91

עבודת הקטורת וכדומה – המוזכרות לאחר פסוקנו – צריכות להיעשות כשהכהן הגדול לבוש בארבעת הבגדים.

לפיכך מפרש רש"י: מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ...". למרות שמן הפסוק בפשטות מובן לכאורה שפרט זה אמור לגבי שני הקרבנות המוזכרים בפסוק הקודם, החטאת ועולה. אך לא כך הוא הסבר הדברים, אלא כוונת הפסוק היא ש"אינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ", והקרבת האיל לעולה הרי נעשית בחוץ²⁰, ומצד שני, כל העבודות המוזכרות בהמשך – הזית הדם של שני שעירי העיזים והקטורת וכדומה – נעשות לפנים, או לצורך פנים²¹, וממילא הן נעשות בארבעת הבגדים.

וזוהי הסיבה לכך שענין הבגדים נאמרה דוקא כאן לאחר הפסוק "בזאת יבוא אהרן אל הקודש..." – לא לפני כל הקרבנות, ולא לאחר סיום הקרבנות המיוחדים ליום הכפורים:

בכך מדגיש הפסוק, שלבישת ארבעת הבגדים אינה לצורך עבודת היום של יום הכפורים, אלא משום "בזאת יבוא אהרן אל הקודש" – משום החידוש של יום הכפורים, שהוא העבודה בפנים. בפנים אי אפשר לעבוד באותם שמונת הבגדים "שהוא משמש בהם בחוץ", כשהכוונה במילים אלו אינה דוקא לעבודה בחוץ במשך השנה כולה²², אלא "שהוא משמש בהם בחוץ" ביום הכפורים עצמו.

ו. היחוד ביום הכפורים – הכניסה לקדש הקדשים

לפי זה מתורצת גם התמיהה על כך שרש"י אינו מיישב קושי בפשוטו של מקרא:

אם "אין קטיגור נעשה סניגור" ומשום כך אסור לכהן הגדול לעבוד