94

אבנטו של אהרן דוקא, ולא את האבנטים של בניו, למרות שבאותו מקום³⁵ מוזכרים בתורה שלשת הבגדים האחרים של בני אהרן, משום שבפסוק זה מדובר דוקא אודות אבנטו של אהרן, ואילו אבנטי בני אהרן היו עשויים אחרת, מבד בלבד³⁶.

ט. דעות רש"י והרמב"ם לגבי בגדי לבן

ויש לומר שזה מהענינים המופלאים בדרך ההלכה אשר בפירוש רש"י: רש"י והרמב"ם חלוקים לגבי מהות של בגדי כהן גדול ביום הכפורים:

הרמב"ם³⁷ אומר "בגדי כהונה שלשה מינים, בגדי כהן הדיוט ובגדי זהב ובגדי לבן" – לפי שיטת הרמב"ם בגדי־הלבן של יום הכפורים הם בפני עצמם סוג שונה של בגדים. לא שמשום האיסור ללבוש בגדי זהב בפנים נשארים ממילא רק ארבעה מבין שמונת הבגדים, אלא שזהו סוג שלישי של בגדים³⁸.

ואילו רש"י מדייק שבפנים צריך הכהן הגדול לעבוד ב"ארבעה ככהן הדיוט", כפי שהוסבר לעיל.

בדומה לכך רואים את ההבדל בין רש"י לבין הרמב"ם לגבי החובה של בגדי לבן בענין נוסף:

הרמב"ם³⁹ אומר ש"עבודות המיוחדות ליום זה בבגדי לבן". בגדי לבן הוא פרט בעבודת היום. ועל כך קיים הקושי לגבי האיל לעולה ואיל העם שהם מהעבודות המיוחדות ליום הכפורים⁴⁰ ובכל זאת אין הם מוקרבים בבגדי לבן.

לעומת זאת, רש"י קושר את חובת בגדי־הלבן עם "פנים". לשיטתו אין פרט זה תלוי בעבודות היום אלא במקום העבודה – כל מה שנעשה בפנים או לצורך עבודת פנים⁴¹ צריך להיעשות בבגדי לבן. כי, כאמור, לפי רש"י עיקר הכפרה ביום הכפורים היא מצד הכניסה לפני ולפנים, ואילו עבודות היום הם רק אמצעי ותנאי לכניסה פנימה.