שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתעח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
און דאָס וועט אויך מקרב זיין און צו איילן דעם חירות האמיתי – די גאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
9 מדרש תהלים (ע , א) : עה"פ למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני ה' לעזרתי חושה.
תהלים סט : הקאַפּיטל שמתחילים לומר בי"א ניסן השתא, ע"פ המנהג המקובל מהבעש"ט לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו – ראה בארוכה סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך. וש"נ.
ראש לרגלים : ר"ה ד, א. ובפיה"מ ובר"ח שם.
דער געבורטסטאָג : יחזקאל טז. תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.
צוויי מצות-עשה : כריתות בתחלתה.
שטראָף . . כרת : להעיר מדחז"ל עה"פ בדמייך חיי גו' בדמייך חיי (יחזקאל טז, ו) שהכוונה לדם מילה ולדם פסח (תרגום שם. ובתיב"ע בא (יב, יג). פדר"א פכ"ט וזח"ב (לה, ב) דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים).
דער וואָס . . פסח : בא יב, מח. וביבמות (עד, א) דערלות בפסח כתיבא. וברש"י פסחים (סא, ב) ד"ה ערלה דאיסור אכילת ערל בקדשים ילפינן מפסח. וראה ירוש' יבמות ר"פ הערל.
נאָך דער צייט : אבל "כל יום ויום שיעבור כו' ה"ה מבטל מ"ע" "ולא נתלה למשה רבנו עלי' אפי' שעה אחת אע"פ שהי' בדרך" (רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ב וספ"ג). ובנוגע לכרת ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב ובראב"ד וכו'.
אויך די קינדער : יבמות (ע, ב): מילת זכריו ועבדיו מעכבת (וכ"ה ברמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ה, אבל ראה מכילתא בא (יב, מח)). אבל שאני מילת עבד דאינו מציאות בפ"ע וכו' (עיין צפע"נ – להרגצובי – מהד"ת ע' 84 ואילך. נזיר סא, א. ועוד).
אַ זון : ובת – כמאן דמהילא דמיא (ע"ז כז, א). ועפ"ז יש להסביר הא דטבילת אמהותיו מעכבתו כו' שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים (רמב"ם הל' ק"פ שם. וראה מכילתא שם: שפחותי').
ניט ברענגען : ואם חייב כרת על שלא מלם ובמילא לא הביא קרבן פסח – ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מילה.
קרבן פסח . . נאָר . . בית המקדש : ידועה השקו"ט בזה מתחיל מס' כפתור ופרח פ"ו. שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ו. שו"ת בנין ציון ועוד. ולהעיר מברכת אשר גאלנו: שמחים בבנין עירך כו' ונאכל שם כו' הפסחים (פסחים קטז, ב)*.
*) א) פשוט שהכוונה ב"בנין עירך" הוא לבנין ירושלים שיהי' בזמן הגאולה – שלזה מתכוונים בתפלת י"ח ג"פ בכל יום: ולירושלים עירך ברחמים תשוב כו' ובנה אותה ב"ב בנין עולם וחותמים ברוך אתה ה' בונה ירושלים. ונכלל במש"כ הרמב"ם (הל' מלכים ספי"א) "משיח . . ובנה מקדש". (ומ"ש הרמב"ם "ובנה מקדש " – כי דוקא בנין מקדש במקומו מהסימנים על "משיח בודאי"). ובכתוב (תהלים קמז, ב) – "בונה ירושלים ה'". וראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (הו"ל בקובץ מכתבים (מימיוגרף) קובץ ראשון מכתב ט') בביאור דחז"ל (ברכות מט, א. זח"א קלד, א. מהנ"ע בזהר שם קלט, א. וראה ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב) בכתוב זה וסיומו נדחי ישראל יכנס.
ב) מובן שההערה באה רק להעיר, כי אין בנוסח הברכה הכרעה בנוגע להשקו"ט דאפשריות הקרבת ק"פ בזמה"ז – שהרי הברכה וסיומה הן בנוגע לגאולה , אלא שמפרש שאז נאכל וכו'.
(משיחת שבת-הגדול ה'תש"ל)
דורך משיח צדקנו : רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
אויפן נאָמען פון קרבן פסח : כשאר המועדים שנקראו ע"ש הנעשה בהם (ולא ע"ש שבעת יצי"מ פסח גו').
העכסטע וויכטיקייט פון ח ינוך : להעיר מ"הכרזת אאמו"ר (הוא אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) באחת ההתועדות: אָט אזוי ווי הנחת תפלין בכל יום איז אַ מצוה דאורייתא אויף יעדען אידן, אָהן אַ חילוק צי אַ גדול בתורה, צי אַ איש פשוט, אַזוי איז אַ חוב גמור אויף יעדען אידען, צו טראכטען יעדען טאָג אַ האַלבע שעה וועגען דעם חינוך פון קינדער, און טאָן אַלץ, וואָס עס איז בכוחו צו טאָן און יתר מכפי כחו, זעהן פועל זיין ביי די קינדער, אַז זיי זאָלן געהן אין דעם דרך וואָס מען איז זיי מדריך" (היום יום כב טבת).
אין דער הגדה : וראה פסחים קטז, א. ועוד.
כאן הבן שואל : הבן העליון ובו הי' פרעה הרשע כופר כו' הבן הנעים לקיים מצות כי ישאלך בנך (סי' האריז"ל).
והגדת לבנך : בא יג, ח. וראה אוה"ת להצ"צ שם ע' שך.
פסח הוא . . רחמנות . . "שפּרינגט" : בא יב, יא-יג. במכילתא, ובפרש"י שם. וראה "בכללות הענין דפסח שהוא בחי' הדילוג" בתו"ח לאדמו"ר האמצעי לשמות (קצא ואילך).
משכו . . במצוה : בא יב, כא. ובמכילתא שם.
פון "זמן חירותנו" : להעיר אשר קרבן פסח נאכל על השובע (פסחים ע, א. וראה שו"ע אדה"ז ר"ס תע"ז) וכו' – רק חירות, משא"כ מצה שיש בה גם הענין דלחם עוני. ולהעיר מענין מצות (חסר ומלא) מצה דקודם חצות ולאחר חצות בלקו"ת צו ד"ה ששת ימים, ובכ"מ, ומהם ד"ה מצה זו, תר"ם. סד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.
פּראַווען פסח : שנקודת החג ובפרט דקרבן פסח היא "שיזכרו היהודים לעולם הנסים הגדולים שעשה להם השי"ת ביצי"מ" (חינוך מצוה ה').
דאָס וועט . . צו איילן : ראה מדרש תהלים (ע, א): אמר דוד כו' אני מזכיר והצילני כו', למעלה מן הפרשה (תהלים סט, לו-לז) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא, הרי הדיר בנוי', וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה, הרי הצאן מכונסות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
והנה מצינו ענין שני בחרוסת — "זכר לתפוח" (כדאיתא בגמ' והובא להלכה בשו"ע רבינו הזקן), הוא זכר לזה "שהיו יולדות בניהן שם בלא עצב.
56 דעת ר' לוי — פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
7 פסחים קטז, א. רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ז ה"ג. שו"ע ארה"ז סתע"ג ס"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
להזכיר את הפסח, מצה ומרור, יחד עם הסיפור ביציאת מצרים, אבל מן הדיוק בפסוק מסיקים רק את החידוש לגבי זמן קיום המצוה, שהיא דוקא "בשעה שיש (פסח) מצה ומרור...
35 וכמאמר ר"ג (פסחים קטז, סע"א במשנה) "כל שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו כו' פסח מצה ומרור". וברמב"ם הל' חו"מ פ"ז ה"ה. ומסיים: ודברים האלו כולן הן הנקראין הגדה. ומשמע דזה דלא יצא ידי חובתו היינו מצות סיפור ביציאת מצרים, וכ"ה בקרית ספר לרמב"ם שם. וכ"כ במאירי פסחים שם. וראה פמ"ג או"ח (א"א) סתע"ט סק"ב. סתפ"ה סק"א. ולהעיר דמצינו יתירה מזו דאכילת פסח ומצה היינו זכירת יצי"מ – פרש"י ראה טז, ג. שו"ת הרא"ש כלל כד סי' ב. וראה לקו"ש חי"ז ע' 79 הערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
במשנה "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" – "מתחילת עבדים היינו" , ו"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" , ואחר־כך הקטע "והיא שעמדה...", סיום "ענין מצרים", והמבוא אל החלק העיקרי של "סיפורי לבן ויעקב" – "דורש מארמי אובד אבי".
11 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
20 ראה יבין שמועה להרשב"ץ ד"ה כמה מעלות טובות בסופו: ובזה השלמנו לדרוש מארמי אובד אבי לספר ביציאת מצרים. וראה לשונו שם בתחלת הפי' ובמאירי פסחים שם. משא"כ חלק ההגדה שלאח"ז "ר"ג הי' אומר כל שלא אמר כו'" אף שג"ז הוא חלק מההגדה (כלשון הרמב"ם שם פ"ז סה"ה) וקיום מצות סיפור ביצי"מ*, והרי ג"ז נכלל בסימן "מגיד" (ואם לא אמרם לא יצא יד"ח והגדת** – רשב"ץ שם ד"ה ר"ג הי' אומר ) – מ"מ, הרי כפשוטו אי"ז הסיפור ד"נסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים" (ל' הרמב"ם הל' חו"מ רפ"ז. וראה גם לשון החינוך שם. אבודרהם הנ"ל). וראה אבודרהם פי' ר"ג הי' אומר (ועד"ז ברשב"ם (להגש"פ) וכל בו שם): פי' אע"פ שיאכל פסח ומצה כו' לא יצא יד"ח אם לא יאמר שלשה דברים אלו למה הם באים שמצאנו שהכתוב הקפיד באמירה ובהגדה***. השייכות דהנקודה כללית כו' להסיום של כללות סימן מגיד (ולא רק דסיפור "נסים ונפלאות שנעשו *) ראה הגש"פ הנ"ל ד"ה לא יצא. הגש"פ הנ"ל עם ביאורים (קה"ת, תשמ"ו־ז) ע' קמג. לקו"ש .......חט"ז ע' 216. וש"נ. **) אבל ראה רבינו מנוח לרמב"ם שם ה"ה. חדא"ג מהרש"א פסחים קטז, א ד"ה כל מי. של"ה קנו, ב (מצה עשירה). צל"ח פסחים שם. ועוד. ***) לכאורה יש לקשר פי האבודרהם הנ"ל עם פירש"י ורא"ש שהובאו בהגש"פ עם "ביאורים" הנ"ל ולקו"ש שם. ואכ"מ. לאבותינו במצרים") – ברכת "אשר גאלנו כו'" – ראה לקמן הערה *62.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יא
איתא בגמרא "מתחיל בגנות כו'".
44 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונפק"מ לדינא – לענין טיבול מצה בחרוסת, כפי שמצינו סברא שבזמן הבית היו מטבילין את המצה בחרוסת:אם נאמר שהמצה שאנו אוכלין בזמן הזה קשורה עם ענין הגלות – הרי גם בזמן הזה יש להטביל את המצה בחרוסת, הקשורה אף היא עם ענין הגלות, להיותה "זכר לטיט" שבו היתה עבדות בני ישראל במצרים ("בחומר ובלבנים"); משא"כ אם נאמר שהמצה שאנו אוכלין בזמן הזה קשורה עם ענין הגאולה – אין מקום להטביל את המצה בחרוסת, כיון שחרוסת קשורה עם ענין הגלות, ולא עם ענין הגאולה.
110 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יא
ובהתאם לכך נקבע גם סדר אמירת ההגדה – ש"מתחיל בגנות" , ומסיים "ונודה לך שיר חדש", דקאי על הגאולה העתידה.
32 פסחים קטז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל א' דחג הפסח[ftn_615_*] ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
צריך להבין הטעם שמספרים בגנות ("מתחיל בגנות" , "מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו" ) - היפך הכלל שאפילו "בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב"?
13 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן מוכח גם מדברי הגמרא "מתחיל בגנות ..
1208 פסחים קטז, א – לדעת שמואל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שכל ענין מתבטא בגלוי ובהדגשה בהתחלה ובסיום, הרי מובן, שתוכן סיפור יצי"מ כפי שמודגש בו שהוא תוכן וענין וכללי, הרי זה בעיקר בהתחלת וסיום "עיקר נוסח ההגדה שתיקנו חכמים חובה על הכל" (כדברי המשנה "מתחיל בגנות ומסיים בשבח" ) – "מתחילת14 עבדים היינו" , וכן "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" , ולאח"ז הפיסקא "והיא שעמדה וכו'" – סיום "ענין מצרים" והקדמה לחלק העיקרי של "סיפורי לבן ויעקב"18, ("ודורש מ)ארמי אובד אבי" .
1376 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועד"ז ב"סיום" ה"ניסים ונפלאות שעשה לנו הקב"ה באותו זמן" – סיום הפיסקא "כמה מעלות טובות למקום עלינו" – "ובנה לנו בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו" .
1386 ראה יבין שמועה להרשב"ץ ד"ה כמה מעלות טובות בסופו: ובזה השלמנו לדרוש מארמי אובד אבי לספר ביצי"מ. וראה לשונו שם בתחלת הפי' ובמאירי פסחים שם. משא"כ חלק ההגדה שלאח"ז "ר"ג הי' אומר כל שלא אמר כו'" אף שג"ז הוא חלק מההגדה (כלשון הרמב"ם שם פ"ז סה"ה) וקיום מצות סיפור ביצי"מ*, והרי ג"ז נכלל בסימן "מגיד" (ואם לא אמרם לא יצא יד"ח והגדת** – רשב"ץ שם ד"ה ר"ג הי' אומר ) – מ"מ, הרי כפשוטו אי"ז הסיפור ד"נסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים" (ל' הרמב"ם הל' חו"מ רפ"ז. וראה גם לשון החינוך שם. אבודרהם הנ"ל). וראה אבודרהם פי' ר"ג הי' אומר (ועד"ז רשב"ם (להגש"פ) וכל בו שם): פי' אע"פ שיאכל פסח ומצה כו' לא יצא יד"ח אם לא יאמר שלשה דברים אלו למה הם באים שמצאנו שהכתוב הקפיד באמירה ובהגדה***.
השייכות דהנקודה כללית כו' להסיום של כללות סימן מגיד (ולא רק דסיפור "נסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים") – ברכת "אשר גאלנו כו'" – ראה לקמן הערה 88.
*
) ראה הגש"פ הנ"ל ד"ה לא יצא . הגש"פ הנ"ל עם ביאורים (קה"ת , תשמ"ו-ז) ע' קמג . לקו"ש חט"ז ע' 216 . וש"נ .
*
*) אבל ראה רבינו מנוח לרמב"ם שם ה"ה . חדא"ג מהרש"א פסחים קטז , א ד"ה כל מי . של"ה קנו , ב (מצה עשירה) . צל"ח פסחים שם . ועוד .
*
**) לכאורה יש לקשר פי' האבודרהם הנ"ל עם פירש"י ורא"ש שהובאו בהגש"פ עם " ביאורים " הנ"ל ולקו"ש שם . ואכ"מ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם הטעם שתחילת ההגדה היא באופן דמתחיל בגנות , עבדים היינו כו' ויוציאנו ה' אלקינו משם כו', או מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו , כי, היציאה מהרע
588 משנה פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מהו הצורך למנות את פרטי השינויים שבהם נשתנה לילה זה, דלכאורה די בעצם השאלה "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", כי, נוסף לכך שבדרך כלל יש להעדיף לשון קצרה (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות שלשון המשנה הוא "דבר קצר הכולל ענינים רבים"), הנה בנדו"ד, בקושיא כל דהו יוצא ידי חובתו, כדאיתא בגמרא "אמר לי' רב נחמן לדרו עבדי' עבדא דמפיק לי' מרי' לחירות ויהיב לי' כספא ודהבא מאי בעי למימר לי' ..
1427 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
[ולהעיר, שמצד זה מספיק שאלה אחת , וכפי שמצינו בגמרא שכאשר שאלו אודות עקירת השולחן, הנה מיד "אמר לי' רבה פטרתן מלומר מה נשתנה" , אלא שאעפ"כ תיקנו לשאול ד' קושיות, ובזמן הבית היו שואלים ה' קושיות, כמובא ברמב"ם שהיו שואלים גם "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו צלי" ].
445 פסחים קטו, סע"ב (וראה שם קטז, סע"א: "אמר לי' רב נחמן לדרו עבדי' כו' פטרתן מלומר מה נשתנה" ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולאידך גיסא מצינו בכ"מ ששאלו רק שלש קושיות, ועד שמצינו בגמרא ש"אמר לי' רב נחמן לדרו עבדי' עבדא דמפיק לי' מרי' לחירות ויהיב לי' כספא ודהבא , מאי בעי למימר לי', אמר לי', בעי לאודויי ולשבוחי , אמר לי' פטרתון מלומר מה נשתנה (היינו, שלא זו בלבד שאין
2902 פסחים קטז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ לך לך - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והפירוש (כמו שהוא בפשטות) שעבר הנהר הוא מקומו של תרח, ומ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו' הוא לגריעותא [כדמוכח ממרז"ל מתחיל בגנות כו' מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו כו' שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם גו'] – ההליכה מארצך גו' (עבר הנהר) אל הארץ אשר אראך, הילוך ועלי' מלמטלמ"ע (כנ"ל סעיף ג').
47 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומוזגין לו כוס ב' וכאן הבן שואל (משנה פסחים קטז, א) כאן , במזיגת כוס שני , הבן שואל מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה (רש"י ורשב"ם שם) ומתוך כך ישאל ג"כ שאר השאלות ולכן מוזגין הכוס קודם אמירת ההגדה אף שאין צריך לאחזו בידו עד שיגיע ללפיכך (שו"ע רבינו סתע"ג ס"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עבדים היינו כי מתחיל בגנות מאי בגנות רב אמר מתחילה עע"ז ושמואל אמר עבדים היינו (פסחים קטז, א) והאידנא עבדינן כתרווייהו (רי"ף ורא"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ע"פ מ"ש במשנה (פסחים קטז, א) ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה , הוא דורשה עתה כדאיתא בספרי (אבודרהם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומוזגין לו כוס ב' וכאן הבן שואל (משנה פסחים קטז, א 28 ) כאן , במזיגת כוס שני , הבן שואל מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה (רש"י ורשב"ם שם 29 ) ומתוך כך ישאל גם כן שאר השאלות ולכן מוזגין הכוס קודם אמירת ההגדה אף שאין צריך לאחזו בידו עד שיגיע ללפיכך (שו"ע רבינו סי' תע"ג ס"מ 30 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עבדים היינו כי מתחיל בגנות מאי בגנות רב אמר מתחילה עובדי עבודה זרה ושמואל אמר עבדים היינו (פסחים קטז, א) והאידנא עבדינן כתרווייהו (רי"ף ורא"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
מתחלה עו בדי עבודה זרה נזכר בפסחים קטז, א 216 ובירושלמי שם 217 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ע"פ מ"ש במשנה (פסחים קטז, א) ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה , הוא דורשה עתה כדאיתא בספרי (אבודרהם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעה יתר דיני הסדר ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ד וצריך שיאחז שתי השלימות בידו בשעת ברכת המוציא והפרוסה תהיה בין שתי השלימות ולא יניח הפרוסה מלמעלה לפי שבתחלה צריך לברך המוציא ואח"כ על אכילת מצה וברכת המוציא היא על השלימה וברכת על אכילת מצה היא על הפרוסה שהיא לחם עני ואם הפרוסה תהיה מלמעלה יצטרך לעבור על המצות כשיברך המוציא בתחלה:
כב ראה רש"י ורשב"ם פסחים קטז, א ד"ה אף כאן . לעיל סי' רעד ס"ב (במוסגר). לעיל סי' קסז ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעה יתר דיני הסדר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולא יניח הפרוסה מלמעלה, לפי שבתחלה צריך לברך המוציא ואחר כך על אכילת מצה , וברכת המוציא היא על השלימה, וברכת על אכילת מצה היא על הפרוסה , שהיא לחם עני , ואם הפרוסה תהיה מלמעלה, יצטרך לעבור על המצות כשיברך המוציא בתחלה :
675 רא"ש פ"י סי' ל (ועל הראשונה יברך המוציא, ועל הפרוסה יברך על אכילת מצה).
וכן נתפרש בסדר רב עמרם גאון שם (ונוטל שתי ככרות ופרוסה ומניחה בתוך שלימה ובוצע משתי ככרות, ומברך ... המוציא לחם, ושקיל פרוסה ומברך עליה לאכל מצה ... והדר אכיל. והכי נהגינן במתיבתא למעבד).
ועוד צויין בלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה ויאחזם בידו ויברך: "רש"י, רשב"ם, ר"י ורא"ש בפסחים קטז, א".
והוא האמור ברש"י ורשב"ם קטז, א ד"ה אף כאן (אף כאן בפרוסה , לברך על אכילת מצה. ושתי שלימות מייתי משום ברכת המוציא, דלא גרע משאר ימים טובים שצריך לבצוע על שתי ככרות שלימות).
וכן נהג לפעמים הר"י בעל התוס' (אף שהיתה לו שיטה אחרת בזה, כלדקמן הערה 34), כשיטה הנהוגה בתקופת בעלי התוספות, וכמבואר בתוס' קטז, א ד"ה מה (ר"י היה מברך המוציא על השלימה, והדר על אכילת מצה על הפרוסה , ובוצע משתיהן יחד. וכן עמא דבר ). ובברכות לט, ב ד"ה הכל (ופעמים מפיק הר"י נפשיה מפלוגתא, ולא היה רוצה לשנות המנהג, והיה מברך על השלמה תחלה המוציא, והיה בוצע קצת, ולא היה מפרידה עד שיברך על הפרוסה על אכילת מצה, ובוצע משתיהן יחד).
וכן הוא בטור (ויברך על השלימה המוציא ויבצע, ולא יאכל עד שיברך על הפרוסה על אכילת מצה, ויאכל משתיהן ביחד ... והתוספות כתבו שצריך לעשות ג' כדפרישית, וכן כתב רב עמרם, ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל).
וכן הוא במנהגי מהרי"ל סדר ההגדה ע' קט (יתפוס שלשה המצות בידו, העליונה להמוציא והשלישית ללחם משנה והפרוסה על שם לחם עוני ... וכן נוהג נמי מהר"ש).
אשר כל אלו סוברים כדעת הרא"ש, שמביאים ג' מצות, ואחרי יחץ נשארים שתי שלימות ופרוסה אחת, ומברכים המוציא על לחם משנה, שהן שתי השלימות. והבציעה היא על השלימה העליונה, ואילו ברכת על אכילת מצה היא על הפרוסה האמצעית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח "מגיד"
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"הלילה הזה מרור" , אינו אומר "כולו מרור" , מפני שאוכלים שאר ירקות בטיבול ראשון (הגש"פ לאדמו"ר זי"ע, על-פי התוס' בפסחים קטז, א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
ותוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן ע"י ספור ביצי"מ בדיבור, והן על ידי מעשי וחיובי לילה זה — אכילת פסח מצה ומרור.
26 ראה פרש"י ראה טז, ג. שו"ת הרא"ש כלל כד ס"ב. ולהעיר מב' הפירושים בדברי ר"ג (פסחים קטז, סע"א ואילך) כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא יד"ח: אם לא יצא מצות סיפור יציאת מצרים (ראה רמב"ם הל' חו"מ פ"ז ה"ה. וכמפורש בקרית ספר להמבי"ט שם. מאירי פסחים שם. ועוד) או שלא יצא ידי חובת פסח מצה ומרור (ראה חדא"ג מהרש"א פסחים שם. צל"ח שם. של"ה קנו, סע"ב. וראה באבודרהם בפי' להגש"פ שם וכל בו (סנ"א)). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ולכן אין סברא שהתורה תחייב לחנכו בעודו בקטנותו כדי שיוכל לקיים כל המצוות כשיגדיל, ואדרבה, התחלת חלות החיוב אינה אלא ברגע שנתגדל, ואם צריך זמן של חינוך והכשרה, הרי זה כלול בעצם חלות החיובים שחלים אחרי שנתגדל.
35 ובסגנון אחר, החיוב דהכשר מצוה שייך רק כשישנו חיוב מצוה על הגברא, שאז חל עליו גם החיוב להכין ולהכשיר כל הדרוש לקיום המצוה, משא"כ בקטן שאינו בר חיובא, לא שייך שמהחיוב שבגדלותו יסתעף חלות חיוב של הכשר והכנה בקטנותו, וגם בזה קיימא התמי' שבש"ס (פסחים קטז, א) "חיובי לדרדקי", שלא שייך שום גדר חיוב ביחס לקטנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
ולכאורה יש להוסיף טעם, בדרך רמז, על כך שתפילה זו היא במזמור צדי"ק בתהלים — משום שהמספר "תשעים", שלוש פעמים "שלושים", מכיל בקירבו את תכלית השלימות שב"חזקה" — שלוש כפול שלוש (כפול עשר).
35 שלוש : וענין עיקרי בפסח — כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח מצה ומרור — הגש"פ פיסקא רבן גמליאל הי' אומר , ממשנה פסחים קטז, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הגמרא אומרת ביחס לזה:
23 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר זכיתי לסדר סדרי בראשית קרב מועד חג הפסח, אמרתי בזבר בעתו ולבאר זבר תמו' בש"ס דפסחים דף קט"ז ופ" רשב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
כיצד ייתכן לחייב קטן אפילו מדרבנן, שהרי אין הוא בר דעה, כלשון הגמרא בתמיהה:
35 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כיצד מתאים הדבר לדברי הגמרא אודות ה"טף" – "ליתן שכר למביאיהן", וכן על דבר הכלל הפשוט שלא ייתכן להטיל חובה על "דרדקי" שעדיין אינם ברי דעת?
28 ראה פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
6 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
8 פסחים קטז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
4 מ'דערקלערט זיי די באַדייטונג פון פסח מצה ומרור: שהרי ,כל שלא אמר (,שלא פירש טעמן" --) שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן פסח מצה ומרור* -- פסחים קטז, סע"א ואילך (במשנה) וברשב"ם שם. הגש"פ פיסקא ,רבן גמליאל" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכך גם בגאולה העתידה לא ישאר אף אחד מישראל בגלות , כמו בגאולת מצרים, כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ובענין זה נחשבת גם יצי"מ לגאולה שלימה, כיון שאף אחד לא נשאר במצרים, ולא כמו בגאולות מבבל, יון, פרס ומדי, שלא כל בנ"י יצאו מהגלות, אלא כל בנ"י יצאו מהגלות, ועוד "ברכוש גדול" , וכך יהי' גם בגאולה העתידה.
1695 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
"טאַטע איך וועל באַ דיר פרעגן פיר קשיות" ; אבל במשנה וברמב"ם נזכרה קושיא חמישית שהיו שואלים בזמן שביהמ"ק הי' קיים:
522 פסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח סדר הגדה
מקור מפורש
בדף זה
ונותנין בה דבר של קיוהא (פסחים קטז, א) זכר שהיו שיני ישראל קיהות מקושי השעבוד (ב"ח סתע"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
בדף זה
ואין להקשות משאר ההגדה שהיא בלה"ק, ובפרט מזה דמה נשתנה שהוא שאלת התינוקות הוא ג"כ בלה"ק - כי חלק הגדה זה הי' כבר בזמן הבית כמובא במשנה (פסחים קטז, א), ולהעיר אשר בסי' רס"ג כל הפיסקא היא בלשון ארמי (אלא שהתחלת הפיסקא "הא לחמא - דמצרים" אינה שם) וברמב"ם רק לשנה הבאה (הראשון) הוא בלה"ק והשאר - ארמית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
בדף זה
מה נשתנה כו' (משנה פסחים קטז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך)
מקור מפורש
בדף זה
מתחלה עוע"ז נזכר בפסחים קטז, א ובירושלמי שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך3)
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
רבן גמליאל - ונאמר לפניו הללוי' (משנה פסחים קטז, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מוציא מצה
מקור מפורש
בדף זה
ויאחזם בידו ויברך, כי כל דבר שמברך עליו לאכלו צריך לאחזו בימינו כשהוא מברך (שו"ע סי' רו ס"ד), וכאן י"א דברכת המוציא היא על השלמה וברכת על אכילת מצה על הפרוסה (רש"י, רשב"ם, ר"י ורא"ש בפסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה
מקור מפורש
בדף זה
ונותנין בה דבר של קיוהא (פסחים קטז, א 50 ) זכר שהיו שיני ישראל קיהות מקושי השעבוד (ב"ח סי' תע"ג 51 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
ואין להקשות משאר ההגדה שהיא בלשון הקודש, ובפרט מזה דמה נשתנה שהוא שאלת התינוקות הוא גם כן בלשון הקודש – כי חלק הגדה זה הי' כבר בזמן הבית 15 כמובא במשנה (פסחים קטז, א), ולהעיר אשר בסידור ר' סעדי' גאון כל הפיסקא היא בלשון ארמי (אלא שהתחלת הפיסקא "הא לחמא – דמצרים" אינה שם) וברמב"ם 16 רק לשנה הבאה (הראשון) הוא בלשון הקודש והשאר – ארמית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
מה נשתנה כו' (משנה פסחים קטז, א 40 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
רבן גמליאל – ונאמר לפניו הללוי' (משנה פסחים קטז, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מוציא מצה
מקור מפורש
בדף זה
ויאחזם בידו ויברך, כי כל דבר שמברך עליו לאכלו צריך לאחזו בימינו כשהוא מברך (שו"ע סי' רו ס"ד 33 ), וכאן יש אומרים 34 דברכת המוציא היא על השלמה וברכת על אכילת מצה על הפרוסה (רש"י, רשב"ם 35 , ר"י 36 ורא"ש 37 בפסחים קטז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ו
נב סומא חייב בקריאת ההגדה או בשמיעתה מן התורה, ולפיכך הוא מוציא הרבים ידי חובתן , אף אם הוא סומא מעת הולדו :
628 ב"י סוף הסי' (דלא פטרו מכל המצות אלא רבי יהודה בפרק החובל (ב"ק פז, ב), ולית הלכתא כוותיה). פר"ח סוף הסי' (סומא חייב בכל מצות האמורות בתורה, וכרבנן דפליגי ארבי יהודה, דסתם לן תנא בהחובל כותייהו).
וכן נפסק לעיל סי' נג סי"ח (סומא ... חייב בכל המצות, ויכול להוציא את הרבים ידי חובתן). לקמן סי' תקפח ס"ח (שהעיקר אצלינו דסומא חייב בכל המצות האמורות בתורה).
ח"י ס"ק לט (וכן מסקנת הש"ס דפסחים דף קט"ז דחייב בקריאת ההגדה, ומוציא רבים ידי חובתן).
והיינו דאיתמר קטז, ב מר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה, כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה, מה להלן פרט לסומא אף כאן פרט לסומין). ומסקינן התם (הכי השתא בשלמא התם, מדהוה ליה למיכתב בננו הוא, וכתיב בננו זה, שמע מינה פרט לסומין הוא דאתא, אבל הכא, אי לאו בעבור זה מאי לכתוב, אלא בעבור מצה ומרור הוא דאתא), הרי דלא קיי"ל בזה כרב אחא בר יעקב, אלא גם הסומא חייב בקריאת ההגדה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בדף זה
ועיקר גדול בעבודה שהמרירות תהי' על ענינים פרטים דוקא, כי דרכי העבודה הוא בפרטיות דוקא, והיינו דכל ענין וענין במה שהוא עוסק צ"ל בפרטיות דוקא ובהתעכבות, וכן הוא בהמרירות שתהי' על ענינים פרטים, והיינו שידע את הפרטים שהוא מסובך ומקושר בהם ויתמרמר על כל פרט ביחוד, כי אם כאשר המרירות שלו תהי' על הכלל כולו, ואָס ער איז בכלל ניט גוט לא יהי' מזה שום צמיחה, ואין זה מרירות כ"א רקבון, אבל כשיודע את פרטי הלא טוב שלו, ויטעום טעם מרירות אמיתי ע"ז בפרטיות הן בזה שגרם רעה לנפשו והן בזה שפגם בספירות העליונות והוריד את הקדושה והוסיף כח בקלי' וסט"א ויגיע הדבר ללבו, עס ועט אים דאָס טיף דערנעמען שיהי' לו מר מזה, ואז יהי' מזה צמיחה טובה היינו שיתתקן בזה ומן המרירות יבוא לידי שמחה, ואחר המרירו' צריך לפקח נפשו בדברים המשמחים את הלב, ואם הוא בזמן קבוע ובשעה מיוחדת ילמוד אח"כ איזה ענין בתו' שישמח את לבבו, ואם הוא בתפלה ישמח נפשו במ"ש בסש"ב פל"א, וזהו"ע המרור והטיבול שלו בפירות הנילושי' ביין כמבואר סודם בקבלה, וענינם בעבוד' הוא דכשם שבלע מרור לא יצא, דבבליעת המרור שהו"ע הידיעה כללית מה שהוא יודע כללות מעמדו ומצבו הלא טוב אַז ער איז בכלל ניט גוט לא יצא הנה בידיעה זאת אינו יוצא עדיין ממצבו הלא טוב כמו"כ כאשר מטבלו בפירות שבהן נמשלו ישראל, היינו מעלת ישראל מצד עצם תולדתם, וביין שהוא ידיעת התורה עד שנתבטל טעם המרירות ג"כ לא יצא, דענין הטיבול הוא רק להמית הארס של המרירות שהו"ע תוקף הדין, ואז מן המרירות יבוא לידי שמחה אמיתית בתפלה בלימוד התורה ובקיום המצות.
72 תוד"ה צריך לסמוכי' - פסחים דף קטז, א. טושו"ע או"ח סתע"ג ס"ה. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה סדר של פסח
מקור מפורש
בדף זה
נאמר במשנה (פסחים קטז, א-ב) ובהגדה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר