237
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שבת נאמר בגמרא20: "מאי חנוכה" – וכפירוש רש"י: "על איזה נס קבעוה?" – "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים... ולא מצאו אלא פך אחד... נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".
יוצא מכך, שקבעו הלל והודאה – "על הנסים" בהודאה"21 – בעיקר על נס השמן22. וכיצד ייתכן שבנוסח של "ועל הנסים" לא יוזכר כלל נס השמן?!
ג. העיקר – הצלה רוחנית
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את השאלה המפורסמת23 על דברי הגמרא שהובאו לעיל: הרי "עיקר הנס היה בנצחון המלחמה רבים ביד מעטים גבורים ביד חלשים...", ומדוע לא קבעו את ימי החנוכה על נס נצחון המלחמה וישועת ישראל מידי היוונים, אלא על נס פך השמן? לכאורה, "איך עשו מן הטפל עיקר"?
נאמר על כך ההסבר24, שבימי החנוכה לא היתה עיקר הגזירה על גופם של היהודים, אלא על דת ישראל25 – "בטלו דתם"26, "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", כדברי חז"ל27 "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל", והמלחמות הגשמיות היו28 תוצאה על הגזירות על דת ישראל29.
ולכן קבעו שהעיקר איננו נס הנצחון במלחמה, הצלת הגוף, אלא נס השמן – הקשור לקיום מצוה בבית המקדש, ובנרות המקדש, הרומזים על ענין התורה והמצוות בכלל, כנאמר30 "כי נר מצוה ותורה אור" – כביטוי להצלה
הערות
- 20. כא, ב.
- 21. רש"י שבת שם. וראה הערה הבאה.
- 22. כפשטות ל' הש"ס (ופרש"י) שם. ודלא כמ"ש בחדא"ג מהרש"א שם ד"מאי חנוכה .. מאיזה נס קבעו אותו להדליק בו נרות" (שהרי הדלקת הנרות לא נזכרה כלל בברייתא שם). וראה לקמן הערה 52.
- 23. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו שם (וראה שם בריש המאמר). וראה גם מאמרי אדה"ז – תקס"ג שם. סהמ"צ להצ"צ שם. ועוד. וראה פר"ח או"ח סעת"ר (ד"ה עוד תי' בב"י): "שאין סברא .. (ש)עיקר יום הנצחון שנצחו מאויביהם .. שלא יקבעוהו לדורות". וראה לקו"ש ח"י ע' 143 ואילך (בביאור שיטת הרמב"ם). הרוחנית.
- 24. שערי אורה שם פמ"א־ב. פנ"ג. מאמרי אדה"ז שם. סהמ"צ להצ"צ שם (עא, א. שם, סע"ב ואילך). ועייג"כ תו"א וישב ד"ה בכ"ה בכסלו (כט, א. ל, א). מקץ ד"ה ענין חנוכה (לב, ב ואילך). מאמרי אדה"ז – אתהלך לאזניא (ע' סג ואילך). ועוד. וראה ג"כ נר מצוה להמהר"ל (כב, א ואילך).
- 25. ראה ג"כ לבוש, ב"ח וט"ז – או"ח שם, בטעם שלא קבעו חנוכה לימי משתה ושמחה כפורים.
- 26. ל' הרמב"ם ריש הל' חנוכה.
- 27. ב"ר פ"ב, ד. וש"נ.
- 28. ראה רד"ה כי עמך תרל"ב (קה"ת, תשכ"ה) ובהערות שם. ולהעיר מלקו"ש ח"י ע' 144 הערה 18.
- 29. ראה גם ל' הרמב"ם שם. מגילת אנטיוכס בארוכה.
- 30. משלי ו, כג.
בראשית רבה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.