132
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כל מה שאיננו על גבי המזבח ממש נחשב כ"חוץ"16.
וכן, הטעם להוצאת הדשן הוא, כדברי רש"י17, כי "אין מקום למערכה" – אם לא יסירו את הדשן מעל המזבח לא יהיה מקום למערכה הבאה18. וכמובן, במזבח שבנה אברהם לעקידת יצחק, אינו קיים, כמובן, טעם זה.
ויש לומר, שכיון שלא היתה חובה להסיר את הדשן מן המזבח, מסתבר שהדשן נותר על גבי המזבח,
שהרי ההלכה קובעת "כל הנוגע במזבח יקדש"19, ו"אפילו קרבן פסול שעלה עליו .. לא ירד"20, ולכן, כאשר אין חובה וסיבה מיוחדת להסיר את האפר, הרי אז "לא ירד". (וראה להלן
ולפיכך גם "אפרו של יצחק", שהוא זהה ל"דשן" של האיל, "צבור על גבי המזבח".
אך נדרש הסבר נוסף: הסבר זה מבאר מדוע "אפרו של יצחק" יכול להשאר, ואכן נשאר, "צבור על גבי המזבח". אך מכך שחז"ל כורכים את זכותו של יצחק בכך ש"אפרו .. צבור על גבי המזבח" מובן, שהדבר קשור דוקא לזכות העקידה עצמה.
והכרחי לומר, שלמרות שבדרך כלל חובה להסיר את ה"דשן" של העולה מן המזבח, למרות שהיא עולה כליל לה' – בכל זאת, "קדושת העולה" של יצחק, על ידי העקידה, חלה באופן שבו ה"אפר" (הדשן) נותר "צבור (ומונח) על גבי המזבח".
ג. עקידת יצחק – פעולה תמידית
כדי להסביר זאת, יש להקדים:
א) באופן כללי מוכח, גם מההלכה למעשה, שכאשר דבר כלשהו הופך לאפר, הוא איננו נשאר במציאותו הקודמת21. ודוגמא לכך, ביעור חמץ, לפי הדעה שאין ביעור חמץ אלא שריפה22. אמנם, לאחר השריפה נותר עדיין אפר, אך זוהי מציאות אחרת23.
הערות
- 16. אף שמקום העקידה הי' מקום המזבח שבמקדש (כנ"ל בפנים. וראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ב ה"א־ב) – הרי אז אין שייך קדושת עזרה כו'. אבל ראה פנים יפות שם.
- 17. צו שם, ד. וראה תמיד כח, ב במשנה. וראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית ערך דשון מזבח החיצון. וש"נ. וראה הערה הבאה.
- 18. וגם להדיעות (רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"ג. ועוד) שדשון המזבח נעשה בכל יום גם כשיש מקום למערכה (וראה אנציקלופדי' תלמודית שם ע' ד־ה, וש"נ) – הרי תוכנו של דשון המזבח הוא (ע"ד דישון (הטבת) המנורה – רש"י תצוה ל, ז) ניקוי המזבח (בשביל מערכה הבאה), כמובן. ומזה מובן בנדו"ד שלא הי' צורך עוד בהמזבח, עד הזמן ש"בהר הוי' יראה", שאין שייך חיוב דשון.
- 19. תצוה כט, לז.
- 20. פרש"י שם, מזבחים פג, ב.
- 21. ראה חידושי הרשב"א קידושין נו, ב. ועיין אגה"ק שהובא לקמן בפנים סעיף ד.
- 22. משנה פסחים רפ"ב.
- 23. ראה סוף תמורה ובמפרשים שם. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סתמ"ה. ועוד. עתה26.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ב׳:א׳ - הטקסט מספריא
המזבח, מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר (דה"א כב, א): "וזה מזבח לעולה לישראל". ובמקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר (בראשית כב, ב): "ולך לך אל ארץ המוריה". ונאמר (דה"ב ג, א): "ויבן שלמה את הבית בהר המוריה".
משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין ב׳:י״ג - הטקסט מספריא
אחר שירד זה שתרם רצים אחיו הכהנים ומקדשין ידיהם ורגליהם במהרה ונוטלין את המגרפות ואת הצנורות ועולין לראש המזבח וכל איברי העולות ואימורי הקרבנות שלא נתאכלו כל הלילה מחזירין אותם לצדדי המזבח אם אין הצדדין מחזיקין סודרים אותם בכבש כנגד הסובב ואח"כ גורפין את הדשן במגריפות מכל צדדי המזבח ומעלין אותו ערימה על גבי התפוח וגורפין אותה הערימה בפסכתר והוא כלי גדול שמחזיק לתך ומורידין אותו למטה וברגלים לא היו מורידין אותו אלא מניחין הערימה גבוהה באמצע המזבח מפני שהוא נוי למזבח:
רש"י על שמות ל׳:ז׳ - הטקסט מספריא
בהיטיבו. לְשׁוֹן נִקּוּי הַבָּזִיכִין שֶׁל הַמְּנוֹרָה מִדֶּשֶן הַפְּתִילוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ בַלַּיְלָה, וְהָיָה מְטִיבָן בְּכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר:
הנרת. לו"שיש בְּלַעַז, וְכֵן כָּל נֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּמְּנוֹרָה, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם הַעֲלָאָה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַדְלָקָה:
בהטיבו WHEN HE TRIMMETH — This word is an expression for cleansing the bowls of the candelabrum from the ashes of the wicks which had burnt out during the night; and he used to clean them (the lamps) out every morning.
הנרת THE LAMPS — luces in old French And this is the meaning of נרות whenever it is mentioned in connection with the candelabrum, except in any passage where the term העלאה “causing to ascend” (any verbal form which is the Hiphil of עלה), which denotes lighting is used, and there it signifies “lights”, (The translation here is therefore: “when he cleans out the lamps”, not “when he trims the lights”).
משנה פסחים ב׳ - הטקסט מספריא
כל שעה שמותר לאכול מאכיל לבהמה לחיה ולעופות. ומוכרו לנכרי ומותר בהנאתו. עבר זמנו. אסור בהנאתו. ולא יסיק בו תנור וכירים. רבי יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה. וחכמים אומרים אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:
חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה. ושל ישראל אסור בהנאה. שנאמר (שמות יג, ז) לא יראה לך שאור:
נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה. חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו:
האוכל תרומת חמץ בפסח. בשוגג משלם קרן וחומש. במזיד פטור מתשלומים ומדמי עצים:
אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחיטים. בשעורים. בכוסמין ובשיפון. ובשבולת שועל. ויוצאין בדמאי. ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. ובמעשר שני והקדש שנפדו. והכהנים בחלה ובתרומה. אבל לא בטבל. ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו חלות תודה ורקיקי נזיר. עשאן לעצמו אין יוצאין בהן עשאן למכור בשוק יוצאין בהן:
ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח. בחזרת. ובעולשין. ובתמכא. ובחרחבינה. ובמרור יוצאין בהן. בין לחין בין יבשין. אבל לא כבושין ולא שלוקין. ולא מבושלין. ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן. ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. ובמעשר שני והקדש שנפדו:
אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין. האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ. אבל שפה היא בבשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו בפסח. מפני שהן מחמיצות:
אין נותנין קמח לתוך חרוסת. או לתוך החרדל. ואם נתן יאכל מיד. ורבי מאיר אוסר. אין מבשלין את הפסח לא במשקין. ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר זבחים פג, א ואילך
- לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב מאותו ספר זבחים פג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג קידושין נו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ט קידושין נו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש קידושין נו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות קידושין נו, ב
- לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א מאותו ספר תמיד כח, א
- לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ג מאותו ספר תמיד כח, א
- לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה א מאותו ספר תמיד כח, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, י"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה תמיד כח, א
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, תשל"ה תמיד כח, ב
- שו"ת סימן ב תמיד כח, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קג תמיד כח, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קכא תמיד כח, א

