שיחה יט

388שיחה יט

חג הסוכות

מה שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א -- בחדרו -- בעת מפירת האתרוגים ע"י באי כח כפרדחב"ד, שלחי יום ג', י"ג תשרי (חילולא דאדמו"ר מהר"ש), ה'תשל"א.

ביז צום קיום היעוד אַז ס'זאֶל זיין ,כבוד לעמך תהלה ליריאיך ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך וששון לעירך", ביז צו -- ,בן ישי משיחך? -- ביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו,

ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א -- בחדרו חק' --- לאנשי כפר"חב"ר שי!, בעת מפירת האתרוגים ע"י באי כח הכפר שי'. יום א', י"ד תשרי, ה'תשל"ב.

389*) עיין אוהיית סוכות סי א'תשמז ואילך.

מח שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאמר בעת שנתן הד' מינים לבני הנוער שי' שבאו מרופיא לאחרונה. ערב חה"ס, תשל"ב.

*) להעיר שהאתרוג לא רק ,מקבל קור וחום כו'" (אוה"ת סוכות ע' א'תשלט) ו,אינו מתפעל" מהם (סידור רסה, א), אלא יתרה מזו : ,גדל" ומקבל מכולם ,תוס' צמיחה" (וככה תרל"ז פצ"ד).

ועיין שו"ת חתם סופר תאו"ח סר"ז, שער הכולל (להרא"ד לאוואוט) על הסידור פל"ז, שדי חמד אסיפת דינים מע' אתרוג, שם כללים מע' לולב ומיניו, לענין אתרוגים מקאַלאָבראַ שהיא הנקראת בדחז"ל איטליא של יון. יש להעיר ג"כ מבראשית רבה (פכי"ז, ו0: משמני הארץ יהי' מושבך וגו' זו איטליא של יון (כך היא גירסת רש"י עה"ת שם), רמב'ים סוף הל' איסורי המזבח: כל חלב להוי' וגו', משנה ריש ביכורים: אין מביאים כו' מפירות שבעמקים כו' .. .

390...ובמ"ש אודות נטיעת שתילי קלברה באה"ק ת"ו, הנה גם עתה, לדעתי, אינו דומה לאתרוגי קלברה עצמם, ורק שסר בזה הענין דהרכבה, בנראה משיחות נשיאינו רבוה"ק הי' בענין אתרוגי קלברה לא רק החשש דהרכבה, וכמובן גם מפתגם הידוע של רבנו הזקן אשר כשאמר הקב"ה ולקחתם לכם וגו' שלחו שליח לקלברה והביאו משם אתרוגים, וכבר כתבתי במקום אחר הטעם בדא"פ גם ע"פ נגלה, כי קלברה היא איטליא של יון שהיא משמני הארץ, וכדאי' במד"ר על פסוק זה, ולכן חל ע"ז הציווי כל חלב לה', וכדרשת הרמב"ם על פסוק זה בסוף הל' איסורי המזבח, וע"ד אין מביאים ביכורים אלא וכו

(ממכ' כ"ו אייר תשט"ז) 6/7

... מה שהזכרתי שבדורנו שנתבררו דיעות האוסרים אתרוגים מורכבים וכו" ומעיר עיז שדעת האוסרים ידועה מכבר;,

הנה כוונתי היתה לראשוני האחרונים המתירים אתרוגים מורכבים, שעליהם סומכים חשובי המקילים בזה (ולא מפני ההיתר של המחברים בדורנו זה), שאם בשעתם היו רואים נמוקי וטעמי האוסרים וכו' צ"ע אם הי' ההיתר שלהם באופן כמו שנמצא בספריהם, ועכ"פ מידי ספק לא יצאו. והנקודה העיקרית היא, שכל ההיתר הוא במקום שאין להשיג אתרוג בלתי מורכב, משא"כ בזמננו זה . ..

(ממכ' י"ט תשרי תשט"ז) מ

. . . ולפלא מה שכותבים שדנו איפוא להשיג הד' מינים הנצרכים למבצע זה, שהרי בטח כל אלו שהתעסקו בזה, יש להם הד' מינים או לאביהם וקרוביהם, וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכו"כ לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרה"צ (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, ובששאלוהו, והרי ע"י המשמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה. שאין לך הדר מזה שכו"כ מבנ"י יקיימו בו מצוה נעלית זו (ולהעיר מסוכה (לה; ב) דרק של תרומה טהורה לא יטול מפני שמפסיד ודו"ק). וכבר ידוע כלל חז'ל ניחא לי' לאינש דלתעביד מצוה בממונו (שאפילו מיעוט אינו באופן דלא כן, שהרי בממון אין הולכין אחר הרוב. וראה שו"ע אדה"ז סי' ד רס"ט) ואם בכל המצות כן, עאכו"כ בזו המצוה שענינה אחדות כל ישראל, שזהו רמז הד' מינים, וכמבואר בכ"מ ובדרושי דא"ח בארוכה, וק"ל...

(ממכ' ב' מ"ח תשי"ח) 6/7

. . . ביתר שאת על כל שאר ימות השנה, דורשין מאת כל אחד ואחת מאתנו אהבת רעהו והתכללות כולנו כאחד -- במועדי חדש הכללי הוא חדש תשרי:

391לקומי הוספות / חג. הסוכות שיחות 31

בראש השנה. יום הכתרת המלך מלכו של עולם, שתמליכוני עליכם להיות בישורון מלך שזהו דוקא בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ;

ביום הכפורים שצריך מקודם לפייס את חברו, ודומים למלאכים שאין ביניהם לא קנאה ולא תחרות ;

בחג הסוכות שרמזו רז"ל במתק לשונם: ראוים כל ישראל לישב בסוכה אחת

ובשמיני עצרת אשר אמר הקב'ה הביאו פר אחד איל אחד, כי קשה עלי פרידתכם:

ומודגש עוד ביותר בחה"ס במצות ולקחתם לכם הד' מינים, אשר מבואר ענינם בכ"מ -- ומהם בתורת בעל ההלולא (וככה -- תרל?ז. פרק פ"ז ואילך) -- שלמה ד' מינים אלו דוקא, כי כל אחד מהם רומז על האחדות. ונוסף ע"ז הנה צריך לחברם כולם כאחד (ראה ב"י וט"ז סתרנ"א בשם הריקאנטי), אף שהאתרוג הוא בדוגמת בעלי תורה ומצות שבישראל, הלולב והדס מי שיש בהם תורה או מצות/ והערבה -- אלו שאין בהם לא תורה ולא מצות. ואז דוקא, אומר הקב"ה, אעלה. סימן: אתרוג, ערבה. לולב, הדס -- (זח"ג רס"ג, א. תיקונים תי' יג ועוד) בתמר -- זו כנס"י; זאת קומתך דמתה לתמר.

וע"ד הצחות יש לומר במרז"ל הנ"ל דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת, ומכאן דסוכה שאולה כשרה דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ג"י שאלה (רש"י סוכה כז, ב)/

כי סוכה האחת -- מקיף העצמי דעצמות א"ס, כמבואר בסוף מאמר ב"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שבקונטרס* -- גם בה צ"ל תנאי חתורה תעשה לך -- משלך ע"י עבודתו דוקא בקיום התומ"צ ועבודת הבירורים, וצ"ל לו בה עכ"פ שוה פרוטה, כי בפרוטה מקניא נפשו (קדושין ג, ב) ונחי' לפניו בחיות פנימי (עיין בסוף המאמר). ופירשו והודיעו רז"ל דלא מטי שוה פרוטה לכל חד -- יהי' מי שיהי' -- אלא ע"י שאלה משאר בנ"י, כי כל אחד מתוקן מחברו, וכולם צריכים זה לזה...

"75

... ולקראת חה"ס הבע"ל, אביע איחולי לחג שמח, שמחה משולשת :ו א) עבודת ה"א בשמחה ובטוב לבב ככל המצוות.

392ב) מועדים לשמחה, ככל המועדים. ג) זמן שמחתנו,

ויה"ר שחוט המשולש זה לא ינתק ותומשך השמחה על כל השנה כולה. ולהעיר דסוכות הוא וימינו תחבקני, כמובא ג"כ במאמר*. והם כנגד ענני הכבוד ששני עננים אלו הם בבחינת כהן

(ממכ' י"ג תשרי תש*י)

בו ל

.. שלוח בזה קונטרס י"ג תשרי -- חה"ס הבע"ל, והוא לזכות בו את הרבים. ובפרט בימי השמחה דזמן שמחתנו, שמחתנו לשון רבים.

גם ידוע אשר בשעת שמחה רצונו של אדם והשתדלותו להיות בצוותא וחברותא, ושמחת אתה וביתך -- ואנשי ביתך.

ובפרט צוותא וחברותא דלימוד התורה, אשר סגולתו לקרב את הלבבות עד שנעשים אוהבים זה את זה, וביחוד בלימוד פנימיות התורה, שהיא אילנא דחיי דלית תמן לא קשיא ולא מחלוקת.

ובהתאחדות הרבים כולם כאחד לא יבצר מהם כל אשר יזמו, ובפרט אם ההתאחדות היא בלימוד והתועדות דאהבת ישראל, אשר אז נתמלאת הבקשה שיהי' ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, וגורמים השמחה גם מלמעלה למטה -- זמן שמחתנו ל' רבים: שמחת הקב"ה -- ישמח הןה במעשיו, ושמחת ישראל -- ישמח ישראל בעושיו.

6.7

...בחג הסוכות שאז הוא יום הראשון לחשבון בין הקב"ה וישראל אחרי הכפרה ביוהכ"פ -- וכסיפור רז"ל במדרש (ויקרא רבה פ"ל) -- נצטווינו ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, וביארו רז'ל במדרש שם: אלו ישראל, אתרוג - בני 393אדם שיש בהם תורה ומעשים טובים; לולב -- בנ"א שיש בהם תורה ואין בהם מע"ט; הדס -- בנ'א שיש בהם מע"ט ואין בהם תורה; ערבה -- אלו שאין בהם לא תורה ולא מע"ט. ואמר הקב"ה: יוקשרו כולן אגודה אחת ואותה שעה אני מתעלה.

וזהו מה שיש בשיחה מה שאין במאמר, אשר לא זו בלבד שהאתרוג והלולב נעשים הדר על ידה, אלא גם ההדס ואפילו הערבה (וכפי' רז"ל ענינם בבני אדם, כנ"ל) הרי, אם ימצא איש שישתדל בזה, יוכל להדרם ולעשותם נאים על ידי כמה מחלקי השיחה, עד שיעשו כולם אגודה אחת - עיין כריתות (ו, ב) כל תענית כו' מהכא ואגודתו גו' -- לעשות רצון

ה' בלבב שלם... (ממכ' י"ג תשרי תש"ד)

₪790

.ויהי רצון אשר, ע'ד מצות סוכה, שהמצוה מקפת את כל האדם מראשו ועד רגליו ועם לבושיו -- וגם המנעלים -- בכלל, ועוד זאת. אשר נתעלה האדם באכילתו בסוכה מקיים מצוה וכן בשתייתו ובשינתו ועוד ועוד -- כל הנעשה בסוכה -- וכלשון דרז"ל תשבו כעין תדורו, הנה יזכה כל אחד ואחד מהם ויצליח להכיר את האמת, אשר היכולת הנתונה לכל אדם לעבוד את בוראו לא רק בעת התפלה ולימוד התורה אלא בכל דרכיך דעהו, ואין הדבר תלוי אלא ברצונו, ואם ירצה באמת הרי סוף סוף יווכח אשר עבודה קלה היא. כי אין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן.

שמיני עצרת ושמחת תורה

מוסג"פ הקונטרס לשמע"צ"שמחית הבע"ל * ובודאי יזכה בו את כל סביבתו לעורר, לחזק ולהאיר -- עתה ובמשך השנה -- את השמחה של תורה שלהם, אשר על ידי זה תתעורר תתחזק ותאיר שמחה של מצוה שלהם, ובמילא יהיו למוד התורה וקיום המצות באופן נעלה יותר.

כי כמו שהתורה שקולה ומביאה לכל המצות, כך שמחת התורה שקולה ומביאה לשמחה של מצוה, והעבודה בשמחה ובטוב לבב פורצת כל הגדרים וההגבלות הן למטה והן למעלה, מרחקת מהתאוות, מבטלת הדינים -- ואז באור פני מלך חיים.