שיחה ב

196שיחה ב

וילך

א. "מצד ארון ברית ה'"

מן הפסוק¹ "לקח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם...", מצטט רש"י, ב"דיבור המתחיל" השני², את המלים "מצד ארון ברית ה'", ומפרש: "נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא³, יש מהם אומרים מדף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח, ויש אומרים מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון".

בכך אין מובן:

הפירוש הפשוט של "מצד ארון" הוא: בצדו של הארון. מדוע מביא רש"י בפירושו על התורה – שבו "לא באתי אלא לפשוטו של מקרא"⁴ – גם את הדעה, שספר התורה היה מונח "בתוך הארון", ושהמשמעות של "מצד ארון" היא בתוך הארון, אך "מצד הלוחות"?

קושי זה אף גדול יותר:

אפילו בגמרא, שבה מוסברים פסוקי התורה בדרך ההלכה והדרוש וכדומה, נאמר, שמן הפסוק "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם" בלבד, היה צריך להסיק, שספר התורה היה מונח ב מחוץ לארון⁵, ואילו "חכמי ישראל" הסוברים שהוא היה מונח בתוך הארון אינם לומדים זאת מן הפסוק "מצד ארון...", אלא מפסוק אחר, הגורם להם להסיק שהמשמעות של "מצד ארון" היא "מצד הלוחות".

אך מכך שרש"י אינו מציין בפירושו הוכחה מפסוקים אחרים, ברור, שגם את הפירוש השני – "מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון" – הוא לומד מפסוקנו "מצד ארון ברית ה'"⁶. היכן 197מוצא רש"י את ההכרח להסביר, שהמשמעות של "מצד ארון" היא "בתוך הארון... מצד הלוחות", שהיא ההיפך מפשט הפסוק?

ב. שני הפירושים "שקולים"

כבר הוסבר פעמים רבות, שכאשר רש"י מציין בתחילת פירושו על פסוק מסויים, לפני הפירושים עצמם, שיש כאן שני פירושים (או יותר), בכוונתו להדגיש, שהפירושים "שקולים" (בשונה ממקומות אחרים, שבהם הפירוש הראשון של רש"י הוא העיקרי (ולכן הוא מובא ראשון), כי הוא מתאים יותר לפשט). אלא, כיון שבלתי אפשרי לכתוב את שני הפירושים בבת אחת, לכן הוא מקדים אחד מהם.

כך גם בפירוש רש"י זה, שבהוסיפו בפירושו, כהקדמה, "נחלקו בו חכמי ישראל", הוא מתכוון לומר, שהפירוש "מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון" אינו רחוק מדרך הפשט יותר מהפירוש, שספר התורה היה מחוץ לארון.

ולפי זה תמוה יותר: אף אם רש"י רוצה להביא גם את הפירוש "מצד הלוחות..." מסיבה כלשהי – כיצד ייתכן לומר שפירוש זה מתאים כמו הפירוש "דף היה בולט מן הארון מבחוץ...", כאשר המשמעות הפשוטה

ה של המלים "מצד ארון" היא בצדו של הארון?

ג. ה"דף" אינו מוזכר בפרטי הארון

גם בפירושו הראשון של רש"י אין מובן: מהמלים "מצד ארון ברית ה'" מובן, שספר התורה היה מונח מחוץ לארון, כמשמעות הפשוטה של "מצד ארון". אך מנין נובע ההכרח לומר שספר התורה היה מונח על מדף, ושהמדף היה בולט מן הארון?

ולכאורה, אדרבה: מכך שבציווי על עשיית הארון⁷, וכן בתיאור "ויעש בצלאל את הארון"⁸, מפורטים כל פרטי הארון, וה"דף" אינו מוזכר, יש להסיק, לכאורה, שה"דף" לא היה בולט מן הארון, ושהדבר שעליו היה מונח ספר התורה (מדף או משהו אחר⁹) היה בפני עצמו, ולא היה מחובר לארון.

והשאלה היא, מהו ההכרח של רש"י לחדש שגם בפשוטו של מקרא "דף היה בולט מן הארון"?

ד. דיוקים נוספים בפירוש רש"י

בנוסף לכל האמור לעיל, אינם מובנים מספר דיוקים נוספים בפירוש רש"י:

א) מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המלים "ברית ה'"¹⁰, ולא רק את 198המלים "מצד ארון", שאותן הוא מבאר – לכאורה, לצורך שני פירושיו על המקום שבו היה מונח ספר התורה, חשובות רק המלים "מצד ארון" ?

ב) רש"י אינו מציין בפירושו על התורה את המקורות לפירושיו¹¹, אלא כאשר נוסף על ידי כך הסבר לפירוש.

יש להבין: מהי ההבהרה הנוספת לשני הפירושים שמביא רש"י, על ידי ציון המקור "בבבא בתרא"?

ה. "מצד ארון" – בכל –

הזמנים?

ההסבר לכל זה הוא:

בציווי "לקוח... ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'..." מדגישה התורה "ויצו משה את הלוים נושאי ארון ברית ה'"¹². מכך מובן¹³, שציווי זה, שספר התורה יימצא "מצד ארון ברית ה' אלקיכם" אינו חל רק על זמן חניית המשכן, אלא אף על זמן המסעות – כאשר הלויים נושאים את הארון.

בנוסף לכך: הסיפור "ויכתוב משה את התורה הזאת..."¹⁴, ואחר כך "ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת... ויצו משה... ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלקיכם..."¹⁵, מופיע בהמשך ל"ויקרא משה ליהושע... כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ..."¹⁶.

וכיון שבכניסה לארץ ישראל פרקו את המשכן והקימו אותו מאוחר יותר¹⁷, אין מקום לומר, שהמשך הציווי ליהושע – "ושמתם אותו מצד ארון..."

הוא שספר התורה יימצא "מצד ארון" רק לאחר שיקימו את המשכן, בתקופה מאוחרת יותר.

לכן שואל "בן חמש (למקרא)": במסעות היה הארון מכוסה בשלושה כיסויים¹⁸. ולכן, אף אם נאמר שגם בשעת המסעות נשאו את ספר התורה בצדו של הארון, לא היה זה "מצד ארון" ממש, כי הכיסויים הפרידו בין הארון לבין ספר התורה?

199על כך אומר רש"י "נחלקו בו חכמי " ישראל...", שיש בכך שני פירושים:

פירוש אחד הוא, "דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מונח". שספר התורה היה מונח על מדף שהיה בולט מן הארון עצמו, והכיסויים כיסו את הארון ביחד עם המדף, ולכן ספר התורה היה נמצא "מצד ארון" גם בזמן המסעות.

אמנם, מפרשיות "תרומה" ו"ויקהל" נראה, שלא היה מדף בולט מן הארון (כדלעיל בסעיף ג'), אך אפשר לומר, שכאשר ציוה הקדוש־ברוך־הוא את משה להניח את ספר התורה מצד ארון ברית ה', כפי שמובן שציוויו של משה "לקוח... ושמתם..." לא היה מדעת עצמו ח"ו, אלא ששמע זאת מהקדוש־ברוך־הוא, הבין משה מציווי זה עצמו, שצריך להכין מדף שיהא בולט מן הארון, כדי שספר התורה יהיה "מצד ארון" גם בזמן המסעות.

אך כיון שדחוק ביותר לומר, שבשנת הארבעים שינה משה את הארון, בהוספת מדף – לכן מביא רש"י פירוש נוסף לאופן שבו ספר התורה היה מונח תמיד מצד ארון ברית ה' – "מצד הלוחות היה מונח בתוך הארון".

אך גם פירוש זה קשה, כי המשמעות הפשוטה של "מצד ארון" היא, בצדו של הארון, ולא בתוך הארון, ולכן זקוק רש"י גם לפירוש הראשון.

וכיון שהפירוש "דף היה בולט מן הארון" – דבר שאינו מוזכר בשום מקום – אינו פשוט יותר מהפירוש שבמלים

מצד ארון" הכוונה היא "בתוך הארון מצד הלוחות" – לכן מקדים רש"י ואומר "נחלקו בו חכמי ישראל", לציין, ששני הפירושים שקולים (כדלעיל בסעיף ב').

ו. "מצד ארון..." – שעשה בצלאל

לכאורה, אפשר לשאול:

מנין, שב"ושמתם אותו מצד ארון" הכוונה היא לארון שעשה בצלאל, שאז, כיון שהארון כוסה בשלושה כיסויים במסעות, יש לבאר בדוחק, שבשנת הארבעים הוא שונה, ש"דף היה בולט מן הארון", או שב"מצד ארון" הכוונה היא "מצד הלוחות..."

– והרי אפשר לפרש, שכאן הכוונה היא לארון שעשה משה¹⁹, שהיה עם ישראל תמיד, ואף הוא נקרא "ארון ברית ה'"²⁰, ועל ארון זה אין מסופר שיש לכסותו בעת המסעות. ולפי זה, תהיה המשמעות של "מצד ארון" מובנת בפשטות – לצדו של הארון, מבחוץ?

שאלה זו מבהיר רש"י בצטטו לפני פירושו את המלים "מצד ארון ברית ה'":

בפסוק קודם נאמר "ויצו משה את הלוים נושאי ארון ברית ה'" – ושם ידוע בודאי, שהכוונה היא לארון שעשה בצלאל, שדוקא עליו נאמר, 200שהלויים, בני קהת, נשאוהו²¹. ומכך מובן, שהציווי "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'", המופיע בהמשך לכך ובאותו ניסוח מורחב כבפסוק הקודם, מתייחס אף הוא לאותו ארון שעשה בצלאל.

ז. דעות שונות לגבי גודל הארון

לאחר כל זאת מתעורר אצל התלמיד שאלה:

מובן²², שמדות הארון – אמתים " וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו²³ – תלויות במדות הדברים שהיו מונחים בו²⁴.

ואם כך יוצא, שהמחלוקת בין חכמי ישראל, אם ספר התורה היה מונח מחוץ לארון או בתוכו, תרבה במחלוקת, ותגרור מחלוקת נוספת: לפי הדעה שספר התורה היה בתוך הארון, ייצא, שהלוחות היו קטנים הרבה יותר מהארון, ואילו לפי הדעה שספר התורה היה מחוץ לארון, יוצא, שהלוחות היו גדולים הרבה יותר – כמעט כמדות הארון.

כדי לשלול טעות זו מהתלמיד, מציין רש"י שהמחלוקת מופיע ב"בבא בתרא". כאשר יעיין שם התלמיד, הוא ימצא, שלפי שתי הדעות היו הלוחות באותו גודל, ובכל זאת גם לפי הדעה שספר התורה היה מחוץ לארון, לא נותר מקום ריק בארון, כי לפי דעה זו היה הארון קטן יותר. כפי שנאמר שם בגמרא, שרבי מאיר, הסובר שספר התורה היה מונח בתוך הארון, מבאר את "אמתים וחצי... ואמה וחצי..." –

באמה בת ששה טפחים", ואילו רבי יהודה, הסובר שספר התורה היה מחוץ לארון, אומר "באמה בת חמשה טפחים".

ח. המקור ב"בבא בתרא" מתאים לפשט

לפי האמור לעיל מובן, מדוע מציין רש"י דוקא את המקור ב"בבא בתרא", למרות שמחלוקת זו מופיעה גם בתלמוד הירושלמי (פעמיים – במסכת שקלים²⁵, ובמסכת סוטה²⁶) ובמדרש²⁷, וגם שם נאמר שרבי מאיר ורבי יהודה נחלקים גם לגבי גודל הארון:

כי²⁸ לפי החישובים שבתלמוד הירושלמי ובמדרש היה נפח הארון מלא, לפי שתי הדעות²⁹, בלוחות 201ובשברי הלוחות הראשונים³⁰, ולפי רבי מאיר גם בספר התורה³¹.

וכיון שלדעת רש"י, שבדרך הפשט היו שברי הלוחות מונחים בארון שעשה משה³², ולא בארון שעשה בצלאל – יתקבל לפי החישובים שבתלמוד הירושלמי ובמדרש, שבדרך הפשט היה מקום ריק בארון לפי שתי הדעות,

לכן מציין רש"י את המקור ב"בבא בתרא", כי לפי החישובים שם, לא היה מקום בארכו וברחבו של הארון לשברי הלוחות, כדברי רש"י שם, ששברי הלוחות הראשונים היו מתחת הלוחות, וכל ארכו ורחבו של הארון התמלאו בלוחות השניים, ולדעת רבי מאיר – גם בספר התורה.

ט. "נחלקו בו חכמי ישראל"

לפי האמור לעיל (בסעיף ה'), ששני הפירושים – הן הפירוש "דף היה בולט..." והן הפירוש "מצד הלוחות היה מונח..." – קשים, והקשיים על שני הפירושים שקולים, ולכן מזכיר רש"י את שני הפירושים בבת אחת, כדלעיל שם – מתעוררת אצל התלמיד עוד שאלה: מדוע אכן יש הסוברים ש"דף היה מונח..." ויש הסוברים ש"מצד הלוחות..."?

שאלה זו מבהיר רש"י בדבריו

נחלקו בו חכמי ישראל":

אמנם, לפי הפשט, שני הפירושים שקולים, והשיטות השונות שבהן נוקטים התנאים בגמרא אינן תלויות בפשוטם של הפסוקים, אלא בהיותם 202"חכמי ישראל", כלומר, לפי שיטותיהם בדרכי החכמה, כדלהלן.

י. הפרטים קשורים לכלל

ההסבר של "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'" בפנימיות הוא:

בלוחות היו כל עניני התורה באופן כללי³³, ובספר התורה הם מפורטים. וכיון שכל דבר, כאשר הוא מתבטא בפרטים, מצטמצם אורו ונחלק בין הפרטים הרבים, לכן מופיע הציווי "ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'", שהפרטים (ספר התורה) יהיו קשורים לכלל (ללוחות).

ועל כך היא המחלוקת בין "חכמי ישראל" – רבי מאיר ורבי יהודה – עד כמה צריכים הפרטים להיות קשורים לכלל:

רבי מאיר סובר, שפרטי הרעיון שהרב מעביר לתלמיד, למרות שאכן הרב אינו יכול להעביר לתלמיד את נקודת הרעיון כפי שהיא אצלו, אלא הוא צריך לפרטה³⁴, אך הפרטים צריכים להיות באותה דרגה של נקודת הרעיון, כי כאשר ייצאו הפרטים מאותה נקודה, יאבדו העוצמה והריבוי של האור,

ולכן הוא סובר, שספר התורה (הפרטים) היה מונח בתוך הארון – באותו מקום שבו היו הלוחות (הכלל).

ואילו רבי יהודה סובר, שכדי שהתלמיד יקלוט את הרעיון, צריך הרב להעביר זאת באופן שהפרטים ייצאו מדרגת הנקודה. אך ההשפעה צריכה להיות באופן, שגם לאחר שייצאו הפרטים מתמצית הרעיון, יורגש בהם שאין הם עומדים בפני עצמם, אלא הם נובעים מהנקודה.

ולכן סובר רבי יהודה, שספר התורה היה מחוץ לארון, אך היה בכל זאת מונח במדף שהיה בולט מן הארון.

זהו ההסבר בפנימיות לכך שרש"י מקדים את הפירוש "דף היה בולט..."³⁵, כי שיטתו של רבי מאיר, שהפרטים צריכים להיות באותה דרגה של הכלל, אפשרית רק ליחידי סגולה, 203כדברי הגמרא על רבי מאיר "לא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו"³⁶. והשיטה עבור רוב בני האדם היא, כשיטת רבי יהודה, שהפרטים צריכים להיות בבחינת מציאות, אך תורגש בהם הנקודה.

יא. הקשר לעשרת ימי תשובה

זהו הקשר של הציווי "לקח³⁷ את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה'", המופיע בפרשתנו, הנקראת בשבת תשובה, או בשבת שלפני ובסמיכות לעשרת ימי תשובה – למהותם של עשרת ימי תשובה:

עשרת ימי תשובה נבדלים מכל ימות השנה, כיון שבהם מאירה דרגת היחידה שבנפש³⁸

– לא רק בענינים הנובעים מבחינת יחידה, עבודה הקיימת רק בעשרת ימי תשובה, אלא –

גם בענינים הקשורים לכחות הגלויים – קיום התורה והמצוות שקיים גם בכל ימות השנה, כי גם בכחות הגלויים מאירה דרגת יחידה,

בדומה ל"ספר התורה הזה", שהיה מונח "מצד ארון ברית ה'".