95

י. הקשר בין שני ענינים הללו

ואולי יש לומר, ששני הענינים הללו – (א) אם בגדי לבן הם ענין שלילי או חיובי, (ב) אם בגדי לבן תלויים בעבודות היום או בכניסה לפנים – כרוכים זה בזה:

אם נאמר שיש דין מיוחד וחיובי על לבישת בגדי לבן, סביר לומר שזהו פרט הקשור לעבודות היום, כי כשם שבגדי כהונה בכלל קשורים לעבודת הכהנים⁴², כך הדין המיוחד של בגדי לבן הוא פרט בעבודה המיוחדת של היום.

אך אם הענין של בגדי לבן הוא רק משום איסור לבישת בגדי זהב, סביר לומר, שהאיסור אינו קשור לעבודה עצמה, אלא למקום העבודה שאינו מאפשר לבישת זהב.

יא. ההוראה: כדי להיכנס פנימה יש לפשוט בגדי זהב

מפירוש רש"י זה נלמדת הוראה בעבודת ה':

כאשר יהודי רוצה להביא לידי "לפני ה' תטהרו"⁴³ לגבי עצמו ולגבי זולתו ולהביא את כולם "לפני ה'", לקרב אותם יותר לה' ולתורתו ולמצוותיו, עליו לדעת בראש ובראשונה שבנוסף לכך דרוש שהוא ייכנס "לפנים". הוא צריך "להכנס" לפנימיות נפשו, לחתור להגיע אל מעמקי נפשו, ורק בכוח זה הוא יוכל לגרום לכפרה ולטהרה של עצמו ושל זולתו.

והדרך להיכנס פנימה היא באמצעות הסרת בגדי הזהב, "לכבוד ולתפארת". כל עוד הוא חש בענין של "לכבוד ולתפארת" של עצמו אין הוא יכול להיכנס פנימה – לפנימיות הכוונה.

רק כאשר הוא מרגיש עצמו ככהן הדיוט – בבגדי לבן "כולן של בוץ", ולא בבגדי זהב – כאשר מאיר בו ענין הפשטות⁴⁴.

דוקא כך הוא ראוי להיכנס פנימה ולהביא לידי כפרה וטהרה ולא רק על עצמו, אלא גם על זולתו. עד אשר "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל"⁴⁵.

(משיחת ש"פ אחרי תשל"ו)