שיחה יח

379שיחה יח

לשון הברכה שאמר כ"ק ארמו"ר שליט"א ערב יום כיפור

אחרי תפלת מנחה, תשכ"ו:

ס'זאֶל זיין א שנת אורה שנת ברכה שנת הצלחה שנת תורה, און מ'זאֶל עוסק זיין אין תורה ועבודה מתוך מנוחה ושמחה וטוב לבב, והרחבה אמיתית עד שיבא גואל צדק ויגאלנו בקרוב ממש ויוליכנו קוממיות לארצנו וה' בראשם.

380סיזאֶל זיין א הצלחה'דיקער יאַהר, אין לימוד התירה און קיום המצוות בהידור, ביז לקיום היעוד שיבוא גואל צדק ויגאלנו בקרוב ממש ויוליכנו קוממיות לארצנו בעגלא דידן.

אחרי תפלת מנחה, תשכ"ז :

עס זְאֶל זיין א התעוררות תשובה אמיתית, מתוך שמחה וטוב לבב -- תשובה עילאה, ומתוך בריאות הנכונה, און מען זאֶל דאס ממשיך זיין אין אַ שנה טובה ומבורכת, בבני חיי ומזוני רויחי.

381המו ל אחרי תפלת מנחח, תשכ"ח :

382און מקרב זיץ על ידי זה די גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקינו, דורך התמדה ושקידה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות ביז -- אין אַ אופן אַז איהר וועט פועלין שיפוצו המעינות חוצה וקאתי מר דא מלכא משיחא בקרוב ממש. אמן כן יהי רצון.

אחרי תפלה מנחה, תשכ"ט :

383(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

384(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

3855) ראה פרש"י עֶה"פ שה"ש א, ב כסופו. ובהנסמן בהערה הקודמת.

66) ובדוגמת המבואר בלקו"ת (תזריע כג, א. ובכ"מ) בפירוש מרז"ל (פסחים 44 א, וש"נ) אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, שע"י הלימוד בעוה"ז ,זוכה ללמוד ג"כ בג"ץ כוי", ויי"יל, שעדדיז הוא גם בנוגע לתורתו של משיח (ראה תניא רפליז).

6/7790

... מהו שיעור נט"י שחרית בט"ב ויוהכ"פ 1

ואף שפסק אדה"ז בשו"ע שלו סתרי"ג סב שנוטל ביוהכ"פ עד קשרי אצבעותיו, כנראח מסתפק כת"ר בהלכה למעשה, כיון שהחמיר רבנו בסידורו דנט"י שחרית צ"ל עד מקום חבור היד ,לקנה הזרוע כי עד שם הטומאה מתפשטת", וא"כ לכאורה גם בט"ב ויהכ"פ צ"ל עד קנה הזרוע.

והנה על הראי' מדין דט"ב ויוהכ"פ לשיעור נט"י שחרית -- כבר רמז במג"א ס"ד סוסק"ז (עיין במ"מ לשו"ע אדה"ז מהד"ק ס"ד ס"ז). ולכן חלקו, בנט"י שחרית כל השנה, בין לכתחילה ושעת הדחק (שו"ע אדה"ז שם. שע"ת בשם שלמי צבור. קש"ע ב, ג. משנה ברורה ד, ט. ועייג'כ בפרמיג).

אבל בכתבים -- הובא במג"א ובבה"ט -- כתבו סתם שצ"ל עד פרק הזרוע. וכ"מ קצת גם בסידור רבנו. אף שבת"ב ויוהכ"פ לד"ה נוטל רק עד קשרי אצבעותיו. כן הורה ג"כ כ"ק מו"יח אדמויר.

וראיתי הטעם (איני זוכר עתה באיזה ספר) [הגהה לאחר זמן: שוב מצאתיו במקדש מלך לזהר ח"ב קעג, א] כי ביוהכ"פ אין כ"כ שליטה לרוח הטומאה, ולכן כשניעור אינה שורה אלא עד קשרי אצבעותיוי

וְעַדיז י*ל, אשר בת"ב מפני החלישות שבקדושה אינה מתאווה כ"כ לשרות. וע"ד מש"כ בשו"ע רבנו מהדיב בסופה. ומתפשטת רק עד קשרי אצבעותיו. וטעמא דמסתבר הוא.

ועד"ז צ'"ל גם בנעילת הסנדל דאסור הן ביום הכפורים הן בת"ב.

בהנוגע ליוהכ"פ -- ראה לקו"ת שה"ש ד"ה מה יפו סס"ג. ובפע"ח שיוהכ"פ פ"ד (הועתק בנגיד ומצוה) ובסי' מהרי"ק -- באו"א קצת.

386הגהה לאחרי זמן: שוב מצאתי ברשימות הצ"צ על איכה* וז"ל: ט"ב ויוהכ"פ שניהם אסורים בנעילת הסנדל, אלא שזה מצד מעלה יתרה בעליות

המל' למע' מבחי' נעל כו' וזה להיפך . .. (ממכ' כ"ג תמוז, תש"ט)

... בשו"ע אדה"ז חאו"ח סתר'"ח סעי' ח' מה שכתב ,מאכלי חלב וחמאה" ומצוין למג"א, אבל במג"א איתא ,מאכלי חלב; חמה" (ע"פ הרמב"ם הלי עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ו). ומעיר במכתבו, אולי גם בשו"ע אדה"ז צ"ל ,חמה" במקום ,חמאה". ובכלל -- חמאה מאן דכר שמי' בש"ס ופוסקים בנדון זה.

-- הערה יפה ומתקבלת. ועוד ראי' נוספה לתקון זה, דמה לי' לפרט חמאה, והיא בכלל מאכלי חלב, וכמו שאינו מפרט גבינה (שנאמר בפי ביומא יח. א) מטעם זה, אבל בכל הדפוסים דשו"ע אדה"ז שראיתי (קאפוסט תקפ"ו. זיטאָמיר תרט"ז. שטעטין תרכ"ב. ורשא תרל"ד. יוזעפאָוו תרל"ה. ווילנא תרס"ה) איתא ,וחמאה". וכן העתיק בנתיב החיים.

ואולי י"ל דיסודו של אדה'ז לאסור חמאה הוא מפני שנכלל במאכלי חלב, ובכ"ז מפרטו, מפני שאינו מאכל בפ"ע (אם הכוונה -- פוטער), או מפני שהוא משקה (אם הכוונה -- סמעטענע). -- ועצ"ע דעת אדה"ז שאסר חלב טתם, לאו דוקא חם. ויש להעיר מדרז"ל (נזיר כג, ב) גדולה עבירה לשמה כו' שבע בעילות בעל כו' שעשתה זה יעל כדי להתיש כחו כפירש"י. ויש לומר שלכן ג"כ חלב נתנה גו' הקריבה חמאה (שופטים ה, כה). ומש"כ המפרשים בנ"ך מפני שהחלב מיישן -- (וקצ"ע מיומא יח/ א. גם מהו הטעם דהקריבה חמאה) -- הוא אליבא דס"ד דלא נגע סיסרא ביעל. ראה רד"ק שופטים (ד, יח. וה', כז) דמדרשות חלוקות בזה . .. (ממכ' י"ז מרחשון, ה'תש*י)

6/7790 . . . במענה על שאלותיו א) אין מנהגינו לומר ביוהכ"פ או"א ורבש"ע שקודם ואחרי פרשת העקידה, וכיו"ב.

ב) א"א תחנון וע"ח בק"ש שעהמ"ט ביוהכ"פ גם אם לא חל בש"ק -- ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ח יוהכ"פ זאָגט מען נאָר וויפל מען דאַרף... (ממכ' כ*ק אדמו"ר שליט"א)

6.73

באם * יטלו לנ"כ -- לסירוגין (דפשיטא דגם כך כשר לנ"כ) לכאורה אפ"ל שא"צ ליטול קודם הבדלה. אבל נ"ל דטעם נטילה זו היא שלילת

*) נכתב במענה על השאלה אם הכהנים שנוטלים לנשיאת כפים עד פרק הזרוע אם צריכים ג"כ לנטילת ידים קודם הבדלה במוצאי יוהכ"פ. המו"ל.

387התפשטות הטומאה לאחר סור קדושת יוהכ"פ (עיי' מק"מ לזח"ב קעג, א) וא'כ אין מועיל הנט"י -- איזה שתהי' -- ביוהכ"פ.

(ממכ' כ"ק אדמו"ר שליט"א) 6.70