386

הגהה לאחרי זמן: שוב מצאתי ברשימות הצ"צ על איכה* וז"ל: ט"ב ויוהכ"פ שניהם אסורים בנעילת הסנדל, אלא שזה מצד מעלה יתרה בעליות

המל' למע' מבחי' נעל כו' וזה להיפך . .. (ממכ' כ"ג תמוז, תש"ט)

... בשו"ע אדה"ז חאו"ח סתר'"ח סעי' ח' מה שכתב ,מאכלי חלב וחמאה" ומצוין למג"א, אבל במג"א איתא ,מאכלי חלב; חמה" (ע"פ הרמב"ם הלי עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ו). ומעיר במכתבו, אולי גם בשו"ע אדה"ז צ"ל ,חמה" במקום ,חמאה". ובכלל -- חמאה מאן דכר שמי' בש"ס ופוסקים בנדון זה.

-- הערה יפה ומתקבלת. ועוד ראי' נוספה לתקון זה, דמה לי' לפרט חמאה, והיא בכלל מאכלי חלב, וכמו שאינו מפרט גבינה (שנאמר בפי ביומא יח. א) מטעם זה, אבל בכל הדפוסים דשו"ע אדה"ז שראיתי (קאפוסט תקפ"ו. זיטאָמיר תרט"ז. שטעטין תרכ"ב. ורשא תרל"ד. יוזעפאָוו תרל"ה. ווילנא תרס"ה) איתא ,וחמאה". וכן העתיק בנתיב החיים.

ואולי י"ל דיסודו של אדה'ז לאסור חמאה הוא מפני שנכלל במאכלי חלב, ובכ"ז מפרטו, מפני שאינו מאכל בפ"ע (אם הכוונה -- פוטער), או מפני שהוא משקה (אם הכוונה -- סמעטענע). -- ועצ"ע דעת אדה"ז שאסר חלב טתם, לאו דוקא חם. ויש להעיר מדרז"ל (נזיר כג, ב) גדולה עבירה לשמה כו' שבע בעילות בעל כו' שעשתה זה יעל כדי להתיש כחו כפירש"י. ויש לומר שלכן ג"כ חלב נתנה גו' הקריבה חמאה (שופטים ה, כה). ומש"כ המפרשים בנ"ך מפני שהחלב מיישן -- (וקצ"ע מיומא יח/ א. גם מהו הטעם דהקריבה חמאה) -- הוא אליבא דס"ד דלא נגע סיסרא ביעל. ראה רד"ק שופטים (ד, יח. וה', כז) דמדרשות חלוקות בזה . .. (ממכ' י"ז מרחשון, ה'תש*י)

6/7790 . . . במענה על שאלותיו א) אין מנהגינו לומר ביוהכ"פ או"א ורבש"ע שקודם ואחרי פרשת העקידה, וכיו"ב.

ב) א"א תחנון וע"ח בק"ש שעהמ"ט ביוהכ"פ גם אם לא חל בש"ק -- ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"ח יוהכ"פ זאָגט מען נאָר וויפל מען דאַרף... (ממכ' כ*ק אדמו"ר שליט"א)

6.73

באם * יטלו לנ"כ -- לסירוגין (דפשיטא דגם כך כשר לנ"כ) לכאורה אפ"ל שא"צ ליטול קודם הבדלה. אבל נ"ל דטעם נטילה זו היא שלילת

*) נכתב במענה על השאלה אם הכהנים שנוטלים לנשיאת כפים עד פרק הזרוע אם צריכים ג"כ לנטילת ידים קודם הבדלה במוצאי יוהכ"פ. המו"ל.