שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א קנא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואז הוא יוצא במלחמה עם היצה"ר לכבוש (תניא פ"ט) את העיר קטנה זה הגוף (נדרים לב, ב ועיי"ש בפי' הרא"ש).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תרעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
- של העיר קטנה זו הגוף, ושפטו את העם אלו האברים (נדרים לב, ע"ב) משפט צדק (קשוט - אין אמת אלא תורה) לא תטה משפט (עצמו ע"י אשר) לא תכיר פנים (של עצמו ע"י אשר) ולא תקח שחד (דאהבת עצמו, אשר על כל פשעים תכסה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בשעה שהיתה התגלות הקב"ה לאברהם שלאחר המילה – נקרא הוא אז אברהם בתוספת האות ה', שממנה דורשת הגמרא שאז היה אברהם שליט גם על חמשת האברים, עינים ואזנים וראש הגויה, שבטבע הדברים אין אפשרות לשלוט עליהם.
3 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא פקודי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 (נדרים לב, ב), שיאיר בכל כחות ולבושי הנפש שלו (ראה תניא ספי"ט ובפכ"ד כ"ה וראה נדרים שם: חכם זה יצר טוב כר", ומלט את העיר בחכמתו זו תשובה ומע"ט בו').
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אצל כל יהודי קיים ענין ה"נשיאים" - הנשיאות על העיר הקטנה שלו, זה הגוף, על רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, ובאופן רחב יותר - חובתו של כל יהודי להיות משפיע ונשיא בסביבתו.
40 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
-- של העיר קטנה זו הגוף, ושפטו את העם אלו האברים (נדרים לב, ע"ב) משפט צדק (קשוט - אין אמת אלא תורה) לא תטה משפט (עצמו ע'יי אשר) לא תכיר פנים (של עצמו ע'יי אשר) ולא תקח שוחד (דאהבת עצמו, אשר על כל פשעים תכסה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולא זו בלבד שאין זה בסתירה לעבודתו עם עצמו, אלא אדרבה, עי"ז יתוסף עוד יותר בההתקשרות שלו עם התורה, ובמילא גם בהעניןד"בי מלכים ימלוכו" – להיות מלך על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, מלך בה"עיר קטנה" שלו, להנהיגה ע"פ רצון הקב"ה.
123 נדרים לב, רע"ב. וראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
צריך להבין מ"ש גבי תרח "אבי אברהם" (בה"א), ולא "אבי אברם" – הרי מצד התולדה , כפי שנולד מתרח אביו, נקרא "אברם", ואילו הוספת האות ה"א (אבר ה ם) באה על ידי שלימות עבודתו של אברהם על ידי המילה, שאז "המליכו (השליטו) הקב"ה על מאתיים וארבעים ושמונה אברים" (גם על ה' האברים שע"פ טבע אינם ברשותו של אדם לשלוט עליהם), ומה שייך ענין זה לתרח שיקרא "אבי אבר ה ם"?
59 נדרים לב, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בענין "ישפוט תבל בצדק" (שנזכר בהמאמר דלעיל) – מוסיף בהמאמר שענין זה בא ע"י הקדמת העבודה ד"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", וכמשנ"ת בפרטיות במאמר שלפנ"ז.ונקודת הענין – כדאיתא בגמרא "עיר קטנה זה הגוף", ויש בה שבעה שערים, שהם ב' העינים וב' האזנים וכו', ולהיותם "סרסורי דחטאה", צריך להעמיד עליהם "שופטים ושוטרים", להיות עוצם עיניו ואוטם אזניו ובולם פיו, ועד"ז בנוגע לריח – שזהו"ע "ושפטו את העם משפט צדק" .
56 נדרים לב, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו "שופטים ושוטרים גו' ושפטו את העם גו'" – דקאי על כל איברי הגוף, כדאיתא בגמרא "עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו אברים", שכל אבר צריך לקיים בו מצוה מיוחדת, וכפי שמצינו בספרי מוני המצוות שמונים פרטי המצוות השייכים לכל אבר, וכללות רמ"ח מצוות עשה הם כנגד רמ"ח איברי הגוף.
55 נדרים לב, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומבאר שם, שהגוף נקרא עיר קטנה, וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עלי', כך שתי הנפשות, הנפש האלקית והנפש הבהמית, נלחמות זו עם זה על הגוף, שכל אחת מהן רוצה למשול ולשלוט על הגוף.
8 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלא שבשביל זה יש צורך תוספת בפעולות בעניני ההתקשרות, כדי שענין זה יהי' באופן ד"יולדת זכר" – איש שדרכו לכבוש, היינו, לכבוש את כל הענינים שב"עיר קטנה" להיות מקדש ומשכן לו ית'.
109 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שנה"ב אקדמי' טעניתא , וכמו שנקרא יצה"ר מלך זקן וכסיל , כיון שבא לאדם קודם היצ"ט (שבא רק בהיותו בן י"ג שנה), שנקרא ילד מסכן וחכם12, ולכן רוצה שתהי' לו שליטה וממשלה למלוך על העיר קטנה , זה הגוף .
283 נדרים לב, ב. וראה תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה הוא גם בנוגע להתחלת ענין הנשיאות (שהרי בנשיאות גופא ישנם כמה דרגות) – שלכל לראש צריך האדם להיות נשיא על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, כדברי הגמרא "עיר קטנה זה הגוף", והאדם צריך להיות בעה"ב על הגוף, ולא ליתן לגוף לשלוט עליו:
701 נדרים לב, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבריו ושס"ה גידיו, "עיר קטנה זה הגוף" , ואח"כ כובש את חלקו בעולם, היינו, שנעשה בעה"ב על עניני העולם השייכים אליו,
1400 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואז ישנה ההבטחה ש"יוצאין למלחמה ונוצחין", הן בנוגע למלחמה שיש לכאו"א בעסקיו ועניניו בין העמים, בעניני פרנסה כו', אשר, כיון ש"אתם המעט מכל העמים" , יש צורך בענין של מלחמה, והן בנוגע למלחמת היצר ש"אקדמי' טעניתא" , כיון שבא לאדם י"ג שנה לפני היצ"ט, וטוען שהוא "מלך זקן" , שבא ל"עיר קטנה", "וסבב אותה ובנה עלי' מצוֹדים גו'" – נעשה הנצחון גם במלחמה זו, ע"י סיוע רב מלמעלה.
720 שם ט, יד. וראה נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– וכפי שמצינו במעלת אברהם אבינו ש"לבסוף המליכו (הקב"ה) על מאתים וארבעים ושמונה אברים" , כולל גם "שתי עינים ושתי אזנים" ש"אינם ברשותו (של אדם), שהרי על כרחו יראה בעיניו ובאזניו ישמע" –
1209 נדרים לב, ריש ע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה – ע"פ המבואר בספרים בפירוש "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" , דקאי על השערים שב"עיר קטנה זה הגוף" , שצריך להעמיד בהם שופטים ושוטרים ("שופטים – דיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים – הרודין את העם אחר מצותם שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט" ), שעי"ז מבטיחים שהנהגת האדם תהי' כדבעי למהוי – שעבודה זו שייכת במיוחד לחודש אלול.
1133 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"רשע מכתיר את הצדיק", דקאי על היצה"ר שאינו מניח ליצ"ט ונה"א ללמוד תורה, ולמשול על ה"עיר קטנה זה הגוף" .
1097 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כתיב "עיר קטנה גו' ובא אלי' מלך גדול גו' ובנה עלי' מצודים וגו'", ופירשו חז"ל "עיר קטנה זה הגוף ..
2009 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שעי"ז נעשה ענין החירות, כפסק המשנה (שלמדו בשבת שלפנ"ז, ש"מיני' מתברכין כולהו יומין" , כולל חג השבועות) "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" – לכל לראש חירות בנוגע לעצמו (ב"עיר קטנה זה הגוף" ), ולאח"ז גם בחלקו בעולם, ולאח"ז גם בכל העולם כולו.
2510 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בתניא ש"הגוף נקרא עיר קטנה , וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עלי' ..
1381 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומיצי"מ באים למתן תורה, כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" – "תעבדון" דייקא, שנעשים עבד של הקב"ה, כמ"ש "וזרע עבדיו ינחלוה", וכיון ש"עבד מלך מלך" , נעשה יהודי מלך שמושל על ה"עיר קטנה זה הגוף" , ו"אמר מלכא עקר טורא" – שעוקר את היצה"ר ש"נדמה להם כהר" , עי"ז ש"הקב"ה עוזר לו" .
2380 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכל לראש – המלחמה ב"עולם" שבו, עם היצה"ר, כמבואר בתניא [ששייך לכל אחד מישראל, להיותו "ספר של בינונים", והרי "מדת הבינוני היא מדת כל אדם" ] ש"הגוף נקרא עיר קטנה , וכמו ששני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד רוצה לכבשה ולמלוך עלי', דהיינו להנהיג יושבי' כרצונו ושיהיו סרים למשמעתו בכל אשר יגזור
1190 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואילו השלימות היא – ליקח ה"שברי לוחות" ולצאת עמהם למלחמה, לכבוש את ה"עיר קטנה זה הגוף" (באופן נעלה יותר מכמו שהי' עד עתה), ולכבוש את כל הנמצא בחלקו בעולם, ועד לכיבוש העולם כולו, כלשון הרמב"ם (מדברי הגמרא ):
954 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן הענין דמלחמת עמלק הוא ע"י שקודם לזה מעמידים להם מלך, והיינו, שצריך לפעול בעצמו למנות מלך על העיר קטנה שלו .
1623 קהלת ט, יד. נדרים לב, ב. תניא פ"ט (יד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדמה – שאע"פ שבענינים של דין בפועל יש כמה ענינים (כמו קריאת המגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים) שרוב בנ"י שנמצאים בערי הפרזים מקיימים רק בפורים, משא"כ בשושן פורים – הרי המדובר הוא בנוגע לרוחניות הענינים, שיש ליהודי כח ויכולת לשנות בעצמו את ה"עיר קטנה זה הגוף" (רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו), שאע"פ שעד עתה לא היתה "מוקפת חומה", הנה בשעתא חדא וברגעא חדא תהי' "מוקפת חומה".
1836 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו ההפרש בין היצ"ט שהוא ילד חכם ומלמד גם את הבריות לדרך ישרה, והיינו דגם אלו שהם רק בריות בלבד, כלומר חלושים ורפויים בדעתם והבנתם, אבל הם מתנהגים ע"פ התורה בזהירות והידור הקיום מצות מעשיות ושומעים להיצ"ט ללכת בדרך ישרה הם במעלה ומדרי' גבוה ונעלה, וכמו שאנו רואים במוחש בכמה אנשים פשוטים שאינם יודעים תורה ואין להם שום הבנה בעניני המצות, ורק שומעים להיצ"ט ללכת בדרך ישרה בקיום המצות מעשיות בתפלה והחזקת תורה ועולים בעילוי במעלות טובות, לעומת זה הנה היצה"ר מלמד ופועל לרעה גם על מי שהוא במעלת אדם וכמו שנראה במוחש דהיצה"ר עושה את האדם לשוטה בכמה ענינים, דבעת אשר יחם הלב בדבר תאוה וחמדה יכול לעשות כמה שטותים, וכתיב לפתח חטאת רבץ, ואמרז"ל (סנהדרין דצ"א ע"ב) יצה"ר שולט באדם משעת יציאה לעולם, וכתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ואי' בירושלמי ברכות פ"ג ה"ה, מנעריו כתיב משעה שהוא ננער ויוצא לעולם, ולכאורה הי' צ"ל להיפך שהיצ"ט יבא להאדם קודם ולמה היתה כזאת מלפניו ית' שישרש היצה"ר בגוף האדם ויתפשט, ואז אח"כ ניתן בו יצ"ט לכפות ליצה"ר ולהכניעו, והן אמת כי ניתן כח ועוז ליצ"ט שיוכל להתגבר על היצה"ר וללכוד את העיר קטנה זה הגוף דזהו משארז"ל (נדה ד"ל ע"ב) ואינו יוצא משם (הולד ממעי אמו) עד שמשביעין אותו כו' ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק, ומקשין בזה מה מועלת השבועה שמשביעין את הנה"א, שהרי הנה"א הוא צדיק וכידוע דהנה"א והנה"ב הם צדיק ורשע, שהם זכאי וחייב, דהנה"א הוא צדיק וזכאי שמלמד את הבריות לדרך ישרה בעלמא דין, ומלמד זכות על האדם לעלמא דאתי, והנה"ב הוא רשע שמלמד את האדם לרעה בעלמא דין, ומלמד חוב על האדם לעלמא דאתי, וא"כ מה מועיל להנה"ב השבועה שמשביעין להנה"א, אלא דפי' שבועה זו הו"ע השובע|56, שנותנין
55 קהלת ט, יד. נדרים לב, ב. תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות הוספות רשימה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר שנאמר רגזו ואל תחטאו, אי אזיל מוטב ואם לאו יעסוק בתו' שנא' אמרו בלבבכם, אי אזיל מוטב וא"ל יקרא ק"ש, שנא' על משכבכם, אי אזיל מוטב וא"ל יזכור לו יום המיתה שנא' ודומו סלה, ארבע מדות באדם, והם מדות והנהגת בנ"א מצד טבע תולדותם, שלי שלי ושלך שלך, שהנה"א אינה מתלבשת בהנה"ב לבררו ולזככו, אלא שאינו מניחו כלל להגיד איזה דיעה והנהגה בהעיר קטנה כי כל הדיעה וההנהגה הוא כולו שלי.
51 קהלת ט, יד. נדרים לב, ב. תניא פ"ט (יד, א).
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כ ז'תרלג
מקור מפורש
בדף זה
נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אם הביא פסול", כי קודם שהאדם הקריב נפשו הבהמית לה', והרע שבו עדיין בתקפו, הרי גם בעבודתו בתומ"צ (עניני גבוה) מעורבת רע דנפשו הבהמית, ולכן, כשמדובר בענין חדש, תבואה חדשה — ויצרו (וטבעו) אקדמי טענתי' — אסור לו להביא קרבן מזה, וה"ז פוסל את עבודתו בקודש (ע"ד מחז"ל בנוגע ללימוד התורה — "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו כו'").
49 זהר ר"פ וישב (קעט, ב). וראה נדרים לב, ב (ובפי' הרא"ש). קה"ר פ"ד, יג. פ"ט, טו (ח). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
רבנו הזקן: תורה אור לז, ג. עיי"ש. לקו"ת ויקרא ב, הקב"ה מעמיד: סנהדרין צז, ב. ג. ראה ג"כ אור החיים עה"פ. מלך (דעיר: נדרים לב, ב. כהר גבוה וקשה: סוכה נב. א. ב"ב י, א. הוא יצה"ר: ב"ב טז, א. למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א. ד. לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב. * *
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
מלך (דעיר: נדרים לב, ב. כהר גבוה וקשה: סוכה נב. א. ב"ב י, א. הוא יצה"ר: ב"ב טז, א. למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א. ד. לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב. * *
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
8 קהלת ב, יד. ט, טו. נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
6 על כל עכרות שבתורה (יומא פה, סע"ב. וש"ג). ואפילו לדעת רבנן דצ"ל עם התשובה -- הרי הפס"ד הוא דהרהר תשובה נעשה צדיק גמור (קדושין מט, ב). וביוהכ"פ אפילו קל שבקלים נתעורר כו' ודבר זה נראה בחוש (קונטרס העבודה פ"ה) -- ומוכרח הנ"ל ממרז"ל ד,ביומא דכיפורא לית לי' (לשטן) רשותא לאסטוני" (יומא כ, א. נדרים לב, ב. ויק"ר פכ"א, ד. במדב"ר ותנחומא ס"פ קורח. זחה"א סד, א. ובכ"מ). ובזח'א (קיד, ב) שע"י השעיר אתהפך סנגוריא עלייהו דישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
4 נדרים לב, ב. תניא פ"ט (יד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אמור שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ועיניו רואות...", הרי זוהי הוכחה שהוענקו לו לפני כן הכוחות הנעלים כדי להתגבר על נסיונות קשים, כי הקדוש־ברוך־הוא אינו מבקש אלא לפי כוחם.
60 שאינם ברשותו של אדם (ב"ר פס"ז, ג. תנחומא תולדות יא. וראה נדרים לב, רע"ב ובר"ן ופי' הרא"ש שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
(א) להגן על האדם מפני היצה"ר ונה"ב, (ב) להגביל את הגוף (שנמשל לעיר) שגם מצד עצמו לא יחפוץ בעניני העולם.
57 ראה נדרים לב, רע"ב. תניא פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
12 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובענין הנסיונות גופא יש כו"כ דרגות, כפי שמצינו כו"כ פסוקים בנוגע לענין הנסיונות (שהובאו בכמה מאמרים), ועד להאופן היותר נעלה בנסיון, כמ"ש והאלקים נסה את אברהם, שזהו נסיון של צדיק גמור, שאין זה ע"ד מ"ש למען אנסנו הילך בתורתי אם לא, דנסיון כזה לא שייך אצל צדיק גמור שאין לו יצה"ר כי הרגו בתענית (או אפילו באופן נעלה יותר), ועאכו"כ אצל האבות, ובפרט באברהם, שהי' זה הנסיון העשירי, לאחרי שהגיע לתכלית שלימותו, כמ"ש התהלך לפני והי' תמים, ע"י המילה, שאז המליכו הקב"ה על כל רמ"ח אבריו, שזהו"ע תוספת ה"א בשמו, לרמז על השליטה גם על ה' האברים שאינם ברשותו של אדם, ולאחרי כל זה נאמר והאלקים נסה את אברהם.
63 נדרים לב, ריש ע"ב ובפירוש הר"ן שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שאברהם קודם המילה הי' שמו אברם, שעולה רמ"ג, כמנין גרם, וע"י המילה שהוסיפו לו ה', עולה רמ"ח , כמנין חמר בלא וא"ו.
838 ראה נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
הגוף .
78 קהלת ט, יד. נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה עושה רושם על הגוי, כך, שהגוי מכבד אותו, ועד שזה מעורר את החלק הטוב שישנו אצל הגוי – כידוע המאמר המובא בספרים בנוגע ל"גר שנתגייר" , שזהו סימן שכבר לפנ"ז הי' אצלו
918 נדרים לב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא את ראש בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
על כל אבידה פי' שע"י כל הנ"ל ח"ו יכול לאבד את ניצוץ האלקי אשר בקרבו כו' שמזה נמשך להיות אשר יאמר עליו כי הוא זה ע"ד שמים אור לחשך וחשך לאור (ישעי' ה' ך') ופי' הוא היינו בחי' חשך כמ"ש הוא הי' גבור ציד, משא"כ זה בחי' אור וגילוי, גם היצה"ר נק' הוא וע"ז אמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו כ"כ בעה"כ דסה"ד, וע' סוטה דל"ה א' מנחות נ"ג ב' ערוכין ט"ו א' שארז"ל אפי' בעה"ב כו' אדון העולם, והיינו כי שרש התיקון מש' מ"ה, והיצה"ר משם ס"ג ולכן נק' זקן כו', וזהו שאמרו ששרשו מבחי' הוא שמקבל מבחי' ארך אפים וע"כ אמרו חזק הוא מבחי' זה, ועז"נ שמים כו' וחשך לאור.
38 והיצה"ר . . נק' זקן : ראה קה"ר פ"ד, יג. רש"י קהלת שם. זהר מדרש הנעלם וירא קי, סע"ב. וישב קעט, סע"א ואילך. רא"ש לנדרים לב, ב. לעיל הערה 36.
פתיחה בהקשר