94
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אבנטו של אהרן דוקא, ולא את האבנטים של בניו, למרות שבאותו מקום35 מוזכרים בתורה שלשת הבגדים האחרים של בני אהרן, משום שבפסוק זה מדובר דוקא אודות אבנטו של אהרן, ואילו אבנטי בני אהרן היו עשויים אחרת, מבד בלבד36.
ט. דעות רש"י והרמב"ם לגבי בגדי לבן
ויש לומר שזה מהענינים המופלאים בדרך ההלכה אשר בפירוש רש"י: רש"י והרמב"ם חלוקים לגבי מהות של בגדי כהן גדול ביום הכפורים:
הרמב"ם37 אומר "בגדי כהונה שלשה מינים, בגדי כהן הדיוט ובגדי זהב ובגדי לבן" – לפי שיטת הרמב"ם בגדי־הלבן של יום הכפורים הם בפני עצמם סוג שונה של בגדים. לא שמשום האיסור ללבוש בגדי זהב בפנים נשארים ממילא רק ארבעה מבין שמונת הבגדים, אלא שזהו סוג שלישי של בגדים38.
ואילו רש"י מדייק שבפנים צריך הכהן הגדול לעבוד ב"ארבעה ככהן הדיוט", כפי שהוסבר לעיל.
בדומה לכך רואים את ההבדל בין רש"י לבין הרמב"ם לגבי החובה של בגדי לבן בענין נוסף:
הרמב"ם39 אומר ש"עבודות המיוחדות ליום זה בבגדי לבן". בגדי לבן הוא פרט בעבודת היום. ועל כך קיים הקושי לגבי האיל לעולה ואיל העם שהם מהעבודות המיוחדות ליום הכפורים40 ובכל זאת אין הם מוקרבים בבגדי לבן.
לעומת זאת, רש"י קושר את חובת בגדי־הלבן עם "פנים". לשיטתו אין פרט זה תלוי בעבודות היום אלא במקום העבודה – כל מה שנעשה בפנים או לצורך עבודת פנים41 צריך להיעשות בבגדי לבן. כי, כאמור, לפי רש"י עיקר הכפרה ביום הכפורים היא מצד הכניסה לפני ולפנים, ואילו עבודות היום הם רק אמצעי ותנאי לכניסה פנימה.
הערות
- 35. לט, כז־כח.
- 36. ובגמ' פלוגתא באבנטו של כהן הדיוט – ראה יומא ו, א (ובפרש"י ותוס' שם). יב, סע"א ואילך. ולהלכה פסק הרמב"ם (רפ"ח מהל' כלי המקדש) דרקום בצמר.
- 37. רפ"ח מהל' כלי המקדש.
- 38. להעיר גם מהשגת הרמב"ן על ספהמ"צ להרמב"ם מ"ע לג שמקשה לדעת הרמב"ם שם ד"הי' ראוי שתמנה מצות בגדי לבן ביום הכפורים מצוה אחרת (מצוה בפ"ע)". וראה מפרשי סהמ"צ שם. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג מנין הפרשיות פרשה ס"ב.
- 39. רפ"ב מהל' עבודת יוהכ"פ.
- 40. ראה רמב"ם שם פ"ה ה"ג ובכס"מ שם. ובקרית ספר שם: איל ושעיר המוספין שעשאן קודם עבודת היום לא עשה כלום דאיל העם כתיב בהדי עבודת היום כדכתיב את עולתו ואת עולת העם. וראה גם פרש"י יומא ס, סע"א ד"ה בבגדי זהב. וראה לשון הרמב"ם בהכותרת להלכות עבודת יוהכ"פ. ובמנין המצות וסהמ"צ מ"ע מט.
- 41. ראה לעיל הערה 21.
ספר המצוות, מצוות עשה ל״ג - הטקסט מספריא
היא שצוה הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד ולתפארת ואז יעבדו במקדש, והוא אמרו ועשו בגדי קדש לאהרן, ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות, וזאת היא מצות בגדי כהונה שמונה בגדים לכהן גדול וארבעה לכהן הדיוט וכל עת שישרת הכהן בפחות ממנין בגדיו המיוחדים לו באותה העבודה או ביותר מהם עבודתו פסולה ויתחייב על זה מיתה בידי שמים רוצה לומר למחוסר בגדים שעבד. וכן מנוהו בגמרא (סנהדרין פ"ג) בכלל מחוייבי מיתה בידי שמים. ולא בא בכתוב זה בבאור, אבל בא בכתוב וחגרת אותם אבנט והיתה להם כהונת עולם ובא הפירוש בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים והרי נתבאר זר ששמש במיתה. ואמרו בספרא וישם עליו את החשן פרשה זו למדה לשעתה ולמדה לדורות למדה לשרת יום יום ולשרת יום הכפורים. בכל יום משמש בבגדי זהב ביום הכפורים בבגדי לבן. וכבר בא בספרי שלבישת בגדים אלו היא מצות עשה, והוא אמרם מנין שאין אהרן לובש בגדים אלו לגדולתו אלא כמו מקיים גזרת המלך שנאמר ויעש כאשר צוה ה' את משה כלומר לבישת הבגדים. ואע"פ שהם בתכלית היופי שהם מזהב שהם וישפה וזולתם מהאבנים הטובות והיפות לא יכוין בהם היופי אלא לקיים הצווי שצוה השם יתעלה למשה לבד והוא שילבש בגדים אלו תמיד במקדש. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בזבחים ביומא ובסוכה. (ואתה תצוה, כלי בית המקדש פרק י'):
ספר המצוות, מצוות עשה מ״ט - הטקסט מספריא
היא שצונו לעשות עבודת היום, כלומר כלל כל הקרבנות והוידוין המתוקנין ביום צום כפור כדי שיכופר בהם כל העונות כמו שבא בכתוב, והיא העבודה הכתובה באחרי מות. והראיה על היות הכלל כלו מצוה אחת אמרם במסכת יומא (דף ס') כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת יומא. (אחרי מות, הלכות יוה"כ פ"ד):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.
- אגרות קודש כרך יג ד'תקצד יומא ס, א
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נב מאותו ספר יומא ס, א
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נג מאותו ספר יומא ס, א
- לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה א מאותו ספר יומא ס, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה א מאותו ספר יומא ס, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד יומא ס, א

