י
י המלוה את חבירו בעדים לא יכתבו עדותם ויתנו למלוה שלא מדעת הלוהסה כי שמא אין רצונו של לוה שיהיה למלוה שטר חוב עליוסו. במה דברים אמורים כשלא קנו מידו של לוה אבל אם קנו מידוסז של לוה בפני המלוהסח בקנין סודרסט אפילו לא הלוה לו כלוםע אלא שהקנה לו בקנין סודר שהוא חייב לו מנה הרי העדים רשאים לכתוב ולחתום וליתן ליד זה שנתחייב לו אף על פי שהמתחייב לא אמר להם לכתוב לפי שסתם קנין לכתיבה עומדעא אלא אם כן המתחייב מוחה מלכתובעב.
ואפילו אם נשתהה זמן מרובה ואחר כך בא זה שנתחייב לו ומבקש מהם שיכתבו לו הרי אלו כותבים ונותנים לו בסתם ואינם צריכים לימלך בהמתחייבעג וגם אינם צריכים לחוש שמא פרעועד. ואפילו אם מת המלוהעה וכבר עבר זמן הפרעון בחייו כותבין אחר מותועו. ואין חוששין לפרעון שכיון שסתם קנין לכתיבה עומד הרי זה כאילו תפוס שטר בידו משעת הקניןעז ומי שתפוס שטר והלה רוצה לפרוע צריך להוציא השטר מידו ואם לא הוציאו מידו הוא הפסיד לעצמו והמוציאו נאמן לומר שלא פרעו ואף זה כשפורע צריך להודיע לעדי הקנין שפרעו ואם לא הודיעם הוא הפסיד לעצמועח. וזה שמבקש מהם שיכתבו לו ואומר שלא פרעו נאמןעט וכותבים לו. וכן אם מת זה שנתחייב לופ כותבין ליורשיו. וכן אם מתו שניהםפא:
הערות
- סה. ב"ב מ, א (לענין הודאה). טור ושו"ע סי' לט ס"ב (לענין הלואה).
- סו. טור ולבוש שם ס"ב. וראה לקמן ס"מ (אינו דומה חוב בע"פ לחוב בשטר לכמה דברים ואין חבין לאדם שלא מדעתו שום חובה).
- סז. ב"ב דף מ , א. טור ושו"ע שם ס"ג.
- סח. טור סי' רלח ס"ב, בשם רמב"ן ב"ב קסז, ב ד"ה כותבין. שו"ע שם ס"א, וסי' לט ס"ד בשם יש מי שאומר. סמ"ע שם ס"ק טו וס"ק לז וס"ק מד (שכ"ה דעת הטור). ש"ך שם ס"ק מג. וכדלקמן סי"ט.
- סט. רשב"ם ב"ב מ, א ד"ה קנין וד"ה דסתם. ועד"ז לקמן סי"ז. וראה לעיל יו"ד הל' רבית סנ"ה (סתם קנין סודר מעכשיו).
- ע. סנהדרין כט, ב (הודה בפני ב' וקנו מידו). ב"ב שם (דקאי בהודאה). טור ולבוש שם ס"ג.
- עא. ב"ב שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סוף סי"ב. לעיל או"ח סי' שו סט"ו.
- עב. תוס' ב"ב שם ד"ה ואין, וסנהדרין שם ד"ה הודה. רא"ש ב"ב פ"ג סי' ל ופ"ה סי' ה, וסנהדרין פ"ג סי' כז. טור ושו"ע שם ס"ד.
- עג. כתובות כ , א לפירוש רב האי גאון , הובא ברי"ף שם (ז, ב) וברא"ש שם פ"ב סי' טז. טור ושו"ע סי' לט ס"ג.
- עד. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- עה. אוצ"ל: הלוה. וראה מ"מ וציונים.
- עו. בעל התרומות שער כה ח"א סי' ג, בשם השאלתות ור"י אברצלוני. טור ודעה הא' בשו"ע שם.
- עז. בעל התרומות שער נו ח"א סוס"י ד, בשם הרי"ף בתשובה והראב"ד והרמב"ם (לענין גביה ממשועבדים). שו"ע שם ס"א. סמ"ע ס"ק ב (וסי' מג ס"ק ל). ש"ך ס"ק ו (וסי' מג ס"ק לה).
- עח. בעל התרומות שער כה שם (לענין מת אחר זמן פירעון). רא"ש שם (לענין נשתהה זמן מרובה).
- עט. ש"ך שם.
- פ. טור ושו"ע שם (המלוה).
- פא. סמ"ע סי' לט ס"ק ח.
בבא בתרא מ׳ א - הטקסט מספריא
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״כְּתוֹבוּ״; מוֹדָעָא – בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״כְּתוֹבוּ״;
הוֹדָאָה – בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְצָרִיךְ לוֹמַר ״כְּתוֹבוּ״; קִנְיָן – בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר ״כְּתוֹבוּ״; וְקִיּוּם שְׁטָרוֹת בִּשְׁלֹשָׁה;
סִימָן – ממה״ק.
אָמַר רָבָא: אִי קַשְׁיָא לִי, הָא קַשְׁיָא לִי – הַאי קִנְיָן, הֵיכִי דָמֵי? אִי כְּמַעֲשֵׂה בֵּית דִּין דָּמֵי, לִיבְעֵי תְּלָתָא! אִי לָא כְּמַעֲשֵׂה בֵּית דִּין דָּמֵי, אַמַּאי אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר ״כְּתוֹבוּ״?
בָּתַר דְּבָעֵי, הֲדַר פַּשְׁטַאּ: לְעוֹלָם לָאו כְּמַעֲשֵׂה בֵּית דִּין דָּמֵי; וְהָכָא, טַעְמָא מַאי דְּאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר ״כְּתוֹבוּ״ – מִשּׁוּם דִּסְתַם קִנְיָן לִכְתִיבָה עוֹמֵד.
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לָא כָּתְבִינַן מוֹדָעָא, אֶלָּא אַמַּאן דְּלָא צָיֵית דִּינָא. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲפִילּוּ עָלַי וְעָלֶיךָ. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: כֹּל מוֹדָעָא
and the prior owner does not need to say to the witnesses: Write a document detailing the protest; they can write one even absent a directive. Similarly, one who desires to state a declaration, preemptively invalidating a bill of sale by notifying the court that it was executed under duress, needs to state the declaration in the presence of two witnesses, and he does not need to say to them: Write a document detailing the declaration; they can write one even absent a directive.
The Gemara continues with the statement of Rava: An admission of a monetary obligation needs to be stated in the presence of two witnesses, and in this case, the one stating the admission needs to say to the witnesses: Write a document detailing the admission, as this document is to his detriment; they may not write one absent a directive. Acquisition by means of a symbolic act utilizing a cloth needs to be done in the presence of two witnesses, and the parties do not need to say to the witnesses: Write a document detailing the acquisition; they can write one even absent a directive. And ratification of legal documents needs to be done by means of three people.
The Gemara presents a mnemonic for the cases discussed above: Mem, protest [meḥa’a]; mem, declaration [moda’a]; heh, admission [hoda’a]; kuf, acquisition [kinyan].
Rava now discusses the statement of Rav Naḥman that he quoted. Rava said: If any part of this statement is difficult to me, this is what is difficult to me. This acquisition, what is it like? If it is like an act of the court, it should require three witnesses for it to take effect, as a court must consist of at least three men. If it is not like an act of the court, why does he not have to say to the witnesses that they should write the document detailing the acquisition? Isn’t transferring an item to another tantamount to admitting a monetary obligation?
After Rava raised the dilemma, he then resolves it. Actually, it is not considered like an act of the court. And here, what is the reason that he does not have to say to the witnesses that they should write? It is due to the fact that a record of an unspecified acquisition is ready to be written. A symbolic act of acquisition indicates one’s intention to do everything possible to finalize the transaction as soon as possible without waiting for the actual transfer of the item. Therefore, it is assumed that the parties would desire that a document be written, and no explicit authorization is necessary.
§ The Gemara discusses the halakhot of a preemptive declaration. Rabba and Rav Yosef both say: We write a preemptive declaration only concerning one who does not generally listen to and implement the judgment of the court. In such a case, there is no recourse other than to write a preemptive declaration on behalf of the seller nullifying the transaction. If the buyer would be willing to listen to the court, the seller is expected to deal with the matter in court, rather than participating in the sale and writing a preemptive declaration. Abaye and Rava both say: A preemptive declaration may be written even concerning someone who is law abiding, such as for me and for you, as not every issue can be settled through the courts. The Sages of Neharde’a say: Any preemptive declaration
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 36 עמודים.
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת ד מאותו ספר כתובות כ, א
- שו"ת יורה דעה סימן שמה כתובות דף כ
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת טו מאותו ספר ב"ב מ, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת יב מאותו ספר ב"ב מ, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת כג מאותו ספר ב"ב מ, רע"ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מח ב"ב מ, ב
- שארית יהודה שו"ת חשן המשפט סימן ט בבא בתרא דף מ
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת ב"ב מ, א
- לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א ב"ב קסז, ב
- לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה א ב"ב קסז, ב
- תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה ב"ב קסז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת יז מאותו ספר ב"ב קסז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת יט מאותו ספר ב"ב קסז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת כד מאותו ספר ב"ב קסז , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת כו מאותו ספר ב"ב קסז, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת כז מאותו ספר ב"ב קסז, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות ושטרות ושליש[ו]ת דיני עדות ושטרות ושליש[ו]ת נג מאותו ספר ב"ב קסז, ב
- אגרות קודש כרך כו ט'תריג סנהדרין כט, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כב סנהדרין כט, א
- לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ד סנהדרין כט, א
- תורת מנחם ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א סנהדרין כט, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז סנהדרין כט, סע"א
- תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב סנהדרין כט, א
- תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו' סנהדרין כט, סע"א
- ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב סנהדרין כט, א
- שו"ת סימן יד - ואשר סנהדרין כט, א
- ספר השיחות ל"ג בעומר תש"ח סנהדרין כט, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נו סנהדרין כט, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח סנהדרין כט, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב סנהדרין כט, א
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לח סנהדרין כט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) הוספות סנהדרין כט, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל סנהדרין כט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג סנהדרין כט, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג סנהדרין כט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר סנהדרין כט, א

