93

ויש להוסיף: אילו היה דין מיוחד לגבי בגדי כהונה ביום הכפורים²⁸, שביום זה צריך הכהן הגדול ללבוש בגדים מסוג אחר, המיוחדים ליום הכפורים – לא היה הדבר כל כך תמוה. שהרי, כשם שבכל ימות השנה קבעה התורה שמונה בגדים לכהן גדול, כך קבעה התורה דין של ארבעה בגדים מיוחדים ליום הכפורים. אך כיון שלפי רש"י אין דין וחידוש מיוחד בבגדים שלובש הכהן הגדול, אלא שחל איסור ללבוש בגדי זהב ביום הכפורים, מתעורר הקושי: בסופו של דבר יוצא, שדוקא ביום הכפורים הכהן הגדול הוא כאילו מחוסר בגדים?

לפיכך צריך רש"י להדגיש, שהכהן הגדול לובש ביום הכפורים ארבעה בגדים "ככהן הדיוט": הכהן הגדול אינו לובש בפנים ארבעה בגדים מתוך שמונת הבגדים שלו²⁹, אלא הוא עובד אז ככהן הדיוט³⁰, אשר מספר בגדיו הוא מלכתחילה ארבעה.

ח. "אבנט בד" – ככהן הדיוט

בכך יובנו גם דברי רש"י בסיום פירושו "וכולן של בוץ":

באמרו על ארבעת הבגדים של הכהן הגדול בקדש הקדשים "שכולן של בוץ" אין כוונת רש"י רק להבהיר שאין הבגדים הללו כ"קטיגור", אלא גם להוסיף הוכחה לכך שהעבודה בפנים ביום הכפורים היא "ככהן הדיוט"³¹, כדלהלן:

על האבנט של אהרן נאמר בפרשת פקודי³² שהוא נעשה מ"שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם".

(בפרשת תצוה³³, כאשר נאמר הציווי על עשיית הבגדים כתוב רק שהאבנט צריך להיות "מעשה רוקם", אך אין נאמר שם ממה הוא נעשה, ואילו בעשיית הבגדים בפרשת פקודי מסופר שאבנטו של אהרן, הכהן הגדול, היה עשוי מהחמרים הנ"ל).

ויוצא מכך, שאבנטו של אהרן איננו עשוי רק מ"בד" – וכיצד אומרת התורה "ובאבנט בד יחגור"? מכך מובן, שהבגדים הללו אינם בגדי הכהן הגדול, אלא "ארבעה ככהן הדיוט"³⁴.

ורש"י סובר בפשוטו של מקרא, שהתורה מזכירה בפרשת פקודי את