כה
כו' וד82"ל) וכמו שדעת התחתון הוא פנימי' ז"א כך דעת עליון פנימי' או"א עד שאין חיצוני' חו"ב מסתירים כלל כו' וד"ל), והנה בחי' אה"ר הנ"ל שנמשכה ע"י דעת עליון ישנה גם בכל ניצוץ האלקי שבכאו"א מישראל כמ"ש דוד ואני83 בהמות הייתי עמך כו' א' בהמה בגי' ב"ן שהוא אהבה זוטא שלמטה מן השכל והב' בהמה רבה שלמעלה מן ההתבוננו' הנק' אהבת בכל מאדך בלי גבול בכלי כו' ונק' ג"כ עומקא דלבא או רעותא דלבא שהיא בהעלם ברצון הנעלם רק שיציאתה לידי גילוי בלב עוברת ע"י ההתבוננו' כנ"ל דהמדות שבכתר עוברין דרך מעבר עכ"פ דרך השכל כו' אבל לאחר שיצא דרך השכל הנה מצד עצמה וטבעה היא למעלה מן ההתבוננו' אלא יוצאת ע"י דעת העליון הנ"ל וד"ל (והיינו מפני שהמל' עומדת נגד קו אמצעי דת"י ולכך יש בה דעת עליון שממשיך אה"ר וד"ת שממשיך אהבה זוטא וז"ש דוד דוקא ואני בהמות כו' וכן בכללות נש"י ששרשם במל' כידוע יש ב' מיני דעת הנ"ל וב' מיני אהבות הנ"ל וד"ל).
ובכ"ז יובן שרש בחי' רבקה84 שהוא בחי' קשר וחיבור של שלש וארבע בקר כו' (וגם מקום מעמד הבקר נק' רבקה כידוע במשנה) דהיינו בחי' אה"ר שהוא ב"ן הנק' בהמה רבה כנ"ל ובחי' הקשר וחיבור משלש וארבע בקר היינו להיות שבחי' התפעלו' המדות שלמעלה מן הטעם והשכל אין בהם בחי' התחלקו' כלל וכלל להיותם כלולים בבחי' העלם עצמי' הרצון הנעלם בעצמו' כו' משא"כ בחי' המדות שנולדי' מן השכל הן באין דוקא בבחי' התחלקו' נפרדת זו מזו כי אותו השכל שמוליד אהבה לא יוליד יראה ואותו השכל שמוליד יראה לא יוליד אהבה אבל למעלה מן השכל והטעם הרי ממקור אחד יצאו אוי"ר שברצון הנעלם אחר שאין להם שכליי' וטעמים מחולקי' והיינו להיותם כלולים שם בתכלית היחוד כו' וזהו ההפרש בין בחי' עולם העקודים לעולם הנקודי' שעולם העקודי' הע"ס דשם כלולים כ"א זב"ז ועקודי' כולם בכלי א' והגם שמדות חו"ג שני הפכים המה מ"מ מתאחדי' ושורין בכלי א' אבל בחי' הנקודי' הן י' נקודות מחולקי' בי' כלים כידוע והענין הוא משום דבחי' העקודי' הוא בבחי' הכתר דע"ס דשם כלולים יחד ויכולים לשכון בכלי א' גם ב' הפכים חו"ג כנ"ל אבל בחי' הנקודי' הוא מחכ' ולמטה שהן מתחלקי' בכלים רבים וע"כ בחי' המדות שנולדי' מן השכל באין בבחי' ההתחלקות אבל בחי' המדות שבכתר המה מתאחדי' וקשורי' יחד והיינו כמו רבקה של שלש או ארבע בקר שקשורי' ומתאחדי' בכלי א' לכולם יחד כו' להיותו בבחי' עקודי' שעקודי' בכלי א' כו' וד"ל (ויובן זה ע"ד שאמר יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך85 את כעסך כו' לפי שברצון יש ב' מדריגו' הא' רצון הפשוט שנק' כשב"כ שאין טעם לרצון זה גם לא בחי' טעם כמוס הנק' ח"ס שבא"א כו' ובחי' דעת עליון דא"א מגיע לבחי' כשב"כ שלמעלה מחו"ב שבכתר להיותו בריח התיכון שמבריח אל הקצה היותר עליון שלא יוכל להתגלות בשני הקוין חח"נ כו' ובחי' המשכת רצון זה
הערות
- 82. וד"ל) : בכת"י ב וכת"י ג אין כאן מוסגר.
- 83. ואני בהמות הייתי עמך : ראה תהלים עג, כב.
- 84. רבקה. . קשר וחיבור של שלש וארבע בקר : עירובין יז, ב.
- 85. יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך : ברכות ז, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה ג עירובין יז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג עירובין יז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב עירובין יז, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים מאותו ספר עירובין יז, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור ד"ה מים רבים מאותו ספר עירובין יז, ב
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה לח, ב עירובין יז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה יד עירובין יז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ה שם יז, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסב איזה מחיצה קרוי מחיצה לטלטל עירובין יז , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שסו דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בתוכו ב עירובין יז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצג דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב ג עירובין יז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת א עירובין יז, ב
- שיעורי הלכה למעשה הלכות עירובין עירובין יז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצג דין עירוב [ב]יו"ט שחל בערב שבת ודין בין השמשות לעירוב עירובין יז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח) שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת עירובין יז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת שם יז, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שסב איזה מחיצה קרויה מחיצה לטלטל עירובין יז, א

