24

שהקב"ה ייראה אליו כשם שנראה אל אברהם אבינו.

ד. יתר על כן: רשאי הוא לשאוף שהתגלות הקב"ה אליו תהיה כפי שהיתה אל אברהם אבינו במעמדו שלאחר קיום מצוות מילה, שהרי "וירא אליו הוי'" – נאמר לגבי הזמן שהיה כבר במעמד זה.

אמנם היתה התגלות הוי' אל אברהם גם לפני קיימו מצוות מילה, אבל אין היא דומה ל"ואתגלי" שאחרי מצוות מילה, שהיה בבחינה נעלית יותר².

בשעה שהיתה התגלות הקב"ה לאברהם שלאחר המילה – נקרא הוא אז אברהם בתוספת האות ה', שממנה דורשת הגמרא³ שאז היה אברהם שליט גם על חמשת האברים, עינים ואזנים וראש הגויה, שבטבע הדברים אין אפשרות לשלוט עליהם. – לפני כן נקרא אברם, בלי האות ה'. והיה אז שליט רק על האברים שבדרך הטבע אפשר לשלוט עליהם. ואילו לאחר מכן עם עשותו בכח עצמו את האפשרות להיעשות בכח העצמי, ניתנו לו מלמעלה גם הענינים שהאדם לכשעצמו אינו יכול להגיע עליהם והיה לשליט אף על מה שבטבע אין אפשרותו לשלוט עליהם.

מובן, איפוא, מאליו שההתגלות שהיתה אל אברהם אבינו אחר המילה, היתה בדרגה נעלית יותר מזו שלפני המילה.

ועם זאת, רשאי כל בן ישראל, אף כזה "שלא הגיע לחינוך" במובן הרוחני, לדרוש בתוקף שהקב"ה יתגלה אליו, כשם שנתגלה לאברהם אבינו לאחר שקיים מצוות מילה.

ה. מתשובתו של ה"צמח צדק", שההתגלות לאברהם היתה משום שהבין שעליו למול את עצמו, אפשר ללמוד שעל אף העובדה שכל יהודי רשאי לשאוף ולדרוש שהקב"ה יתגלה אליו – דרושה לשם כך הקדמה מסוימת, והיא הידיעה שעליו למול את עצמו.

כלומר: למרות המעלות הרבות של האדם שסיגל לעצמו בפועל, או, לפחות, בכוח – שהרי בכוח ניתנת אפשרות לכל בן ישראל להגיע לדרגות העליונות ביותר. כאמור, וע"פ מה ששנינו⁴ שכל אחד חייב לומר: "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם, יצחק ויעקב", והרי מניית אברהם יחד עם יצחק ויעקב משמשת הוכחה נוספת שהמדובר בדרגת אברהם שלאחר המילה –

אף־על־פי־כן חובה עליו לדעת שעליו למול את עצמו.

ו. יתר על כן: אף אלה שסיגלו לעצמם את מעלותיהם בפועל, הצדיקים השליטים גם על האברים שבטבע אין האפשרות להיות שליט עליהם – כאברהם אבינו – גם הם צריכים לדעת שעליהם למול את עצמם.