בראשית פרק כז

וַיִּבֶן יְיָ אֱלהִים אֶת הַצֵּלָע, הָכָא (תצא רפ ע"ב) אִתְרְמִיז רָזָא דְיִבוּם דְּאָמְרוּ בֵּיהּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה שׁוּב לֹא יִבְנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים כ״ה:ט׳) אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. אֲבָל לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְּמָר בֵּיהּ וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אַבָּא וְאִמָּא בָּנֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה'. ו' דְּאִיהוּ בֶּן י"ה אַבָּא וְאִמָּא. עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר וַיִּבֶן יְיָ אֱלהִים אֶת הַצֵּלָע. אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם אַיְיתֵי לֵיהּ לְגַבֵּי צֵלָע דְּנָטִיל מִן ה' עוּלֵימָא דִילָהּ.

וְעֲלָהּ אִתְּמָר (זכריה ב׳:ט׳) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וּבְגִין דָּא בְּטוּרָא דָא אִתְבְּנֵי בֵּי מִקְדְּשָׁא. עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵא קַיָּימָא (מ"י דף קי"ט) לְדָרֵי דָרִין. וְעֲלֵיהּ אִתְּמָר (חגי ב׳:ט׳) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. דְּקַדְמָאָה אִתְבְּנֵי עַל יְדָא דְּבַר נָשׁ וְהַאי עַל יְדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דָּא (תהילים קכ״ז:א׳) אִם ה' לֹא יִבְנְה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.

וְכֵן אִתְּמָר בְּמשֶׁה וַיִּבֶן ה' אֱלהִים אֶת הַצֵּלָע. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שמות כ״ו:כ׳) וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. צֶלַע וַדַּאי מִסִּטְרָא דְחֶסֶד חִוָּור מִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת סִיהֲרָא. וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה (תיקון כ"א וכ' ע"ב) בָּשָׂר דְּאִיהוּ סוּמָק מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה וְאִתְכְּלִיל בְּתַרְוַויְיהוּ. בְּהַהוּא זִמְנָא (שיר השירים ב׳:ו׳) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.

זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי דָּא שְׁכִינְתָּא נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְּמָר בַּהּ זֹאת הַפַּעַם וְגו' אֲנָא יָדַעְנָא דְאִיהִי עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי. לְזֹאת וַדַּאי יִקָּרֵא אִשָּׁה מִסִּטְרָא עִלָּאָה דְּאִיהִי אִמָּ"א. כִּי מֵאִישׁ לֻקָּחָה זֹאת, מִסִּטְרָא דְּאַבָּ"א דְּאִיהוּ י'. וְכֵן משֶׁה בְּדִיוּקְנָא דִּילֵיהּ לְתַתָּא.

בְּהַהוּא זִמְנָא יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל כָּל חַד וְחַד לְבַת זוּגֵיהּ. וְדָא אִיהוּ דִּכְתִיב, (יחזקאל ל״ו:כ״ו) וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וּכְתִיב, (יואל ג׳:א׳) וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְגו' וְאִלֵּין אִנּוּן נִשְׁמָתִין חַדְתִּין דְּעֲתִידִין לְמֶהֱוֵי עַל יִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאוּקְמוּהָ אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף וְאָז הַחֲדָשׁוֹת יָבוֹאוּ.

בְּהַהוּא זִמְנָא מִתְעַבְּרִין עֵרֶב רַב מֵעָלְמָא, וְאִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל וּבְמשֶׁה כָּל חַד בְּבַת זוּגַיְיהוּ וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ. דְּאִתְעֲבַר עֶרְוָה מֵעָלְמָא דְּאִלֵּין אִנּוּן דְּגָרְמוּ גָּלוּתָא, עֵרֶב רַב וַדַּאי.