שיחה א

16שיחה א

6 לקוטי

א כמדובר- כמה פעמים, הכלל ש,התורה היא נצחית"' בתקפו הוא בנוגע לכל התורה כולה. גם הענינים שבתורה אשר בגשמיות אינם בזמננו -- נמצאים הם גם עכשיו ברוחניותם [והרי הרוחניות היא מקור ושרש ה"

גשמיות]. וכן בענין הנאמר בפרשתנו -- מנין בני גרשון ובני מררי, והת-

חלתו הנאמרת בסוף פרשה הקודמת -- מנין בני קהת (המסתיים בפרשתנוי) -- שאף שבגשמיות אינו ענין נצחי, שהי' הציווי למגותם והמנין עצמו רק פעם אחת בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים! -- הענין ברוחניותו הוא נצחי -- בכל דור ודור.

ב. ויובן זה בהקדים למה הוצרכו ישראל להשאר במדבר ארבעים שנה: הן אמת שע"י חטא המרגלים נגזר עליהם שלא יכנסו לארץ ארבעים שנה -- יום לשנה יום לשנהי, הרי ה" גזירה היתה רק בנוגע לכניסתם לארץ ישראל [חטאו בזה שלא רצו לעלות לא"י, ולכן נענשו שלא יכנסו אלי', מדה כנגד מדה], אבל הרי היו יכולים להיות מ' שנה אלו במקום ישוב (שלא בא"י), ולא במדבר ובפרט -- ,במד-

1) תניא רפייז. 60 ד, לד ואילך. 3 ר"פ במדבר. 4) שלח יד, לד.

בר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים":1

והענין הוא, כמבואר בלקו"ת ריש פרשתנו*, ש,טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי' כדי להכניע כח' יגיקת החיצונים, ששרש יניקתם הוא במדבר דוקא", ויתירה מזו: ע*י שהכניעו את החיצונים והחשך המסתיר ,היו ממשיכים גילוי אלקות" '. ובכדי לפעול זה הוצרכו להיות בהמדבר מ' שנה*.

בפשטות : ע"י מסעות בנ'"י במדבר, הי' הענן הורג את הנחשים והעקרביםי, וגם הפכו את המדבר למקום ישוב. מדבר נבדל ממקום ישוב בעיקר בשני ענינים: א) ,לא ישב אדם שם" יי -- וכשהיו בו ששים רבוא בנ"י, ישב אדם שם'י; ב) ,ארץ לא זרועה" :י

6 עקב ח, ט,

6 וראה גם זהר (ח"ב קפד, רע"א): ואפיק לון קב"ה למיהך במדברא תקיפא .. . בגין לתברא תוקפי" כו

ד) לקו"ת שם כב, סע"ב.

8) ומה שאלולי חטא: המרגלים לא היו צריכים להיות במדבר מ' שנה -- יש לומר, לפי שאז הי" הבירור באופן אחר (וע"ד המבואר בתו"א (ה, סע"ד) בנוגע לחטא עה"ד). 9 ספרי בהעלותך יו'"ד, לד, פרש"י שם.

0) ירמי' ב, 4

1 ראה שבת (ו, ב) : שבזמן שישראל שרויין במדבר הי" נחשב לרשות הרבים.

2) ירמי' שם, ב.

17-- ובהיות בני ישראל במדבר, היו המים מבארה של מרים ,מגדלים מיני דשאים ואילנות לאין סוף"*::.

וזהו גם הטעם (בפנימיות העגינים) שנמגו הלויים במיוחד (מבן שלשים שנה גו') -- לעבודתם דנשיאת המשכן וכליו (שעל ידם הפכו את המדבר לארץ נושבת, כנ*ל מלקולת)

-- כי ע"י המנין המיוחד בענין זה נעשו במיוחד בזה דבר חשוב*'. ולכן המדבר לא יפעול עליהם, [כי דבר שבמנין לא בטל*]. ואדרבה, "הם יהפכו אותו ל,ארץ גושבת".

ג. ענין זה -- לעשות מ;מדבר* <ארץ נושבת" והכח ע"ז מלמעלה ע"י

הציווי למנותם -- הוא ענין נצחי (כבל הענינים שבתורה, כנ"ל) בכל דור ודור:

כשמתבונן האדם בהסביבה בה הוא

נמצא, לפעמים היא כזו שיראה שהיא בבחי' ,מדבר אשר לא ישב אדם (העליון") שם" כי

רוב בנ"א בסביבתו אינם יודעים מענין אלקות (אדם העליון), ואלה היודעים ואלה המתעוררים להתנהג כפי הוראות הקב"ה בתורה -- הרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא

(צו

יחטא 'י -- עכ*פ יחסיר מכדבעי למיעבד שצ'"ל *י בעבודתו -- שעפ"ז הרי נמצא הוא ב,מדבר אשר לא ישב אדם שם", כי אדם העליון איננו שם באופן של התיישבות -- קביעות *י, ויכול העובד ליפול בעצבות ויאוש, ח"ו, לנטוש שליחותו ב;עניי עירך" ולנוס למקום אחר כו

על זה באה ההוראה:'י לנסוע במדבר ולשנותו -- כנסיעת בנ"י בד מדבר שבפרשתנו: כמו שנסיעתם במדבר אז היתה ע"פ ציווי הקב"ה, והפכו המדבר למקום ישוב -- כן הוא בנוגע לכאו"א מישראל בכל הזמנים, שבכל מקום שהוא נמצא, גם אם המקום הוא ,מדבר שמם", הרי היותו שם הוא (לא במקרה ח"\ אלא) בשליחותו של הקב"ה -- ,מה'

8 ראה מגילה (כא, סע"א -- הובא בפרש*י תזריץ יב, ד): אין ישיבה אלא לשון עכבה.

188 לקומי

מצעדי גבר כוננו" *י, בכדי שיהפוך אותו, ע"י עבודתו, למקום מושב אדם (העליון) גי

וע'פ מ"ש הרמב"ם:י ,ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש 5% . . אשר נדבה רוחו אותו . . להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו כו' . . יה" ה' חלקו ונחלתו . . כמו שזכה לכהנים לליים" -- הרי כאו"א, באם רק ינדב רוחו אותו ,להורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים" *י, יותן לו מלמעלה הכח והחשיבות -- עד שאינו בטל, ומדרגא לדרגא -- ד(בני גרשון) ,נשא את ראש גם", נשיאות ראש בצירוף לגדול הימנו, ועד לדרגא ד(בני קהת) נשא את ראש בפ"ע. ועי"ז ביכולתו לעשות מקום המצאו (גם אם בתחלה הי' מדבר) - דירה לו ית

ד. ההוראה האמורה שייכת היא גם לעבודת האדם עם עצמו.*:

בשאדם עושה חשבון צדק ממה ש"

עבר עליו -- לפעמים ה,סך הכל" הוא.

0) תהלים לז, כג. וראה היום יום ע' סט. קד

1) ויתירה מזו שמהפך מדבר העמים למדבר דקדושה, ,אשר לא ישב אדם שם" למעליותא (ראה לקוי"ת במדבר ד, ג ואילך). וראה גם זהר שם: דלא מתישבן מלי דאורייתא אלא תמן, דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא.

2) סוף הל' שמיטה ויובל. .

*22) ראה כתובות עה, 48

3) שם הלב. 4 ואה לקו"ת פרשתנו כ, ואילך.

סעייב

בנשא א

שהנהגתו היתה בבחי' ,מדבר" - ועי*ז אפשר שיבוא לידי יאוש ח"וי בחשבו: איך אוכל לשנות הנהגתי ובפרט אם עבר ושנה בה שנעשה לו בהיתר ** ובפרט אם הי' רגיל בה יותר מב' פעמים*, והרגל נעשה טבעז

על זה באה ההוראה: כמו שבני לוי, שהיו אז מבני שלשים שנה ומעלה, ועד אז לא עבדו את עבודת המשכן 'י, ובכל זה ניתן להם הכח (ועד ל,נשא את ראש") שמאז והלאה יהיו נושאי המשכן ויהפכו המדבר למקום ישוב, ומעשה רב --. שנעשת ב"ז בפועל ו

כן הוא בכאו"א, שמבלי הבט על מצבו עד עכשיו, באם יחליט שמכאן ולהבא ,יעמוד לפני ה' לשרתו ולד עבדו", יותן לו הכח לטהר א"ע (ואת בגדיו *יי) מכל הענינים הבלתי רצויים שהיו בעבר בהיותו ב,מדבר". ולהמ-

5 יומא פו, ב.

6) ראה רמ"א יו*ד רס*א, שדייח כללים בערכו -- דבג' פעמים נקרא רגיל. ס' ערה"כ (לבעה"מ סה"ד) בערכו (משו"ת חו"י). \

זל) שהרי וה הי" תיכף ?אחרי הקמת המשכן.

ואף שבכלל ,כיה ללימוד זשלשים לעבודה* (חולין כד, א -- הובא בפרש"י בהעלותך ה, כד, וראה פרש"י ד"ה דתקיפין חולין שם, כס"מ להל' כלי המקדש פ" ה"ז בסופה) -- הרי מכיון שגם אופן עבודת הלויים בפעם הראשונה הוא חלק בתורה ש,היא נצחית", מובן הגם אופן זה שייך בעבודה רוחנית דכאו"א.

*2) ראה בהעלתך ח, ו ואילך.

19שיך גילוי אלקות בנפשו ועליו יאמר ושכנתי בתוכם להיות משכן לו ית' י.

ה בכדי שהאדם והסביבה שלןו ייעשו דירה לו ית', צריכה להיות העבודה בשני הקוין ד,סור מרע" וד,ועשה טוב". ובדוגמת מלך בו"ד, כשרוצים לתקן לו דירה, צריך ;לפנות ההיכל מכל לכלוך וטינוף כו' ואח"כ לסדר שם כלים נאים", כ"ה גם בעשיית הדירה לו ית', שצריך לזה ב' הענינים דסור מרע ועשהת טוב **.

וגם ענין זה נרמז בבני גרשון ובני קהת (נושאי המשכן): גרשון הוא מלשון גירושין יי -- סור מרע. וקהת הוא מלשון'י ,ולו יקהת עד מים":י (אסיפת וקיבוץ'י ענינים הטובים) -- ועשה טוב

וכמו שגרשון נולד לפני קהת. כ"ה

גם בסדר העבודה, שבתחלה צ*ל ,סור מרע" ואח"כ ;ועשה טוב" י* [בדוגמת

8) ראה תניא פליד.

9) לקו"ת בלק ע, ג

0) לקו"ת פרשתנו כא, סע"א. ועדייז ייל גם בנוגע למררי (ל' מרירו), אלא ש(צעיר ו)טפל הוא לגרשון (וקהת) וגם משא בני מררי קרשים כו" -- בדוגמת יריעות וכו' דבני גרשוןי

1 שם, א,

2) ויחי מט, >

3 כפירש"י שם. וראה גם לקו"ת שם:

בנשא א

סידור כלים נאים שבא לאחרי ניקוי ההיכל מכל לכלוך כו *₪].

ו פעולות העבודה דסור מרע ועד שה טוב, מובנים הם מהחילוק שבין משא בני גרשון למשא בני קהת:

בני גרשון נשאו את יריעות הד משכן וכו', משא'כ בני קהת נשאו כלי המשכן -- הארון והשלחן וכו'.

והחילוק בין היריעות וכו" והכלים

הוא, שהיריעות וכו' מקיפים ומגינים, משא"כ הכלים -- הרי יש לכל כלי עבודה ופעולה מיוחדת לו: ארון העדות, שלחן דלחם כו" וכו

וענינם בעבודה: סו"מ -- (שלילה) מגינה על האדם מהאסור עליו ומזיקו ו עש"ט -- עשית מצות שהם עדות, יד המחלקת צדקה נעשית מרכבה ממש וכו" *י.

וע"י ב' העבודות נעשה המשכן ודי" רה לו ית' בשלימותו.