק להביא דוגמא לענין של "קצף", עונש – אף כאשר מדובר על חטא אחר.

יש המפרשים¹⁹, שדברי רש"י אלו באים כהמשך לפירוש רש"י הקודם על "והזר הקרב יומת"¹⁶ – אשר על כך מפרש רש"י: יומת – בידי שמים. ולכאורה, מנין לומד רש"י בפשוטו של מקרא שהמשמעות של "יומת" היא "בידי שמים" ולא בידי אדם²⁰? ואדרבה: על הפסוק "וגם בעליו יומת", בפרשת משפטים²¹, מפרש רש"י "בידי שמים, יכול בידי אדם תלמוד לומר...". ורואים מכך, שללא ההוכחה ממקום אחר צריך היה לבאר "יומת" – מיתה בידי אדם.

על כך מביא רש"י כאן שהדבר נלמד מן הפסוק "ולא יהיה קצף" שמשמעותו עונש בידי שמים – "כמו שמצינו במעשה קרח", שבמעשה קרח היה עונשם של מקריבי הקטורת²² בידי שמים. ולכן מוכח שהכוונה של "והזר הקרב יומת" היא "בידי שמים".

אך לכאורה, הסבר זה דחוק ביותר כי בפירוש רש"י זה, אין שום רמז לפירושו הקודם "יומת – בידי שמים". ומפשטות לשון רש"י כאן מובן, שההוכחה מ"מעשה קרח" היא על עצם הענין שאם "יכנסו זרים בעבודתם זו, יהיה קצף²³.

ג. "קצף" – על בני ישראל או על הלויים

כדי להסביר זאת צריך להקדים ולהעיר לגבי סדר הפסוקים: בין הפסוק "והזר הקרב יומת" לבין "ולא יהיה

הערות

16. לעיל פסוק נא.
17. כפשטות לשון הכתוב כאן (א, נג) "ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות", שקאי על שמירת המשכן. וכפי' הראב"ע, רמב"ן ועוד עה"פ. ומזה שרק עה"פ "ושמרו את משמרתו" דלקמן (ג, ז) פרש"י "כל מנוי כו' קרוי משמרת" משמע, שכאן גם רש"י ס"ל שפירושו הוא ענין השמירה* (וראה לקו"ש חי"ג ע' 14). ולהעיר מפרש"י לעיל אמור כב, ט.
18. ראה קרח שם (יז, ה).
19. שפ"ח ומשכיל לדוד כאן. וראה רא"ם לעיל פסוק נא. וראה הערה 22.
20. וכפי' הראב"ע שם. וראה רא"ם שם (ע"פ פרש"י קדושים כ, י).
21. כא, כט. וראה משכיל לדוד כאן.
22. עפ"ז מתורץ מה שהקשה בגו"א (לעיל פסוק נא) דאין ראי' מ"ולא יהי' קצף" שגם החוטא (הזר הקרב) מיתתו ביד"ש – כי גם החוטאים במעשה קרח מתו ביד"ש. וראה משכיל לדוד כאן.
23. כלומר: אף שי"ל דמה שפרש"י לעיל "בידי שמים" הוא מפני שסומך על פירושו כאן (שילפינן ממעשה קרח) – מ"מ דוחק גדול לומר שכוונת רש"י בפירושו כאן ("כמו שמצינו כו'") היא רק להביא ראי' על פירושו דלעיל.
. ואף שכותב לקמן שם "קרוי משמרת בכל המקרא" – לכאורה כוונתו בזה רק שבכ"מ נק' מינוי בלשון משמרת אבל לא שבכ"מ שכתוב משמרת פירושו (רק) מינוי. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.