ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה א

92

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בבגדי זהב – כיצד ייתכן שבחוץ הוא עובד בבגדי זהב?

לגבי העבודה במשך ימות השנה, אפילו בעבודה שהיא לכפרה, בכל זאת ניתן להשיב, שהכלל "אין קטיגור נעשה סניגור" נאמר רק לגבי יום הכפורים, אשר כל מהותו היא – כפורים כשמו, ולכן העבודה ביום זה דורשת זהירות מיוחדת, שלא לתת מקום לשום ענין של "קטיגור".

אך לגבי העבודה ביום הכפורים עצמו אין מובן: כל עבודות יום הכפורים, הן בפנים והן בחוץ, לא היו צריכות להיעשות בבגדי זהב²³!

ההסבר לזאת נרמז בכך שהפסוק "כתונת בד..." בא בהמשך לפסוק "בזאת יבוא אהרן..."

כאשר התורה מקדימה ואומרת מיד בתחילת עבודות יום הכפורים את המילים "בזאת יבוא... בפר..." היא מלמדת אותנו, שהעיקר ביום הכפורים איננה עבודת היום, אלא "יבוא אהרן אל הקודש" – הכניסה לקדש הקדשים²⁴, וזהו הגורם לכפרה ביום הכפורים. אך כדי²⁵ שהכניסה לקודש תהיה כראוי, עליה להיות "בזאת" – יש צורך בעבודות ובקרבנות מסויימים הן בפנים והן בחוץ כאיל לעולה.

וממילא מובן, שהכלל "אין קטיגור נעשה סניגור" מתאים בעיקר למקום הכפרה ביום הכפורים – לעבודה בפנים²⁶.

ז. הכהן הגדול בקדש הקדשים – ככהן הדיוט

לפי פירוש רש"י, כאמור, החידוש של הפסוק "כתונת בד..." הוא האיסור לעבוד בפנים בבגדי זהב משום שאין קטיגור נעשה סניגור. ולפי זה אין ברור:

כאשר לומדים את הפסוקים בפרשת תצוה, רואים את הזהירות הרבה בלבישת הבגדים, כדי שהעבודה במקדש תיעשה "לכבוד ולתפארת", עד כדי כך ש"המשמש מחוסר בגדים במיתה"²⁷. ואם כך, כיצד ייתכן, שמשום "אין קטיגור נעשה סניגור" לא תהיה תלבושתו של הכהן הגדול "לכבוד ולתפארת" בשלימות, והוא אפילו לא ילבש את מספר הבגדים המלא כרגיל?

הערות

23. והרי מפורש (טז, כד) "וכפר בעדו ובעד העם" ע"ז ש"ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם". ועל כל היום בכלל (טז, ל) "כי ביום הזה יכפר עליכם גו'".
24. להעיר מב' הדיעות ביומא ס, ריש ע"ב: ר"י סבר מקום שמתכפרין בו פעם אחת בשנה ור"נ סבר דברים המתכפרין בהן פ"א בשנה.
25. להעיר מיומא נ, א: במה הוכשר אהרן לבוא אל הקודש בפר כו'. ושם ד, א: והאי בזאת מיבעי לי' לגופי' כו'.
26. בקה"ק (שבא בהמשך ל"יבוא אל הקודש"). וכפרש"י יומא ס, א ד"ה מבפנים (וראה פרש"י שם מ, אד"החוקה). ולאכפשטותלשון הרמב"ם(רפ"ה דהל' עבודת יום הכפורים) "בפנים בהיכל". וראה בארוכה לח"מ שם (אבל ראה בדבריו שם בסופו דגריס ברמב"ם "לפנים מן ההיכל". וכ"ה בקרית ספר (על הרמב"ם) שם).
27. פרש"י שם כח, מג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.