שיחה א

142שיחה א

142 לקוטי

חנוכה

א איתא במס' שבת י: מאי חנוכה שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כהן גדול ולא הי' בו להדליק אלא יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

וכתב הטור: [בשם הר"מ מרוטגבורק ז"ל] ,שריבוי הסעודות שמרבים בהם ה[ סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודות ולא: למשתה ושמחה". אבל הרמבים * כתב וז"ל: ,התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסלו ימי שמחה והלל". וכתב המהרש"ל *, שלדעת הרמב"ם -- ,אותן סעודות

שעושים בימי חנוכה . . . הם סעודות * מצוה".

ולכאורה תמוה: הרי בגמרא אמרו ,קבעום . . . בהלל והודאה", וברמב"ם כותב שהם (גם) ,ימי שמחה"ז?

ב עוד שינוי ברמב"ם ממש"כ

במס' שבת שם: ,מאי חנוכה . .. ולא מצאו אלא פך אחד של שמן ... נעשה בו נס והדליקו ממנו ח' ימים, לשנה אחרת קבעום כו'". והיינו, שימי חנוכה קבעום על הנס דפך השמן ולא על הנס דנצחון המלחמה ;

ואילו הרמב"ם*, מבאר כסיבה וטעם: ל;התקינו חכמים . . . שיהיו שמונת ימים האלו . . . ימי שמחה והלל" -- את ישועת ישראל והצלתם מידי היונים, וחזרת המלכות לישראל, ו(אח"כ -- ) הנס דפך השמןן.

6 להעיר אשר בפורים דכתיב בהו ,ימי משתה ושמחה" צ"ל לדעת הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הט"ו) סעודת בשר (דאין שמחה אלא בבשר. מ"מ שם). וראה נימוקי או"ח סתרצ"ה סק"ב. וצע"ק מ"ש היש"ש שם ,אותן סעודות שעושין כו'", ולא כתב שצריך לעשות סעודה (אף שקאי שם לשיטת הרמביים).

7 הטעם למי"ש הרמב"ם רק ,ימי (שמחה ו)הלל? -- ואינו מזכיר ,הוראה" -- ראה לקמן הערה 19.

09 וכלשונו בה : ומפני זה התקינו כו'. ופשוט, שאין לומר שכונת הרמב"ם ב,ומפני זה" היא רק להנס רפך השמן - כי לפייז, כל סיפור המאורע שבה"א מיותר, 143ג. ויובן זה בהקדים הקושיא הידועה יי : הרי ,עיקר הנס הי' בנצחון המלחמה רבים ביד מעטים גבורים ביד חלשים כו'", ולמה אמרו בגמרא שימי החנוכה הוקבעו [לא מפני הנס דנצחון המלחמה וישועת ישראל מידי היונים, כי אם] מצד הנס דפך אחד של שמן כו דלכאורה ,איך" עשו מן הטפל עיקר כו'+?

ומצד חומר קושיא זו סל להרמב"ם, שכוונת הגמרא ב,מאי חנוכה" היא לא ,על איזה נס קבעוה":י, כי אם: לתת טעם על מה שקבעוה .בהלל והודאה". והיינו, שגם לולי הנס דפך השמן היו קובעים את יום נצחון חמלחמה לין"ט יי (יום שמחה ); ומה

חנוכה

שאמרו ,מאי חנוכה . . . פך אחד של שמן כו'*, הוא בנוגע להפרט ד,הלל והודאה* -- דזה מה ש,קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה", הוא מצד הנס שהי' בשמן.

וזהו שלאחרי שהרמב"ם מבאר בד ארוכה את המאורעות דחנוכה, הוא מסיים : ,ומפני זה התקינו חכמים ... ימי שמחה והלל", היינו, שמפני שני סוגי המאורעות והניסים האמורים לעיל התקינו ב' ענינים, -- ,ימי שמחה" ו;ימי הלל":

,ימי שמחה" -- מפני ,שהושיעם מידם והצילם . . . וחזרה מלכות לישראל" יי ; וימי הלל" -- באו בעיקר 5 מפני הנס שהי' בפך השמן, ש,הדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים".י

ועפ"ז יומתק גם מה שב' מאורעות אלו חלקם הרמב"ם לשתי" הלכות [שגם חלוקת ההלכות שברמב"ם היא בדיוק] -- להורות, שמב' מאורעות אלו באות שתי הלכות: ממאורע הראשון -

ועפ"ז יומתק לשון הרמב"ם ,שתחלתן כ"ה בכסלו" -- דלכאורה הול"ל ,מכ"ה בכסלו ואילך" וכיוייב -- כי ,,שתחלתן (דכל ימים אלו) כ"ה בכסלו" הוא טעם על ,שיהיו שמונת ימים האלו . . . ימי שמחה".

(לשו*ע הל' חנוכה), אור גדול ליומא פ"ז מ"ד. בנין שלמה על הרמב"ם שם) 14414 לקוטי הדין ד,ימי שמחה", וממאורע השני -- הדין ד,ימי הלל" (והדין ד,מדליקין בהן הנרות כו'*)

והנה פשיטא שהרמב"ם לא יחדש מעצמו טעם לקביעות ימי חנוכה. ווסודו -- מ,ועל הנסים" וממדרז"ל. ואולי הי' לפניו גם מדרש חנוכה -- שאז מובן בפשטות מה שכותב כאן כמה פרטים: גזרו גזירות וכו" וכו'.

ד הטעם לחלוקה זו -- שמפני ישועת ישראל והצלתם וכו' התקינו ,ימי שמחה"; ואילו מצד הנס דפך השמן באה התקנה ד,ימי הלל":

שמחה ענינה בדברים השייבים להגוף [שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא בייןיי]; משא"כ ענין ההלל הוא שייך לעבודה שבלב, לה" נשמה. ולכן :

ישועת ישראל והצלתם מידי היונים, ש,פשטו ידם בממונם כו' ולחצום לחץ גדול", ועד"ז מה ,שחזרה מלכות לישראל" -- ישועה והצלה הנוגעות (גם) לגוף, משו"ז גם התקנה היא בענין הנוגע לגוף: ,ימי שמחה",

משא"כ הנס דפך השמן ש,הדליקי ממנו נרות המערכה *: כו''? -- מכיון שהיא ישועה רוחנית, התקינו*י: בגללה

6) פסהים קט, א.

ז) הוספת הרמב"ם בזה ,המערכה" -- ראה צפע"ג (להגאון הרגצובי) על הרמבים. ועפ"ז היא -- רוחניית ביותר.

8) ראה עד"ז בלבוש לאו"ח שם. אלא שבלבוש שם, שגם ישועת ישראל מידי היוגים -- מכיון ש,לא בקשו מהם אלא ... להעבירם על דתם . . . לכן לא קבעום אלא להלל ולהודות ולא למשתה ושמחה"; משא"כ לועת הרמב*"ם -- מכיון ש,פשטו ידם

חנוכה

.ימי הלל":י.

ה והנה פירוש הנ"ל ב,מאי חנוכה . . . פך אחד של שמן כו'" -- שהנס דפך השמן אינו טעם לכל הענין דחנוכה כ"א להפרט דהלל והודאה - מוכרח הוא גם למרדכי (הארוך) 5 וז''ל :

ובמגלת יי תענית אמרו שקבעום יו"ט משום חנוכת המזבח וכ"כ א"ז וכ"מ במדרש רבתי פרשת בהעלותך, והכא :: אומר שקבעום יו"ט משום הנס

בממונם וכו' ולחצום לחץ גדול", לכן, כש,הושיעם מידם והצילם", התקינו ימי שמחה.

145(דנרות) יי, וי*ל דמשו"ז קבעו משתה ושמחה, אבל להודות ולהלל קבעי משום נס.

אלא שלהמרדכי - מה שקבעו משתה ושמחה הוא משום חנוכת המזד בח; משא"כ להרמב'ים -- מה שהתקינו ,ימי שמחה" הוא:3 מפני ,שריחם

חנוכה

עליהם אלקי אבותינו והושיעם כו'". בנ"ל.

ומכיון שמ,שלשת עמודי ההוראה . . . הרי"ף והרמבים והרא"ש ז"ל ושנים מהם (הרי"ף והרא"ש) מסכימים לדעת אחת" ולא הביאו אלא מאי דאיתא בגמרא -- פסק הב"י הלכה כמותם, ע''פ מש'כ בהקדמתו להב"י.