שיחה יב

363שיחה יב

ובזה תפקיד מיוחד לנוער, ובפרט נוער הבוגר מבית ספר, אפילו עובר לבית ספר אחר, שהרי עצם הענין שהוא בוגר -- מראה שהוא מבוגר ועומד על דעתו במדה מסיימת, ביחד עם תכונת הנוער שבטבע שולל ענין של פשרה והשלמה עם המצב והזרם וכו'. ובפרט אלו הבוגרים בתי ספר חב"דיים, שחב"ד ענינו הוא תפיסת כל דבר בפנימיות וחיות מוארים באור תורתגו תורת חיים, הנגלית והפנימית.

והתפקיד המיוחד של הנוער הוא מובן ופשוט, לכל לראש שיהיו בעצמם דוגמא חי' בהנהגתם בחיי היום יום, בהידור בשמירת התורה והמצוות, וגם בהשפעה ותעמולה בסביבתם בכיוון וברוח האמור. והובטחנו הבא לטהר (וכדיוק רבינו הזקן: ליטהר ולטהר, עצמו ואחרים) מסייעין אותוי ועל ידי זה יעשה כל או"א התלוי בו למהר קץ גלותנו ולקרב ביאת משיח צדקנו וגאולתנו, ונזכה לקיום היעוד אשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה.

(ממכתב ר"ח מנ"א, ה'תש"ל)

: ימי חקיץ

1) המלימוד התורה אאפ"ל ,חפשי" (ח"ו). וראה שו"ע אדה"ז או"ת סיי קנה סעִי' א, הל' ת'ית לאדה"ז פי"ג היד ובכ"מ, ואררבא, ,אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתיית" (אבות פי"ו מ"ב). יתרה מזו ,היא חייך ואורך ימיך" (נצבים ל, כ) -- ובחיות האדם הרי אאפ"ל הפסק קל אפילו. וראה ע"ז (ג, סע"ב. וראה זח"ג מב, א. העח, ב) ,מה דגים שבים וכו' אף בנ"א כיון שפורשין מדבי"ת ומן המצות מיד * כו'".

ועדיז בנוגץ לכללות המצות דכאו"א מחוייב בתמידות ורק במתים חפשי (וראה שבת ל, א. ברכות יח, א). -- ולהעיר אשר עסק התורה עיקר הוא בגייעץ (תניא פמ"א (נח, סע"א) מגמרא ** וזוהר) ולאחר תחה"מ (ראה אגה"ק סו"ס כו), 364(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

365(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)

3663 שאם בא (מאליו. רש"י נח ז, ט) ענין זה דוקא מכל הענינים שבידו (שברשותו - המוכנים) -- ה"ז בהשגחה.

4 שהרי כל התורה כולה ניתנה לכאו"א מישראל. ולכן על כל דבר וענין שבתומיצ נאמר על כל יחיד מושבע ועומד מהר סיני.

אין להביא ראיי מהא דכאו"א מברך אשר בחר כו' ונתן לגו כו' על דבר תורה איזה שיהי' (ופשיטא שאינו עובר על מורשה לבנ"י אחר -- סנה' נט, א) -- כי בזה הכווגה בחירה ונתינה ומורשה דקהלת (כללות עם) יעקב. ולהעיר מרש"י דייה מאורסה (פסחים מט, ב).

ותורה פיי הוראה.

ל ואתחנן ו, זי

9 קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד'ה אל). ספרי ואתחנן שם (הובא בפרש"י שם). הלי תת לאדהייז פייב ה'יג.

3673 קרושין מא, ב. וראה לקו"ת ויקרא א, ג.

6 ראה רמב"ם סוף הל' לולב, וראה זח"ג (קכח, א) ,חדי ר"ש ואמר כו' אנן בחביבותא תליא מילתא כו'". ,ונודע פי' האריז"ל על פסוק כו" ראה של"ה תושב"כ פ' תבוא. תניא פכ"ו,

9 ) שסיום וקץ הגלות הוא (כפס"ד הרמב"ם הלי מלכים רפי"א ובסוף הפרק) ע"י משיח ,מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו (שהוא) יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה'" ויעשה ויצליח.

0 ראה מגילה ה, ב: הואיל ונדחה ידחה. וראה ס' השיחות ה'ש"ת ע' 157. לקו"ש חל"ג ע' 156 ואילך.

. . . ולפלא שאינו מזכיר דבר מעניניו בתורה ומצותי' - עתה. ובפרט ע"פ המדובר, אשר דוקא בימים הנקראים בלשון העולם ימי חופש, יש להוסיף בלימוד התורה ובהידור בקיום המצות, כיון שאז כמה דברים המבלבלים במשך ימות השנה, פטורים מהם. ועוד טעם נוסף בזה, לבעלי תכונות נפש מסוימות, אשר דוקא בימים אלו, שאין מחוייבים ע"פ דין הישיבה למשמעת וללמוד תורה מספר שעות בכל יום ויום, הרי מראים שברצון הטוב ומבלי ציווי מבחוץ -- מוסיפים על מספר זה כמה וכמה. ובפרט שעליו להראות דוגמא חי' בסביבתו עתה, מהו תלמיד ישיבה בכלל וישיבת תומכי תמימים בפרט, שממנו יראו וכן יעשו. וכמבואר בדברי חז"ל ורז"ל בכ"מ.

368ובקשר עם יום הולדתו, שמתחזק המזל, ומתוסף גם בחכמה וכמ"ש ורוב שנים יודיעו חכמה, בטח יתבונן בכל הנ"ל ובתוספת ויוסיף בזה. והשיית יצליחו לשנה טובה ומבורכת בלימוד התורה וקיום מצותי

(ממכ' כד' מנ"א תשט"ז) ו

,. במענה על כתב בקשתם ושאלתם בהתאם עם שינוי הסדרים, בכמה מהישיבות, בחדשי הקיץ, הנני להעיר את תשומת לבם על הדברים דלקמן :

() גם בימים אשר התלמידים נמצאים בישיבה ושוקדים על לי" מודיהם, החובה מוטלת על מחנכיהם שלא להסיח דעתם מתלמידיהם גם בשעות היותם מחוץ לכותלי הישיבה, ולהשתדל בכל עוז אשר הנהגתם ודרכי חייהם תהיינה בכל עת ובכל שעה כדבעי למהוי.

ומכל שכן בימי החופש בקיץ, אשר אז דרושה התענינות יתירה בתלמידים לדעת אודות כל אחד ואחד מהם אי' הם נמצאים ובמה הם עוסקים, ולסייע להם בכל מיני סיוע ללכת בדרך הנכונה והישרה. וכדרז"ל דאף כשאינו נראה להתלמידים מפקח ורואה להיות דעתו עליהם (ב"ב ח, ב. ובחדא"ג שם).

(ב) לעלי' -- אין קץ, ולכן גם המורים המומחים ביותר, כדאי אשר ינצלו את ימי החופש, כדי להוסיף על ידיעותיהם בדברים הנוגעים לעבודתם, שהיא מלאכת הוי' (ב"ב כא, ב)

(ג) כדאי לעורר את הבע"ב העסקנים שבישיבות, אשר ישתדדלו, בהמצאם בנאות דשא להנפש, לנצל כל הזדמנות, שנפגשים אז בפגנים חדשותי לקרבם לעזר הישיבות, ולהסבירם אשר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיי מאושר, ואל תקרא מאושר אלא מראשו, שהם ממשיכים מראש כל ההמשכות וההשפעות (זח"ג נג, ב. ד"ה עץ חיים תרצ"ט).

(ד) אין להסתפק במספר התלמידים בישיבות, כל זמן שישנם ילדים הראויים לישיבה ואין מבקרים אותם מסיבת חולשת הכרת אבותיהם בנחיצות הדבר, ולכן החובה לסדר בכל מקום תעמולה מסודרת, עשוי במרץ ובחת" להבות הדרושה, כדי להגדיל מספר התלמידים בישיבות. ואין די מילים לתאר את גודל הזכות להציל אפי' נפש אחת מישראל בגשמיות ועל אחת במה וכמה ברוחניות...

369וראה רמביים הלכות דעות רפ"ד: היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא כו'.

ומזה נלמד במכ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו עד כמה נוגע שתהי' הנשמה בריאה. ואם בכל השנה צריכים להשתדל בזה על אחת כמה וכמה שצריכים להתחזק בזה בתוספות אומץ בזמנים אשר עוסקים ומתענינים ביחוד בהבראת הגוף שלא יבא ח'"ו אל המצב אשר תוקפא דגופא חולשא דנשמתא (זח"א ק"פ, ב.) ועייג'יכ שבת (קמז, ב.) מיא דדיומסת וכו'.

ולא לדרשא קאתינא אלא לעוררו להענין. מעין דאתהפכא, לנצל ימי וענין הבראת הגוף לחיזוק הנשמה, היינו להוסיף שיעור מיוחד לימי החופש ולחפש ההזדמנויות לעורר את אחרים הבאים להנפש במקומו וסביבותיו,

לתורה ועבודה וגמ"ח כל אחד לפי מצבו.

. . . נוסעים הרבה מאנ"ש לנאות דשא - ובודאי בעוד מועד יתחילו לדבר ולעורר על הקביעות שיעשו בנאות דשא, ואדרבה בהוספה, כי הרי את זה לעומת זה עשה האלקים, וכשהגוף מתעסק לחזק בריאותו ע"י ענינים גשמים כפשוטם - בהוספה באכו"ש טיול וכו' (ולא תמיד הכונה לעבוד את השי"ת - בגלוי) הרי זה דורש הוספה ג"כ בבריאות חנשמה, ועוד יותר מאשר בבריאות הגוף, כיון שהסביבה בנאות דשא ממשכת יותר לענינים פשוטים הניל מאשר בעיר. ולכה"פ, צריכה להיות ההוספה ברוחניות כמו ההוספה בגשמיות. והרי מובא שזהו אחד הטעמים ללימוד פרקי אבות תיכף לכניסת הקיץ, כיוז שאז הטבע מתחזק, האילנות מלבלבים וכו'. ומובן ג"כ שמזה אין סתירה כלל וכלל להוראת הבעש"ט עזב תעזב עמו כו' ולא ע"י תעניות וסיגופים - כי כח המתאוה יש להלבישו בקדושה וכו'. עדי יקוים היעוד 370המקוה שהגוף לא רק שלא יבלבל להרוחני ולא רק שיסייע בידו - אלא שאדרבה נקבה תסובב גבר.