על העמוד
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
בעמוד זה
(מעלי שבתא) ימי הגאולה, ש"ק, יום דקיימא סיהרא באשלמותא (זח"ב פה, א) דחדש הגאולה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתעב
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ב פה, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קיד
מקור מפורש
בעמוד זה
והנה מבואר בכ"מ אשר יש מצות תלויין ברישא דמלכא ומנהון בגופא ומנהון בידוי כו' (זח"ב פה, ב, ת"ז תי' ע' דף קל, א ועוד) וכשמתמש בשכלו שבנפשו להשכלה והבנה בתורה זהו תלוי במוחין דלעילא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בעמוד זה
95 יום חמשה עשר לחודש : דבי' קיימא סיהרא באשלמותא — ראה זהר ח"ב פה, א. רטו, א. שמו"ר פט"ו, כו. ובדיוק יותר: אמצע של כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים מן המולד (האמיתי — ואכ"מ) — רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ו ה"ג (מהשיעורים ברמב"ם דימים אלו — לפי החלוקה דג"פ ליום). ב"י לטואו"ח סתכ"ו ד"ה ומ"ש רבינו. ב"ח שם ד"ה אר"י וכו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בעמוד זה
143 קיימא סיהרא באשלמותא : ראה זהר ח"ב פה, א. רטו, א. שמו"ר פט"ו, כו.
[edn_306_*]) נדפס לעיל ע' 207 ואילך. המו"ל.)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
27 זח"ב פה, ב. וראה שם כה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לא
מקור מפורש
בעמוד זה
1 קיימא סיהרא באשלמותא : זח"ב פה, א. וראה ג"כ שמויר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בעמוד זה
והנה מבואר בכ"מ אשר יש מצות תלויין ברישא דמלכא ומנהון בגופא ומנהון בידוי כו' (זח"ב פה, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"ב פו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
וראה זח"ב פו, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בעמוד זה
3 זח"ב פה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בעמוד זה
1 מוצש"ק. ט"ו תמוז: בלי הפסק בנתיים: (מעלי שבתא) ימי הגאולה, ש"ק, יום דקיימא סיהרא באשלמותא (זח"ב פה, א) דחודש הגאולה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1 ישראל מונין ללבנה. שאחד הטעמים: סוכה כט, א. שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בעמוד זה
2 ט"ו אלול: דקיימא סיהרא (דחדש אלול) באשלמותא כו' אנפייהו דישראל (זח"ב פה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בעמוד זה
2 אתם קרוים אדס: יבמות סא, א. זח"ב פו, א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בעמוד זה
2 ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים: סוכה כט, א, שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בעמוד זה
5 דקיימא . . באשלמותא: זח"ב פה, א. וראה שמו"ר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בעמוד זה
3 פנים יפות פ' יתרו. וראה זח"ב פה, ב. תורה שלימה כרך טז מילואים סי' א ע' רד. וש"נ. וראה לקו"א להה"מ סי' קנח. או"ת להה"מ נ, ב. אוה"ת להצ"צ פינחס ע' א'קכ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
32 ראה זח"א קנ, א. רכה, ב. רמג, א. זח"ב פה, א. זח"ג מ, ב. מו, א. שמו"ר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
16 זח"ב פה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בעמוד זה
20 זח"ב פה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
33 ישעי' סו, כד. זח"ב פה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
234 זח"ב פה, ב (ראה ג"כ תקו"ז תי' ע קרוב לסופו (קלא, א)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
73 ראה זח"ב פה, א. רטו, א. שמו"ר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
275 זח"ב פה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1538 זח"ב פה, ב. וראה שם כה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
1418 ראה זח"ב פה, ב. פנים יפות פ' יתרו. וראה לקו"ש שם. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
15 זח"ב פה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות יח
מקור מפורש
בעמוד זה
69 ספר השיחות תש"ב ע' 47-46.
תורה הנ"ל אמר אדמו"ר הזקן בהויכוח שהי' במינסק שנת תקמ"ג, כמענה על שתי שאלות ששאלוהו אודות תורות הבעש"ט, ומועתק בזה מספר השיחות שם:
צווישן די טענות וועלכע די גאוני המנגדים האָבן אַרויסגעשטעלט קעגן דער שיטת הבעש"ט ותלמידיו זיינען געווען צוויי אַלגעמיינע גרונד טענות.
איינס: שיטת הבעש"ט איז מחייב אַז אויך פּשוט'ע מענטשן באַדאַרפן שטאַרק אַכטן זייער תפלה און זייער תהלים זאָגן, הגם אַז לא ידעי מאי דקאמרי, וואָס מיט דער שיטה גיט מען אַ רמות רוח די עמי הארצים און מען איז משפּיל דעם כבוד פון ת"ח. אַלע ווייסן – האָבן די גאונים געשטורעמט – אַז פּורעניות וואָס איז בא לעולם איז נאָר צוליב די עמי הארצים (ב"ב ח, א).
צווייטנס: שיטת הבעש"ט איז אַז אויך אַ גאון אַ צדיק באַדאַרף תשובה טאָן, וואָס מיט דער שיטה האַקט מען אונטער דעם כבוד התורה און כבוד תלמידי חכמים, וואָס כל התורה כולה שבכתב און שבעל פּה איז פול מיט דעם אַז ת"ח זיינען דער יסוד העולם און מרבים שלום בעולם און זיי זיינען די אמת'ע בנאים, און שיטת הבעש"ט מאַכט זיי פאַר אַזעלכע אַז זיי באַדאַרפן תשובה טאָן...
אויף די אויבנדערמאָנטע צוויי גרונד טענות האָט דער רבי געענטפערט:
דער יסוד פון שיטת מורנו הבעש"ט און די תורות פון רבי'ן, דער מעזריטשער מגיד וואָס איז דער אור המאיר אין די דרכי העבודה פון תלמידי הרב המגיד ממעזריטש איז מיוסד אויף דער ערשטער ג-טליכער התגלות צו משה רבינו. דער רבי [ההמשך בפנים. ולאח"ז ממשיך שם:]
אין דער דאָזיקער תורה – האָט דער רבי געזאָגט – זאָגט דער בעש"ט קלאָר אַרויס זיין שיטה אין עבודת הבורא ב"ה, אַז דער לבת אש, די האַרץ פון פייער, איז באַ די פּשוט'ע תמימות'דיקע אידן. און דער אידישער סנה איז איננו אוכל, ער ווערט קיינמאָל ניט געשטילט. אין דער צייט וואָס דער אש התורה פון תלמידי חכמים בכלל און גאונים בפרט, ווערט געשטילט דורך דעם פאַרגעניגן פון זייערע חידושי תורה, איז באַ די אנשים פּשוטים דער לבת אש ניט געשטילט, אדרבה דורך זייערע האַרציקע תפלות און פּשוט'ן תהלים זאָגן ווערט באַ זיי דער לבת אש נאָך שטאַרקער מיט נאָך אַ גרעסערע תשוקה און המשכה צו ג-טליכקייט. דער רבי דער בעש"ט זאָגט אַרויס ריין קלאָר זיין שיטה אין דער עבודת הצדיקים אַז עס באַדאַרף זיין אין אַ כסדר'דיקע עלי'. דער היינט באַדאַרף זיין אויף צוקומען צו אַ העכערער דרגא אין עבודת הבורא ווי די נעכטיקע דרגא, און די מאָרגנדיקע דרגא אין עבודת הבורא באַדאַרף זיין אַ העכערע פון דער היינטיקער, וואָס די כללות העבודה איז אַ תנועה פון תשובה.
די שיטה פון רבי'ן דעם בעש"ט איז מיוסד אויף דער ערשטער ג-טליכער התגלות צו משה רבינו, וואָס ער איז געווען דער, וועמען השי"ת האָט בוחר געווען צו זיין דער גואל ראשון און דער גואל אחרון (ראה שמו"ר פ"ב ס"ד. זח"א רנג, א. שה"פ פ' ויחי. תו"א ר"פ משפטים).
די התגלות אלקות צו משה רבינו איז ניט גלייך צו דער התגלות אלקות צו נח'ן און אַפילו צו אברהם אבינו.
די התגלות אלקי צו נח'ן איז אַ התגלות פּרטית וואָס קומט מצד אהבה פּרטית. צי די אהבה און קירוב פון השי"ת צו נח'ן איז געווען נאָר אַ ענין נשיאות חן ווי עס שטייט ונח מצא חן, צי די אהבה וקירוב איז געווען מצד זיין צדקות ווי עס שטייט כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, אבל בכל אופן איז די התגלות געווען אין אַ אופן פּרטי.
די התגלות אלקי צו אברהם אבינו איז געווען גאָר אין איין אַנדער אופן, אַ התגלות אלקות מיט געוויסע הוראות אין דרכי עבודת השי"ת און מיט גרויסע נסיונות. געוויס איז די התגלות אלקי צו אברהם אבינו אין אַ פיל העכערע דרגא ווי צו נח'ן, אָבער נאָך אַלעם דעם איז די אהבה וקירוב אין דער התגלות אלקית צו אברהם אבינו מער אַ פּרטיות'דיקע און על שם העתיד.
עס שטייט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפּט, מאַכט רש"י כי ידעתיו איז אַ אַויסשפּראַך פון אהבה און פאַרוואָס די אהבה, ווייל אברהם וועט לערנען און אָנזאָגן זיינע קינדער און הויז געזינד אָפּצוהיטן און צו גיין אין דרכי השי"ת.
די התגלות אלקות צו אברהם אבינו איז בעיקרה געווען אַ פּרטיות'דיקע, נאָר אין אַ העכערע דרגא ווי די התגלות צו נח'ן, ווייל אברהם אבינו איז געווען אַ גרעסערער עובד הוי' פון נח'ן, און אויך איז אין דער התגלות אלקות צו אברהם אבינו געווען נאָך אַ ענין אָט דער כי ידעתיו למען אשר יצוה, וואָס דאס האָט געמאַכט גרעסער די התגלות אלקות צו אים און ער ווערט אָנגערופן (ב"ר פמ"ב ועוד) אוהבו של מלך.
אָבער די התגלות אלקות צו משה רבינו איז ניט נאָר אַ פּרטיות'דיקע, ווייל ער איז געווען אַ עובד השי"ת, נאָר עס איז אַ התגלות אלקות כללי, וואָס אַזאַ התגלות איז נאָר צו דעם וואָס השי"ת האָט אים בוחר געווען פאַר אַ מנהיג און גואל ישראל.
די התגלות אלקות צום גואל און מנהיג איז געווען דאָס, וואָס מען האָט אים באַוויזן אַז אַ מנהיג ישראל וואָס באַדאַרף זיין דער שליח הגאולה באַדאַרף געפינען דעם לבת אש אין אַ סנה, אין דעם פּשוט'ן אידן. און זיין גאַנצע עבודה באַדאַרף זיין אַרויסצוברענגען און אַנטפּלעקן דעם לבת אש אין דעם סנה, וואָס דאָס איז נאָר דורך דער עבודה פון אסורה נא מכאן להתקרב לשם.
מיט אַ גרויסן ברען – דערציילט הגאון ר' יצחק אייזיק – האט דער רבי געזאָגט די תורה פון דעם בעש"ט, און האָט מסיים געווען – דעם "בכן" פון דער תורה:
און באמת וואָס מער בן תורה אַלץ מער בן עבודה באַדאַרף מען זיין. און אויב ניט – איז מען חלילה אַ פּושע קעגן מלכא עילאה, ווי עס שטייט הפּושעים בי בגופא דמלכא (זח"ב פה, ב. ראה ג"כ ת"ז תי' ע קרוב לסופו). און מען באַדאַרף טאַקע תשובה טאָן מעומקא דליבא אַרויסצורייסן פון זיך דעם עמלק וואָס איז מקרר דעם דרך הוי' און די דרכי עבודת הבורא.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
בעמוד זה
38 דאוריי' מחכמה עילאה נפקת : זח"ב פה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
18 אורייתא מחכמה עילא' : זח"ב פה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: תורה צוה
מקור מפורש
בעמוד זה
53 אורייתא מחכמה נפקא : זח"ב פה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בעמוד זה
9 דאוריי' מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
91 דאוריי' מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור ד"ה מים רבים
מקור מפורש
בעמוד זה
28 אורייתא מחכמה נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בעמוד זה
85 ואוריי' מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בעמוד זה
99 דאוריי' מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בעמוד זה
37 אוריי' מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בעמוד זה
83 אוריי' מחכ"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
92 וכמ"ש בזהר הפושעים בי בגופא דמלכא : זח"ב פה, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
בעמוד זה
105 דאורייתא מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בעמוד זה
50 דאוריי' מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בעמוד זה
23 דאורייתא מחכמ' עילאה נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
88 דאוריי' מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
44 כמ"ש בזהר בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא : זח"א קנ, א. זח"ב פה, א. רטו, א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בעמוד זה
7 המשכת התורה מח"ע : ראה זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בעמוד זה
40 דאורייתא מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בעמוד זה
6 אורייתא מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
בעמוד זה
22 דאורייתא מח"ע נפקת : זח"ב פה, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב צאינה וראינה כו' (א)
מקור מפורש
בעמוד זה
2 כי ה' אלקינו הוא קיבול על הדבור אנכי ה' אלקיך וה' אחד הוא קיבול על דבור לא יהי' לך : ראה גם לקמן ד"ה את ה' האמרת ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם. ובסה"מ תש"ח שם (ע' 203) מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע: עפמ"ש בירושלמי ברכות פ"א ה"ה. — והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א. הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על סהמ"צ מ"ע א ומל"ת ה) סמ"ג (מל"ת א) ועוד. ועייג"כ שאילתות יתרו נב. אבל לא לדעת בה"ג (כפי גירסתנו וכפי' הרמב"ן שם) רש"י (שמות כ, ג) וסייעתם, דס"ל דלא יהי' לך הוא אזהרה לקיום צלמים. — אבל באמת גם לשיטת בה"ג ורש"י כן הוא, דמלבד דאמונת היחוד הבאה ב”ה' אחד" במילא שוללת גם קיום צלמים הנאסר ב”לא יהי' לך", הנה: א) אף דלא יהי' לך הוא אזהרה פרטית דקיום צלמים, ענינה וכונתה הוא השלילה דע"ז בכלל (בצד הל"ת) וחיוב אמונת היחוד (בצד הקום עשה). דוגמא לדבר לא תבערו אש, שהוא ציווי פרטי דהבערה, וענינו וכונתו השלילה דחילול שבת וחיוב דקדושת שבת. — ב) גם לבה"ג ורש"י אין מקרא דלא יהי' לך יוצא מידי פשוטו שהוא איסור ע"ז אלא דמאחר דכמה לווין כתובים בע"ז, במקום דאיכא למידרש דרשינן, ודרשינן מיתורא גם איסור דקיום צלמים. וכמש"פ בביאור מהרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג מ"ע ג-ד. וע"פ שתי דרכים אלו סרה התמי' על שיטת בה"ג ורש"י ממרז"ל דלא יהי' לך הוא ענינא דע"ז (ראה גיטין נז, ב. ירוש' קידושין פ"א ה"ב. שמ"ר פמ"ד, ט. במד"ר פ"ח, ד. זח"ב פו, א. ועוד). גם יובן מפני מה לא יהי' לך שמענו מפי הגבורה (עיין מו"נ ח"ב פל"ג. תניא רפ"כ). וסרה ג"כ קושית הרמב"ן (בפי' עה"ת) על שיטה הנ"ל.
וראה לקמן בהוספות הערת ומכתב הרה"ג הרה"ח הרא"ח ראזנבוים ששאלו את כ"ק אדמו"ר מהר"ש עמ"ש כאן במאמר זה, ומה שהשיב ע"ז.
פתיחה בהקשר