לח

ומתגלים ע"י בחי' חו"ב בבחי' מעבר בלבד שמקבלים מן המוחין דאו"א ג"כ אבל עיקר מציאותן הוא למעלה מבחי' חו"ב כ"א מבחי' המדות דא"א ודע"י כו'. והיינו ג"כ ע"י בחי' דעת עליון שמחבר לבחי' חו"ב יחד והיינו ע"י סדר ההשתלשלות הנז' בפרדס שהוא ע"ד ג' קווין חח"ן מימין כדתי"מ קו אמצעי נמצא שהדעת הוא למטה מבחי' הכתר ובין חו"ב שמקשר את בחי' הארת הכתר לבחי' חו"ב והוא בחי' הפנימי' דחו"ב ע"ד הנ"ל בבחי' דעת התחתון המתפשט בתוך המדות.

והנה ידוע דאו"א שרשן מבחי' הכתר ונמצא שבחי' הארת הכתר הוא בחי' פנימי' דאו"א שנק' חיצוני' לגבי הארת הכתר שמאיר ומתלבש בהם וע"י בחי' דעת עליון ששרשו מבחי' הכתר שמחבר לבחי' או"א בבחי' פנימיות שהוא בחי' התקשרות בהארת הכתר ואזי ממילא מאיר ומתגלה בבחי' המדות דז"א בחי' הארת הכתר שהם בחי' המדות דא"א ודעת"י ע"י אמצעות או"א וכ"ז היינו ע"י בחי' דעת עליון שהוא בחי' הפנימי' דאו"א ששרשו מבחי' הכתר ונק' בחי' אהבה זו אה"ר שהיא למעלה מעלה מבחי' חו"ב דאצי' כו' כנ"ל כ"א מבחי' חסד דא"א וע"י כו'22. וכמו"כ בעבודת ה' בנשמות ישראל יש ג"כ אה"ר כי נשמות ישראל נמשכו מבחי' מל' דאצי' ויש בהם ב' סדרי השתלשלות שכולם נמשכו מבחי' מל' והם ב' אהבות הנ"ל עם ב' בחי' דעת הנ"ל כו'. והיינו בחי' רעותא דליבא שהוא בחי' ואהבת23 בכל מאודך שהוא בלי גבול ושיעור לבחי' מהותו ועצמותו ממש למעלה מבחי' התבוננות רק שעכ"ז יציאתו לידי גילוי צ"ל ע"י אמצעות התבוננות דוקא אבל אחר יציאתו לידי גילוי בבחי' רעותא דליבא הוא למעלה מבחי' התבוננות והיינו ע"י בחי' דעת עליון.

והנה בחי' אה"ר הנ"ל למעלה נק' בשם רבקה שהוא רבקה24 של שלש כו' כמו"כ בחי' המדות דא"א ודע"י הוא למעלה מבחי' התחלקות כ"א עקוד בכלי א' משא"כ בחי' המדות דז"א שמבחי' חו"ב שהם בבחי' התחלקות כו', וזהו ותרד25 העיינה ותמלא כדה ותעל פי' שבחי' רבקה יורדת לתוך עיינה שהוא בחי' ים החכמה שנק' מעיין ע"ד דוגמא המעיין שנובע ומתגלה מתוך התהום שעדיין אינו נראה כלל כמו"כ בחי' ים החכמה שרשו מבחי' אין דכתר כמ"ש והחכמה26 מאין תמצא כו' הגם שהוא בחי' ירידה לגבי בחי' רבקה הנ"ל עכ"ז ירדה בבחי' מעיין הנ"ל בכדי שעי"ז ותעל שירידה צורך עליה הוא והיינו ע"י ותמלא כדה שהן27 ך"ד ספרים דאורייתא שנמשכים מבחי' חכמה כמ"ש אורייתא28 מחכמה נפקת.

וביאור הדברים הנה התורה הוא בחי' ביאור וגילוי המצות שכך יהי' התפילין וציצית וכך יהי' פסול היינו הלכות התורה. והנה ידוע שהמצות שרשן

הערות

  1. 22. וע"י כו' : בכת"י ב: וע"י משא"כ אהבת עולם כנ"ל.
  2. 23. ואהבת בכל מאודך : ואתחנן ו, ה.
  3. 24. רבקה של שלש כו' : עירובין יז, ב [בכת"י ב כאן: רבקות של שכל].
  4. 25. ותרד העיינה ותמלא כדה : חיי"ש כד, טז.
  5. 26. והחכמה מאין תמצא : איוב כח, יב.
  6. 27. שהן ך"ד ספרים דאורייתא : ראה ת"ז תכ"א (מו, ב).
  7. 28. אורייתא מחכמה נפקת : זח"ב פה, א. קכא, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה ג עירובין יז, ב
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג עירובין יז, ב
  3. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב עירובין יז, ב
  4. מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים מאותו ספר עירובין יז, ב
  5. מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים מאותו ספר עירובין יז, ב
  6. נר מצוה ותורה אור שער האמונה לח, ב עירובין יז, ב
  7. שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה יד עירובין יז, א
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ה שם יז, ב
  9. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל עירובין יז , א
  10. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו ב עירובין יז, א
  11. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצג דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב ג עירובין יז, א
  12. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת א עירובין יז, ב
  13. שיעורי הלכה למעשה הלכות עירובין עירובין יז, ב
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצג דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב עירובין יז, א
  15. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת עירובין יז, ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת שם יז, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסב איזה מחיצה קרויה מחיצה לטלטל עירובין יז, א