שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כח י'תתעב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומרומז הנ"ל (דמכאן ואילך - מוסיף) גם בזה, שהרי ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים בזה הוא שדברי ימי ישראל הם עליות וירידות בדוגמת הלבנה ועתידים להתחדש כמותה, וכד קיימא סיהרא באשלמותא בט"ו בחדש, שאז אור הלבנה במילואו ובשלימותו, ובפרט בט"ו באב - שבא אחרי ירידת פלאים דתשעה באב -
9 ועתידים להתחדש כמותה ברכת קידוש לבנה, מסנהדרין מב, א. רמב"ם הל' ברכות פ"י הט"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובאופן שמיד ותיכף לאחר העלם אור הלבנה — מגיע מולד הלבנה, "היוולדות" מחדש עם כוחות ואור מחודשים, ומובטחים לבני ישראל, שהם "עתידים להתחדש כמותה", ועד ל"סיהרא באשלמותא", הגאולה.
150 עתידים להתחדש כמותה : ברכת קידוש לבנה, מסנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עוד צ"ע ע"פ המבואר בכתבי האריז"ל שגודל היו"ט דחמשה עשר באב שייך לזה שאז הוא מילוי הלבנה, ומבואר העילוי בזה לגבי מילוי הלבנה שבכל חודש וחודש, כי הלבנה מורה על ישראל שמונים ללבנה, (לפי שהם) דומים ללבנה, ועתידין להתחדש כמותה, ומילוי הלבנה מורה על השלימות שבישראל הבאה לאחרי הירידה (חסרון הלבנה שלפנ"ז), וע"פ הידוע שכל ירידה היא צורך עלי', מובן, דככל שתגדל הירידה, כך גדלה העלי' שלאח"ז.
66 סנהדרין מב, א (וראה פרש"י שם). רמב"ם הל' ברכות פ"י הט"ז. נוסח קידוש לבנה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הפירות, ה"תבואה" של היהודי היא התורה שהוא לומד.
33 ראה סנהדרין מב, א ובתוד"ה ורב תבואות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הכרחי איפוא לומר, כי זה שהתורה קושרת את שמחת שלושת הרגלים עם תבואת הארץ, אין הכוונה רק לתבואה במובנה הגשמי, אלא גם (ואדרבה – בעיקר) לענין התבואה כפי שהיא ברוחניות – תורה ומצוות (כידוע שהתורה נקראת תבואה ולחם, ו"מאי פירות?
37 ראה סנהדרין מב, א ובתוד"ה ורב תבואות שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה רומז למעמדם ומצבם של ישראל – שדומין ללבנה – "שהם עתידים להתחדש כמותה", באופן של צמיחה וגידול, עד לאשלמותא, בגאולה האמיתית והשלימה.
15 נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמרו חז"ל שישראל נמשלו ללבנה, לפי "שהם עתידים להתחדש כמותה", ולכן "מונין ללבנה", "המאור הקטן", כיון שיעקב שהוא הקטן – כמ"ש "מי יקום יעקב כי קטן הוא" – מונה לקטן.
9 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– הקשורה עם מולד הלבנה, כיון שישראל דומין ללבנה [וכשם שמולד הלבנה הוא באופן ד"כזה ראה וקדש" , כך גם בישראל, שתיכף ומיד כשנולד הרי הוא קדוש], "מונין ללבנה" , ו"עתידים להתחדש כמותה" –
576 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, י"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וטעם הדבר – בגלל השייכות של קידוש הלבנה לשכינה, כדאיתא בגמרא "כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה".
1357 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן הוא בנוגע למעמדם ומצבם של בנ"י – שנמשלו ללבנה , ו"עתידים להתחדש כמותה" (כפי שאומרים בנוסח קידוש לבנה, וחותמים בשם ומלכות, שמזה מוכח שזהו דבר ודאי, "בלי שום ספק וס"ס בעולם" ):
1651 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' קרח, ב' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו לימוד המדרש לבנ"י – שלא יתייראו בראותם ש"הלבנה" מתמעטת עד שבסוף החודש אינה נראית כלל; יש לדעת שאין זה אלא מצב זמני בלבד, ו"עתידים להתחדש כמותה" (כפי שאומרים בברכת קידוש הלבנה) , היינו, שהקב"ה מבטיח, שבנ"י עתידים אח"כ להתחדש בזריחה חדשה ובגאולה חדשה, עד שתהי' "לבנה במילואה" – הגאולה האמיתית ע"י מלך המשיח עם ביהמ"ק וכו'.
726 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמרו חז"ל שישראל מונין ללבנה, כיון שהם דומין ללבנה, ו"הם עתידים להתחדש כמותה" .
372 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו"כ בנוגע לבנ"י, ש"דומין ללבנה" ו"עתידין להתחדש כמותה" – שתחילה צריך להיות הענין ד"יפקד מושבך", שמתבטל ממציאותו לגמרי ("אינגאַנצן אויס מציאות"), ועי"ז נעשה הענין ד"ונפקדת", ועד שעי"ז באים למ"ש בסיום ההפטרה:
700 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמובן גם ממה שאומרים בנוסח ברכת קידוש לבנה – שקשור עם הענין ד"דוד מלך ישראל חי וקיים" – "שהם עתידים להתחדש כמותה" , שענין זה יהי' לאחר ביאת המשיח, שאז יהי' גמר ושלימות החידוש שנפעל ע"י דוד המלך.
82 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים, אחר תפלת מנחה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שזוהי שנה ועיבורה, "שנה תמימה" , שנה שלימה – יקויים הענין בעבודת האדם וגם בפועל – למלאות פגימת הלבנה ולא יהי' בה שום מיעוט , ו"הם עתידים להתחדש כמותה" , ועד ש"נקבה תסובב גבר" .
71 שם (מסנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם הענין דאספרה אל חק גו', כי, ספירת המלכות נקראת חק, מלשון חוק קצוב, כמו הטריפני לחם חוקי , ותתן טרף לביתה וחק לנערותי' , וכן חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם [זמן דייקא, שקשור עם ספירת המלכות ], שמורה על ההשפעה הקצובה במדה והתחלקות שנמשכת ע"י המדידה וההגבלה דספירת המלכות, ובעיקר ע"י הפסיעה לבר שבירידתה לעולמות בי"ע, שהרי באצילות יכול להיות הענין דאחליפו דוכתייהו (היפך הענין דלא ישנו כו'), ורק בירידתה לעולמות בי"ע נעשה חוק קצוב שלא ישנו כו'.
311 ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו שהוא בגשמיות העולם, שבר"ה הלבנה היא בהעלם, שהרי זה עתה (בר"ח) נעשה מולד הלבנה (אחרי שהיתה תחילה בהעלם לגמרי) באופן של נקודה בלבד, וקימעא קימעא הולכת הלבנה וגדלה, עד שבחמשה עשר בחודש, "ליום חגינו", "קיימא סיהרא באשלמותא" , ועד"ז בנוגע לבנ"י, ש"מונין ללבנה" , כיון ש"דומין ללבנה" ו"עתידין להתחדש כמותה" .
387 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הוא בהחידוש דכנס"י בגאולה העתידה, שהם עתידים להתחדש כמותה , שגם בערב ראש חודש, ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, מאיר מעין העילוי דהגאולה, הן בנוגע לענינים הרוחניים – גילוי פנימיות התורה, ובאופן דיפוצו מעיינותיך חוצה, והן בנוגע להרכוש גדול שיהי' בגאולה העתידה – שלכל בני ישראל תהי' פרנסה בהרחבה ועד לעשירות, ומזה באים מיד להגאולה, שאז יהיו שני הענינים בתכלית השלימות – שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר67, ועאכו"כ בנוגע לענינים הרוחניים – מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים66.
2277 נוסח קידוש לבנה. מסנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והסדר הוא – שדוקא לאחרי העלם הלבנה לגמרי נעשה מחדש מולד (ועד לשלימות) הלבנה, ועד"ז בנוגע לבנ"י, "שהם עתידים להתחדש כמותה" , שדוקא לאחרי ירידת הגלות יהי' תכלית העילוי של הגאולה השלימה, שאז יקויים גם היעוד "והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים גו'".
90 ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובקרוב ממש תתקיים הבטחת הקב"ה "שהם עתידים להתחדש כמותה" :
1546 נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ונפקדת כי יפקד מושבך, שע"י הביטול באים לונפקדת, וכמ"ש בנוסח התפלה, יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד כו', ועד שנעשה החידוש דכנסת ישראל וכאו"א מישראל, שהם עתידים להתחדש כמותה , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ודוד עבדי נשיא להם לעולם , בקרוב ממש.
1514 ב"סדר קידוש לבנה" – מסנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שבת בראשית שקשור עם ענין השנה שהו"ע הזמן, קשור עם ענין הטבע [ואע"פ שגם ענין הטבע הוא ע"י הקב"ה וע"פ התורה, וכמ"ש "חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם", הרי זה בכל זאת ענין של טבע], שזוהי הנהגה טבעית, ולא הנהגה נסית שתלוי' במעשה התחתונים בקיום התומ"צ, ואילו ענין החודש קשור עם ענין התומ"צ שלמעלה מהטבע, ופועל שינוי בטבע (כדלקמן) –
1520 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה נוגע גם להלכה בפועל – כפי שכבר נדפס – שזהו מהטעמים שאומרים "נחם" במנחת יום החורבן , ומקדשין הלבנה ("שהם עתידים להתחדש כמותה" ) במוצאי היום , וגם בנוגע לנישואין, אם יש חשש שיתבטל השידוך, עושים זאת במוצאי ת"ב , כך, שלידת מושיען וגואלן של ישראל ברגע שלאחרי החורבן הו"ע שמתבטא בכל שנה ושנה בנוגע להלכה למעשה בפועל –
2629 נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ג"כ מ"ש שהם עתידין להתחדש כמותה, שהוא עילוי גדול, וקאי על הגילוי דלעת"ל.
27 ב"סדר קידוש לבנה" – מסנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(ו)לא קבעוהו בעשירי לחדש סתם" – מצד שייכותו לענין הגדלות דשבת, כנ"ל .
346 נתבאר גם החילוק שבין ימי החודש (עשור לחודש) לימי השבוע (שבת) – שהענין דימי החודש קשור עם לעתיד לבוא, שאז "הם עתידים להתחדש כמותה" (סנהדרין מב, א), וכיון שעכשיו אין עדיין ענין זה, לכן לא נקבע זכרון הנס ע"פ ימי החודש, כי אם ע"פ ימי השבוע, כמבואר בקבלה וחסידות (ראה גם הנסמן בלקו"ש חכ"ז ע' 45) שבימי השבוע מודגש ענין התוקף שלמעלה משינויים, כי, אף שיש חילוקים בין יום אחד לחבירו, אין חילוק בין שבוע לשבוע, כיון שבכל שבוע חוזר ונשנים אותם ענינים שהיו בשבוע הראשון, משא"כ בימי החודש, שכל חודש שונה מחבירו, כמו "חודש השביעי" (אמור כג, כד. ועוד), "חודש של גאולה" (שמו"ר פט"ו, יא), וכיו"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרט ע"פ הידוע שיש שייכות מיוחדת ללבנה עם בנ"י – ש"מונין ללבנה" , ו"הם עתידים להתחדש כמותה" , לפי ש"דומין ללבנה" , דכשם שהלבנה "לית לה מגרמה כלום"12, כך גם אצל בנ"י ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" , וכשם שהדברים אמורים בנוגע למלחמת היצר, כן הוא גם בנוגע לכללות הענין דקיום התומ"צ, כדאיתא במדרש על הפסוק "מי הקדימני ואשלם" – הרי בודאי שבענין הקשור עם מולד הלבנה יש הוראה בעבודת בנ"י.
1310 נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שעי"ז פועלים את הגאולה האמיתית והשלימה, שאז "הם עתידים להתחדש כמותה" , ובאופן ד"מי זאת עולה מן המדבר" , כדרשת רז"ל "עילויו מן המדבר".
2573 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דוד הקטן" , כמו הלבנה שהיא "מאור הקטן" , ו"הם עתידים להתחדש כמותה" – שבערב ר"ח צ"ל אצלם העבודה של ביטול במציאות, שאין לו מציאות לעצמו כלל – "יפקד מושבך";
1899 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל זה אינו ענין שנעשה רק מלמעלה, אלא קשור גם עם עבודת בנ"י – "ישראל דקדשינהו לראשי חדשים" [שהרי הענין דר"ח בזמן הזה קשור עם פעולתו של הלל (לא הלל הזקן, אלא נכדו) שחישב את סדר קביעות החדשים במשך כל הדורות עד ביאת המשיח , שאז יחזרו לקדש החדשים ע"פ הראי'], ועד שכללות ענין התחדשות החודש מורה על החידוש אצל בנ"י, "שהם עתידים להתחדש כמותה" .
1109 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כללות ענין מולד הלבנה בר"ח קשור עם גאולת בנ"י, שמונין ללבנה ודומין ללבנה , והם עתידים להתחדש כמותה , שזהו ענין ונפקדת, לאחרי שכבר יצאו י"ח הענין דכי יפקד קושי ומרירות הגלות כו'.
818 ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ראש-חודש יש לו קשר מיוחד עם בנ"י בכלל בתור עם, כדמוכח מהנוסח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה בתפלת מוסף ראש-חודש:
2385 ראה סוכה כט, א. מכילתא בא יב, ב. ובברכת הלבנה (סנהדרין מב, א): "שהן עתידין להתחדש כמותה".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
נעשה ע"י מעשינו ועבודתינו בכללות הענין דהחודש הזה לכם, שהרי הענין דר"ח מורה על גאולתן של ישראל, כפי שאומרים בנוסח קידוש לבנה (בנוגע לחידוש הלבנה), שהם עתידין להתחדש כמותה , והיינו, שכל המאורעות שישנם בלבנה כפשוטה, ובספירת
1509 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד לברכה הכללית "שהם עתידים להתחדש כמותה" , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1554 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי גם ההכנה למעמד ומצב שבנ"י עתידים להתחדש כמותה , שאז יהי' גם שלימות הענין דמ"ת, כמבואר בתניא בנוגע לגילויים דלעתיד לבוא, שכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מ"ת, כדכתיב אתה הראת לדעת וגו', הראת ממש, בראי' חושיית כו', והיינו, ששלימות הגילוי דמ"ת יהי' לעתיד לבוא, באופן דישקני מנשיקות פיהו , ובאופן שמלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – דוד עבדי נשיא להם לעולם , באופן דעד דוד הגדיל – יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ויבנה ביהמ"ק במקומו , וילמד תורה את כל העם כולו , בקרוב ממש.
1751 נוסח קידוש לבנה – מסנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכן מצינו ש"קרי רב יוסף אנפשי' ורב תבואות בכח שור" , וכמבואר בתוס', "משום דיוסף איקרי בכור שור, כדכתיב בכור שורו הדר לו, ובעל שמועות הוא בעל חטין, כדאמר176 הכל צריכין למרי חיטיא, ואמרינן ..
2431 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו"כ יש לבאר ענין זה כפי שהוא עכשיו – דכיון ש"דוד מלך ישראל חי וקיים" , היינו, שזהו ענין נצחי שישנו תמיד, וכפי שאומרים זאת בכל חודש בקידוש לבנה, שזהו"ע ששייך לבנ"י, "שהם עתידים להתחדש כמותה" , הרי מובן שענין זה ישנו בעבודת ה' גם עכשיו.
1612 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מהו הפלא שבמולד הלבנה, שלכן עושים קידוש לבנה, ועד שאומרים בנוגע לבנ"י "שהם עתידים להתחדש כמותה" – בה בשעה שגם לפנ"ז קיימת הלבנה בכל המציאות והכמות שלה?!
208 נוסח סדר קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שבאים למעמד ומצב "שהם עתידים להתחדש כמותה" , שענין זה קשור עם "דוד מלך ישראל חי וקיים"82.
509 נוסח קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"שהם עתידים להתחדש כמותה" .
770 סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועי"ז יהי' אז חידוש הכי עליון בכל הענינים, בישראל – שהם עתידים להתחדש כמותה, בתורה – תורה חדשה מאתי תצא, וע"י ישראל ותורה יהי' חידוש גם בהבריאה – שמים חדשים וארץ חדשה.
45 נוסח קידוש לבנה, מסנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז הוא בהחידוש דכנס"י בגאולה העתידה, שהם עתידים להתחדש כמותה, שגם בערב ראש חודש, ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, מאיר מעין העילוי דהגאולה, הן בנוגע לענינים הרוחניים – גילוי פנימיות התורה, ובאופן דיפוצו מעיינותיך חוצה, והן בנוגע להרכוש גדול שיהי' בגאולה העתידה – שלכל בני ישראל תהי' פרנסה בהרחבה ועד לעשירות, ומזה באים מיד להגאולה, שאז יהיו שני הענינים בתכלית השלימות – שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר , ועאכו"כ בנוגע לענינים הרוחניים – מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים .
72 נוסח קידוש לבנה. מסנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ה) ויובן זה בהקדים, דכמו שהגזירה דמתי מדבר כלתה בת"ב, אלא שלא ידעו ברור עד שנתמלאה הלבנה ביום הט"ו , עד"ז הוא בהגזירה דחורבן ביהמ"ק והגלות, שביטול גזירה זו הוא בתשעה באב, דבתשעה באב נולד משיח, ובמוצאי תשעה באב מקדשין הלבנה שענינה (דקידוש לבנה) הוא שהם עתידים להתחדש כמותה, אלא שגילוי ענין זה (ובשלימות) הוא בט"ו באב, שבו הוא מילוי ושלימות הלבנה.
36 סדר קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הברכה המשכה מהכתר כמ"ש ג"כ בזח"ב בשלח ס"ג ב', ולכן המונע מלברך נק' גוזל או"א, ולכן חבר הוא לאיש משחית, ע"ד ויאבק איש, שלא יומשך השפע ע"י ע"ס דקדושה שהוא ענין ע"ס דמ"ה ביטול, כ"א מבחי' דקמי' כחשוכה כאורה, אם תגביהי כנשר, ועמ"ש מזה בד"ה בשלח פרעה, ובזהר ויגש דר"ה ע"ב שלכן נבה"ע בבית שהוא סימן ברכה ולא נברא באלף לפי שמאלף יש יניקה לבחי' ארור ע"ד כחשוכה כאורה, ושם הוא בחי' עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי, וז"ע אף חובב עמים, אבל ע"י בית בחכ' יבנה בית נמשך הברכה וההמשכה בסט' דקדושה, והנה הברכה גילוי, ברוך חכ' ראי' שיהי' האמונה בבחי' ראי' כאילו רואה ע"ד פוקח עוורים, ענין ברוך ה' מן העולם ועד העולם ברכה למעלה מהודאה וראי' ע"ד משה נתנבא בזה, והיינו בחי' עם זו משא"כ למה לי זה ולא חפץ בברכה, וענין ויאהב קללה שופך כו', וענין נחש הקדמוני שהביא קללה, וזהו בעבור זה עשה ה' לי, וכשמשיבין אמן ממשיך עוד תוקף מבחי' א' הנק' ראש אמנה, וז"ע א"ב התחברות א' ב' נק' אב והוא הנק' אביהם שבשמים, ומי שאינו מברך נק' גוזל או"א דאצי' וחבר לאיש משחית מטעם הנ"ל.
608 אביהם שבשמים : מנחות קי, א. סנהדרין מב, א.
פתיחה בהקשר