90

לבישת ארבעת הבגדים הללו בלבד.

את זאת שולל רש"י בפירושו "מגיד..." – אין לחשוב שהפסוק מפרט כאן רק את השינוי שבארבעת הבגדים הללו, ואינו שולל את לבישתם של ארבעת הבגדים האחרים, אלא "אינו משמש לפנים בשמונה בגדים" – פסוק זה שולל את לבישת הבגדים "שהוא משמש בהם בחוץ", אלא בארבעה ככהן הדיוט".

ד. הקושי במילים "וכולן של בוץ"

אך גם פירוש זה הוא תמוה, משום¹⁸ שגם לפי פירוש זה אינה מובנת כל כך התוספת "מגיד", כי בסופו של דבר אין רש"י מוסיף כאן דבר על מה שנאמר במפורש בפסוק, אלא רק שולל פירוש מוטעה שאינו כמשמעות הפסוק

ובנוסף לכך, דבריו של רש"י בסוף הפירוש – וכולן של בוץ" – לא זו בלבד שהם מיותרים, אלא הם מדגישים את ההיפך. מילים אלו נותנות פתח לטעות שהחידוש בפסוק זה הוא שארבעה בגדים אלו, המפורטים בפסוק, הם של בוץ. בעוד אשר פירוש רש"י קובע את ההיפך, שהחידוש בפסוק הוא רק בכך שהכהן הגדול אינו לובש את ארבעת בגדי הזהב האחרים.

ה. לבישת ארבעת הבגדים – בעבודות הנעשות בפנים

ההסבר לכך הוא:

כוונת רש"י היא להשיב על שאלה המתעוררת בפסוק: מדוע מופיע פסוק זה אודות לבישת הבגדים במקום זה? לכאורה, צריך היה הפסוק להופיע לפני כל עבודותיו וקרבנותיו של הכהן הגדול ביום הכיפורים, או לאחר שמפרטת התורה את כל העבודות שצריך היה הכהן הגדול לבצע בהיותו לבוש בבגדים אלו¹⁹.

מכך שהפסוק מופיע מיד לאחר הפסוק "בזאת... בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה" ניתן היה להבין בפשטות, שהכהן הגדול לובש את ארבעת הבגדים רק בעת הקרבת פר בן בקר לחטאת ואיל לעולה, שאלה הם הקרבנות המיוחדים לו ביום הכיפורים.

אך מהפסוקים הנאמרים בהמשך ניתן להבין: א) עולתו – האיל לעולה – מוקרב בבגדים אחרים "ולבש את בגדיו", כלומר, ב"שמונה בגדים שהוא עובד בהם כל ימות השנה"²⁰. ב) כל העבודות עד "עולתו" – שני שעירי העיזים לחטאת של עדת בני ישראל,